קשרים כואבים שכוללים פגיעות קשות בין ערבים ליהודיות צפים ועולים מדי פעם לתודעה הציבורית. בקול היהודי אנחנו משתדלים לעסוק בכך ולהעלות את התופעה לסדר היום וערכנו מחקרים רבים אודות התופעה ואודות מקרים ספציפיים בהם זכינו לעזור לאורך השנים.
אך נדמה כי הציבור בסך הכל די אדיש לתופעה הקשה שכוללת ברמות שונות שלה מאות ואלפי נשים ונערות יהודיות לאורך השנים, וכתוצאה מכך מאות רבות ואולי אלפי צאצאים לקשרי התבוללות שכאלו.
השבוע התפרסם סיפור שהותיר רבים בתדהמה. אב ובנו מכפר עקב שבמזרח ירושלים נעצרו בחשד לתכנון שורת פיגועי תופת, כך הותר לפרסום בידי השב"כ והמשטרה שחשפו את הפרשה.
אירוע חמור של מחבלים בעלי תעודה כחולה, אלא שבחוליה הזו היה משהו חריג ביותר. הבן, שיחד עם אביו הוביל הכנת מטעני חבלה ותכנן שורת פיגועים כנגד יהודים שנסקור מיד, הינו יהודי בעצמו.
בדיקה שערכנו בקול היהודי העלתה את הפרטים אודות הסיפור הקשה והכואב: הילד שגדל בזהות כפולה, נחטף בידי אביו, הוחזר לאמו, ולבסוף התאסלם ותכנן פיגועים.
הסיפור החל לפני למעלה מ-20 שנה. האב הערבי עזב בגיל 18 לערך את העיר העתיקה בירושלים בה גדל, ועבר להתגורר בתל אביב. שם הכיר צעירה יהודיה שהלכה אחריו ולשניים נולדו שני ילדים.
אלא שכמו ברבים ממקרים אלו, האשה סבלה מאלימות ואיומים ובחרה להתגרש אחרי שנים ספורות – בשנת 2004, ולתקופה מסוימת אף שהתה במקלט לנשים מוכות. הילדים, בן ובת, נותרו אצל האם היהודיה למשמורת בלעדית שלה. אלא שכאן לא נגמר הסיפור.
בגין כמה מהאירועים בהם תקף אותה הערבי הוגש כתב אישום. אלא שהוא התחמק ממשפט ולא פחות מ-3 פעמים הותלה נגדו התיק בשל כך שהוא לא אותר, וכתב האישום הוגש מחדש בכל פעם שנתפס. רק ב-2011 הוא נשפט לבסוף בגין העבירות של תקיפת בת הזוג במכות ונידון לעונש מגוחך של שלושה חודשי מאסר על תנאי, וזאת בשל חלוף הזמן – הבריחה שלו מהמשפט השתלמה.
אלא שגם בזה לא תם העניין. על פי כתב אישום שהוגש נגדו, ב-2013 הוא חטף את בנו בעת שזה חיכה להסעה למקום לימודיו. הבן היה במשמורת האם וגדל בחינוך יהודי. לאחר משא ומתן עם שירותי הרווחה הוא השיב את הילד מכפר עקב חזרה לאם.
בהמשך ניהל מסכת איומים על האם ועל רשויות הרווחה ובין השאר איים שיחטוף את הילדים וכל המשטרה לא תצליח למצוא אותם. על כך הוא נשפט ונידון ל-9 חודשי מאסר.
בשלב כלשהוא, הבן, שחי בזהות מעורבבת עם שם יהודי ושם ערבי, עבר שוב לגור אצל האב. לפי כתב האישום שהוגש נגדו, לאחר אירועי ה-7/10 הוא התאסלם. ככל הנראה הוא התאסלם בצורה לא רשמית של אמירת השהדה בלבד – משפט אחד שמבחינת המוסלמים די באמירתו כדי להפוך למוסלמי. בנוסף באסלאם הדת נקבעת לפי האב כך שמבחינת האב הבן היה מוסלמי מרגע לידתו. הליך המרת דת בישראל כולל קבלת אישור מבית דין של הדת הרלוונטית, במקרה הזה בית דין שרעי, ולאחר מכן הליך העברת דת במשרד המשפטים. הוא לא ביצע את הליך המרת הדת במשרד המשפטים ולמעשה במשרד הפנים עדיין רשום כיהודי, על כל ההשלכות שיש על כך.
לפי כתב האישום שהוגש כנגד השניים, הם הקימו חוליה צבאית של ממש, תוך שהם מנצלים את מקומות העבודה שלהם.
הבן עבד בראשון לציון והכיר מועדון בעיר. הוא החליט לבצע במקום פיגוע ירי ולרצוח יהודים, הצטייד בכלי נשק והפקיד אצל סבתו הערביה את כספו. ברגע האחרון לפני שיצא לביצוע הפיגוע התחרט מחשש שיערך בידוק ברכבו והפיגוע לא יצא לפועל.
בהמשך עבד בגינון אצל משפחה בעיר מודיעין וסבר שאב המשפחה הוא טייס שמפציץ בעזה. בליבו גמלה ההחלטה לרצוח אותו. אביו הגיע לבית המשפחה באמתלה שבא לבקר את בנו בעבודה. הם תכננו להצמיד מטעני חבלה לרכבו. בהמשך החליטו כי בטוח יותר בשבילם להעמיד מכונית תופת ליד הבית ולפוצץ אותה. לצורך כך תכננו לקנות רכב משטובה.
האב, במקביל לעיסוקו בייצור מטעני חבלה ושיווקם לטובת רצח יהודים, ביצע גם פיגוע ירי לעבר מחסום קלנדיה. כתב האישום שהוגש נגדם מתאר כיצד האב והבן התאמנו במהלך השנים על גג ביתם בכפר עקב בירי, פרט שממחיש את הקלות הבלתי נסבלת שבה ערבים ממזרח ירושלים מבצעים ירי באופן חופשי.
בהמשך האב עבד במסעדה באור יהודה ושם נפגש עם גורמים בקשר לביצוע פיגועים. בשלב זה פגש בו סוכן משטרתי שהפליל בתקופה האחרונה סוחרי נשק ואמל"ח. הסוכן רכש את אמונו וכך למעשה התפוצצה לבסוף הפרשה.
אמצעי לחימה רבים הוא קיבל מאדם, ככל הנראה תושב רמלה, שבנו גנב באופן תדיר אמל"ח מהנשקיה במקום עבודתו. כתב האישום לא מציין האם הוא יהודי או ערבי והיכן עבד.
מעבר לכך הם תכננו לקנות רחפן כדי להבריח אמצעי לחימה ממזרח ירושלים לאזור שבשליטת הרשות הפלסטינית, וכן להטיל מטען חבלה באמצעות הרחפן, זאת בדומה לפעולות חמאס ב-7/10.
בפשיטת המשטרה והשב"כ על ביתם אותרו מטעני חבלה, אמצעי לחימה, ומעבדת נפץ.
העובדה כי הבן יהודי ורשום כיהודי אפשרה לשניים מרחב פעולה גדול מהרגיל.
לא מדובר במקרה יחיד. ישנם מאות ואפילו אלפי ילדים שנולדו כתוצאה ממקרים דומים בישראל לאורך השנים, ורבים מהם סובלים מבעיות זהות קשות.
מקרה דומה התרחש בזמן פרעות תשפ"א אז צעיר בן לאם יהודיה השתתף בלינץ' ביהודי תושב ירושלים יחד עם צעירים ערבים נוספים. את מעצר הבית בילה בבית סבו וסבתו היהודים ובסופו של דבר הוא הורשע בבית המשפט.
החשש כי ילדים אלו יגדלו לא רק כמוסלמים אלא יבצעו פעולות טרור עולה שוב ושוב בעבודת ארגונים כמו להב"ה, "יד לאחים" ו"לב לאחים" העוסקים שנים רבות במניעת טמיעה והתבוללות ומתן מענה לאותן נשים ונערות.
בפרשה בה עסקנו גם בקול היהודי לפני כ-5 שנים, חטף ערבי מאזור חברון בעל עבר של עבירות פליליות וביטחוניות, ילד בן 5 שטען כי הוא אביו. הוא היכה את האם, יהודיה שהתאסלמה והיתה בת זוגו לתקופה וחטף את הילד. לשוטר שהתקשר אליו הוא הודיע שיהרוג את כל היהודים ואיים אם יעזו במשטרה לנסות להחזיר את הילד.
רק לאחר מספר ימים ומאמצים קשים שכללו הפעלת לחץ על מערכת הביטחון, נכנסו מסתערבי ימ"ס איו"ש לתוך חברון, חילצו את הילד ועצרו את האב, שישב בגין האירוע בכלא מספר חודשים.
במקרה אחר בו טיפלנו בקול היהודי, ערבי אב לשני ילדים יהודים שאשתו נמלטה ממנו מאחד הכפרים ביהודה ושומרון, פרסם תמיכה במחבלי גוב האריות. אחיו חוסל בידי הצבא בחשד שניסה לבצע פיגוע דריסה. המחשבה על אותם ילדים שיתכן ויחיו בכפר ערבי במשפחת מחבלים, או לחילופין אצל האם ששבה ליהדות, היא מחשבה שלא נותנת מנוחה.
באירוע אחר שתי נערות ממוסד דתי לנערות במצוקה, מצאו עצמן מנוצלות בידי ערבים בשטח A באל עזרייה שליד ירושלים. בזמנו חשפנו כי הצעיר הערבי שהיה איתן פרסם את עצמו ברשתות כשהוא מסתובב במרכז ירושלים וברקע שירי הלל לבכירי חמאס. גם אז נמצאו השתיים לאחר כשתי יממות בידי מסתערבי מג"ב. הצעיר הערבי שוחרר.
אחת הבעיות הקשות היא שרשויות המדינה מצידן כלל אינן מגדירות את התופעה כבעיה, משום שבמדינת ישראל אין הבדל בין יהודי לגוי, והתנגדות להתבוללות עלולה להיחשב ל"גזענות" – שם הקוד לסתימת פיות.
כך חדשות לבקרים צעירות יהודיות נכנסות לערים ערביות ביהודה ושומרון. רק בשבת האחרונה נאלצו במערכת הביטחון לנסות ולאתר צעירה יהודיה שנכנסה ליריחו, ולא בפעם הראשונה. בסופו של דבר היא אותרה כעבור מספר ימים במזרח ירושלים.
לא פעם מקרים אלו מנוצלים בידי מחבלים ועבריינים ערבים לצורך הברחת שב"חים, גניבות אמל"ח ועוד. בעבר סיקרנו אירועים בהם ערבים גנבו את הנשק של בנות זוגן – חיילות או מאבטחות יהודיות. סביר להניח שלא פעם הקשר כולו נועד לצורך השגת כלי הנשק.
באינתיפאדה השניה אף נחשף כי ג'יבריל רג'וב, מחבל בכיר ברשות הפלסטינית, שלח אנשי ביטחון מסכל – השב"כ של הרשות הפלסטינית, ליצור קשרים עם צעירות יהודיות לפני גיוס, כדי לגייסם כמרגלות. שני ערבים שנערצו בפרשה הצליחו ליצור קשרים עם צעירות כאלו, שלא היו מודעות לכוונות הנוספות מעבר לניצולן.
בכל פעם שמתפרסם מקרה שכזה, הרבה מהזעם הציבורי יוצא מעבר לערבים, שבהם ודאי שיש לטפל ביד קשה, גם לנשים עצמן. נכון, לכל אשה ונערה יש אחריות על עצמה וחופש בחירה בטוב.
אך כמי שעוסק שנים בסוגיה ומכיר סיפורים רבים לעומק, מקרים אלו מהווים קריאת השכמה ציבורית עבורינו כחברה, ולא רק בנוגע להעסקת ערבים ושמירה על בנותינו מפניהם.
מבלי להתייחס למקרי התבוללות "קלאסיים" שאינם קשורים בהכרח לפגיעות והמרת דת, לרוב, צעירות יהודיות שנופלות לקשר עם ערבים, עושות זאת מתוך בריחה מעולמן הקודם ומתוך מצוקות שונות ופגיעות שעברו, להן הן מקבלות מענה בקשר פוגעני אחר.
אנו צריכים להתבונן בראש ובראשונה בתוכינו ולמנוע פגיעות בחברה שלנו פנימה. לתת יחס ותשומת לב לחלשים שבחברה, אך גם לא לדמיין שמדובר רק בשוליים. כל מי שעוסק בסוגיה יכול להציג בפניכם מקרים של בנות מהמשפחות הטובות ביותר, בנות רבנים ואישי ציבור, פסיכולוגיות ונשות חינוך. בשירות הלאומי, במקומות עבודה ועוד.
כן כן, מקרים אלו מציבים מולינו מראה ומלמדים שבתוכינו צריך להשקיע בהמון תשומת לב, חום ואהבה לילדים והילדות שלנו. שמירה עליהם מוגנים ושמחים, תשומת לב לחלשים בשולי החברה ודאגה להם, והתנהגות קדושה ומכבדת בתוכינו.
אז מי שקפצה לו מילת נאצה או קללה על האמא שהלכה עם ערבי ובנה הפך למחבל, המלצתי היא להשקיע במקום זאת בלחבק את ילדיו, בכמה דקות מחשבה מי בסביבתו במצוקה ויכול לקבל עזרה, וכך לא להגיע למצב בו נערות יהודיות קדושות מרגישות צורך בהחלפת זהות ובריחה לחיקו האלים של האסלאם.