האם ישראל תקריס את הכלכלה של רשות הטרור?

בנק דיסקונט ובנק הפועלים הודיעו במפתיע כי הם מתכננים לנתק את הקשרים הבנקאיים עם הבנקים של רשות הטרור הפלסטינית כבר בחודש ספטמבר הקרוב – ארבעה חודשים לפני המועד הרשמי של חידוש הקשרים האלו בסוף שנת 2026.

מה משמעות ההחלטה?

לרשות הטרור הפלסטינית אין מטבע משלה, והיא תלויה לחלוטין בשקל הישראלי. מעבר לכך, מערכת הבנקאות שלה מבודדת ואינה מחוברת ישירות למערכת הפיננסית העולמית.

הבנקים של רשות הטרור, שכזכור מעניקה כסף למחבלים, משתמשים בבנקים הישראליים כ"צינור החמצן" היחיד שלהם לעולם. הקשרים הללו (הנקראים בשפה הכלכלית "קשרים קורספונדנטים") הם מה שמאפשר לכסף לעבור מאדם לאדם ומעסק לעסק בצורה אלקטרונית.

ברגע שהבנקים הישראליים מנתקים את הקשר, נוצר נתק מוחלט והמשמעות בפועל היא שאי אפשר לבצע שום העברת כספים. יבואן פלסטיני לא יוכל לשלם על דלק, חשמל או סחורות שמגיעות מבחוץ; בעלי עסקים לא יוכלו לקבל תשלום על ייצוא; ואי אפשר יהיה לפדות צ'קים או להעביר משכורות. הכלכלה כולה תיאלץ לעבור להתנהלות במזומן בלבד – דבר שבעולם המודרני משמעותו שיתוק מוחלט. 

מכיוון שכל ה"כלכלה הפלסטינית" מושתתת על הצינור הישראלי הזה, ניתוקו ללא אלטרנטיבה אחרת יכול להוביל במהירות לקריסה מוחלטת של כלכלת הרש"פ.

הסיבה: החשש מממשלת מעבר

אין סיבה רשמית מוצהרת להחלטה המפתיעה של ניתוק הקשרים, אך ההערכה  היא כי הבנקים עושים זאת מתוך חשש כי במועד החידוש המקורי, סוף 2026, ישראל עשויה להימצא תחת ממשלת מעבר. ממשלה כזו עלולה להיות מנועה משפטית מלקבל החלטות על הארכת "מכתב השיפוי" (ההגנה המשפטית שהמדינה מעניקה לבנקים). ללא הגנה זו, הבנקים הישראליים ימצאו את עצמם חשופים באופן מיידי לסכנות של הפרת כללי איסור הלבנת הון ומימון טרור.

הביקורת באוצר והסכנה לבנקים

הודעת שני הבנקים גררה ביקורת כלפיהם במשרד האוצר, צעד שמעורר תמיהה. שני הבנקים זועקים כבר לפני יותר מעשור שהם מבקשים להפסיק לחלוטין את הקשרים הבנקאיים עם הבנקים הפלסטיניים. הסיבה לכך ברורה: הבנקים הפלסטיניים אינם עומדים בכללי מימון טרור והלבנות הון, ולכן המשך הקשר איתם הוא בבחינת פצצה מתקתקת, שחושפת את הבנקים הישראליים לתביעות ענק בינלאומיות. כעת, נראה שהם החליטו להפסיק לקחת את הסיכון הזה על גבם.

פסיקת העליון: הרש"פ לא תוכל לסתור קביעת נכות של נפגעי טרור

במקביל, בית המשפט העליון קבע כי הרש"פ, כגוף מתגמל טרור, לא תוכל לערער או להביא ראיות שיסתרו את אחוזי הנכות שנקבעו לנפגעי פעולות איבה על ידי ועדות הביטוח הלאומי. הפסיקה התקבלה לאחר שהרשות הפלסטינית הגישה ערעורים בניסיון להתיש משפטית נפגעי טרור שתבעו אותה, אולם שופטי העליון דחו את בקשתה על הסף וקיבלו במלואה את עמדת הפרקליטות.

ההחלטה החשובה נשענת על חוק הפיצויים לדוגמה (שנכנס לתוקף ביוני 2024), המאפשר לנפגעי טרור שנותרו עם נכות צמיתה לגבות מהרש"פ פיצויים משמעותיים. עד כה, הרשות הפלסטינית ניסתה לנצל פרצות כדי לגרור את הנפגעים ובני משפחותיהם לדיונים רפואיים מחודשים ולפתוח מחדש את שאלת נכותם. כעת, העליון שם לכך סוף וקובע כי די בקביעה הקיימת של הביטוח הלאומי, או בקביעה מהליך נזיקין קודם, כדי לחייב את הרש"פ בתשלום הפיצוי.

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, יחד עם השופטים וילנר וכנפי-שטייניץ, הבהירו בפסק הדין כי מטרת החוק ברורה: להעניש ולהרתיע את הרשות הפלסטינית על תמיכתה בטרור, ולדאוג לפיצוי ראוי לנפגעים. השופטים הדגישו כי החוק נועד ליצור מסלול מהיר ויעיל עבור הנפגעים, ואין שום סיבה לאפשר לרשות הפלסטינית להמשיך לענות אותם בסחבת של הליכים משפטיים מיותרים.