הכל התחיל מכך שבמהלך ההיריון של אשתי עלו וצפו אצלה לא מעט שמותאפשריים עבור הילד שעתיד לצאת לאוויר העולם. באיזשהו שלב חשבתי שזה כבר יותר מדי, וביקשתי מאשתי שתרפה בעניין השם ותמתין ללידתו של הילד, ואכן לא חשבנו על כך יותר.
כאשר הייתה בחודש השביעי שמעה על בית ספר ללימוד תורת הנפש של מכון "גל עיני" שעומד להיפתח בירושלים, והלכה לבדוק אפשרות להתחיל ללמוד שם.
הדבר הראשון שראתה היה דלת הכניסה לבית הספר שעליה היה רשום "גל עיני". ברגע הראשון התנוצץ בלבה הרעיון שזה יכול להיות שם מקסים לילד, אבל תכף נזכרה בהסכם שלנו שלא לדבר על שמות עד הלידה, ומה גם שזה קצת משוגע לקרוא לילד בשם שכזה. מי יודע אם זה נכון וראוי ואלו 'תיקונים' אנו עלולים לגזור על הילד, חלילה, ושאר מחשבות.
רגשותיה היו מעורבים. הרעיון נכנס פנימה לאיזו 'מגירה' חשוכה ואשתי לא דיברה איתי על כך כלל.
כשבוע לאחר מכן התעניינתי בעצמי בלימודים של תורת הנפש והלכתי גם כן לבדוק את האפשרות ללמוד שם. עברתי סיפור דומה לזה של אשתי. הדבר הראשון שראיתי היה הכתובית על דלת הכניסה - "גל עיני". איך שראיתי את זה תכף קיבלתי 'נבואה'.
זהו זה! חשבתי לעצמי בביטחון מלא, זה השם של הילד שלנו בעזרת השם!
כאשר הגעתי הביתה מיד אמרתי לאשתי:
"יש לי שם לילד!"
"אבל אמרת לי לא לדבר איתך יותר על שמות, ופתאום אתה בא לי עם שם?!"
"את צודקת", עניתי, "אבל הפעם זה ברור".
סיפרתי לה איך הגעתי לבית הספר "תורת הנפש", ומה חשתי כאשר ראיתי על הדלת "גל עיני".
"זה בדיוק מה שקרה לי לפני שבוע!", התלהבה.
"את רואה, יש השגחה!אז מה את חושבת?"
"לא יודעת. זה קצת מפחיד לקרוא לילד כך..."
"אתה יודע מה?", אמרה כעבור רגע, "בוא נמתין עד הלידה ונראה..."
"טוב", הסכמתי, אבל בתוך תוכי הייתי 'נעול' על השם הזה ובעצם רק המתנתי לאיזה אישור סופי.
בשעה טובה ומוצלחת יצא לאוויר העולם ילדנו המתוק.
לאחר שניקו אותו נטלתי את ידיו והנחתי אותו בחיק אמו. התבוננו בו יחד והתחלתי לשיר לו: "לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי".
"נו, מה את אומרת", פניתי לאשתי, "גל עיני או לא?"
"לא יודעת, אני מבולבלת. איך אפשר להחליט על שם כזה 'מטורף'?! איך יגיבו ילדים אחרים לשם שכזה?! איך הוא ירגיש עם שם כזה לכשיגדל?! אולי כדאי לעשות שאלת רב בנושא?!"
בסופו של דבר הציעה: "יש לנו שבוע ימים עד הברית בעזרת השם. בוא נמתין עד אז ונראה".
הבנתי אותה. באמת לא כל כך פשוט להחליט על שם כזה.
התבודדתי על זה קצת עם ה' והשתדלתי להרפות ולצפות לישועתו.
"הרי בסופו של דבר זה בידיים שלך, ריבונו של עולם, עשה מה שתעשה", השלכתי את יהבי עליו יתברך.
יום למחרת הלידה, חמותי באה לבקר אותנו בבית החולים.
אשתי ואמה שוחחו ביניהן, כאשר אני יושב על מיטת אשתי וחושב כל מיני מחשבות.
לפתע משכה את תשומת לבי נקודה קטנה שהייתה על הארונית עמוסת המאכלים והמשקים שהייתה צמודה למיטה. איני יכול להסביר בהיגיון מדוע רציתי לשים לב לנקודה מילימטרית חסרת חשיבות, אבל התקרבתי אליה והתבוננתי בה. זה נראה כמו קשקוש של דיו בגודל של לא יותר מגרגר חיטה. כנראה מישהו ישב שם מתישהו ויצא לו קשקוש בצורה לא מכוונת.
זה היה צירוף ברור של המילים "גל עיני"!
הייתי בהלם גמור...
הרגשתי כאילו הקדוש ברוך הוא אומר לי: "היי, אל תדאג! אם יש לכם ספקות בקשר לשם של הילד שלכם, כעת אני מתערב ואומר לכם שלא יהיה לכם אפילו צל של ספק! הלא בשביל לראות נקודה זעירה וחסרת חשיבות בין דברים שיכלו להסתירה, אתה צריך שאגלה את עיניך, נכון?!"
לבי פעם בקצב מסחרר. נשמתי כמה נשימות להירגע ואמרתי לקדוש ברוך הוא תודה מכל הלב. פניתי לאשתי ואמרתי לה: "יש לנו חותמת!"
"על מה אתה מדבר?!", תמהה.
"אראה לך אחרי שאמא שלך תלך", עניתי.
כאשר הראיתי לה את הקשקוש המופלא היא הייתה בהלם לא פחות ממני.
ברוך השם, לא היינו צריכים להמתין להחלטה עד הברית. הסיפור הסתיים כאן, כמעט.
כעבור כשנתיים נסענו לשבת להורי בצפון. לאחר תפילת שחרית של שבת קפצתי לבקר חבר שלא ראיתי מזה שנתיים. הוא התעניין בי ושאל לשלומי. סיפרתי לו שאני נשוי ויש לנו ילד. הוא שאל איך קוראים לילד ועניתי לו: "גל עיני".
מיד אשתו והוא שאלו אם זה קשור לרב גינזבורג. אמרתי להם שבעקיפין זה קשור, וסיפרתי להם את כל הסיפור.
הוא שאל אותי:
"באיזה תאריך הילד נולד?"
"כ"ח בחשוון", עניתי.
הוא חייך חיוך גדול והביט בי בעיניים נדהמות.
"מה קרה?", שאלתי אותו.
"זה תאריך הלידה של הרב יצחק גינזבורג!"
לא ידעתי איך לפרש זאת, אבל משהו בתוכי אמר לי שכדאי לספר את הסיפור לרב גינזבורג כדי לשמוע מה הוא חושב על כך.
חבר שלי, אילון, סיפר דרך הדוא"ל את הסיפור לניר מנוסי וניר השיב לי שהרב שמע את הסיפור ושמעניין אותו לפגוש את גל עיני. לאחר מכן הרב קרא את הסיפור בדוא"ל ונהנה ממנו מאוד. הוא הזמין אותנו לבוא להתוועדות שתיערך בקבר דוד בהר ציון. הגענו לפני ההתוועדות. הרב שמח לראותנו וברך את גל עיני. וכאן מסתיים הסיפור, אבל יכול להיות שהוא רק מתחיל...
˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜
סיפור זה הוא חלק מספר הולך ומתרקם בשם "אור חדש" שייצא בעזרת השם בהוצאת "גל עיני".
כל מי שמוכן לתרום להוצאת הספר סך אלף ש"ח או כפולותיו יזכה, כגודל תרומתו, להקדשה בספר, והעיקר – יזכה להיות שותף בספר המציג לראשונה את הרב יצחק גינזבורג שליט"א ומפעלו באור חדש ואמיתי. לתרומות צרו קשר: orchozer@gmail.
יפה!! 3 י"ט אייר תשע"ה 01:07 קורל מורן
חזק ביותר 2 כ"ד שבט תשע"ה 01:46 :)
השגחה נפלאה מלאת חיות וחינניות 1 כ"ד שבט תשע"ה 00:33 חיים