קרעתי את חולצתי היום
וצעקתי דיין האמת
אני עוד לובש את החולצה
בכדי לא למהר לדלג לשיגרה
או לידיעה הבאה, כואב לי
והדמעות לא מפסיקות לרדת
אינן מבקשות רשות, זולגות
נוטפות בין העוברים ושבים
אלה שאולי עוד לא מבינים
שכולנו נלחמים על החיים
זה לא מתפללי בית כנסת החרדים
ולא החילוני על מדים
גם לא המתנחל מההרים
זה אנחנו עם היהודים
הצמרמורת עוברת בכל איבריי הגוף
דמיון שהפך בכמה שעות לתמונות
לא בשחור לבן ולא הרחק שם
לא בשעת לילה מאוחרת
וגם בלי סיבה מיוחדת
לא אכתוב פוליטיקה
ולא מילים פיוטיות
לא אתנחם בהבטחות/אבטחות
לא אשתוק אך לא אומר מילה
לא אפחד, אשתתק, אתקפל, ואברח
אשב על הארץ ואקח חופן אדמה בידי
ואבכה, לא אשמור דמעה אחת
אצעק שכואב לי
אתחנן שבבקשה לא עוד
אשאל גם שאלות קשות
ושוב אבכה
ואז אקום ואשא תפילה
שאולי ועכשיו תבוא הגאולה
ושכבר נבדיל בין טוב לרע
בין אדם לדמוי אדם
ושנקמה לא תהיה
מילה גסה!!!!!
לעילוי נשמת הקדושים שתפלתם לא תגמר לעולם
אשריך. חזק ביותר 1 כ"ה חשון תשע"ה 19:23 משה