מיליוני סיגריות ואלפי פלאפונים: כתב אישום הוגש כנגד ארבעה מבריחי סחורות לרצועת עזה

הפרקליטות הגישה כתב אישום בחשד להברחת סחורות לרצועת עזה במהלך תקופת המלחמה נגד ארבעה בדואים: אימן דנף, מוחמד גריפאת, עומר גריפאת  ועלי גריפאת כולם בני היישוב זרזיר בצפון. דנף הוא תושב רצועת עזה במקור ששוכר בשנים האחרונות בית בזרזיר.

על פי כתב האישום, במשך תקופה ארוכה ניסו ארבעתם להבריח משאיות עמוסות בסחורה לעזה תמורת מיליוני שקלים, כשעיקר הסחורה היא סיגריות ומוצרי חשמל שונים.

כתב האישום מדגיש את חומרת המעשים האלו בהתחשב בכך שהברחות לרצועה תורמות רבות להעצמת כוחו של חמאס, כמו כן כתב האישום מציין כי קרוב לוודאי שאחת ממטרות ההברחה היה רצון לסייע לארגון הטרור.

בכתב האישום מוזכר גם כי ישנם כמה אנשי צבא וביטחון המעורבים בהברחה, אך שמם לא מוזכר ולא ברור האם הם נעצרו.

הנאשם הראשי בפרשה - אימן דנף, נעצר לפני כמה שנים על עבירות הונאה בכרטיסי אשראי בזמן היותו שב"ח בישראל, ונחשד גם כי אותן הונאות סייעו לטרור בעזה, ובסופו של דבר הוא שוחרר. גם במהלך פרשיית נסיון ההברחות הוא נעצר מספר פעמים ושוחרר ככל הנראה כבר בים המעצר.

נסיון הברחה ראשון: שוחד של 100,000 ש"ח לחיילים 

ניסיון ההברחה הראשון על פי כתב האישום היה באוגוסט 2025. אימן דנף ניסה להבריח שתי משאיות עמוסות בסיגריות וטבק דרך מעבר כיסופים, הוא נפגש עם אנשים שלדבריו היו אנשי צבא שתפקידם היה לדאוג שהמשאיות ייכנסו לרצועה ללא בדיקה, ושילם להן מקדמה של 100,000 ש"ח. 

ניסיון ההברחה הזה כשל בעקבות בעיות שונות במעבר כיסופים, ונהגי המשאיות שבו על עקבותיהם.

לאחר מכן דנף ניסה למצוא נהגים אחרים שיבריחו את המשאיות, אך אז הוא נעצר על ידי כוחות הביטחון למשך זמן קצר, ובעקבות כך ההברחה הזו סוכלה סופית.

נסיון הברחה שני: תמורה של עשרה מליון שקלים

ההברחה השנייה התקיימה כשבוע לאחר הנסיון הראשון הכושל, חלוקת התפקידים בהברחה הפעם היתה שאימן דנף ידאג שהמשאיות יגיעו למעבר כיסופים, ועומר גריפאת יוודא במעבר כיסופים שהסחורות אכן נכנסו לרצועה. על פי התכנון, התמורה להברחה הזאת אמורה היתה להיות עשרה מיליון שקלים.

במשאיות האלו היו: אלפי מכשירי טלפון סלולאריים, מיליוני סיגריות, מאות קילוגרמים של טבק לסיגריות, מאות קילוגרמים של טבק לנרגילה, אלפי סיגריות אלקטרוניות, נוזל למילוי סיגריות, מאות מצברים, מצתים, אופניים חשמליים, עשרות פאנלים סולאריים, ממירים סולאריים, גלילי כבל חשמלי, סוללות, מאות חבילות נייר לגלגול סיגריות, חבילות גז למילוי מצתים, אביזרים לטלפונים סלולאריים, מחשב לרכב, חלקי חילוף לרכב, ממירים, שמן מנוע, וניקוטין נוזלי.

בסופו של דבר גם המשאיות האלו נתפסו בשער המעבר על ידי כוחות הביטחון.

נסיון הברחה שלישי: שוחד של 2 מליון ש"ח עבור כל משאית מוברחת

מספר חודשים לאחר מכן ב- ינואר 2026 איימן מוחמד ועומר תכננו להבריח חמש משאיות לרצועה, מוחמד טען כי הוא בקשר עם איש ביטחון שיאפשר את המעבר תמורת 2 מיליון ש"ח למשאית. ושולמה לו מקדמה של 400,000 ש"ח.

שלוש משאיות הגיעו לאזור זיקים והמתינו שם כיומיים, שבסופם נעצר אימן והמשאיות נתפסו.

במשאיות ההברחה שנתפסו היו כמויות גדולות של סיגריות, מצברים, אופניים חשמליים, סיגריות אלקטרוניות, גנרטורים, ממירי מתח, אביזרי גז, סוללות, צמיגים, מנועי רכב, חביות גליצרין, חלקי חילוף לכלי רכב, מברגות, מקדחות, סלילי כבלים, פאנלים סולאריים, טבק, מערכת גז לחימום מים, מחשב נייד, כרטיסי סים, מערכת מולטימדיה לרכב, אביזרים לטלפונים ניידים, טלפונים סלולריים, טבק לנרגילה, מלח ניקוטין, שמן מנוע לרכב, מצתים, טרקטורונים חשמליים, ניקוטין נוזלי, מכשירי גז לבישול, קורקינטים ואופנוע.

כחודש לאחר מכן עלי גריפאת נתן למוחמד סכום של 200,000 ש"ח לרכישת סיגריות לצורך הברחה. מוחמד רכש סחורה בשווי 160,000 ש"ח והותיר אותה בדרום לקראת ניסיון הברחה.

כתב האישום מייחס לארבעת הבדואים עבירות של ניסיון סיוע לאויב בזמן מלחמה ועבירות נוספות, כמו כן כתב האישום מונה את הרווחים שכל אחד מהם הרוויח בפועל: מוחמד גריפאת הרוויח כ-1.5 מיליון ש"ח, ואימן דנף הרוויח כחצי מליון ש"ח, ולפיכך הם הואשמו גם בהלבנת הון ועבירות לפי פקודת מס הכנסה.

 המדינה הודיעה כי קיימת אפשרות שתבקש להטיל על הנאשמים עונשי מאסר בפועל וכן הגישה בקשה לחילוט הרכוש והכספים שנתפסו במסגרת החקירה.