בע"ה ו' תמוז תשפ"ב
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

הילולת הרב אליהו זצ"ל - הרב שמואל אליהו בסיפורים על אביו. צפו

מסירות נפש ללימוד התורה, גילוי רוח הקודש וזהירות מחומרות יתירות - במהלך שיעורו השבועי סיפר הרב שמואל אליהו על אביו הראשון לציון

  • הרב שמואל אליהו
  • כ"ד סיון תשפ"ב - 15:18 23/06/2022
גודל: א א א

צפו בשיעורו השבועי של הרב שמואל אליהו לקראת הילולת אביו הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל:

 

וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד

אורו של מרן הרב אליהו זצוק"ל

אורחות צדיקים על פי אליהו הנביא

12 שנים עברו מאד פטירתו של מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל, ועם השנים אנו רואים שאורו הגדול הולך ומתחזק. להעמיק בהבנת התפקיד של הרב נלמד מה שנכתב בתנא דבי אליהו על דרך הצדיקים, דברים שחלקם מוזכרים במסילת ישרים פרק י"ט ומתאימים למרן הרב זצוק"ל.

וּמֵגִין עַל דּוֹרוֹ כָּעֵץ

על הפסוק "הַיֵּשׁ בָּה עֵץ" (במדבר יג) אמרו חז"ל שמשה ביקש מהמרגלים לבדוק אם יש בארץ ישראל צדיקים שמגינים על דורם: "הָכִי קָאָמַר לְהוֹ מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, יְשְׁנוֹ לְאוֹתוֹ אָדָם שֶׁשְׁנוֹתָיו אֲרוּכּוֹת כָּעֵץ, וּמֵגִין עַל דּוֹרוֹ כָּעֵץ?" (ב"ב ט"ו).

יש צדיקים שהם מועילים לכולם, כך היה רבי חנינה בן דוסא צדיק שכל העולם ניזון בזכותו (ברכות יז ע"ב). וכן אמרו "אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁנִּפְטָר אַבְרָהָם אָבִינוּ מִן הָעוֹלָם, עָמְדוּ כָּל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר בְּשׁוּרָה, וְאָמְרוּ, אוֹי לוֹ לָעוֹלָם שֶׁאָבַד מַנְהִיגוֹ, וְאוֹי לָהּ לַסְפִינָה שֶׁאָבַד קַבְרָנִיטָהּ" (בבא בתרא צא ע"א). וכשרבי אלעזר בן הורקנוס נודה "לקה העולם שליש בזיתים ושליש בחטים ושליש בשעורים ויש אומרים אף בצק שבידי אשה טפח (התקלקל – רש"י)" (בבא מציעא נט ע"ב).

שֶׁשְׁנוֹתָיו אֲרוּכּוֹת כָּעֵץ

אך הדבר שביקש משה מהמרגלים, לבדוק אם יש צדיק ששנותיו ארוכות כעץ, צריך בירור. שנותיו של אדם הן בדרך כלל הרבה פחות מעצים שיכולים להגיע למאות ואלפי שנים בזכות ההתחדשות שלהם, ואפילו אם נשרפו ונכרתו ענפיו של העץ יש בו יכולת להתחדש. מהו אפוא צדיק ששנותיו ארוכות כעץ?

ובאמת כך אמרו חכמינו בגמרא כי כוחו של צדיק מתחדש והולך גם כשהוא נפטר מהעולם: "דָּרַשׁ רַבִּי חִיָּא בַר לוּלְיַאנִי, מַאי דִּכְתִיב, (תהלים צב) 'צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה'? אִם נֶאֱמַר 'תָּמָר', לָמָּה נֶאֱמַר 'אֶרֶז'? וְאִם נֶאֱמַר 'אֶרֶז', לָמָּה נֶאֱמַר 'תָּמָר'? אִילּוּ נֶאֱמַר 'תָּמָר' וְלֹא נֶאֱמַר 'אֶרֶז', הָיִתִי אוֹמֵר, מָה תָּמָר אֵין גִּזְעוֹ מַחֲלִיף, אַף צַדִּיק חַס וְשָׁלוֹם אֵין גִּזְעם מַחֲלִיף, וְאִילּוּ נֶאֱמַר אֶרֶז וְלֹא נֶאֱמַר תָּמָר, הָיִיתִי אוֹמֵר, מַה אֶרֶז אֵין עוֹשֶׂה פֵּרוֹת, אַף צַדִּיק חַס וְשָׁלוֹם אֵין עוֹשֶׂה פֵּרוֹת, לְכָךְ נֶאֱמַר תָּמָר וְאֶרֶז" (תענית כה ע"א. וראה תורה תמימה הערות במדבר יג ח). ואלה הצדיקים הגדולים שגם אחרי פטירתם העולם נהנה מתורתם ומצדקתם, ומביאים ברכה לעולם בחינת "צדיקים במיתתם קרויים חיים".

וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ

אלו הדיינים והמלמדים תורה לרבים

הצדיקים הללו הם הצדיקים שמאירים פנים. צדיקים שמוסרים נפש עבור הציבור. עליהם הכתוב אומר "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד" (דניאל פרק יב ג). חכמינו בגמרא למדו את הפסוק הזה על תלמידי חכמים שמלמדים תורה לרבים. "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ - זה דיין שדן דין אמת לאמתו וגבאי צדקה. וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד - אלו מלמדי תינוקות" (בבא בתרא ח ע"א). צדיקים שמצדיקים את הרבים וזוכים להאיר גם אחרי פטירתם כמו הכוכבים שקיימים לעד.

כְּדֵי שֶׁיְּהֵא שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם

אורם של הצדיקים הללו הוא מעין האור של משה רבנו שעליו כתוב בתנא דבי אליהו: "מִפְּנֵי מָה זָכָה מֹשֶׁה לִמְאוֹר פָּנִים בעוה"ז מָה שֶׁעָתִיד הקב"ה לִתֵּן לַצַּדִּיקִים בעוה"ב. מִפְּנֵי שֶׁעָשָׂה רְצוֹנוֹ שֶׁל הקב"ה וּמִתְאַנֵּחַ עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל הקב"ה וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְכָל יָמָיו הָיָה מְחַמֵּד וּמִתְאַוֶּה וּמְצַפֶּה כְּדֵי שֶׁיְּהֵא שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

וּמִנַּיִן לְךָ? תֵּדַע לְךָ כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וְסָרְחוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם אָמַר הקב"ה לְמֹשֶׁה (שְׁמוֹת ל"ב) 'וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל' מִיָּד הָיָה פִּתְחוֹן פֶּה לְמֹשֶׁה לְהָשִׁיב, וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהָיו וַיֹּאמֶר לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר וגו' זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל וגו' מִיָּד הָיָה לוֹ עֲנִיָּה וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה וגו'" (תנא דבי אליהו רבה ד).

מכיר את אהבתו הגדולה של הקב"ה לבניו אפילו בשעת כעס

אליהו הנביא ממשיל את מצבו של עם ישראל באותה שעה לבן של מלך שסרח ורצה אביו להענישו בעונש גדול. בא עבדו של מלך שהכיר את אהבת המלך לבנו והסתיר את בן המלך מעונש המלך עד שתעבור שעת הכעס, וכשעברה השעה, גברו געגועי המלך לבנו האהוב, ו"הָיָה מַכְנִיס יָגוֹן וַאֲנָחָה בְּלִבּוֹ, וְאֵין כָּל בְּרִיָּה מַכִּיר" בצער המלך חוץ מעבדו שהכיר את אהבתו האמיתית של המלך לבנו. באותה שעה הביא העבד את הבן לפני אביו המלך ששמח שמחה גדולה ביותר. "מִיָּד נָטַל הַמֶּלֶךְ כֶּתֶר הַיָּפֶה שֶׁהָיָה מֻנָּח לְפָנָיו וְנָתְנָה בָּרֹאשׁ עָבְדוּ שַׂר הַבַּיִת".

הַכֶּתֶר שֶׁל מְאוֹר פָּנִים

הסיפור הזה הוא כמובן משל למשה, "עבד נאמן קראת לו", שהיה יודע כי גם כשה' כועס על בניו אין כעס זה אלא לפנים ולשעתו בלבד. ובאמת המלך אוהב את בניו כבבת עינו, והיה מוסר משה את נפשו על ישראל להצילם מהכעס באותה שעה, והמלך גמל לו רוב טוב על כך ונתן לו מאור פנים.

"לָזֶה נִדְמֶה מֹשֶׁה הַצַּדִּיק כֵּיוָן שֶׁעָמַד בִּתְפִלָּה בְּאַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה מְקוֹמוֹת וְהִצִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל מִן הַמִּיתָה. (הכתר) הַיָּפֶה שֶׁהָיָה מֻנָּח לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיְּהֵא לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם עַד עוֹלָם בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה שֶׁקִּבְּלוּ וְאָמְרוּ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. אוֹתוֹ הַכֶּתֶר יְהֵא מֻנָּח בְּרֹאשׁ מֹשֶׁה לְעוֹלָם".

מָה אוֹר פָּנִים שֶׁלְּמַעְלָה קַיָּם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים כָּךְ מְאוֹר פָּנָיו שֶׁל מֹשֶׁה

הכתר הזה הוא האור שהיה על פני משה בחייו וגם אחרי פטירתו. כך אומר הפסוק "וְרָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת פְּנֵי מֹשֶׁה כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה" (שְׁמוֹת ל"ד). ובמדרש "וְשֶׁמָּא תֹּאמַר הוֹאִיל וְנִכְנַס מֹשֶׁה לְבֵית עוֹלָמוֹ שֶׁמָּא בָּטֵל מִמֶּנּוּ אוֹתוֹ הַכֶּתֶר שֶׁל מְאוֹר פָּנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר (דְּבָרִים ל"ב) 'וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה' פָּנִים אֶל פָּנִים'. מָה אוֹר פָּנִים שֶׁלְּמַעְלָה קַיָּם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים כָּךְ מְאוֹר פָּנָיו שֶׁל מֹשֶׁה נִכְנַס עִמּוֹ לְבֵית עוֹלָמוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר 'וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה'" (שם).

כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה מִקַּטְנוּתוֹ וְעַד זִקְנוּתוֹ וּמֵת, בֶּאֱמֶת לֹא מֵת

ממשיך אליהו הנביא ואומר כי כך כל תלמיד חכם שזוכה למאור פנים, הרי זכה בו לעולם ולעולמי עולמים. "וְלֹא מֹשֶׁה בִּלְבַד אֶלָּא כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה מִקַּטְנוּתוֹ וְעַד זִקְנוּתוֹ וּמֵת, בֶּאֱמֶת לֹא מֵת, אֶלָּא הוּא עֲדַיִן בַּחַיִּים לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. שֶׁנֶּאֱמַר (שְׁמוּאֵל א כה) 'וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ'".

וכאן מוסיף אליהו הנביא דבר פלא גדול ואומר שיש בצדיק מידת קונו: "מַקִּישׁ הַתַּלְמִיד חָכָם הַצַּדִּיק אֶל אֱלֹהִים מָה אֱלֹהִים יְהֵא שְׁמוֹ הַגָּדוֹל מְבֹרָךְ חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, כָּךְ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁעָסַק בַּתּוֹרָה כָּל יָמָיו וּמֵת הֲרֵי הוּא בַּחַיִּים, וַעֲדַיִן לֹא מֵת, וְהוּא חַי לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. וְהֵיכָן הוּא נִשְׁמָתוֹ תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד" (תנא דבי אליהו רבה ד).

הדליק את האור של הנשמה

על האור הזה סיפרה לי פעם אישה שזכתה להיות נוכחת בהדלקת נרות חנוכה אצל הרב מרדכי אליהו זצ"ל. האור והקדושה כל כך נגעו בה שהיא החליטה באותו מעמד שגם היא רוצה בית של אור עם בעל וילדים ושמחה ותורה. 

היא הייתה אז בת 34, וכבר למחרת היא זרקה את המכנסיים שהיו לה בארון והתחילה ללבוש רק חצאיות ושמלות. כמובן שהשינוי בבגדים היה סימן חיצוני לשינוי הפנימי שהתרחש בחייה. היא התחילה לשמוע שיעורי תורה, הקפידה על ברכות ותפילות וכל חייה השתנו. 

בגיל 40 היא התחתנה, ובגיל 42 זכתה ונולד להם ילד ראשון. היא מספרת בהתרגשות שיש לה היום שלושה ילדים צדיקים ומאירים, והיא מרגישה שכל הברכה בחייה התחילה בזכות אותה הדלקת נרות עם הרב זצ"ל.

 

תלמידי חכמים שמביאים גאולה

תורה שמביאה גאולה

מהמרגלים למדנו שיש תורה שמביאה גאולה ויש תורה ששקועה בגלות. כך היו המרגלים שרצו להישאר כל חייהם בקָדֵשׁ או בקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ – שני מקומות שמרמזים על קדושה אישית, אבל לא קדושה שעושה קידוש ה' בעולם – ונטרדו מן העולם.

לכן אנחנו אומרים בכל קריאת שמע "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בגלל שיעקב אבינו אמר פסוק זה לבניו. מטרתו לומר לבני ישראל שחשוב מאוד לימוד התורה  "ושננתם לבניך ודברת בם" שבזכותו יתקיים בנו "למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה". אבל חייבים לזכור שמטרת גאולה היא לקדש שם ה' בכל העולם "ממזרח שמש עד מבואו".

ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד

לכן חכמינו תקנו לנו לומר בכל יום כמה פעמים שני מזמורים מיוחדים שעוסקים בקידוש השם העולמי. הראשון הוא "אשרי יושבי ביתך" שנאמר שלוש פעמים ביום ובו נאמר שכל העולם יקרא בשם ה'. "ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד". והשני שנאמר בכל יום פעמיים או שלוש הוא "למנצח בנגינות מזמור שיר" גם הוא מדבר על מלכות ה' על כל העולם "יודך עמים אלוקים יודך עמים כולם, ישמחו וירננו לאומים כי תשפט עמים מישור ולאומים בארץ תנחם סלה".

התשוקה לגאולה מביאה רוח הקודש

לכן ממשיך אליהו הנביא ואומר כי צריך כל תלמיד חכם אמיתי להתפלל לגאולה שתעשה קידוש השם מסוף העולם ועד סופו. כדכתיב "בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם. כִּי אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה בְּכֹל עַמֵּי הָאָרֶץ בְּשׁוּבִי אֶת שְׁבוּתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם אָמַר ה'". וכן כותב תנא דבי אליהו "וְכֵן כָּל חָכָם וְחָכָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ וּמִתְאַנֵּחַ עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל הקב"ה וְעַל כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כָּל יָמָיו וּמְחַמֵּד וּמִתְאַוֶּה וּמְצַפֶּה עַל כְּבוֹד יְרוּשָׁלַיִם וְעַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְעַל הַיְּשׁוּעָה שֶׁתַּצְמִיחַ בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ וְעַל כִּנּוּס גְּלוּיוֹת - מִיָּד שׁוֹרָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּקִרְבּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "אַיֵּה הַשָּׂם בְּקִרְבּוֹ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ" (תנא דבי אליהו רבה - פרק ד).

מִיָּד שׁוֹרָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּקִרְבּוֹ

רואה את יציאת יהודי רוסיה

על רוח הקודש של מרן הרב אליהו זצוק"ל יש מעשים רבים. נשתף אתכם כאן בסיפור ששמענו רק לאחרונה, על הציפייה לישועה וקיבוץ הגלויות ורוח הקודש שבאה בעקבותיה. כולנו זוכרים כי במשך שבעים שנה היו יהודי ברית המועצות כלואים במעין בית כלא ענק. השלטון הקומוניסטי בבריה"מ לא הרשה ליהודים לקיים מצוות, לשמור שבת, ללמוד תורה, לעשות ברית מילה וכד'. בוודאי שלא הרשו לשום יהודי לצאת מארצם לארץ ישראל או לכל מקום אחר. 

סיפר הרב משה וייס: בימים ההם היו יהודים טובים שרצו לעזור לאחינו שברוסיה והיו משתדלים להעביר להם חפצי קודש שלא ישכחו את יהדותם, וזו הייתה סכנה גדולה לכל השליחים שחלקם נתפסו ונזרקו לבית כלא מסוכן בסיביר הקפואה. 

ביניהם היה סבא שלי, הרב חיים לובשאנסקי ז"ל, אשר הוציא לאור הגדה של פסח בתרגום לרוסית כדי להביא אותה לתושבי רוסיה היהודים. לפני ההדפסה הוא הביא את ההגדה לרב מרדכי אליהו זצ"ל, והוא נתן לו ברכה שהודפסה בתחילת ההגדה. 

סבא שלי סיפר דבר פלא על הפגישה ההיא עם הרב. היא התקיימה בשנת תשמ"ט, 1989 למניינם. בשנה ההיא חומות ברית המועצות נראו חזקות מתמיד. שבעים שנה לא הצליח אף אחד לבקוע את חומותיה של מה שנראה כאחת משתי המעצמות החזקות בעולם. 

אף אחד גם לא העלה בדעתו שהחומות הללו יפלו כעבור שנתיים בלבד בלי קרב של ירייה אחת. אף לא אחד מגופי המודיעין העולמיים לא חזה את הקריסה הזו. מלבד מספר רבנים בעלי רוח הקודש שאמרו את הדברים, אך דבריהם לא הובנו על ידי שומעיהם. 

אחד מהרבנים הללו היה מרן הרב אליהו זצ"ל. באותו המפגש הוא שאל את סבא שלי: האם כדאי לך להדפיס את ההגדות הללו? ומה יקרה כשעכשיו יפתחו את החומות של ברית המועצות ותהיה עלייה גדולה לארץ? 

סבא שלי התפלא מאוד על השאלה והשיב כי גם אם יקרה הנס הזה, יהודי רוסיה יצטרכו הגדות בתרגום לרוסית כאן בארץ ישראל. ייקח להם קצת זמן עד שהם ילמדו עברית, ולכן גם בארץ ההגדה הזו תהיה שימושית. 

כשסבא שלי חזר הביתה הוא היה נסער מאוד וסיפר לכולנו מה שהרב אליהו אמר לו והתפלא על כך מאוד. הוא היה קשור בנימי נפשו לכל היהודים שהיו ברוסיה והשאלה הזאת נטעה בו תקווה גדולה מאוד, אם כי כלל לא מובנת. רק כעבור שנתיים, כשנפתחו שערי רוסיה, הוא הבין למה רמז לו הרב אליהו ברוח קודשו שאמר לו "כשעכשיו יפתחו את החומות". ויהי לפלא. 

רוח הקודש גם במקרים פרטיים

את רוח הקודש של הרב זצ"ל ראינו לא פעם גם באנשים פרטיים. כך סיפר דוד גולן על בחורה עיוורת שהגיעה לגיל 30 ועדיין לא נישאה. וכך סיפר: אנחנו גרנו אז בארצות הברית והזמנו אותה להשתתף בבר המצווה של בננו. היא התכוונה לשהות אצלנו שבוע ימים. לפני שהיא טסה היא הגיעה אל הרב מרדכי אליהו זצ"ל לבקש ברכה לזיווג. בירך אותה הרב ואמר לה: בנסיעה הזאת את תכירי את בעלך, את תתחתני בארץ ותבואו לגור בארץ. 

כאשר אספתי אותה משדה התעופה היא סיפרה לי מה הרב אמר. אמרתי לה: הלוואי, בעזרת השם, אבל הגעת לארה"ב רק לשבוע, ואיך תספיקי להכיר את בעלך? הייתי חושש לברכה זו, אבל היא האמינה בברכה של הרב בכל ליבה.

בבר המצווה של בני היא קראה שיר ברכה לבר המצווה. ושמע אותה משגיח הכשרות של הקייטרינג שהביא את האוכל, יום אחרי האירוע הוא שלח את בעל הקייטרינג לומר לי שהוא מתעניין בבחורה הזאת. אמרנו לו שהבחורה היא עיוורת, אך הוא אמר שזה לא מפריע לו. החלפנו מספרי טלפון ביניהם והשידוך המפליא יצא לדרך. 

הבחור התקשר אליה, וכעבור כמה דקות של שיחה היא אמרה: זה הבחור שלי, אני יודעת לפי הקול. ואכן כדברי הרב כך היה - הם עלו לארץ, התחתנו, ועברו להתגורר בקריית שמונה. 

המעניין הוא שהבחור הזה אף פעם לא עבד בקייטרינג הזה. אלא שבאותו היום היה חסר לבעל הקייטרינג משגיח, אז הוא קרא לו באופן חד פעמי. בכל פעם שאני נזכר בסיפור הזה אני מתפעל מחדש, איך בחורה עיוורת מלידה, בהשגחה פרטית מופלאה, התחתנה בזכות רוח הקודש של הרב זצ"ל. 

הכרת פניהם ענתה בם

כך סיפרה גם הרבנית רחל בזק, נכדת הרב זצ"ל: כאשר הכרתי את מי שמיועד להיות בעלי, הגעתי לפני החתונה לסבא הרב מרדכי אליהו זצ"ל כדי לשאול אותו האם להתחתן.

ענה לי הרב: תתחתני. ביקשתי שיעשה חשבון ויבדוק שאכן השידוך מתאים, והרב בדק ומצא שמתאים. אבל אני הקשיתי ושאלתי: מי אמר שזה יהיה טוב באמת? תן לי סימן שכך זה צריך להיות. אמר לי סבא: יש לחתן שלך שלוש צלקות על הפנים. אמרתי לו שלא הבחנתי בשום צלקת, אבל הרב ביקש שאשאל אותו.

בפגישה הבאה שאלתי את הבחור האם באמת יש לו צלקות על הפנים, והוא השיב: כן, יש לי שלוש צלקות קטנות נסתרות. שאלתי איך זה קרה, והוא השיב שבעבר נפל מהאופניים, נפצע, ונשארו הצלקות. ברגע הזה הבנתי שעם האדם הזה אתחתן, וקיבלתי אישור למה שכבר ידעתי.

אבי הבן יעלה בכבוד

כך סיפר הרב אליהו שרביט מכוכב יעקב: הרבה מאוד פעמים ראיתי את רוח הקודש של הרב, אחד מהם היה בעת שאשתי ילדה בן לפנות בוקר, ואני הלכתי להתפלל עם הרב תפילת ותיקין. ובטרם הספקתי לבשר לרב את הבשורה הטובה, כאשר הגיעה העלייה לשלישי הצביע הרב לכיווני ואמר: אבי הבן יעלה שלישי בכבוד. 

כולם הסתכלו לכיוון שלי, ואף אני סובבתי ראשי כדי לראות מיהו אבי הבן שהרב מכבדו בעלייה לתורה. כאשר הבנתי‏‏ כי מדובר בי, לא יכולתי שלא להתרגש מרוח הקודש שמפעמת בקרבו. 

לימוד תורה עם שלום בית

כך סיפר גם הרב בני גבאי: רציתי ללמוד בתוכנית של קרן רוטשילד, ששם לומדים תורה עם מלגה חודשית מהקרן, וכעבור שלוש שנים יוצאים לשליחות בקהילה בחוץ לארץ. הקרן הזאת הייתה משלמת את חצי המשכורת של הרב בחוץ לארץ, ואת החצי השני משלמת הקהילה. 

התייעצתי בדבר עם אשתי, אך היא סירבה בתוקף שנצא לשליחות רבנית בחוץ לארץ. הגעתי אל הרב מרדכי אליהו זצ"ל להתייעץ מה עלי לעשות והרב אמר: לך תלמד בקרן רוטשילד. אמרתי לרב שאשתי לא מסכימה שנצא לחו"ל, אך הרב אמר: לך בכל מקרה. 

למדתי במשך שלוש שנים בקרן רוטשילד ובסיום שלוש השנים היינו בחששות. עוד מעט ייגמרו הלימודים ואצטרך לנסוע לחו"ל, ואשתי לא רוצה לצאת לחו"ל. מה אעשה?

והנה בא הפתרון ממקום לא צפוי. בסוף שלוש שנות הלימוד בתוכנית, נגמר לקרן הכסף מהתורמים שלה והיא אמרה לתלמידים שהם יכולים להיות רבנים בכל מקום שהם רוצים. לא חייבים להיות רבנים בחו"ל. 

כך זכיתי ללמוד תורה בנחת, זכיתי גם לראות את רוח הקודש של הרב זצ"ל וזכיתי לקיים את רצונה של אשתי. 

 

המלמד תורה ברבים לישראל לשם שמים ואינו נושא פנים

קוֹשֵׁר חֶבֶל שֶׁל בַּרְזֶל בְּמָתְנָיו וּמַחֲזִיר עַל כָּל פִּתְחֵי יִשְׂרָאֵל

"תנא דבי אליהו" ממשיך לדבר על הצורה בה נראים תלמידי חכמים, מזכיר את מסירות הנפש שצריכה להיות להם כלפי הציבור, ומביא דוגמה את אהרן הכהן: יוֹדֵעַ אַהֲרֹן בְּעַצְמוֹ שֶׁבָּא דָּבָר גָּדוֹל לְיִשְׂרָאֵל עַל יָדוֹ וְהָיָה קוֹשֵׁר חֶבֶל שֶׁל בַּרְזֶל בְּמָתְנָיו וּמַחֲזִיר עַל כָּל פִּתְחֵי יִשְׂרָאֵל וְכָל מִי שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע וְכֵן מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְפַּלֵּל הָיָה מְלַמְּדוֹ לִקְרוֹת ק"ש וּלְהִתְפַּלֵּל וְכֵן מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִכְנֹס בְּגוּפָהּ שֶׁל תּוֹרָה הָיָה מְלַמְּדוֹ,

וְלֹא אַהֲרֹן בִּלְבַד אֶלָּא כָּל תַּלְמִיד חָכָם הַמְּלַמֵּד תּוֹרָה בָּרַבִּים לְיִשְׂרָאֵל לְשֵׁם שָׁמַיִם וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא פָּנִים לְעָשִׁיר וּלְעָנִי אֶלָּא מִקְרָא הוּא מַקְרִיא אֶת כֻּלָּם כְּאַחַת וּמִשְׁנָה הוּא שׁוֹנֶה אֶת כֻּלָּם כְּאַחַת מִתּוֹךְ כָּךְ הקב"ה מְרַחֵם עָלָיו וְנוֹתֵן בּוֹ חָכְמָה דֵּעָה בִּינָה וְהַשֵּׂכֶל וְנוֹתֵן לוֹ חֵלֶק עִם הַצַּדִּיקִים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (ישעיהו נג) מֵעֲמַל נַפְשׁוֹ יִרְאֶה יִשְׂבָּע בְּדַעְתּוֹ יַצְדִּיק צַדִּיק עַבְדִּי לָרַבִּים וגו'. (תנא דבי אליהו פרק יג).

מַאן אִיהוּ דְּעָבִיד נַפְשָׁאן וְזַכֵּי לְחַיָּיבַיָּא, הַהוּא דְעִטְרָא דְּמַלְכוּתָא עַל רֵישֵׁיהּ

מרן הרב אליהו היה מזכיר פעמים רבות את מה שכתוב בזוהר הקדוש כי "כָרוֹזָא נָפִיק וְקָארֵי וְאָמַר, עִלָּאִין וְתַתָּאִין אַסְהִידוּ סַהֲדוּתָא, מַאן אִיהוּ דְּעָבִיד נַפְשָׁאן וְזַכֵּי לְחַיָּיבַיָּא, הַהוּא דְעִטְרָא דְּמַלְכוּתָא עַל רֵישֵׁיהּ, הַהוּא דְּאִתְחָזֵי לְעָאָלָא הַשְׁתָּא קָמֵי מַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא, דְּהָא מַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא שָׁאֲלֵי עָלֵיהּ" (חלק ב דף קכט/א). כרוז יוצא וקורא לעליונים ולתחתונים שיעידו עדות כי מי שעושה נפשות ומחזיר אנשים חייבים בתשובה, הכתר של המלך הוא על ראשו. הוא ראוי לבוא לפני הקב"ה וכנסת ישראל שהם שואלים עליו תדיר. 

אפילו אם יהיה אדם אחד

ןכך היה הרב מוסר נפשו ללמד את עם ישראל תורה עוד בהיותו בחור צעיר, והיה מסתובב ממקום למקום ללמד בני ישראל תורה, דתיים וחילוניים, צעירים ומבוגרים, בעלי בתים ובחורי ישיבה, ראשי ישיבות ודיינים, ראשי מוסדות וחברי כנסת. כך בצעירותו ועד יומו האחרון.

בהקשר לזה סיפר הרה"ג משה בן אבו שליט"א, הרב של גילה, כי פעם הוא ארגן שיעור תורה להתחזקות בשכונת גילה והזמין את מרן הרב אליהו זצוק"ל. בהגיע השעה הוא רואה שהאולם של בית הכנסת ריק. 

מיד התקשר לרב אליהו ואמר לו שלא יבוא כי אין מספיק אנשים. ענה לו הרב: אני מגיע אפילו אם יש רק אדם אחד. סיפר הרב בן אבו שהוא הרגיש לא נעים, שכך הוא מזמין את הרב ויש כל כך מעט אנשים בבית הכנסת. 

הרב יצא מביתו בקריית משה, בדרך לגילה, ועד שהוא הגיע בית הכנסת היה מלא מפה לפה. אמר הרב אליהו לרב בן אבו: למה אמרת לי לא לבוא? הנה בית הכנסת מלא, אשריהם ישראל. 

ברכה מהרב בלי לפגוש את הרב

כדי שלא נחשוב שכיוון שהרב לא איתנו הרי שהפסדנו את הברכה, נביא כאן סיפור מאדם שזכה לברכה מהרב בלי לפגוש אותו כלל. וכך הוא מספר: "הסיפור שלי הוא סיפור פלא. לא פגשתי את הרב אליהו, אבל הוא גרם לי לקבל את ההחלטה הכי חשובה בחיים שלי. שנים רבות הייתי רווק, הכרתי את האישה שבסופו של דבר הייתה אשתי, אבל לא ידעתי איך לקבל החלטות. חשבתי שאולי יש יפות ממנה או טובות ממנה ולא התחתנתי, וכך איבדתי את זמני בחיפוש בלתי פוסק אחרי בת זוגי. 

אחרי כל כך הרבה שנים של חיפוש ללא תוחלת נפלתי לייאוש ועצבות והפנו אותי לקבל עצה וברכה מהרב אליהו. לא הכרתי את הרב ורק שמעתי את שמעו. הלכתי ללשכתו ומצאתי שאני לא יחידי, יש שם עשרות אנשים שמחכים לתורם. 

המספר שלי היה מספר 67 וחיפשתי מי הוא מספר 66 כדי שאדע להיכנס מיד אחריו. והנה מספר 66 זו אישה שאני מכיר. נפגשנו יחד בעבר ואפילו מצאנו חן אחד בעיני השנייה, אבל לא התחתנו מהסיבות שכתבתי למעלה. 

ישבתי לידה וסיפרתי לה לשם מה הגעתי לרב. היא סיפרה לי שגם היא הגיעה לרב שיברך אותה לחתונה. התור היה ארוך והשיחה בינינו קלחה. אולי המקום המיוחד בלשכת הרב אליהו גרם לנו לקבל החלטה להיפגש שנית ואולי תצא מזה חתונה.

בדיוק ברגע שבו החלטנו להמשיך להיפגש יצא המזכיר של הרב אליהו ואמר כי הרב לא יכול לקבל יותר אנשים, אבל אנחנו כבר לא היינו צריכים להיכנס. את הברכה של הרב כבר קיבלנו והיום אנחנו נשואים באושר ובעושר. משפחה גדולה בעזרת ה'.

לימים פגשתי את הרב אחרי אחד השיעורים וסיפרתי לו את הסיפור והוא צחק צחוק גדול, ממש שמח בשמחתנו.

יהי רצון שזכות מרן הרב תגן על כולנו לשידוכים טובים, לילדים בריאים, ללימוד תורה לשמה ולגאולה לכל ישראל, אמן ואמן.

 

סיפורים

זהירות מחומרות יתירות

סיפר הרב אריאל גיא, רב קהילה בפריז: יש דבר ששמעתי מהרב מרדכי אליהו זצ"ל והוא מלווה אותי בכל שנות עבודתי כרב קהילה. כשסיימתי את לימודי הרבנות שלי, שימשתי את הרב בחדרו בימי שישי. הייתי יושב עם הפנים אל הקיר ולא הייתי רואה את פניו של הנכנס, רק שמעתי את השאלות ואת התשובות. 

באחד מהימים הללו שיתף אותי הרב זצ"ל: אני מבקש בכל כיפור שהקב"ה יסלח לי על כל מיני דברים. בכל שנה אני מבקש סליחה מהקב"ה על כך שאסרתי נשים כשלא צריך. 

אמרתי לרב: אולי התרת נשים כשלא צריך? השיב הרב: כשאני מתיר, אין לי ספק שזה מותר. אבל כשאני אוסר, אני לא תמיד בטוח שזה אסור, לפעמים אני מפחד להתיר אז אני אוסר. לכן אני מבקש מחילה מהקב"ה אם אסרתי נשים שלא הייתי צריך לאסור. 

הסיפור המיוחד הזה מלווה אותי כבר 25 שנה. הרב רצה להראות לי שאדם שמורה הלכות לאנשים, צריך ממש לפחד לאסור את המותר כמו שהוא מפחד להתיר את האסור. 

הרב הביא כדוגמה את הסיפור של יהושע בן נון שמת ערירי בלי בנים בגלל שביטל את עם ישראל מפריה ורביה לילה אחד. הסיפור היה בעת המלחמה על העי, שם השאיר יהושע את העם במצור על העיר למרות שלא היה בו צורך בלילה. ואע"פ שברור כי בעת מלחמה אנשים מתבטלים מפריה ורביה, פה הם ביטלו פריה ורביה לחינם. לכן נענש. מכאן למדנו עד כמה חמור לגרום למישהו ביטול פריה ורביה לחינם. 

 

כבן שבעים שנה

סיפר אחד הבנים של משפחת ברהום: פעם ביקרנו אצל הרב מרדכי אליהו זצ"ל בחג ואחד הילדים התחיל לשאול כל אחד מהמבוגרים שם בן כמה הוא. חלק ענו לו וחלק דחו אותו וביקשו ממנו להפסיק להפריע. אבל הילד נהנה מהמשחק הזה והגיע גם לרב ושאל אותו: בן כמה אתה? 

הרב שהיה באמצע דרשה לא הפסיק את דברי התורה, אבל כשסיים, הוא פנה לילד ואמר לו: אני בן שבעים. עד היום אני זוכר כמה התפעלתי אז מרגישותו של הרב, שעל אף השאלה המעט מביכה, ועל אף היותו של זה שמולו בסך הכל ילד, לא התעלם ממנו ואף התייחס אליו בכבוד.

 

(הסיפורים מכרך י"א מסדרת "אביהם של ישראל" שנמצא ברגעים אלה בדפוס)

 

תשובה כהלכה

למלא ולהתמלא. איך לא להיות בנאדם מושפע?

 

לחפש איך להשפיע על אחרים. איך להאיר תורה בעם ישראל. לחפש כל הזמן איך להיות מלא תורה ולמלא אחרים תורה.

 

 

וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים. מדוע אומרים בתפילה "גומל חסדים טובים"? הרי הקב"ה לא צריך לגמול איתנו חסד 

ולהחזיר לנו חסד לפי המידה שאנו עושים. בנוסף, החסדים המדוברים הם חסדים כלפי החברה או כלפי בורא העולם? האם הכוונה לחסדים כלפי שמיא? המצוות? ואיך אפשר בכלל לומר שהקב"ה יחזיר לנו לפי החסדים שלנו? גומל חסדים נשמע מעלה מאוד גבוהה,

 אבל יש דרגה גבוהה יותר והיא לעשות חסד עם הזולת גם שלא גמל לנו.

כתב הבן איש חי שהוא לא גומל במשמעות שכתבת, אלא כמו ויגמול שקדים. זאת אומרת שהחסדים מתגלים בעולם שלב אחרי שלב כמו פרי שצומח:  וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים (במדבר י"ז).

 

 

והצילנו מיצר הרע. אם השם רוצה שנקיים מצוות, למה הוא שם בתוכנו יצר הרע?

את יצר הרע אנחנו מכניסים לתוכנו. כך עשה אדם הראשון שאכל מפרי העץ האסור לדעת הנחש. וכך אנחנו מסתכלים על דברי איסור ומתאווים להם ויש לנו יצר הרע. אם אדם מתנהג נכון הוא יכול להינצל מהיצר הרע. בהצלחה.

 

 

מובאות

"כָּל חָכָם וְחָכָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ וּמִתְאַנֵּחַ עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל הקב"ה וְעַל כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כָּל יָמָיו וּמְחַמֵּד וּמִתְאַוֶּה וּמְצַפֶּה עַל כְּבוֹד יְרוּשָׁלַיִם וְעַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְעַל הַיְּשׁוּעָה שֶׁתַּצְמִיחַ בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ וְעַל כִּנּוּס גְּלוּיוֹת - מִיָּד שׁוֹרָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּקִרְבּוֹ"

 

 "מַקִּישׁ הַתַּלְמִיד חָכָם הַצַּדִּיק אֶל אֱלֹהִים מָה אֱלֹהִים יְהֵא שְׁמוֹ הַגָּדוֹל מְבֹרָךְ חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, כָּךְ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁעָסַק בַּתּוֹרָה כָּל יָמָיו וּמֵת הֲרֵי הוּא בַּחַיִּים, וַעֲדַיִן לֹא מֵת, וְהוּא חַי לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. וְהֵיכָן הוּא נִשְׁמָתוֹ תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד"

תגובות (1) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


2 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 23 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד