כך הפכה הזירה התקשורתית בשבת לכלי נשק נגד ההתיישבות

בשנים האחרונות, עבור ציבור המתיישבים ביהודה ושומרון, פתיחת הטלפון עם צאת השבת מלווה לעיתים קרובות מדי בהלם מוחלט. מציאות שלמה של אירועים בשטח מעוותת לחלוטין בכלי התקשורת, כשהנרטיב כבר נקבע וקובע עובדות בשטח עוד לפני שלמישהו מהצד היהודי הייתה בכלל אפשרות להגיב.

בריאיון מיוחד, משרטט אלישע ירד את המנגנון המשומן של ארגוני השמאל הקיצוני, המנצלים באופן ציני את היום הקדוש כדי לנהל קמפיינים שקריים נגד ההתיישבות, בזמן שהשטח מופקר לחלוטין מבחינה תקשורתית. "ארגוני השמאל הקיצוני, ולצערי גם מערכת הביטחון, הפכו את השבת ליום המועדף לעלילות דם" אומר ירד. 

"רוב הציבור הימני, ולכן גם ציבור המתיישבים, שומר שבת. הוא לא נמצא ברשתות ולא נמצא בתקשורת, והזירה מופקרת. הרבה פעמים מפרסמים משהו כבר בליל שבת או סמוך לכניסת השבת, דווקא כדי שלא נספיק להגיב עדיין. ובמשך שבת שלמה הם פשוט חוגגים באופן חופשי – מבוקר עד ערב, 24 שעות של חגיגה וקמפיין תקשורתי שמצליח לפעמים לגרום למערכת, תוך כדי השבת, לפעול לפי הקו הזה".

כדי להבין איך השיטה עובדת בפועל, מציג ירד מקרה מובהק שהתרחש לאחרונה בגזרת שומרון. אירוע שלדבריו אינו נמצא בכלל בשטח האפור, אלא מדובר במציאות ברורה לחלוטין של גניבת עדר יהודי, שהפכה בעזרת קמפיין של שבת לעבירה של הקורבנות עצמם.

"זה לא אירוע אפור שאתה יכול לפרש אותו בשני כיוונים, אלא אירוע מאוד מאוד ברור. נגנב עדר מיהודי, מחוה מוסדרת ומאושרת, רשמית ומוכרת בגזרת שומרון", הוא מספר. "בעל החווה, בשיתוף פעולה עם כוחות צה"ל, מתחקה אחר נתיב הבריחה של הגנבים. הוא מאתר, ביחד עם גששים צבאיים, עקבות של העדר הגנוב לתוך חווארה".

 אחרי שעתיים מגיעים עוד מתנדבים וחקלאים מהאזור כדי לעזור בחיפושים. מתפתחים עימותים, ערבים מהכפר מתחילים לתקוף באבנים ובאלות, ואחד הערבים מאיים בסכין. פשע? בהחלט. של מי? אם שואלים את התקשורת, התשובה ברורה.

בזמן שבשטח מתחולל אירוע ביטחוני ופלילי מובהק של גניבה ותקיפת חקלאים, המכונה המשומנת של השמאל מנצלת את היעדרם של המתיישבים מהזירה הדיגיטלית כדי להפוך את הקערה על פיה. הסיפור מוצג לציבור בצורה מעוותת, תוך השמטת העובדות המרכזיות ויצירת מצג שווא מוחלט.

"מה שקורה באותו זמן, זה שאף אחד מהחווה או מהאזור, מההתיישבות, לא נמצא בתקשורת. השמאל פשוט מתחיל לפתח נרטיב מנותק ושקרי לגמרי". הכתבות המתפרסמות לא מזכירות גניבה, לא את העובדה שכוחות צה"ל נמצאים בשטח, ובוודאי לא מזכירות בכלל את העובדה שעקבות של הגנבים ושל העדר אותרו כשהם מובילים לכיוון הכפר.

"הכתב מתחיל את הסיפור מזה שיהודים מתנחלים פלשו לכפר חווארה. למה כביכול "פלשו", במרכאות כפולות ומכופלות? כי הגנבים גנבו את העדר לשם! אבל זה לא מוזכר בכלל" ממשיך ירד. 

אך הבעיה החמורה ביותר, לפי ירד, אינה מסתכמת רק בציוצים ברשתות החברתיות או בדיווחים עיתונאיים מוטים. הסכנה האמיתית מתחילה כאשר מערכת הביטחון הרשמית של מדינת ישראל, בהן דוברות צה"ל ודוברות המשטרה, קורסות תחת הלחץ המתוזמן ומאמצות את הנרטיב השקרי עוד במהלך השבת. התוצאות בשטח, כפי שמתאר ירד, הן אבסורדיות לחלוטין.

"ומה שאנחנו רואים אחרי כמה שעות, זה שמערכת הביטחון והמשטרה פשוט מתחילים ליישר קו עם הנרטיב הזה. השמאל מתגייס בהמוניו ויודע שהזירה מופקרת, גם ברשתות החברתיות שלו וגם עיתונאים, וכלי תקשורת מתקיפים את דובר צה"ל בשאילתות ועם תמונות – את דובר צה"ל, את דובר המשטרה והכל תמונות חד-צדדיות. ועד שיוצאת השבת, דובר צה"ל ודובר המשטרה מיישרים קו עם הדבר הזה". 

והתוצאות לא מאחרות לבוא: ביום ראשון, מגיעים כוחות משטרה של משטרת מחוז ש"י, ועוצרים – לא את הגנבים, אלא את שני בעלי החווה. "בעלי החווה שהעדר שלהם נגנב, רק בגלל מרעה ובגלל סיטואציה הכי ברורה שיש. זו דוגמה שלצערי הפכה למשהו קלאסי."

"דיווחים פלסטינים": שופרות האויב במיינסטרים הישראלי

השיטה הזו אינה ייחודית רק לאירועי גניבה גדולים. ירד מסביר כי כל הצתה של שטח מרעה יהודי בידי ערבים הופכת מיד בדיווחי השמאל לאירוע באשמת המתיישבים. חמור מכך, כלי התקשורת בישראל אימצו נוהג פסול להדהד דיווחים שמקורם בכלי תקשורת פלסטיניים, תוך הסתרת המקור בפסקאות פנימיות והצגת השקרים כעובדות מוגמרות בכותרות הראשיות.

"כל אירוע הכי קטן שקורה, השמאל יודע שהזירה מופקרת ופשוט עושה מה שבא לו. יש שריפה שערבים מציתים בשטחי מרעה של יהודים, ומיד מעלים דיווח ומטים את הנרטיב", הוא מספר. "עוד מנהג מגונה שפשט בתקשורת: תפתח במוצאי שבת את אתרי התקשורת, תראה שהמון המון דיווחים עלו 'על פי דיווח פלסטיני'".

וחמור מכך: את המילים "על פי דיווחים פלסטינים", ניתן למצוא לפעמים רק במהלך הכתבה לאחר כמה פסקאות בתוך התוכן. והכותרת? "מתנחלים תקפו" –  בוודאות ובטון עובדתי. "מה זה על פי דיווחים פלסטינים?" שואל ירד. "דיווח פלסטיני זה כלי תקשורת של הפלסטינים, כלי התקשורת של האויב, שכידוע פייק ניוז זה השם השני שלהם, ומייצרים נרטיב מאוד ברור ומנותק מהמציאות במטרה לפגוע בהתיישבות". 

כלי התקשורת, לטענתו, יודעים שאין אף אחד שיכול להגיב או להפריך את הטענות. "איך אתם ככה משחירים את השם של האנשים? איך אתם ככה מכתימים את השם שלהם? ולצערי אני אומר שזה דבר שקורה שוב ושוב, וצריך לראות מה לעשות עם הדבר הזה."

נקודת האור: הציבור לומד לחכות לאמת

למרות המציאות המקוממת, ירד מזהה גם מגמה חיובית והתעוררות בקרב צרכני התקשורת בישראל. הציבור הרחב, לדבריו, מתחיל להבין את חוקי המשחק של הקמפיין השקרי ומפתח חסינות בריאה מפני דיווחי השבת הדו-מימדיים. הוא חותם בקריאה ברורה לכל מי שנחשף למידע במהלך השבת שלא ליפול במלכודת הנרטיב של האויב.

"אני כן יכול להגיד משהו אחד שהוא קצת מעודד: הציבור, לפחות מי שלא שומר שבת וכן נמצא בתקשורת וברשתות גם בשבתות, למד כבר להפסיק להאמין לדיווחים שמפורסמים בשבת. הוא אומר: "אנחנו נחכה למוצאי שבת ונראה את האמת". 

"אני כמובן קורא לכל יהודי לשמור שבת", ממשיך ירד, "אבל מי שכבר לא שומר שבת וכן נמצא בתקשורת – תדעו לחכות תמיד למוצאי שבת, לא להאמין לשום דבר שמפורסם שם. ויותר מזה, ראיתם משהו כדוגמת "דיווחים פלסטינים"? תדעו שדובר חמאס או דובר פלסטיני זה אותו דבר, אחד לאחד."