- הרשמה לניוזלטר
- מועדון המשפיעים
- שימושון
- אודות
- תרום לנו
- צור קשר
בזמן שבתל אביב צומחים מגדלי בטון, בהרי השומרון צומחת תודעה חדשה של חירות. כך מתאר משה פייגלין את המציאות שפגש בביקורו האחרון ביצהר. בראיון להסכת 'חושבים בקול', הוא מנתח את המערכה הנוכחית לא כאירוע צבאי גרידא, אלא כמאבק קיומי בין תודעת "הקהילה" הגלותית לבין תודעת "העם" הריבוני.
פייגלין מבקר בחריפות את המסגור של המלחמה סביב סוגיית החטופים על חשבון הניצחון. "ברגע שנתניהו שם את סיכת החטופים – רונן צור ניצח", הוא קובע. "אין דבר שהוא יותר ניצחון לחמאס מאשר שכל העולם מקימים עכשיו מדינה פלסטינית עבורו".
לדבריו, המנהיגות הישראלית מתפקדת כראש קהילה בעיירה יהודית ולא כהנהגה של מעצמה אזורית. פייגלין אף מוסיף דימוי חריף על דרך קבלת ההחלטות של ראש הממשלה: "באפליקציית הניווט של נתניהו ניתן להכניס רק כתובת אחת: המקום שבו אתה נמצא כרגע. אין חזון".
במהלך הראיון, מונה פייגלין חמש נקודות זמן שבהן ניתן היה להכריע את האויב, אך הן הוחמצו בשל היעדר חזון: השביעי באוקטובר, עליית טראמפ, מבצע הביפרים, התפרקות מדינות סייקס-פיקו, והמתקפה באיראן. "ניצחון משמעו שאתה לוקח אחריות של מעצמה", הוא מדגיש.
למרות הביקורת הקשה, פייגלין חותם באופטימיות גדולה: "הריקבון הוא הכרחי כדי שהזרע ינבט. האריות הללו שרצים קדימה בחזית מונהגים על ידי ארנבות גלותיות, אבל המציאות מסתדרת בסוף עם השפה והתודעה".
