האם עשיו מוכן לגאולה? חוויאר מיליי והסכמי יצחק

נשיא ארגנטינה חוויאר מיליי הוא דמות צבעונית וישירה, המכונה בצדק "טראמפ הארגנטינאי". תמונה מפורסמת מציגה אותו מניף מסור חשמלי, המגלם קיצוצים חדים בכל מה שרע בכלכלה הארגנטינאית: ממשלה מנופחת, מיסים גבוהים ואינפלציה דוהרת.

ועם זאת האיש הזה, שעומד בראש מדינה של 46 מיליון אזרחים, הוא חסיד אומות העולם במלוא מובן המילה, ואפילו יותר מכך: הוא מצוי כעת בעיצומו של תהליך גיור, מינה את רבו לשגריר ארגנטינה בישראל,  ובביקורו בארץ הוא ביקר בין השאר בכותל המערבי ובישיבת חברון.

החיבוק החם שישראל זוכה לו כעת מצד נשיא ארגנטינה בולט במיוחד על רקע המציאות המורכבת של יהודי ארגנטינה. כפי שסקרנו בעבר בהרחבה, הקהילה היהודית בארגנטינה, אחת הגדולות והמרתקות בעולם, מתמודדת עם לא-מעט אתגרים. לצד מאבק בהתבוללות ומשברים כלכליים חוותה הקהילה לאורך השנים גלי אנטישמיות ששינו את פניהם – מרדיפות של הימין הדיקטטורי בעבר ועד לעוינות עכשווית שבאה כיום דווקא מחוגי השמאל הפוליטי ומהאקדמיה. על הרקע הזה, השינוי התרבותי והמדיני שמיליי מביא נתפס בעיני רבים כמהפך של ממש.

היוזמה החדשה והמסקרנת ביותר שלו היא "הסכמי יצחק". ברמיזה ברורה ל"הסכמי אברהם", שהוביל טראמפ ונועדו לחבר בין מדינת ישראל למדינות ערביות שונות, פועל כעת מיליי ליצור סדרת הסכמים בין ישראל למדינות אמריקה הלטינית.

המהלך כבר החל לקבל ביטוי בצעדים קונקרטיים. ביקורו של מיליי בישראל לווה בהצהרות משותפות ובהתקדמות להסכמים בתחומי הביטחון והחדשנות לצד יוזמות כמו קידום קו תעופה ישיר בין המדינות.

אף שעדיין מדובר בשלבים ראשוניים, זה הכיוון: ההסכמים הם ניסיון לבסס תשתית ארוכת טווח של שיתוף פעולה אזורי, הנשען גם על תמיכה אמריקאית ומכוון לעיגון מחודש של הציר ישראל–ארצות הברית–אמריקה הלטינית. 

כדי להבין טוב יותר את המפה פנינו אל ד"ר אלי דוד, חוקר בינה מלאכותית העוקב זה זמן רב אחרי הקריירה המטאורית של מיליי. 

מה האסטרטגיה?

ד"ר דוד משרטט את הקו הכללי שההסכמים חותרים אליו: "הסכמי יצחק מתחילים בין ישראל לארגנטינה וכוללים מעורבות ותמיכה של ארצות הברית", הוא מזכיר. "בשלב המיידי ההערכה היא שאקוודור ופרגוואי, עוד שתי מדינות שיש בהן נציגים פרו-ישראלים ואמריקאים, יצטרפו להסכמים, והכוונה היא להרחיב את זה בהדרגה".

דרום אמריקה הייתה תקופה ארוכה אזור רווי תפיסות סוציאליסטיות ואנטי-מערביות, ולכן גם אנטי-ישראליות. אך הגלגל מתהפך, אומר דוד, וכעת הקו שארגנטינה מובילה הולך ונעשה פופולרי. גואטמאלה והונדורס, שתי מדינות מקהל היעד של ההסכמים, כבר העבירו את השגרירויות שלהן לירושלים, צעד הצהרתי ברור של תמיכה במדיניות הישראלית ובזכותנו על עיר הבירה. 

"בברזיל עד הבחירות האחרונות היה הנשיא ידידנו הגדול ז'איר בולסונארו", אומר ד"ר דוד. "אם פלאביה בולסונארו, הבן של ז׳איר, שרץ כעת לבחירות,ינצח, גם ברזיל תצטרף".

במובן הקונקרטי משמעות ההסכמים הללו היא שיתוף פעולה מדיני, ביטחוני וכלכלי. בפן המדיני מדובר בתמיכה שתוענק לישראל בפורומים בין-לאומיים. "מאז עליית חוויאר מיליי", אומר ד"ר דוד, "ארגנטינה היא המדינה היחידה מלבד ארצות הברית שבכל ההצבעות באו״ם מצביעה תמיד בעד ישראל". הוא גם מזכיר כי מיליי הוא מהמנהיגים היחידים שתמך מפורשות במלחמה באיראן.

מהצד הביטחוני מדובר בשיתוף פעולה מודיעיני ובקשרים עם התעשייה הביטחונית: לקנות יותר נשק ישראלי-אמריקאי, להסתמך יותר על המודיעין הישראלי-אמריקאי לצורך המלחמה בטרור ולשתף פעולה עם המדינות הללו כשהדבר נדרש.

"כחלק מביקור של מיליי", מוסיף ד"ר דוד, "הוא חתם על הסכמים כלכליים, שהכוונה היא להרחיב אותם מאוד כדי שההיי-טק הישראלי והטכנולוגיה האמריקאית ייהנו מכוח האדם וממשאבי הטבע של המדינות בדרום אמריקה. זה יביא להישגים כלכליים לכל הצדדים".

פוליטיקה, כלכלה ואמונה

הכינוי "הסכמי יצחק" לא רק מרמז על מקור הרעיון, הוא גם נושא מסר ברור לכל מי שבקי בטרמינולוגיה התורנית. עשיו, בנו של יצחק, מזוהה על ידי פרשנים ודרשנים רבים כייצוג של העולם הנוצרי, בדומה לישמעאל בן אברהם, המייצג את העולם הערבי.

מדינות אמריקה הלטינית הן קתוליות במובהק, ומיליי מציע כאן שיתוף פעולה בין צאצאי יצחק – יעקב ועשיו – כמו זה שמתחיל להתרקם בין צאצאי אברהם. אך האם יש ממד עמוק יותר לשותפות הזו? והאם אנחנו מעוניינים בכלל לרקום שותפות כזו עם עובדי עבודה זרה?

"כל מי שרוצה להיות בעדנו, לעזור לעם ישראל, זה מצוין", אומר הרב חיים פרים, שליח חב"ד ותלמידו של הרב יצחק גינזבורג, העוסק בהוצאת ספרי חסידות ויהדות בספרדית. הרב פרים, תושב רחובות, מעורב שנים רבות במתרחש באמריקה הלטינית ואף העביר שיעורים בקהילתו של הרב ואחניש, כעת שגריר ארגנטינה ורבו של חוויאר מיליי.

העמדה של הרב פרים נובעת לא רק משיקולים קרים, הוא מדגיש. הרב פרים רואה בהתקרבות מדינית כלי להפצת השקפה יהודית, ומביא את הדוגמה של מיליי כהוכחה לאפשרות הזו: "יש לו קשרים רוחניים",

הוא מספר, "הוא לומד תורה והוא מקדם את העניינים של חב״ד וכל מיני קהילות שם".

בעיני הרב פרים, הגויים הם קהל יעד חשוב, "העניין הוא איך אנחנו יכולים לעזור כדי לפרסם את

שבע מצוות בני נח ואת כל העניין של הפצת התורה לכל אומות העולם, מה שמכנה הרב גינזבורג 'המהפכה הרביעית'".

זו דוגמה לכל המדינות ולכל האומות, הוא אומר, שכדאי להיות חבר של היהודים ולעזור להם, והדבר יביא גם לידי אהדה והתעניינות אמונת ישראל. לדבריו, לצד האנטישמיות העולה יש התקדמות בהתעניינות של גויים רבים ביהודים וביהדות.

 "בכל יום יש מצטרפים חדשים", הוא מספר בשמחה כשאני שואל על השיעורים הנערכים לבני נח בארצות הדוברות ספרדית. "יש שם יותר גישה ליהדות, אתה רואה התעניינות של גויים בכל העולם, ואני עוסק בזה הרבה שנים. לא רק בארגנטינה, בכל דרום אמריקה. נכון, הרבה מהם מפחדים מהמוסלמים יותר ממה שהם אוהבים אותנו, אבל גם זו התחלה". 

"מדיניות חברתית? חוקי השטן!"

גם ד"ר דוד מסכים כי הרצון להפוך את התורה לכוח משפיע בזירה הבין-לאומית נראה לפתע הגיוני יותר כשמקשיבים לנשיא ארגנטינה. מיליי, כלכלן בהשכלתו, נשא בשבוע שעבר נאום באוניברסיטת בר-אילן לרגל קבלת תואר כבוד מהאוניברסיטה.

ד"ר דוד תיאר בהתרגשות כיצד משנתו הכלכלית של מיליי – אותו מסור חשמלי מפורסם – שואבת השראה ישירה מעשרת הדיברות. לדבריו, מדיניות רווחה המבוססת על מיסוי כבד וחלוקת עושר מחדש (לקיחה בכוח מאדם עשיר כדי לחלק לאחרים ולקנות את קולותיהם בקלפי) הורסת את התמריץ לעבוד ומדרדרת את הכלכלה. להפתעת רבים, למרות הקיצוץ החד בקצבאות בארגנטינה, שיעור העוני במדינה נמצא כעת בירידה. הסיבה לכך היא שהפחתת המיסים והרגולציה הסירה חסמים מבעלי עסקים ויצרה מקומות עבודה חדשים בשוק הפרטי, שהוא בעיני מיליי מחולל העושר האמיתי היחיד. מסקנתו של מיליי ברורה: הגורם למשבר הכלכלי של ארגנטינה היה שהמערכת עברה על שני איסורים מרכזיים מעשרת הדיברות – "לא תחמוד" ו"לא תגנוב". 

עד כמה שזה נשמע מפתיע מפי ראש מדינה, מיליי רואה במיסים סוג של גנבה, "חוקי השטן" הוא קורא להם. המדיניות החברתית של ארגנטינה בעבר נבעה מחמדנות ומגנבה, אמר מיליי, כי היא לקחה כסף בניגוד לרצון הבעלים למטרה שאיננה הכרחית. רק מה שהשוק הפרטי אינו מסוגל להציע, כמו ביטחון ושיטור, מוצדק לקחת בעבורו מיסים. כמו שאמר בביקורו בישיבת חברון, "חוקי התורה והערך העליון של החירות הם אבני היסוד שמהן צומח שגשוגן של האומות".

אפקט האנוסים והאוהדים השקטים

לא צריך להיות מומחה גדול כדי להכיר בהיותה של ההצלחה הצבאית של ישראל בשנתיים וחצי האחרונות גורם מרכזי ביחס המעריץ של נשיא ארגנטינה כלפי היהדות וכלפי המדינה, אבל כשאני שואל את הרב פרים על תופעת חוויאר מיליי, כמו חסיד טוב הוא מצביא בפשטות על תהליכים שקדמו לכך, לפי תפיסתו: "כל העניין הזה קרה בגלל הפעולה של הרבי ושל כל השלוחים, שמפרסמים את התורה בכל השפות, ואז הם יכולים להתחבר לזה. אם לא, הם היו מכירים אותנו כמו שהיינו, שנואים וסגורים בתוך גטו".

לדבריו, רבים בימינו מפרסמים דברי תורה בלועזית, גם מהזרם הליטאי ואחרים שאינם קשורים כלל לחב"ד. יש מהם שרוצים להגיע ליהודים מכל העולם, יש שלהם כוונה מוצהרת להשפיע על בני נח, אך התוצאה זהה: עוד ועוד גויים מתחברים ליהדות ברמות שונות, ממתגיירים ועד אוהדים שקטים.

עוד השפעה, שלטענתו קיימת מתחת לפני השטח, היא כלפי בני אנוסים ויהודים מספרד, מפורטוגל ואפילו מגרמניה, שזהותם הודחקה  ומתעודדים לחפש את המקורות שלהם,. מיליי עצמו הוא דוגמה לכך: סבא רבא שלו בא מהקהילה היהודית בדמשק. למעשה אותם ניצוצות אבודים מזרע ישראל הם מטרה מרכזית של מהפכת לימוד התורה לגויים שהכריז עליה הרב גינזבורג.

"יש מאות אלפי גויים שלומדים את המצוות שלהם", אומר הרב פרים, "ואצלנו יש אלפים שמכירים את המסר של הרב ושל המהפכה הרביעית". קבוצות ואטסאפ, שיעורים, דפי פייסבוק, קהילות לומדים, והתהליך רק מואץ, אומר הרב פרים, בהשפעת האסלאם המתפשט.

בסופו של דבר, הוא מסכם, עומדת לפנינו הזדמנות היסטורית, "וזה משהו מדהים, כי עד שמיליי עלה לשלטוןגם היהודים שהיו בשלטון הארגנטינאי היו אנטישמיים של ממש, נגד ישראל ובעד הפלסטינים, ועכשיו הכול התהפך. אנחנו צריכים לוודא שזה יימשך".