גנבות העדרים: מאות אירועים בשנה

הפשיעה הערבית בנושא חקלאות העדרים גדולה. עיקר המוקדים המועדים לפורענות הם בצפון הארץ ובדרומה ולרוב מדובר במגדלים וחקלאים יהודים שסובלים רבות מהתופעה.

מאחר ומדובר בתופעה המגיעה בעיקר מצד בדואים וערבים, בחודשי הקיץ חלה עליה בגנבות בעיקר סביב חודש הרמאדן המוסלמי. דירים רבים נמצאים על הכוונת של הגנבים והצאן נשחט ונמכר מהר מאוד לערביי הכפרים.

מדי שנה נרשמים כ–400 מקרי גניבה באזור הצפון, וההערכה היא כי המספרים האמיתיים גבוהים יותר, אך רוב המקרים אינם מדווחים. בדרום המצב אף קשה הרבה יותר, והחקלאים מדווחים על "מערב פרוע". על פי החקלאים, הנזקים כתוצאה מהפשיעה החקלאית נאמדים במיליוני שקלים בשנה.

לדברי פלג אברוצקי, חקלאי מעין כמונים בצפון שהתראיין ל'מארקר', הוא לא ישן טוב בלילות מחשש לגנבת העדר. "הרבה חקלאים שאני מכיר החליטו לסגור את העסק לאחר שספגו גניבות" אומר אברוצקי, שלו עצמו נגנבו עיזים מספר פעמים. פעם אחת, כשחזר ממילואים בזמן מבצע עופרת יצוקה, נגנבו לו כמאה ועשרים עיזים.

באותו הבוקר, אז גילה אברוצקי את הגנבה, הוא החליט לנסות להשיב אותה. "הפצתי דרך חברים תמונות של העזים, התחקיתי אחרי עקבות כלי הרכב, הפעלתי את כל מי שיכולתי, המשטרה נרתמה לעניין, ובעבודה משותפת ועם קצת מזל גילינו שהן נמצאות בכפר עזריה ממזרח לירושלים. בעל המקום אמר שהעזים שלו, וחובת ההוכחה הייתה עלי. הבנתי שאני בבעיה, מה גם שהכפר לא נמצא בשטח ישראל והחוק שלנו לא חל עליהם" הוא מספר.

בסופו של דבר העדר הוחזר למקומו, למעט העזים שכבר נמכרו או נשחטו, והגנבים נשלחו לכלא לארבע וחצי שנים.

בשנים האחרונות, חלה ירידה של כ-60% במספר הגניבות בשנה. ירידה של 600 גניבות, עד למצב בו מספר הגניבות בשנה עמד על כארבע מאות.

אך הירידה בהיקף הפשיעה לא מרגיעה את החקלאים. צחי מזרחי, חקלאי ממושב טללים, מסביר את היקף הנזק שנגרם לו משני מקרי גנבה של עגלות מהרפת שלו. "כל המלטה של פרה משמעותה תנובה של 10,000 ליטר חלב. אם מניחים שכל פרה תמליט ארבע פעמים, היא אמורה לתת בחייה בין 40 ל–50 אלף ליטר של חלב. בתמחור הכנסה של 2 שקלים לליטר, המשמעות היא שכל פרה שווה 80 אלף שקל לאורך חייה. מתוך 43 הפרות שנגנבו, בערך 30 היו נהפכות לפרות מניבות. כך שמדובר עבורי באובדן הכנסות של כ–2.4 מיליון שקל".

מזרחי מעריך כי את המידע לצורך הפריצה אספו רועים "מקומיים" שרועים מחוץ למושב הדרומי, אך אינו מפנה אצבע מאשימה לבדואים ואף מעסיק שישה כאלו ברפת. שבע מהעגלות שנגנבו נמצאו בכפר הבדואי תל שבע.

אחד החלקאים בדרום אומר כי לעובדיו הוא נתן הוראה שבמקרה והם נוכחים בגנבה, שלא להתערב בגלל האלימות בה עלולים להתשמש הבדואים בשעת גנבת העדרים. "התחושה היא שגם למג"ב וגם למשטרה יש דברים קצת יותר הרי גורל להתעסק אתם. נראה כאילו כל הנושא הזה נמצא בצד, כמו כל מה שקשור לחקלאות בישראל. אני לא זוכר ששמעתי על מאבקים שמתנהלים סביב זה. כולם אוהבים להתעסק באבטלה בפריפריה העירונית ולא מדברים על הפריפריה הכפרית, שבה מקור הפרנסה העיקרי הוא החקלאות".