ניקולאי מלדנוב: האיש שמאחורי הקונספציה ימונה לאחראי על רצועת עזה?

שלשום פרסמה לשכת ראש הממשלה הודעה בה נתכב: "ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש בסוף השבוע (ה׳) בלשכתו בירושלים עם ניקולאי מלדנוב, שמיועד לתפקיד מנכ״ל ״מועצת השלום״ ברצועת עזה. במהלך הפגישה, ראש הממשלה חזר והבהיר כי על החמאס להתפרק מנשקו וכי רצועת עזה צריכה להיות מפורזת בהתאם למתווה 20 הנקודות של הנשיא טראמפ". על פי הדיווחים, מלדנוב, פוליטיקאי בולגרי ששימש בעבר כמתאם המיוחד מטעם האומות המאוחדות לתהליך השלום במזרח התיכון, והוביל את מגעי ה"הסדרה" מול חמאס בתקופה שלאחר צוק איתן, הוא המועמד המוביל לעמוד בראש "מועצת השלום", שתהיה אחראית על השליטה וניהול רצועת עזה.

מי שמובילה את ההתנגדות למינוי של מלדנוב היא השרה אורית סטרוק, שאמרה השבוע למעריב כי "מאוד אשמח להתבדות, אבל בעיניי הבחירה במלדנוב היא טעות קשה, לאור נסיון העבר במהלכו הוא מתח שוב ושוב ביקורת על צעדי בטחון בסיסיים ביותר של ישראל כמו חיסול מחבלים והריסת בתי מחבלים, והגן על צעדים בלתי-חוקיים של הרש"פ כגון בניה בלתי חוקית והמנוגדת להסכמים. אם מלדנוב יהיה הבורר - בפועל במחלוקות מעשיות שוודאי יעלו תוך כדי יישום התכנית, הדבר עלול להביא לתוצאות קשות וחמורות".

ההודעה של נתניהו פורסמה ימים בודדים לאחר שבשבוע שעבר נפגש מלדאנוב עם חוסיין א-שייח', מחליפו בפועל של אבו מאזן ומי שמנהל כיום את הרשות הפלסטינית. לצידו של א־שייח' השתתפו בפגישה ראש המודיעין הכללי האלוף מאג'ד פרג', יועצו הדיפלומטי של יו"ר הרשות מג'די אל־ח'אלדי וראש לשכת "סגן הנשיא", איאה מחסין. על פי סוכנות הידיעות הפלסטינית "וופא", בפגישה נידון יישום השלב השני של הסכם הפסקת האש בהתאם לתוכנית טראמפ, ובהיערכות להכרזה הצפויה על הקמת מועצת השלום והוועדה המבצעת שלה. א־שייח' ציין כי רצועת עזה היא חלק בלתי נפרד מן המדינה הפלסטינית העתידית, ויש לשמור על קשר מנהלי, פוליטי ומשפטי בין מוסדות הרצועה למוסדות הרשות בגדה, על בסיס עיקרון של שלטון אחד, חוק אחד ונשק חוקי אחד. במהלך הפגישה דנו המשתתפים גם בתפקידי הוועדה הפלסטינית שתנהל את ענייני הרצועה, ובמשימותיהם של כוחות הביטחון הפלסטיניים שיופקדו על שמירת הסדר בעזה, בתיאום עם כוחות בינלאומיים שיוקמו על פי החלטת מועצת הביטחון.

"הגדה המערבית הכבושה"

מינויו של מלדאנוב צריך להדאיג את הציבור הישראלי בכלל, ובפרט את לוחמי צה"ל שיצטרכו להילחם ברצועה. מלדנוב בזמנו הזהיר שוב ושוב מהסלמה ברצועה, ודחף לצעדי דה־אסקלציה שכללו הקלות ופיתוח תשתיות שאפשרו כידוע לחמאס להתעצם. בישראל ראו בו שותף באופן יחסי, בגלל שהוא לא היה מטה כמו קודמיו, אבל דווקא בגלל זה הגישה שלו היתה מסוכנת יותר, שכן היא דחפה את ישראל לחיזוק הרשות הפלסטינית, הכנסת הכסף הקטרי ושיקום עזה תחת שלטון חמאס. במחקר שפרסם ה-inss לאחר סיום תפקידו ב-2021 הוא תיאר אותו כמוביל התפיסה של שיקום עזה והכנסת הכסף הקטארי, כשתפקידו באו"ם היה כביכול לדאוג שהכסף לא יסייע להתעצמות חמאס. ההשפעה של מלדאנוב לא היתה רק בעזה אלא גם ביהודה שוומרון. הוא היה גורם עיקרי שקידם מצד אחד גינוי לטרור הערבי ומצד שני הציג את ההתיישבות ביו"ש כמכשול.

כבר ב-2016 הגדיר מלדאנוב את הבנייה בזמרח ירושלים כ"בלתי חוקית", בהמשך הוא גם גינה את הבנייה היהודית בגבעת המטוס: "אם ייבנו, הן ימשיכו לבסס טבעת של התנחלויות בין ירושלים לבית לחם בגדה המערבית הכבושה"

סנדול מוחלט של ישראל

כזכור סקירה שעשינו בקול היהודי על מועצת השלום העלתה את הסמכויות שלה ואת המגבלות שאותה מועצת שלום יכולה להטיל על פעילות צה"ל ברצועת עזה. על פי החלטת האו"ם שהתבססה על תכנית 20 הנקודות של טראמפ, תוקם ישות בינלאומית שתכונה "מועצת השלום" לניהול של שיקום עזה, שתפעל עד שהרשות הפלסטינית תחליף אותה, לאחר שתבצע רפורמות. למעשה החלטת האו"ם קובעת כי תכנית זו היא "נתיב ריאלי" להקמת מדינה פלסטינית, וכי ארצות הברית תקדם "דיאלוג" בין ישראל לפלסטינים. מתחת אותה מועצת שלום תוקם ועדה של "טכנוקרטים פלסטינים" (כלומר, כביכול מומחים שאינם מזוהים פוליטית) שהם יהיו למעשה הממשלה בפועל של עזה. ההחלטה גם מכירה בזכות של הפלסטינים להגדרה עצמית, וקובעת כי ארה"ב תקדם דיאלוג בין ישראל לפלסטינים. אם לשפוט על פי התגובה של אבו מאזן הוא בהחלט היה מרוצה מההחלטה, ודחף לתמיכה של מדינות ערב בה. בישראל אגב טוענים כי הרפורמות ברש"פ הם דמיוניות, אבל ברש"פ בפועל החלו לבצע צעדים שמטרתם הברורה לקבל את האישור האמריקני לכך שהרפורמות בוצעו.

ההחלטה מגדירה כי אותה "מועצת שלום" תקים "כוח ייצוב בינלאומי" (ISF). הכוח הביטחוני לפי ההחלטה יפעל "בייעוץ ותיאום הדוקים עם רפובליקת מצרים ועם מדינת ישראל”, כך שלמעשה ישראל מאבדת את היכולת לפעול בחופשיות ברצועת עזה, וכפופה לא רק לארצות הברית, אלא גם תלויה במצרים. בנוסף, על פי טיוטת ההחלטה שהודלפה (הנוסח הסופי טרם פורסם), בין סמכויות הכוח גם "להגן על אזרחים", מה שמעלה את השאלה מה יקרה כאשר חמאס יירו רקטות בודדות מלב אוכלוסייה לעבר שדרות - האם ישראל תוכל להגיב, או שתאלץ להתמודד עם כוח בינלאומי שמגן על אזרחי עזה? זו רק אחת מהשאלות הקשות שעולות מההחלטה שמפקיעה את חופש הפעולה הישראלי בעזה, וההתמודדות שיצטרכו חיילי צה"ל לעשות בכל משימה ביטחונית אל מול כוח בינלאומי עם סמכויות פתיחה באש.

טורקיה תקבל דריסת רגל ברצועה?

במקביל, על פי דיווחים שונים, הקמת כוח הייצוב של מועצת השלום נתקעת בקשיים, כאשר מדינות שטראמפ בנה עליהם ככאלו שישלחו חיילים ל"שמירת השלום" בעזה לא רוצות להיכנס למיטה החולה הזו, ובפועל המדינה היחידה שמראה התלהבות מוגברת היא טורקיה - התומכת בחמאס, כשישראל מנסה להתמודד עם לחציו של טראמפ לאפשר לטורקיה דריסת רגל ברצועה. 

על פי הערכות שונות בישראל מתכננים לחכות להקמת "מועצת השלום" וממשלת הטכנוקרטים ולאחר מכן להציב לחמאס דד ליין לפירוק מנשקו, ולצאת למבצע צבאי למיטוט חמאס, אלא שהשאלה הגדולה מה יקרה אחר כך. כרגע נראה כי כל זה יקרה לאחר שתקום ממשלת טכנוקרטים שלמעשה צפויה להיות שלב להקמת שלטון פלסטיני על גבי הטנקים של צה"ל. האם אז יוקם אותו כוח ייצוב ונחזור לאותה נקודה? 

בשורה התחתונה, מינויו של מלדאנוב, שתומך ברשות הפלסטינית ובהקמת מדינה פלסטינת ומתנגד להתיישבות ביהודה ושומרון ובוודאי ברצועת עזה, עלול לגרום למגבלות קשות על פעילות צה"ל בעזה, מה שיביא להתעצמות ארגוני הטרור מחדש וגם ישפיע על הבנייה ביהודה ושומרון והיכולת להיאבק מול איום הרשות הפלסטינית.