"אני לא רוצה להיות נדוש אבל איינשטיין אמר שלחזור על הניסיון שוב ושוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות זה ההגדרה של אי שפיות" כך מגדיר ד"ר מרטין שרמן את המציאות ביהודה ושומרון "מנסים ליישם פתרון כזה שמבוסס על איזשהו שלטון עצמי של הערבים בצורה זו או אחרת בין ריבונות לאוטונומיה מורחבת, כבר כמעט ארבע עשורים. בשלב מסוים האסימון צריך ליפול. יש אנשים שתוענים שהם היו תומכים אם זה היה מציאותי. מה שהוכח כלא מציאותי בעליל זה האלטרנטיבה. כל פתרון שמבוסס על מתן הגדרה עצמית או שלטון עצמי לפלסטינים נכשל. המיט רק טרגדיות וטראומות לשני העמים, רק הרס והרג".

"בהחלט. יש רק מכשול אחד, קוראים לו מצרים. צריך לפעול ולהפעיל לחץ בלתי מתפשר על המצרים כדי שיפתחו את השערים. אם הם היו פותחים את השערים עזה הייתה מתרוקנת בחודש. אני לא חושב שזה אפשרי, אני חושב שזה הכרחי. כי כל פתרון אחר משמעותו בטווח הארוך סוף המפעל הציוני".
ביו"ש זה הרבה יותר הכרחי. עם עזה יש לנו גבול של בערך 60 קילומטר שנושק לאזור חקלאי שלא מיושב בצפיפות. ביהודה ושומרון יש לך גבול של לכל הפחות 400-500 קילומטר, שהוא נושק לאזור אורבני מיושב בצפיפות, רווי מטרות, עם עליונות טופוגרפית מוחלטת. משם ניתן לשלוט בכל נמלי האוויר, כל נמלי הים, כל צירי התנועה המרכזיים, כל מתקני התשתית החשובות כולל התפלה , חשמל, 80% של האוכלוסיה, 80% של הפעילות הכלכלית. כל אלה יהיו בתוך טווח של נשק מאולתר. יהפכו את נתניה 'לשדרות על הים". אני לא מסוגל ללהבין מי שעדיין דוגל בפתרונות של מתן שלטון עצמי לפלשתיניים, מי יכול?!!! רק אדם לא ציוני. רק אם אתה לא חושב שלמדינת ישראל צריך להיות כושר שרידות לטווח ארוך כמדינת הלאום של העם היהודי.
"זה שעדיין יש בתזה הזו תמיכה בציבוריות ישראלית זה הכישלון הגדול של הימין. בפרספקטיבה רחבה, השמאל אשם במעשה והימין השם במחדל. זה שרעיון הזה לא הושלך לפח האשפה של ההיסטוריה לפני עשרות שנים, זה הכישלון הגדול של הימין.
"בעבר סברו שפתרון שתי המדינות הוא ריאלי. על איזה מסד נתונים או תיאוריה מבוססת נשענת הדוקטרינה של שתי מדינות? תסביר לי איזה תמיכה עיונית או מעשית יש לרעיון הזה? הימין פחד מהצל של עצמו.
"כתבתי מאמר על זה ב-92 בעיתון 'דבר' ונבאתי בדיוק מה יהיה. אתה לא צריך להיות גאון אתה רק צריך להבין ביסודות מדעי המדינה, כי העברת האוכלוסייה מעזה היא לא איזו תזה ימנית קיצונית אלא מהלך נבון ומפוכח שמתחייב מעקרונות מדעי המדינה.
"נניח שעד תחילת שנות ה-2000 לא הבנת את זה, מה עוד צריך לקרות? כמה אוטובוסים עוד צריכים להתפוצץ? כמה וויתורים נוראיים צריכים לעשות? כמה קורבנות צריכים להיות? אני לא מבין למה צריך לבוא גוי ולהסביר ליהודים מה הם צריכים לעשות לקיים את מדינת הלאום שלהם".
"תשמע, אני הייתי יותר אופטימי לפני שבועיים, כי ישראל לא מבצעת את זה! אנחנו לא מכים על הברזל כשהוא עוד חם. עוסקים בפרטים, ולא צריכים לעסוק בפרטים. הפרטים הם לא חשובים, מה שחשוב זה לגיטימציה של הרעיון. לדחות את הפרדיגמה הקודמת ולקדם את הפרדיגמה החדשה.
"כל אוכלוסיית עזה זה פחות מאחוז אחד של האוכלוסייה של טורקיה ומצריים ביחד. זה ממש זניח. יש 300 מיליון מהגרים בעולם זאת אומרת אנשים שעזבו את המולדת שלהם או בגלל כפיהה או חיפוש אחרי חיים יותר טובים. כל עזה זה שבריר של אחוז של סך הכל המהגרים בעולם, אבל תמיד הימין מפחד מהצל של עצמו. כל מה שהשמאל עשה נכשל כלום מאז 67 והימין עדיין מפחד ממנו, זה לא יאומן.
"אני כבר כותב עשר שנים שישראל ניצבת בפני דילמה קשה: או יהיו ערבים בעזה או יהודים בנגב. לאורך זמן שניהם לא יהיו . היהודים היחידים שאולי ישבו בנגב יהיו גרעינים תורניים, החילונים לא היו שם בכלל. אני מצטער אם זה נשמע קצת קודר אבל אתה רואה עכשיו כמה שנה וחצי אחרי האירוע עדיין לא חזרו ליישב את העוטף,.
"קו ההסברה צריך להיות שמצרים שוללת את זכויות האדם של העזתים. בכל מקום שיש מלחמה האוכלוסייה האזרחית בורחת. אם זה אוקראינה, אם זה סוריה, אם זה באפריקה. בכל מקום שבו יש מלחמה האוכלוסייה האזרחית בורחת זו זכות אלמנטרית, ומצרים מפירה באופן גס את זכויות האדם של העזתים".
"אין חוק מחייב שצריך להיות שלטון ערבי בעזה. זה משהו שהתעורר רק בעשרות השנים האחרונות והפך למעין מיתוס זה. מודע כך צריך להיות? שיזיזו למשל את הבסיס הצבאי של האמריקאים מקטר לעזה.
"עשרים ומשהו שנה אני מדבר על הגירה לא מרצון, אלא על הגירה מממון, זאת אומרת צריך לשלם להם כדי לצאת. אבל עכשיו התומכים הגדולים של הפלסטינים צריכים להיות הראשונים שרוצים להציל אותם, ולהוציא אותם משם. למה האירים לא קולטים אותם? בין הים לירדן, כולל רצועת עזה, יכולה לשרור או ריבונות יהודית מלאה או ריבונות ערבית מלאה, והצד שידו תגבר הוא הצד שהתפיסה הפוליטית שלו חדה יותר והאידיאולוגיה שלו מפוקחת יותר.
"התקופה היא תקופה מסובכת אבל לפני הרבה זמן טענתי שעלינו להודיע שאנחנו כבר לא מכירים ברשות הפלסטינית, ואנחנו מודיעים שיש עכשיו משטר צבאי. הרשות הפלסטינית נכשלה כישלון חרוץ. עם כל הסיוע שהעניקו להם, לא הקימו שום דבר שיכול לעמוד בזכות עצמו, ואנחנו צריכים להודיע לאוכלוסייה: 'אנחנו בתוך 4-5 שנים מתחילים להפחית את השירותים שאנחנו מספקים. מים, חשמל, סלולרי, כל השירותים שאנחנו מספקים. אבל לעומת זה זאת, כדי למנוע את האסון ההומניטרי שהדבר יחולל אנחנו ניתן לכל אחד סכום כסף נכבד שיוכל להיקלט בכל מדינה שירצה'.
"תשווה את המוסריות של כל הצעה. שתי מדינות מול ההגירה. שתי מדינות פירושו הקמה של מדינה מיזוגנית, הומופובית ורודנית מול מתן אפשרות לפלסטינים בלתי אלימים לחפש חיים יותר טובים ויותר בטוחים במקום אחר מה נראה לך יותר נאור?
"אבל מדינת ישראל לא מעבירה את המסר הזה. למה שאדם נאור וליברלי ירצה להקים מדינה שיודעים בוודאות שהיא תהיה מדינה מיזוגנית, הומופובית ורודנית? למה? מה ההגיון? אני לא יכול להבין למה זה לא המסר העיקרי של הדיפלומטיה הישראלית. אנחנו האויבים הכי גרועים של עצמנו אנחנו לא מציגים את המציאות בפני העולם".