הסכם הגז עם מצרים - ישראל כמעצמת אנרגיה או התעלמות מההפרות של מצרים?

בשבוע שעבר הכריז ראש הממשלה נתניהו יחד עם שר האנרגיה אלי כהן על אישור ההסכם לייצוא גז טבעי לישראל, נתניהו הצהיר כי מדובר בהסכם היסטורי, והשר כהן הוסיף כי"העסקה מבססת את מעמדנו כמעצמת אנרגיה אזורית ומובילה, ששכנותיה נשענות עליה".

 לפי נתניהו העסקה תכניס בארבע השנים הראשונות כחצי מליארד ש"ח לקופת המדינה - בגלל השקעה של החברות בפיתוח התשתיות, ובהמשך תכניס העסקה 6 מליארד ש"ח מדי שנה.

ההסכם הינו הסכם ייצוא ארוך טווח של גז טבעי ממאגר לויתן (מאגר גז טבעי ממערב לחיפה שהתגלה לפני 15 שנה). למעשה מדובר באישור של עסקה שנחתמה בקיץ האחרון (אוגוסט) בן חברת ניו-מד אנרג'י של קבוצת דלק יצחק תשובה, למצרים, שהוגדרה כעסקת הייצוא הגדולה בתולדות מדינת ישראל בהיקף של כ-35 מליארד דולר עד לשנת 2035. האישור מגיע לאחר לחצים מהממשל האמריקאי בעקבות עיכוב של שר האנרגיה אלי כהן בשל הטענות כי העסקה עלולה לפגוע בביטחון האנרגטי ואולי גם להביא לעלייה במחירי החשמל בישראל.

מבקרי העסקה טענו כי ייצוא גז טבעי בהיקף גדול עלול להביא בעתיד למחסור בגז בישראל, וליצור סכנה לביטחון האנרגטי - על פי ההערכות העסקה כוללת כ-15% מעתודות הגז. אם יהיה בעתיד לישראל מחסור בגז היא תאלץ להיות תלויה במדינות אחרות ואף במדינות עוינות. ובנוסף טענו כי מחירי הייצוא יכולים להשפיע על עליית מחירי החשמל בישראל עצמה. 

תומכיה טענו כי מעבר לרווח הכלכלי לקופת המדינה, לעסקה יש השפעה גיאופוליטית חיובית בכך שהעסקה מביאה איתה תלות של מצרים בישראל. בשנים האחרונות נמצאת מצרים במחסור בגז בעקבות שילוב של ירידה חדה בתפוקה של מאגרי הגז במצרים ועלייה בביקוש. בנוסף, על פי ההערכות של משרד האנרגיה, לישראל יישאר גם אחרי העסקה עם מצרים מספיק גז לצריכה לכ-25 או 30 שנה. מדובר בהערכות שאינם ודאיות, שכן לא ניתן לדעת כמה גז יש בדיוק במאגרים שנמצאו.

כאמור ממשל טראמפ לחץ על ישראל לקדם את העסקה גם לטובת האינטרסים של החברה האמריקנית "שברון" שמפעילה את אסדות הקידוח במאגרי הגז של ישראל, וגם כחלק מהניסיון לקדם הסכמים במזרח התיכון ולסייע למצרים שנמצאת במשבר אנרגיה. על פי דיווח בערוץ 12 טראמפ לוחץ על ישראל "ליצור שלום כלכלי"  עם מדינות האזור כהמשך להפסקת האש ולתוכניות של טראמפ במזרח התיכון, במטרה להניע מחדש את הסכמי אברהם, ורואה בהסכם הגז עם מצרים אבן דרך ראשונה בחזון שלו.   

במצרים, שמצידה מעוניינת להפוך בעקבות העסקה למרכז של סחר בגז טבעי, הדגישו כי העסקה היא כלכלית בלבד ואין להסכם "היבטים פוליטיים או מדיניים".

לפני שלושה חודשים דווח בתקשורת כי על רקע ההפרות המצריות של הסכם השלום עם ישראל, הפרות שכללו בנייה בסיני של מנהרות שיכולות לאחסן אמל"ח, הארכת מסלולים בשדות התעופה והכנסת כוחות חי"ר ושריון מעבר לסיכומים -  יקפיאו נתניהו וכהן את הדיונים על הסכם הגז עם מצרים, במה שהיה נראה כניסיון להפעיל את המנוף הזה כדי ללחוץ על מצרים לעמוד בהתחייבויות בהסכם השלום. 

האם האיום אכן פעל את פעולתו? יממה אחרי החתימה על הסכם הגז דיווח העיתונאי אמיר בוחבוט בוואלה על כך שמצרים החלה לצמצם כוחות צבא בסיני, אם זאת כדאי לקחת את הדיווח בערבון מוגבל. בשנה האחרונה נחשפו ידיעות שונות בנוגע לאיום מצד מצרים, החל מעיבוי כוחות מצריים סמוך לגבול, דרך ידיעות על הפרה שיטתית של הסכמי שלום ועד להעלמת העין של צבא מצרים מהברחות האמל"ח המסיביות באמצעות רחפנים. מצד שני בשבוע האחרון נחשפו הקלטות אלי פלדשטיין מהם עולה גם כי במסגרת הקמפיין לטובת קטאר קידמו פלדשטיין ושותפו ישראל איינהורן קמפיין נגד מצרים, במטרה להעלות את כוחה של קטאר. אך כפי שפרסום ידיעות עמומות נגד מצרים התברר כקמפיין שיטוי, לא ניתן לקבל בעיניים עצומות ידיעות עמומות הפוכות כמו זו שפרסם בוחבוט.

מצד שני נשמעו קולות של ביקורת נגד הסכם הגז - שלפחות על פניו נראה כי נחתם בעקבות לחצים אמריקניים ללא שינוי בהפרות המצריות. ח"כ סוכות התבטא בראיון ברשת ב' כי "מערכת הביטחון צריכה לספק הסברים מדוע ההסכם נחתם [..] מצרים מפרה את הסכמי השלום מדי יום, וכמויות אדירות של נשק הוברחו לכאן. אין סיבה שהם יעשו זאת חוץ אלא אם במטרה לתכנן מלחמה יום אחד". 

גם סא"ל במיל' אלי דקל שהתפרסם כמומחה העוקב ומתריע מפני ההפרות המצריות בסיני טען שהאשליה שתלות כלכלית תמנע עימות ביטחוני היא שגויה ומסוכנת. דקל טען בראיון לערוץ 7 כי "יסודותיה העמוקים של ההשקפה הזו הם בהשקפה הסוציאליסטית שחושבת שמקור הרוע הוא העוני ושאם רק נדאג לכך שאנשים יהיו שבעים הרוע יצטמצם, כלומר שאם נדאג לכך שהיריבים שלנו יהיו מפוטמים ובריאים הסכנה שמעל ראשינו תחלוף. אין לתפיסה הזו אחיזה במציאות" לדבריו הוא "לא מבחין בשום צמצום או התמתנות במסעות הרכש וההתעצמות המצרית. בשנים האחרונות יש התעצמות גדולה מאוד, ואני לא מכיר הסבר שיניח את דעתי ואני מניח שגם דעתם של אחרים לא נוחה מההתעצמות הזו, אז סתם לשפוך עליהם מיליארדים בתקווה שזה מה שירגיע את האריה? לא".

בכל מקרה, כעת לאחר חתימת ההסכם המבחן הגדול של ישראל יהיה האם תדע להשתמש בתלות המצרית בגז הישראלי כדי לדרוש אכיפה אפקטיבית של נסיונות ההתחמשות המצריים בסיני ושל העלמת העין מההברחות, בין בעזה ובין בהברחות הרחפנים בגבול עם ישראל, או שמא העסקה רק תעמיק את ההעלמת העין שנמשכת יותר מדי שנים.