הפסקת האש עליה חתמה ממשלת ישראל עם מחבלי החמאס המהווה שלב ראשון בתוכנית 20 הנקודות של נשיא ארה"ב טראמפ, מעוררת אצל רבים בישראל חששות מפני העתיד הנראה לעין, וספקות לגבי יכולתה ונכונותה של הממשלה להסיר באופן אמיתי את האיומים שנותרו. הן אלו מצידם של החמאס ותומכיהם בעזה והחיזבאללה בצפון, וכן בשאר החזיתות שנראה שאולי הוחלשו במקצת אך בוודאי נותרו עם מוטיבציה גדלה והולכת לפעול בכל דרך להשמדת ישראל.
גם חלקיו הנוספים של ההסכם נראה שבאו לקדם בעיקר את האינטרסים הכלכליים והגיאופוליטיים של ארה"ב ולאו דווקא את ביטחונה של ישראל. פנינו לד"ר רפאל בן לוי, מומחה ליחסים בינלאומיים, עמית בכיר במכון משגב וראש תוכנית צ'רצ'יל במכון ארגמן, להבין ממנו מה עומד מאחורי תוכניתו של טראמפ והאם היא טובה לישראל ולשמוע מאלו תרחישים צריכה ישראל להיזהר במסגרת המהלכים הבאים. "תכנית 20 הנקודות של טראמפ היא בעצם דרך לממש תוכנית רחבה יותר, שהיא מסדרון הסחר בין הודו למזרח התיכון ומשם לאירופה (הידועה כ-IMEC). וכדי לממש אותה נדרשת גם נורמליזציה בין ישראל לסעודיה" אומר ד"ר בן לוי. "ברקע לכל זה עומד המאבק בין ארה"ב לסין על ההגמוניה במזרח אסיה וגם במזרח תיכון. ולכן החשיבות של חיבור הודו למערב מצד אחד, וכן העניין שלו בצירוף גם אינדונזציה להסכמי אברהם שתחבר עוד מדינה גדולה במזרח אסיה לרשת האמריקאית במקום הסינית. "לדעתו של בן לוי, חלקים מהתכנית בהחלט טובים עבור ישראל. "עצם הצבת התוכנית בכללי מחזקת את מעמדה של ארה"ב באזור לאחר שנות ממשל ביידן בהן ארה"ב נתפסה כחלשה. היא הוכיחה יכולת להוביל תהליכים, לגרוף את התמיכה של כל השחקנים בצד הסוני ולהשפיע על הנעשה בשטח. יש בזה צד חיובי לישראל שכן עדיף שארה"ב תהיה חזקה מאשר חלשה ומעצמות אחרות ייכנסו במקומה".

בן לוי אומר כי שתי המדינות המשמעותיות שיכולות להוביל שינוי בגישה כלפי ישראל הן אינדונזיה וסעודיה. "סעודיה ואינדונזיה הן שני מוקדים מאוד משמעותיים בעולם המוסלמי. סעודיה השומרת על 'המקומות הקדושים' לאיסלם היא מדינה עשירה ומובילה, וגם הכיוון שהיא מובילה אליו הוא פתיחות יחסית לעולם ולמודרנה. אינדונזיה היא המדינה המוסלמית הגדולה ביותר מבחינה דמוגרפית, ונורמליזציה עם שתי המדינות הללו יכולה לתרום רבות לשנוי היחס הכללי של העולם האסלאמי כלפי ישראל, שינוי מערכת יחסים כללית. ייקח עוד דור או שניים עד שהשינוי ביחס באמת יחלחל לציבור הרחב, אבל כבר כיום מרגישים שינוי כיוון".
מנגד מצביע בן לוי על הסכנות שטומנת בחובה תכניתו של טראמפ. "הצד השלילי הוא שהממשל מחבק את קטאר וטורקיה ומתייחס אליהן כאל שחקנים חיוביים, כאילו יש להן שאיפות דומות לארה"ב או אפילו למפרציות". בן לוי מדגיש את הבדלי הגישה בין מדינות מלוכניות כגון סעודיה ואיחוד האמירויות שערכה בשנים האחרונות שינויים משמעותיים בהבנת האסלם וביחס שלו למערב ולישראל, לעומת מדינות כמו קטאר, וטורקיה המזוהות עם משנת האחים המוסלמים, תומכות בחמאס וברצון להשמדת ישראל.
בן לוי מדגיש כי מה שיכריע את הכף האם התכנית מיטיבה עם ישראל תלוי דווקא בנו. "ישראל חייבת לעמוד על יישום מלא של השלב השני של העסקה הכולל בראש ובראשונה פירוק חמאס מנשקו כדי שלא יהווה שום גורם לא שלטוני ולא צבאי ברצועה". על רקע הלחצים מצד ממשל ארה"ב ושורת הבכירים שפקדו את ישראל לאחרונה מדגיש בן לוי כי על ישראל לעמוד איתנה ולא להתקדם שום צעד לפני פירוק ופירוז אמיתי של הרצועה.
התנאי השני שמדגיש בן לוי הוא שלא להסכים בשום תנאי לאפשר אף לא ברמז הקמת מדינה 'פלסטינית' בארץ ישראל. "עם כל הטוב של החזון הרחב יותר, אסור לעשות וויתרים כלפי הפלסטינים, כלפי הרשות, שום התחייבות או אמירה שאנחנו מחויבים למסלול של מדינה פלסטינית". בן לוי מדגיש כי עד פרוץ המלחמה, סעודיה לא דרשה הקמת 'מדינה פלסטינית' בתמורה לנורמליזציה אלא רק הטבת תנאי החיים, ורק בגלל לחץ מצד ממשל ביידן הדרישה הזו נכנסה, "מה שצריך להיות זה שלום תמורת שלום ובלי תנאים נוספים".
בנוסף אומר בן לוי כי דווקא ניצחון מוחלט על חמאס בעזה יכול לקדם את המהלך. "זה לא יקרה כל עוד לא סיימנו את המלחמה בעזה. אם אנחנו נשאר באיזשהו מצב של אי הכרעה ואנחנו נשאר באזור הקו הצהוב וחמאס יחזור לשלוט בשאר הרצועה זה לא יקרה. דווקא זה שנכריע את חמאס זה מה שיאפשר לסעודים לעבור הלאה ולעשות את המהלך". בהקשר הזה מודה ד"ר בן לוי כי ההסכם הנוכחי נולד מניהול בעייתי של המלחמה מצידה של ישראל ויתכן כי אילו התנהלה ישראל בצורה אחרת היינו מגיעים לתוצאות אחרות לחלוטין. "אחד הדברים הבעייתיים הוא שקבענו יעד מלחמה של שחרור החטופים כשווה ערך ליעד של פירוק החמאס. ובשיקול קר זו טעות לשים אותם באותה מדרגה".
"פירוק החמאס הוא צו אסטרטגי חיוני למדינת ישראל. ושחרור חטופים לא יכול לבוא במקומו. אם שחררנו חטופים והותרנו את חמאס - הפסדנו, אבל להיפך לא. אנחנו שילמנו בדמים יקרים, אבל עדיין ניצחנו. זו אחת הסיבות שהגענו למצב הנוכחי. אני חושב שהיעד של פירוק החמאס היה צריך להיות עליון, באופן מפורש, וככה היינו צריכים לפעול ואז כל השנתיים האחרונות היו נראות אחרת".
בנוסף מציין בן לוי את תכנית ההגירה של טראמפ שכרגע ירדה מהפרק בשל הימשכות המלחמה וחוסר ההכרעה. יעד נוסף עליו הוא מצביע הוא תפיסת השטח לא כאמצעי לחץ אלא ככיבוש וסיפוח למדינת ישראל. "להגדיר תפיסת שטח הוא יעד חשוב, והוא במידה רבה תלוי בנו. כרגע אנחנו עדיין שומרים על שטח בדרום לבנון, סוג של רצועת ביטחון, שזה חיובי מאוד אבל לא באמירה שזה שלנו. הייתי תומך בזה שהאיום על תפיסת שטח ולעשות את זה בפועל יהיה משולב כיעד רשמי, בדומה להשתלטות על הגולן ב-67'. בדרום לבנון הגבול שהוא בר הגנה הוא הליטני וצריך לחתור לשליטה שלא הולכת להשתנות, גם אם ייקח 40 שנה עד שמישהו יכיר בזה".
לסיום אני שואל את ד"ר בן לוי אם יהודי המתפלל ומייחל לחזון של ארץ ישראל השלמה, בית המקדש ואור לגויים אמור לשמוח אל מול המהלכים הללו, האם הם מקדמים אותנו לחזון הזה או אולי דווקא מתרחקים? "תשמע, זה תלוי קצת בהשוואה למה. אם אנחנו משווים את מצבנו הנוכחי לבין איפה היינו לפני שנתיים, ערב ומלחמה, או אפילו בתחילת המלחמה, אז התקדמנו. פירקנו הרבה מאוד מהאיומים הקיומיים שהיו סביבנו. כי לפני שנתיים היינו בעומק של הבור שחפרנו לעצמנו מאז אוסלו, והנסיגות החד צדדיות שהפקירו שטח לארגוני טרור, שאיימו להמטיר טילים על כל הארץ ולפלוש אלינו. כל זה כאשר ברקע איראן עוברת את כל הקווים האדומים שהצבנו בעניין הגרעין. המצב היה מאוד גרוע מבחינה ביטחונית".
"אז ביחס לזה, אנחנו בערך במצב הכי בטוח והכי עוצמתי שמדינת ישראל הייתה מאז הקמתה. מנגד, זה נכון שכרגע לא מימשנו את יעדי המלחמה, אפילו לא היעדים המינימליים שהצבנו, שלא לדבר על הגירה. מצד שני עשינו הרבה, ובנוסף אני חושב שמשהו באמת השתנה בתודעה, בקונצנזוס הרחב וגם בתוך הממשלה, הבנה שאי אפשר לסיים את המלחמה כאשר חצי מהרצועה ביידי חמאס והוא עדיין שולט".
"שינינו לגמרי את המצב מול חיזבאללה, ואנחנו עדיין פועלים בנחישות וביוזמה נגד התעצמות של חיזבאללה. המצב הוא לא כמו קודם, כשפחדנו לפעול בתוך לבנון. למרות שלא הצהרנו שעכשיו דרום לבנון שלנו, בפועל אנחנו שם, ואותו דבר בסוריה. ובסוף פעלנו נגד איראן, ואף אחד לא באמת הולך להקים פה מדינה 'פלסטינית', ורוב הקונצנזוס הפנים ישראלי זז בצורה משמעותית". גם מבחינת היחס הכללי כלפי ישראל בעולם ד"ר בן לוי רואה שינוי משמעותי מאוד "אמנם יש הרבה התעוררות של שנאת ישראל בעולם, אבל יש מנגד הרבה מאוד התעוררות של אנשים שמקבלים השראה מישראל. מהנחישות שלנו להילחם, מהלכידות החברתית, מהנכונות שלנו לעמוד בחזית מול איומים. בהרבה מובנים אנחנו מגלמים את התקוות של חלק מאוד גדול מהאנשים במערב, איך שהם היו רוצים להיות. אנחנו נותנים השראה גם מול חלק מהעולם האסלאמי שנאבק מול הזרמים האיסלאמיסטיים הסוניים בקרבם ומול האיסלאמיזם השיעי באיראן".
לפני שאנחנו נפרדים אני שואל את בן לוי האם הוא מעריך שההסכם יחזיק מעמד או שהוא יקרוס. "אם אני חייב להמר הייתי מהמר על זה שאנחנו נחזור ללחימה, ונעשה את הצעדים האחרונים שצריך כדי להגיע ליעדי המלחמה. גם טראמפ, כמה שהוא מדבר על חזון השלום והכל, גם לו מאוד ברור שצריך לפרק את חמאס ולפרז את עזה. אני חושב שהוא צריך איזושהי קונסטלציה פוליטית שבה הוא יכול להגיד 'תראו ניסינו אבל חמאס מתעקש לא להתפרק מנשקו'. גם מול מדינות ערב, הוא צריך להראות את זה וכאשר חמאס יעמוד בסירובו, הוא יגיד 'אין מה לעשות, אני נותן לישראלים להיכנס ולגמור אותם.' העיקר שנעשה את זה מהר. ובמצב כזה, גם הסעודים וגם אחרים לא יתנגדו, הם בסוף רוצים שנשמיד את חמאס. זו שאלה של תזמון, אבל זה חייב לקרות בחודשים הקרובים עד חצי שנה לדעתי".