זה היה אמור להיות הפיגוע הקשה ביותר שידעה ישראל למעט הטבח בשמחת תורה. 4 אוטובוסים היו אמורים להתפוצץ במקביל ברחובות גוש דן, כאשר עבד אלכרים צנובר, הוגה התכנית, בדרכו לעיר המקלט למחבלים – שכם.
מרבית כלי התקשורת הסתפקו בהודעת דובר צה"ל על הגשת כתב אישום נגד המחבל, וציטטו את מה שבחרו בדובר צה"ל לציין ולהדגיש. אנחנו בקול היהודי ביקשנו, ולבסוף קיבלנו, את כתב האישום המלא, שמגלה סיפור חמור ורחב בהרבה מאשר סופר לאזרחי ישראל.
זו היתה שעת ערב של יום חמישי לפני כ-8 וחצי חודשים, כ"ב שבט, 20/2. בזה אחר זה נשמע פיצוצים באזור בת ים. אוטובוס בחניון האוטובוסים עלה באש. אזרחית שהבחינה בחפץ חשוד הצילה נוסעים באוטובוס נוסף שהתפוצץ רגע לאחר שהנוסעים ירדו. בסך הכל נמצאו מטעני חבלה ב-4 אוטובוסים. בנס לא היו נפגעים בנפש.
מי שעמד מאחורי הפיגוע המורכב היה עבד אלכרים צנובר, ערבי שהתגורר בשכם, בן 30, שעבד במשך שנים בתל אביב. עד כמה לעובדה הזו יש חלק משמעותי בביצוע הפיגוע, ניתן ללמוד מכתב האישום שהוגש נגדו בשבוע שעבר.
כתב האישום מגלה מחדל אדיר של כלל מערכות הביטחון של מדינת ישראל. בתמצית: ערבי משכם תכנן פיגוע מורכב יחד עם כ-5 מעורבים ואיש לא עלה על כך מודיעינית. הוא יצא עם מטענים משכם לתל אביב ולא נתקל באיש, התמקם בדירת ערבים שב"חים שאיש לא איתר ופעל נגדה, הותיר שם את המטענים, חזר לשכם להביא מטענים נוספים ושוב לתל אביב ללא הפרעה, הניח מטענים ב-4 אוטובוסים שונים בלי שאיש הבחין בו, חזר לשכם בחופשיות אחרי פיצוץ המטענים, והיתל בצבא ובשב"כ עוד חצי שנה עד שנתפס רק בשל מטען שהכין והתפוצץ אצלו בטעות.

ועכשיו לפירוט. כתב האישום מגולל כיצד חאלד מוצטפא כיואן לימד את דיאא אגבר להכין חומרי נפץ מאמצעים שונים. צנובר נפגש כחודש לפני ביצוע הפיגוע עם דיאא, והשניים תכננו יחד ביצוע פיגועים. כעבור יומיים דיאא החל ללמד את צנובר להכין מטעני חבלה.
השניים תכננו תחילה להשליך מטענים על כוחות צבא בכביש דיר שרף וכביש נוסף בקרבת שכם, אלא שצנובר הודיע בהמשך לדיאא כי החליט לבצע פיגוע בתל אביב. דיאא חשש כי "בתל אביב יש נוכחות של כוחות הביטחון והדבר גדול וקשה יותר". על כך השיב צנובר כי "הוא מכיר את תל אביב טוב יותר מאשר את העיר שכם".
השניים המשיכו לתכנן את הפיגוע. צנובר ביקש מדיאא כסף לטובת השכרת דירה בתל אביב והכנת המטענים. השניים השיגו גם רובה M-16 וכסף מחאלד לטובת פיגועים. בהמשך חאלד נעצר, והשניים המשיכו לבדם להכין מטענים.
בהמשך צנובר חשף בפני אחיו אחמד את הכוונה לבצע פיגוע והראה לו את הכנת המטענים. לבקשת צנובר, אחיו ביקש מאדם נוסף לארגן מכשירים להפעלת מטענים מרחוק. משזה לא צלח ביקש צנובר מאחיו אחמד, בעלים של חנות מוצרי חשמל, לסייע לו בהרכבת מנגנון הפעלה למטענים משעונים מעוררים. הוא רכב גם מסמרים לטובת המטענים.
צנובר שיתף בשלב זה אדם נוסף בשם ואאל חלילי בתכנית לביצוע הפיגוע. כבר כאן אנחנו עומדים על 6 מעורבים.
בשלב זה החליט צנובר לעשות ניסוי ולצאת למשימה.
בואו ותראו איך העסקת האויב מייצרת תשתית קלה ופשוטה לביצוע פיגועים.
המחבל התקשר לג'עפר צנובר ואמיר קדח וביקש לחזור לעבודתו בתל אביב, בה עבד בעברו, וביקש ללון בדירת הפועלים של אמיר ברחוב לוינסקי 58 קומה 3 בתל אביב עד שימצא דירה אחרת. קדח אמר לו שהדירה מלאה, והפנה אותה לדירה בקומה שמתחתיו.
קדח אגב, נעצר לאחר הפיגוע כשהובן הקשר בין השניים. הוא הודה כי צנובר יצר איתו קשר וביקש מקום ללון, והוא הפנה אותו לשב"ח אחר שלן בקומה מתחתיו משום שהדירה שלו היתה עמוסה בשב"חים. הוא הואשם בעבירות שב"ח ובכתב האישום נגדו מתואר כי נכנס לישראל בקפיצה מעל הגדר באזור א-רם, בדומה למחבלים שביצעו את הפיגוע בצומת רמות. הוא נעצר בזמן שעבד בסניף גלידת גולדה ברחוב דרך בן גוריון 85 בבת ים.
אגב, 3 ימים מרגע הגשת כתב האישום נגדו הוא גיבש הסדר טיעון ונידון לחדשיים מאסר מהם ישב כבר חודש במעצר.
נחזור לצנובר המחבל. הוא יצא משכם כשברשותו חומר נפץ, שעונים, כדורי ברזל ושאר חלקי המטענים בתוך שקיות.
הוא נכנס בקלות לתל אביב, כתב האישום באופן תמוה לא מתאר כיצד, והגיע לדירה של ג'עפר ולאחר מכן לשל אמיר ברחוב לוינסקי. בתל אביב ביצע שיחות וידאו הן לדיאא, לו אף שלח תמונה של חומרי הנפץ. הוא גם שלח תמונה לאחיו אחמד איתו עשה שיחת וידאו והראה לו היכן הוא נמצא ואיפה חומרי הנפץ. הוא ביקש שידאג לחוב שהיה לו מ-2016. אחמד איחל לו בהצלחה.
אלא שבשלב זה הבין צנובר כי הדרך משכם לתל אביב פתוחה וקלה. לפיכך החליט לחזור לשכם כדי להביא מטעני נפץ נוספים לתל אביב. הוא הסתיר את התיק עם המטענים מתחת למיטה של אמיר וחזר לשכם.
בשכם שוחח שוב עם אחיו אחמד ותיאר לו את תכניותיו לפיגוע. הוא ביקש מאחמד שיקנה אקדח, וקיבל מדיאא קילו וחצי גולות ואמצעים נוספים לטובת מטעני הנפץ.
בבוקר הפיגוע נכנס המחבל לתל אביב, לקח מדירת השב"חים ברחוב לבינסקי את התיק עם המטענים ושב לחדר שבו ישן. הוא יצא לקניות ורכש צנצנות בשביל המטענים. בשעה 11 בבוקר התקשר שוב לאחיו וסיפר לו שבכוונתו לצאת לפוצץ מטענים באוטובוסים בדומה לאירועי 7 באוקטובר.
בחדרו בדירת השב"חים הכין את המטענים באופן סופי לפיצוץ כשהוא מסדר את חומרי הנפץ, הגולות והמסמרים ליצירת נזק מירבי. במשך כמה שעות הוא הכין את מנגנוני ההשעייה עם השעונים ואף רשם על מכסי הצנצנות של המטענים שמות ערים כמו ג'נין, טול כרם וג'באליה ושמות של מחבלים כמו מחמד דף, סינוואר, סועאד צנובר ממשפחתו ובכירי חמאס נוספים.

בנוסף הוא תיאם עם מסיע שב"חים שימתין לו לטובת הנסיעה לאחר הנחת המטענים. לאחר מכן בעודו חמוש ב-5 מטענים שלח תמונה לאחיו עם הנטענים ויצא לביצוע הפיגוע.
לפי כתב האישום תחילה תכנן לבצע את הפיגוע בנחלת בנימין ובהמשך החליט להניח את המטענים באוטובוסים. סמוך לשעה 20:00 עלה לאוטובוס הראשון בו היו כ-15 נוסעים. הוא הניח שני מטענים באוטובוס וכיוון את השעון ל-40 דקות עד שעה.
יש לציין כי בניגוד לטענה לאחר הפיגוע לפי כיוון את השעונים לבוקר, צנובר כיוון אותם לטווח זמן שיספיק לו להימלט.
לאחר נסיעה קצרה החליף אוטובוס והניח בו מטען וכך עשה פעמיים נוספות. בסך הכל הטמין 5 מטענים ב-4 אוטובוסים.
הנס היה שרובם היו בסיום הקו ובשעת פיצוץ המטענים לא היו בנסיעה ועמוסים נוסעים. וכך בזמן שצנובר עושה את דרכו לשכם כשהוא נעזר באדם בשם רובין, האוטובוסים התפוצצו ובנס נגרם רק נזק לאוטובוסים. חלק מהמטענים אותרו בטרם פוצצו.
בזה תם החלק הראשון.
אלא שלמרות שזהותו התבררה עד מהרה, כתב האישום מתאר כיצד נמלט צנובר במשך חצי שנה מצה"ל, החליף מעט מקומות מסתור ובעיקר לן בדירה של חבר בשכם כשהוא חמוש ב-M16.
מי שסייע לו היה אותו דיאא, בנוסף לכמה נוספים שסיפקו לו בגדים, אוכל, תרופות כשנפצע, כסף, ובהמשך חומרים להכנת מטענים.
כתב האישום מתאר כי צנובר, שהיה מתוסכל מהפיגוע הקודם שנכשל, תכנן "לבצע פיגוע דו שלבי בתל אביב, במקומות אותם הכיר היטב בשל עבודתו בתל אביב – האזור שבין השגרירות האמריקאית בתל אביב, חוף דיזינגוף או מתחם עזריאלי".
הוא תכנן לשוב לתל אביב כשעל גופו חגורת נפץ ולבצע פיגוע בשלבים. בכוונתו היתה להניח מטען אחד על גבי אוטובוס ואת שאר המטענים לפזר באזור בו תכנן לפוצץ את האוטובוס ולפוצץ אותם כשהוא מתצפת על המקום.
בכוונתו היה להניח מטענים בנקודה ייעודית, ולאחר שיוזעקו למקום כוחות ויגיעו שרים כדוגמת בן גביר או גנץ יפוצץ אותם עליהם. בנוסף תכנן לשאת על גופו חגורת נפץ, אותו החל להכין עם חבר.
לאחר שהבין שזהותו ידועה לכוחות הביטחון החליט לשנות זהות ולצורך כך קנה ערכת איפור וצפה בסרטונים ביוטיוב המסבירים כיצד להתאפר.
התכנית הזו לא יצאה לפועל בשל תקלה שקרתה לו והביאה לפיצוץ אחד המטענים שהיה במשקל 3 ק"ג. צנובר נפצע ונלכד בידי כוחות שפשטו על העיר עם הישמע הפיצוץ.
לסיכום: מחבל שעבד בתל אביב והכיר אותה היטב, דירות שב"חים שפועלות בחופשיות בתל אביב, דרך פרוצה לרווחה בין שכם לתל אביב, ועיר מקלט למחבלים ששמה שכם. ובעיקר – אויב רצחני ששוהה בתחומי ארץ ישראל.