בע"ה י' ניסן תש"פ
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

הלכות הדלקת נרות חנוכה

מתוך שיעורו של הרב שמואל אליהו, מובאים כאן מעט מהלכות החנוכה והדלקת הנרות

  • הרב שמואל אליהו
  • כ"ד כסלו תש"פ - 12:00 22/12/2019
גודל: א א א

להדליק בצאת הכוכבים

אם מדליק בביתו לבד - תוך 45 דקות לשקיעה

הגמרא אומרת: כי מצוות הדלקת נר חנוכה היא "משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק" (שבת כא ב), "שהוא כמו חצי שעה שאז העם עוברים ושבים ואיכא פרסומי ניסא; הלכך צריך ליתן בה שמן כזה השיעור" (שו"ע תרעב ב). לכן, צריך להדליק נרות חנוכה בצאת הכוכבים שזה 13.5 דקות אחרי השקיעה. בשנה זו, שנת תש"ף, זמן הדלקה לערך הוא מהשעה 17:00 עד 17:30.  בזמן זה יכול להדליק אפילו שהוא יחידי בביתו ואפילו שהוא מדליק בתוך ביתו. לאחר השעה 17:30 יכול להדליק בברכה בביתו רק אם יש עמו לפחות עוד אחד מבני ביתו ער, ואז יוכל להדליק בברכה כל הלילה עד עלות השחר (עיין בא"ח וישב ז). ויש אומרים שצריך עוד שני אנשים ערים מלבד המדליק.

נוכחות בני הבית בהדלקה

אף על פי שבני הבית יוצאים ידי חובה בהדלקת בעל הבית, גם בלא שיהיו נוכחים בעת ההדלקה, מכל מקום טוב שיהיו נוכחים, גם כדי לשמוע את הברכות וגם לצורך פרסומי ניסא. בעיקר הנשים שלפעמים לא אומרות הלל בבוקר, והרי אחת המצוות החשובות בחנוכה היא להודות ולהלל, ובנוכחותן בהדלקת הנרות מקיימות את המצווה הזו ב"הנרות הללו" שאומרים לאחר ההדלקה (מנחת שלמה).

ואע"פ שאמרנו כי מצוות הדלקת הנרות היא בצאת הכוכבים, אם בני הבית רוצים להיות בהדלקה והם מאחרים קצת ועלולה להיות להם קפידא או מחלוקת וכעס אם ידליק בלעדיהם- יחכה להם להדלקה עד השעה תשע בערב, שבשעה זו ברוב המקומות עוד לא כלתה רגל מהשוק.

אם הנרות פונים לרחוב - עד שתכלה רגל מהשוק

אם אדם מדליק לבדו במקום שנראה לעין העוברים והשבים, יכול להדליק עד שתכלה רגל מהשוק, ובדרך כלל אם מדובר בישוב, בגבעה או במקום מבודד - לפי מציאות העוברים ושבים שבמקום. ואם עבר זמן זה - מדליק בלי ברכה. אם מדובר בעיר ברחוב רגיל, אפשר להדליק עד השעה תשע בערב, שעד שעה זו בדרך כלל עוד עוברים ברחובות. ואם מדובר ברחוב מרכזי - יכול להדליק כל הלילה עד עלות השחר, שכל הלילה עוברים בו אנשים.

אפשר להדליק בין גורדי שחקים

המדליק בתוך גורד שחקים יכול להדליק אע"פ שהוא נמצא בבית גבוה יותר מעשרים אמה, אם מול ביתו ניצבים בתים גבוהים אחרים באותו גובה ויכולים היושבים בהם לראות את הנרות הדולקים בחלונו. אמנם אם מדובר בבתי משרדים שאין בהם אנשים בשעות ההדלקה - לא יכול להדליק לאחר זמן ההדלקה.

עדיף להדליק בזמן מאשר להתפלל במניין

חשוב שאדם יפסיק את לימודו ואת עבודתו וילך להדליק נרות בביתו בזמן. ואע"פ שתדיר קודם, ולכתחילה יש אומרים שצריך להתפלל ערבית קודם ההדלקה, עם זאת הדלקה בזמן היא מצווה עוברת, וערבית אינה מצווה עוברת. לכן ידליק נרות בזמן אפילו אם עקב כך הוא יפסיד תפילת ערבית בציבור ויצטרך להתפלל ביחיד (שערי תשובה א).

כל זאת בגלל שמצוות הדלקת נרות חנוכה "מצוה חביבה היא עד מאד וצריך אדם להזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הנסים שעשה לנו אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק" (רמב"ם הלכות חנוכה פרק ד יב).

אפשר להדליק החל מפלג המנחה

אדם שיוצא מחוץ לעיר ויחזור מאוחר בערב או שלא יחזור כלל באותו היום לביתו - יכול להדליק בברכה מפלג המנחה, שהוא כשעה לפני השקיעה. ובלבד שישאיר שמן שיידלק עד חצי שעה אחרי צאת הכוכבים (שו"ע תרעב א בשם מהר"י אבוהב. משנ"ב ס"ק ג). ויכול לנסוע או לטוס לחו"ל מיד לאחר ההדלקה ואינו חייב להיות ליד הנרות בעת המצווה (שו"ת שבט הלוי ח' קנח). כשמדליק בפלג המנחה ראוי לו להתפלל מנחה קודם. כי תפילת מנחה היא כנגד קרבן תמיד ואילו הדלקת נרות היא כנגד הדלקת הנרות במקדש, והדלקת הנרות במקדש הייתה לאחר הקרבת קרבן תמיד. לכן תמיד קודם. (פסחים נח:).

 

 

המדליקים בארון זכוכית כשיש רוח

המדליקים בחוץ ממש - מדליקים בדרך כלל בארון זכוכית כדי שלא תכבה הרוח את הנרות. ובשו"ת הר צבי (אורח חיים ב סימן קיד) הביא משם הגאון החסיד מהרי"ל דיסקין זצוק"ל כי ישנה בעיה בכך כיוון שבשעה שמדליקים פותחים את הדלת ומיד עם גמר הדלקה סוגרים אותה, ובזמן שיש רוח גדולה אין הנרות יכולים להיות דלוקים ועומדים הם להיכבות כשהדלתות של ארון הזכוכיות פתוחות, ואם כן, איך יוצאים ידי חובה בהדלקה כזאת, ואעפ"י שהוא סוגר אח"כ את הדלת הרי ההלכה היא שהדלקה עושה מצוה ובשעת ההדלקה הרי הנרות עומדים להיכבות ובסתימת דלת אח"כ - הרי אין זו הדלקה.

ובהר צבי התיר בכל זאת להדליק באופן זה, על סמך הגמרא בתענית (דף כה): דבתו של רבי חנינא בן דוסא הדליקה נרות של שבת חומץ במקום שמן והיתה עצובה ואמר לה אביה אמאי עציבת מי שאמר לשמן ודולק יאמר לחומץ וידלוק. וסוף סוף הרי בשעת ההדלקה לא היתה ראויה לדלוק, ועל כרחך  דכיון שלמעשה לא נכבית אין לפסול את ההדלקה. והוא הדין בנידון דידן כיון שלמעשה לא נכבו הנרות בעת ההדלקה שהדלת הייתה פתוחה - לא נפסלה ההדלקה.

גם מו"ר אבא מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל התיר להדליק בארון זכוכית כי הסגירה של הדלתות שלו הינה חלק מן ההדלקה. בסיס ההיתר הוא על פי מה שכתוב בשו"ע (תרעד סעיף א): "מדליקין נר חנוכה מנר חנוכה, ודווקא להדליק מזה לזה בלא אמצעי, אבל להדליק מזה לזה על ידי נר של חול, אסור; ויש מתירים גם בזה". ולכאורה כאשר מדליק את הנר מחברו בלי אמצעי הרי הנר המודלק נלקח בידו ממקומו ואחר כך מחזירים אותו למקומו, ואם היינו דנים מצד הדלקה עושה מצווה - הרי בעת ההדלקה הנר לא היה ראוי למצוותו כיוון שהוא מוחזק ביד המדליק. ומפני מה ההדלקה כשרה? כיוון שאנו אומרים שכל התהליך עד ההנחה הוא כעין הדלקה.

כך כתב הט"ז על ההלכה בשו"ע: "וכן אם מדליקה ואוחזה בידו, במקומה, לא יצא, שהרואה אומר: לצרכו הוא אוחזה" (שו"ע אוח תרעה). והעיר הט"ז (ס"ק ג): "רש"י פירש 'משהדליקה עד שכבתה' עכ"ל. משמע דאם אוחזה בידו קצת זמן ואח"כ מניחה כשהיא דולקת - יצא. וכן יש לפרש לשון הטור ושו"ע בזה שכתבו 'ואוחזו בידו', דהיינו כל זמן מצוותו". ומפני מה מותר, אלא שכשמעביר אש מנר לנר, כל הפעולה נקראת הדלקה עד שמניח את הנר במקומו או עד שסוגר את דלתות ארון הזכוכית.

אי אפשר בחשמל או בפנס

בשו"ת הר צבי שם (אורח חיים ב סימן קיד) דן האם מותר להדליק נר חנוכה בחשמל. כגון שנמצא בבית מלון שלא מרשים שם להדליק נרות חנוכה בחדרים. והביא את תשובות הבית יצחק (יו"ד סי' קכ) שכתב שאין יוצאין ידי חובת נר חנוכה בנר חשמלי. "ונראה דיש להוסיף על דבריו, דכאן אין אור של שמן דולק אלא מתכות שמתחמם ע"י כח אלעקטרי והמתכות כשהוא בתוך כלי זכוכית חתום מאיר לעיניים, אבל באמת אין כאן שמן וגם אש לוהטת אין כאן, רק שהוא נראה לעיניים כמאיר ונראה כמו אבן טובה שמאירה בחושך שאין בזה דמיון לנר דולק, ולכן אין סברא לצאת על ידו במקום שצריך להדליק נר וכאן אין דולק אור מאיר אלא מתכות המאיר כשהוא מחומם הרבה". והביא דבריו בשו"ת מלמד להועיל (א אורח חיים סימן כא) להתיר נר שבת במנורת חשמל או בגז אבל לא נר חנוכה.

אמנם לדעת הגאון הרה"ג בן ציון אבא שאול זצוק"ל אפשר להדליק נר חנוכה בחשמל הפועל על ידי סוללה או מצבר, אבל אם פועל על ידי זרם החשמל הכללי, אין יוצאים בו ידי חובה. וכן יוצאים ידי חובה בנר גז העשוי להבה אחת בלבד, "ובלבד שיש בהם שיעור הדלקה של חצי שעה, ויכול גם לברך עליהם". אמנם דעת מו"ר אבא מרן הרב אליהו זצוק"ל הייתה כדעת האוסרים בנר חנוכה כי אין פה נר ופתילה, אבל בנרות שבת התיר על ידי נר עם סוללה.

הדלקה בבית כנסת או במקום ציבורי

האם מותר לכבות הנרות בבית הכנסת לפני תום חצי שעה?

כתב המשנה ברורה (תרעה ס"ק ו): "ואפילו בנרות חנוכה שמדליקין בבית הכנסת גם כן נכון ליזהר לכתחילה שלא לטלטלן ממקומן עד שיעור חצי שעה". ממה שכתב המשנ"ב "לכתחילה" משמע שבדיעבד יכול לטלטל הנרות קודם שתעבור מחצית השעה אם חושש שהנרות יגרמו לשריפה בבית הכנסת. והטעם שלא חייבים להמתין בבית כנסת חצי שעה הוא כי זמן זה נכתב למדליקים במקום הפונה לרחוב או לבית שזה זמן שאנשים נמצאים בו. אבל המדליק בבית הכנסת לא מדליק לכיוון רשות הרבים אלא לכיוון המתפללים שבפנים, והם הרי עוזבים את בית הכנסת מיד אחרי ערבית על מנת להדליק בביתם בזמן, ולמי יאירו הנרות? וכך פסק מרן הרב אליהו זצוק"ל כי כיוון שלא מצינו זמן קצוב בהדלקת נרות בבית כנסת, לכתחילה ידליקו לחצי שעה. אבל בשעת הדחק אפשר להתנות תנאי ולכבותם מיד אחרי ערבית כשהציבור מתפזר.

הרה"ג דוד צבי הופמן זצ"ל היה רב בגרמניה וכתב בשו"ת מלמד להועיל (חלק א או"ח קכא), על נר חנוכה כן המנהג "בפראנקפורט דמיין דולק הנר מערב עד בוקר לאחר תפילת שחרית". כמו שהיה במקדש שהיה נר מערב דולק גם בבוקר. אמנם "ובמקומות שמדליקין גם בשחרית בתפילה, מכבין הנרות לאחר תפלת ערבית כדי שיישאר להדליק מהן לתפלת שחרית וכן הוא המנהג כאן בבערלין בכל בתי כנסיות". כיוון שבבית הכנסת עיקר טעם הדלקה הוא לפרסם הנס לכן גם ביום מדליקין בו. ובמיוחד לדעת הרמב"ם שמלמד כי בהטבת הנרות של שחרית היו מדליקים את הנרות בבוקר.

הדלקת נרות ברחובות

חסידי חב"ד נוהגים להדר בפרסום הנס חנוכה ולהדליק נרות על מכוניות ובכל מקום מרכזי, ויש בזה קידוש השם גדול בכל העולם כולו. והשאלה היא האם מותר לברך על נרות אלו. וכן, יש לשאול על אלה שנוהגים להדליק בכל מקום שמתאספים בו אנשים, במסיבות, בחתונות, בבר מצווה, ותבוא עליהם הברכה.

לדעת הרב שאול ישראלי זצוק"ל מותר להדליק נרות בברכה בכל מקום של התאספות ציבורית, מפני שטעם המנהג להדליק בבית הכנסת הוא כדי לפרסם את הנס, ועל כן יש להדליק נרות בברכה בכל המקומות הללו. אמנם דעת רוב הפוסקים היא לא לברך אלא בבית או בבית הכנסת. שגם בבית הכנסת לא התירו לברך רק מפני שנהגו. ולכן אמרו לא לברך על הדלקת נרות אלו. לדעת מרן הרב אליהו זצוק"ל, אפשר להדליק בברכה נרות חנוכה בכל מקום אם מתפללים מנחה או ערבית, כדין בית כנסת.

הדלקה במחנות צבא

עוד אמר מרן הרב אליהו זצוק"ל כי חיילים במחנה צבאי יכולים להדליק במחנה גם בלי להתפלל שם מנחה או ערבית, וכנראה שהטעם הוא משום שזה נחשב כמו ביתם. כמו שבבית אדם ישן בחדר אחד ומדליק בחדר אחר, כך המדליק בחצר המחנה - הרי הוא כמדליק במקום המרכזי בביתו.

ויהי רצון שנזכה לראות את אור המנורה מאיר בבית המקדש ויהיה עדות לכל באי עולם ששכינה שורה בישראל ויתקיים בהם: "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח: כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה: וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ", אמן ואמן.

תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


1 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 12 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד