טורקיה מול ישראל: עושים סדר במאבק על נתיבי הסחר הבינלאומיים

מסילת השלום והטבח בעוטף עזה

ספטמבר 2023, שבועות ספורים לפני הטבח, הכריז נשיא ארה"ב דאז ג'ו ביידן בפסגת G-20 (פורום כלכלי שבו חברים נציגים של 20 הכלכלות הגדולות בעולם) על IMEC שכונתה בישראל "מסילת השלום" - תוכנית לשינוע סחורות בין תת היבשת ההודית לאירופה, דרך היבשה. מאיחוד האמירויות, ערב הסעודית, ירדן וישראל, ומשם ממפרץ חיפה ליוון, או לאחד מחופי אירופה. במעמד ההכרזה נכחו גם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, יורש העצר של ערב הסעודית מוחמד בן סלמאן ונשיאת הנציבות האירופית. ההכרזה הזו, שטמנה בחובה צעד משמעותי מאד לנורמליזציה בן ישראל לסעודיה, והפיכה של ישראל לשער היבשתי של המזרח התיכון, היתה, על פי מסמכים שנחשפו, אחד הגורמים להחלטה של חמאס להזדרז ולהוציא לפועל את תוכנית הטבח אליה התכוננו במשך שנים. 

המתנגד החריף ביותר למיזם היה נשיא טורקיה ארדואן, שהצהיר "אין מסדרון בלי טורקיה". ארדואן דחף לקדם נתיב סחר חלופי שיגיע מהמפרץ הפרסי דרך עיראק ומשם יעבור בטורקיה לאירופה. ארדואן, פעל לחתום על הסכמי שיתוף פעולה כדי לקדם את נתיב הסחר החלופי שקידם יחד עם קטאר ואיחוד האמירויות.

חלופה לתעלת סואץ

מה בעצם עומד מאחורי המאבקים הגיאו-פוליטיים על נתיבי הסחר? עד לחפירתה של תעלת סואץ - שמחברת בין הים האדום (ים סוף) דרך מפרץ סואץ, אל הים התיכון - כדי להגיע דרך הים ולהעביר סחורות מהמזרח הרחוק היה צריך להקיף את כל יבשת אפריקה. תעלת סואץ שנחפרה לפני כ-150 שנה קיצרה את הדרך משמעותית ואפשרה לספינות להגיע מהאוקיינוס ההודי דרך הים הערבי, אל מפרץ סואץ ומשם לים התיכון. אלא שהתלות בתעלה יש לה גם חסרונות, היסטורית אנחנו זוכרים את חסימת התעלה על ידי מצרים שהובילה למבצע קדש, וסגירתה במשך מספר שנים בעקבות מלחמת ששת הימים, אבל גם היום נשלטת התעלה אסטרטגית על ידי מספר מדינות, ולאחרונה איימו החות'ים השולטים על מיצר באב אל מנדב שיחסמו את כל הכניסה לים האדום. מעבר לכך יש חסרונות נוספים: תעלת סואץ צרה והעלות בה מורכבת, גם לאחר שלפני כעשור נחנך פרוייקט "תעלת סואץ החדשה" שאפשר מסלול דו נתיבי בחלק מהתעלה, עדיין המעבר מורכב ויקר. לפני כ-6 שנים נתקעה אוניית מכולות בתעלה והתעלה נחסמה ל-6 ימים, הנזקים הכלכליים שנגרמו מבלימת האוניות נאמדו ב-9.6 מיליארד דולר ביום, ותמונות לווין תיעדו פקק של מאות אוניות שמחכות לשחרור התעלה.

התלות בתעלת סואץ, כמו גם העלויות הגבוהות, הביאו את העולם לחפש חלופות שונות. המסלול הימי דרך תעלת סואץ אורך כ־7,600 קילומטרים וכרוך כאמור גם באגרת מעבר גבוהה למעבר בתעלה. לעומת זאת המסלול היבשתי עליו הכריז ג'ו ביידן, שמתוכנן דרך האמירויות, סעודיה, ירדן וישראל עשוי לקצר את המרחק ל-5,000-6,000 קילומטרים. התוכנית הגרנדיוזית הזו כמובן לא חפה מורכבויות, ותלויה בהסדרת הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה, בגישור על פערים בין האמירויות לסעודים, ופיתוח תשתיות בעייתיות בירדן, אך ההערכות הראשוניות דיברו על אפשרות לקצר את זמן השילוח בכ־40% ולהפחית את העלויות בכ־30% לעומת המסלול דרך סואץ. 

התחרות מול דרך המשי החדשה של סין

אבל לא רק החסרונות של תעלת סואץ עמדו מאחורי הנסיונות של ארה"ב לקדם נתיב סחר חלופי, אלא גם התחרות מול מיזם הענק של "החגורה הסינית". סין, המעצמה שמתחרה מול ארה"ב על ההגמוניה העולמית, מקדמת ב-15 השנים האחרונות מיזם גאו־כלכלי, שמכונה גם "דרך המשי החדשה", במטרה ליצור רשת של נמלים, מסילות ברזל, כבישים ותשתיות אנרגיה שתחבר את סין לאסיה, למזרח התיכון, לאפריקה ולאירופה. לאורך השנים הצטרפו ליוזמה יותר מ־150 מדינות, וסין השקיעה מאות מיליארדי דולרים בפרויקטים במדינות כמו פקיסטן, קזחסטן ואיראן, בנמלים ובתשתיות במפרץ ובאפריקה, ובנתיבי התחבורה המובילים דרך טורקיה והבלקן אל אירופה. חברות סיניות ממשלתיות מעורבות בהפעלה ובנייה של עשרות נמלים באפריקה, סין גם הפעילה קו רכבת יבשתי מחוף האוקיינוס השקט שמגיע עד למדריד בספרד. במערב רואים ביוזמה כלי מרכזי להרחבת ההשפעה הסינית. השקעות בנמלים, מסילות ותשתיות יוצרות קשרים כלכליים ארוכי טווח ומעניקות לבייג'ינג דריסת רגל במדינות שלאורך הנתיבים.

התחרות של טורקיה: "דרך הפיתוח" שעוברת בעיראק.

מתקפת חמאס אכן הצליחה לשבש את קידום המיזם, והמגעים לנורמליזציה בן ישראל לסעודיה הוקפאו. מי שניצלה את הקיפאון, היא טורקיה שבמקביל גם מארחת את בכירי החמאס והמפקדות שלו בשטחה. באפריל 2024, כחצי שנה לאחר פרוץ המלחמה, חתמו טורקיה, עיראק, קטאר ואיחוד האמירויות על מזכר ארבע־צדדי לקידום ״דרך הפיתוח״ מעיראק לטורקיה. ב-2025 כבר הכריז שר התחבורה הטורקי שעבודת התכנון כמעט הושלמה.  

החיסרון של "דרך הפיתוח" שקידמה טורקיה דרך עיראק היתה התלות שלו ב"מיצרי הורמוז". כדי להגיע לפיסת החוף הקטנה שיש לעיראק במפרץ הפרסי, צריך לחצות את כל המפרץ, ולעבור במיצרי הורמוז עליהם שולטת איראן. סגירת מיצרי הורמוז על ידי איראן איימה על הכלכלה העולמית בגלל הייצוא של הנפט ממדינות המפרץ, כשיותר מ-20% מצריכת הנפט העולמית תלויה במעבר במיצר, אבל עבור טורקיה שהייתה מעורבת במאמצים לקדם את הניסיון להביא סיום המלחמה עם איראן, זה היה גם איום משמעותי על פרוייקט "דרך הפיתוח".

בחזרה לרכבת החיג'אזית: ההפיכה בסוריה שטרפה את הקלפים

נפילת משטר אסד בסוריה, שהושפעה מהמלחמה של ישראל מול הציר השיעי והחלשת כוחו של חיזבאללה, העלתה לשלטון את משטר אחמד א-שרע שנתמך על ידי טורקיה, מחזיק בתפיסת עולם הקרובה לאחים המוסלמים, וכך הופך באופן טבעי לשותף בכיר בציר הסוני של טורקיה וקטאר. מיד לאחר שא-שרע תפס את השלטון, הוא אומץ בחוזקה לא רק על ידי טורקיה שטיפחה אותו, ונתנה לו את הכלים לביצוע ההפיכה, אלא גם על ידי קטאר וערב הסעודית. לצד מדינות הציר הסוני, הצטרפה גם ארה"ב שרואה במקרים רבים את האינטרסים הכלכליים עין בעין עם קטאר, ולשם כך נוטה להתעלם מהמשמעויות הנוספות. טראמפ הסיר את הסנקציות מעל אחמד א-שרע שהנהיג ארגון טרור, ולאחרונה הודיע כי יוציא את סוריה מרשימת המדינות תומכות הטרור.

פחות משנה אחרי ההפיכה בסוריה, הגיעו טורקיה-סוריה וירדן להבנות על חידוש התחבורה היבשתית ושיקום רכבת החיג׳אז, וממש לאחרונה הושק המיזם השאפתני נתיב הסחר החדש מסעודיה לטורקיה דרך סוריה וירדן. ב־9–10 ביוני חתמו טורקיה וסעודיה על מזכרי הבנות בתחום הרכבות והלוגיסטיקה, ובהמשך הצהיר שר התחבורה הטורקי כי היעד הוא להשלים בתוך שלוש עד ארבע שנים את החיבור דרך ירדן וסוריה. לדבריו, המסילות בסעודיה ובדרום טורקיה קיימות בחלקן, אך חסר מקטע של מאות קילומטרים באזור סוריה- ירדן. הנתיב הזה מאפשר לעקוף את ישראל, ולייצר ברית אזורית בהובלת הציר הסוני שתשלוט על נתיב הסחר היבשתי 

עבור טורקיה מדובר גם בשחזור של "מסילת הרכבת החג'אזית" - מסילה שהקימה האימפריה העות'מאנית מדמשק למדינה שבערב הסעודית דרך חבל חיג'אז. למסילה היתה גם שלוחה בארץ ישראל המערבית של "רכבת העמק" שהגיעה עד לחיפה, וכללה גם יציאה לשכם, ובשלהי מלחמת העולם הראשונה הרחיבו הטורקים את המסילה לכיוון ירושלים. עבור ארדואן חידוש המסילה החיגא'זית משתלב בחזונו לחדש את האימפריה העות'מאנית. וכמובן להילחם בישראל, להרחיק את האינטרסים של ארה"ב מהאינטרס הישראלי, ולהדק את הציר הסוני בהובלת האחים המוסלמים. מי שמודאג מאד מהתחזקות הציר הטורקי אלו היריבות של טורקיה בים התיכון - יוון וקפריסין, שמיהרו לחזק את שיתופי הפעולה מול ישראל.

סעודיה אמנם עדיין שותפה במיזם IMEC שמקדמת ארה"ב עם הודו, אלא שהחלופה שמתגבשת מאפשרת לה להקשיח עמדות בדרישה להתנות את הנורמליזציה בהקמת מדינה פלסטינית. בפרסום מהימים האחרונים לפיו סעודיה העבירה מסר לארה"ב כי תהיה מוכנה לחידוש הנורמליזציה ב-2 תנאים מסמנת סעודיה הלכה למעשה את מה שהיא מזהה כגורמים המעכבים את הקמת המדינה הפלסטינית. סעודיה דרשה את החלפת נתניהו, זאת ככל הנראה מתוך הנחה שההבנה היא שראש ממשלה אחר יצור קונסטלציה פוליטית שבה מנוף הלחצים הסעודי יאפשר לדחוף את הקמת המדינה הפלסטינית, ובמקביל דרשה סעודיה את ביטול השינויים שקידם סמוטריץ שנתפסים ככאלו ש"הורגים" את המדינה הפלסטינית. 

בזמן שבטורקיה ובציר הסוני דוחפים את הקמת המדינה הפלסטינית, כחלק מהאסטרטגיה האנטי-ישראלית, בישראל צריכים לשנות את דעת העולם ביחס לאיום של האחים המוסלמים ולחשוף את הסכנות שמאיימות על העולם מהציר שבין אחמד א-שרע - ארדואן והשייחה מוזא מקטאר.