דובר צה"ל הודיע אתמול על סיכול הברחה של ארבעה מקלעים בגבול מצרים. המקלעים הועמסו על רחפן שחצה את הגבול, אך זוהה על ידי תצפיות של צה"ל, והלוחמים שהיו בשטח איתרו והחרימו את הרחפן, שנשא ארבעה מקלעי "מאג" תקניים.
בהודעה שהופצה בשם דובר צה"ל המקלעים כונו "נשקים ארוכים".
זו לא הפעם הראשונה שמקלעים כאלה מוברחים, ורבים נוספים גם נגנבו מצה"ל בשטחי הכינוס ואפילו מרכבים תוך כדי תנועה.
בניגוד לנשק קל כמו אקדחים ואפילו רובים, המאג הוא נשק כבד, שמיועד לירי רתק, ובדרך כלל לא משמש לפשיעה יומיומית. ההברחות האלו, והתפיסות הרבות של נשק כבד בידי ערבים ובדואים, מעלה את החשש שיש מי שמתכונן למלחמה אמיתית מול ישראל.
יונתן יעקובויץ' הביע את החשש בחשבון הטוויטר שלו: "אזרחים ישראלים אינם צריכים מאגים. גם לא ארגוני פשיעה ואפילו לא סכסוכי חמולות. יש רק שתי אופציות: א. יש כאן סוכנים זרים שמספקים נשק לאויב ביו"ש או בעזה תמורת בצע כסף. ב. יש כאן אויב פנימי שמתכונן למשהו אפל מאוד, בין היתר אחרי שלמד פוסט השביעי באוקטובר, שאם בפעם הבאה ישלב ידיים עם האויב החיצוני, ורק יתאפק מאונס ורצח משפחות בביתם ובמקום זאת יתמקד בבסיסי חיל האוויר וימ"חים של אוגדות מילואים, החרבת מדינת ישראל אפשרית בהחלט."
למרות שהשב"כ הכריז בקול רעש גדול על כך שהנשק הלא חוקי בחברה הערבית הוא איום אסטרטגי, לא נראה שמדינת ישראל מפנימה את הסיכון.
ישנן דוגמאות אינספור לבעיה, כמו חוליית הבדואים שהתמחתה בגניבה מתוך רכבים נוסעים, מתחת לכריות של חיילים ומבסיסים צבאיים. החבורה הזו גם הצליחה להניח את ידה על לא מעט מקלעים.
כתבי אישום שמוגשים נגד סוחרי וגנבי נשק, מלמדים על היקף התופעה, ותפיסות הנשק של המשטרה והצבא לא מצליחים להתקרב לצמצום אמיתי של הסכנה.
לפני כשנה פרסמנו כיצד הערכות גורמי הביטחון היו שישנם רק ביו"ש בין 50-400 אלף כלי נשק. בנוסף לכך, ישנם כ-70,000 כלי נשק שהביאה ישראל לרשות הפלסטינית בהסכמי אוסלו
לפני כחצי שנה התקיים דיון בכנסת בנושא הברחות סמים. בדיון התברר כי התפיסות הן טיפה בים. אם ברחפן כזה מגיעים כ-5 רובים או כ-12 אקדחים, התחילו לחשב את הכמויות כאשר מפקד יחידת מגן מצהיר שרק באזור הדרום ישנן כ-50 הברחות בשבוע אחד. מדובר על מאות אם לא אלפי כלי נשק בחודש שמוברחים לתוך ישראל ממצרים וירדן.