תחקיר אפליית מס ההכנסה: גורמים בזירה הציבורית קוראים לשינוי החקיקה

בעקבות תחקיר הקול היהודי שחשף את העיוותים החריפים בהטבות המס ליישובי הפריפריה – המעניקים יתרון משמעותי ליישובים ערביים על פני יישובים יהודיים סמוכים – גורמים הפועלים בזירה הציבורית וההתיישבותית קוראים לשינוי החקיקה: מנגנון ההטבות הנוכחי פוגע באינטרס הלאומי, ומעמיק את המשבר הדמוגרפי בגליל ובנגב

לב בגליל: ליצור הטבות מס הנשענות על חוק יסוד הלאום

"אין חולק על כך שמנגנון הטבות המס במתכונתו הנוכחית אינו משיג את מטרתו המקורית לביזור האוכלוסיה ולמשיכת תושבים אל ישובים בעדיפות לאומית" כך אופיר שיק, יו"ר תנועת לב בגליל בתגובה לתחקיר הקול היהודי - "השיטה הקיימת מייצרת עיוותים חסרי כל היגיון כדוגמת העיר נוף הגליל, שעל כל חשיבותה האסטרטגית להתיישבות בגליל כלל לא נכנסת למפת ההטבות תחת התבחינים היבשים של המנגנון, בעוד שתושבי דגניה וכנרת זוכים להטבת המס המרשימה בגובה 12%. 

אך המחדל הגדול יותר של השיטה הקיימת לעניין הטבות המס, הוא הפגיעה באינטרס הלאומי. כבר במהלך דיוני וועדת הכספים שהתנהלו בשנת 2015 באולמו של חה"כ גפני, התראנו על כך שהרכנת הראש המשפטית בפני טענות השוויון תדחק את האינטרס הלאומי במיוחד בגליל. הניסיון ללכת סחור סחור בחיפוש אחר תבחינים הניתנים לעיכול "דמוקרטי" ולקוות שתבחינים אלה במקרה יאפיינו בדיוק את קהל היעד הרצוי מבחינת האינטרס הלאומי, גורם בסופו של דבר סרבול וסחבת מערכתית במקרה הטוב, ובמקרה הרע הוא מקדם תוצאה הפוכה לחלוטין, של העמקת האתגר הדמוגרפי. 

כשנתיים לאחר תיקון חוק הטבות המס, אושר במדינת ישראל חוק הלאום. דיונים רבים נסובו סביב סעיף 7 העוסק בהתיישבות היהודית עד שאושר באופן רזה: "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה". ניסוחו הסופי הותיר משפט די דקלרטיבי לעומת ההצעות שהופיעו בטיוטות, אך נדמה כי הגיע הזמן לנסות ולאתגר אותו למעשה פעם אחת ולתמיד. תיקון חוק חדש ליצירת רשימת ישובים מזכים בהטבות מס, הנשען על חוק יסוד הלאום ומכוחו של סעיף 7 המדובר, הינו הדרך הישרה להבהיר את סדרי העדיפויות במדיניות הפנים הישראלית ולהסרת העיוותים הנוצרים מהחוק הנוכחי אשר בעיקר מחריפים את האתגר הגלילי.

תנועת "ארצנו": כשבורחים מהאינטרס הלאומי, מחזקים את ההון השחור והפרוטקשן 

גם בתנועת ארצנו מכירים היטב את המציאות בשטח והקושי להביא יהודים לפריפריה. המספרים שנפרסו בתחקיר האפלייה בהטבות המס לרעת היהודים רק אישש את מה שהם חווים ביום יום "יש פה מדיניות זוחלת" אומר יונתן אחיה, יו"ר ארצנו - "אנחנו רואים את המשמעות של המדיניות הזאת בשטח. זה בדיוק מה שקורה כשמצד אחד אין סדר יום פוליטי וציבורי של מנהיגים שנושאים על גבם באופן רציף את היעד ליישב את הגליל ולתפוס את חבל הארץ הזה. ואז מהצד השני מתרחשות תופעות זוחלות כמו השינויים האלה בהטבות המס שכולם יודעים שהשתנו אבל בפועל עברו לכולנו מתחת לאף". 

"מדובר בתהליך פקידותי בשילוב מערכת המשפט של תקנה על תקנה על תקנה כשאתה לא יודע אפילו איך להתחיל להתנגד אליהם ולשים את האצבע איפה הבעיה. הכל כביכול חוקי ושיוויוני, עם תבחינים כביכול שווים רק שבסוף מתגלה שהניתוח הצליח והחולה מת". 

"הסיפור הזה ממחיש מדוע כל הזמן צריך להסתכל על התמונה הכללית ואז לגלות שמכל התקנות האלה נוצרת לך פתאום הגירה שלילית בפריפרייה וששיעור היהודים בחלקים גדולים מהגליל עומד על פחות מעשרים אחוז".

"מה צריך לעשות? להחזיר את השכל הישר לתוך האירוע. צריך שהטבות המס יבטאו מדיניות ציבורית. וצריך להגדיר לעצמנו מה המדיניות הציבורית. ואם אתה במצב שאתה לא יכול להגדיר לעצמך ציבורית מה המדיניות שלך באופן כזה שאי אפשר לקרוא לילד בשמו - להגיד ייהוד הגליל, אז יש לנו פה בעיה עמוקה שצריך לשנות אותה ברמת הסדר יום". 

"חשוב להבין שכשאתה עושה הטבות מס ובסופו של דבר אתה מחזק את הישובים הערביים, אתה גם מחזק את ההון השחור, וכמובן את הפורטקשיין ותופעות רוחב שגורמות בפועל לעזיבה והיחלשות האחיזה היהודית. לכן הפיתרון הוא רק אומץ מנהיגותי לאחוז את השור בקרניו ולעבור תחום תחום וליצור בו מהלכים שישרתו את האינטרס הציבורי - במקרה הזה ליצור הטבות מס שיעודדו יהודים להגיע לגליל". 

פייגלין: מדינת בהתנצלות - רק הנהגה אמונית תחזיר לנו את המדינה היהודית

"זה מצוין שאתם שוב מציפים את זה, אבל זה ממש לא חדש, זה מערכתי לרוחב של כל המערכות במדינת ישראל" אומר לנו משה פייגלין בתגובה לתחקיר - "הרי הסיפור של הפערים במחירי הקרקעות בין ישובים יהודים לערבים עוד לא תוקן למרות שזעזע את כולם". 

"המציאות העגומה היא שבמדינת ישראל כל המערכת מכוונת לכך שבפועל אזרח ערבי מתחיל את חייו במדינת ישראל ממקום גבוה יותר לאין ארוך מצעיר יהודי. תושב סחנין מתחיל ללמוד באקדמיה כבר בגיל 18, הוא גם מקבל העדפה מתקנת במוסדות האקדמיים, בזמן שבן גילו היהודי עוד לא התחיל להתאושש מהשירות הצבאי. אבל גם אחר כך - במחירי הקרקעות, בלימודים בחול - בהכל הוא לפני היהודי. ואם שניהם ילמדו רפואה כמובן שהערבי יתקבל ראשון לעבודה בבתי החולים כי הרי צריך העדפה מתקנת בשירות הציבורי. יש אינספר סיפורים אישיים כאלה שמגיעים אליי". 

"אין לזה סוף. ואם אנחנו חוזרים רגע לנושא של הדיור, אז חוץ מהמחירים כל האוריינטציה של המנהל והרשויות היא שהיהודי אמור לגור במגדל קומות בשלושה חדרים, בעוד שהשטחים הפתוחים שייכים לערבים".

"את כל המדיניות הבלתי נתפסת הזאת שמושרשת כאן במערכות הייתי מתמצת תחת הכותרת 'מדינה בהתנצלות'. התודעה של ההנהגה הישראלית שהוכתבה לאורך שנים על ידי פסיקות בג"ץ היא שאנחנו לא בעלי הבית כאן, אלא אורחים שצריכים להתנצל כל הזמן על עצם קיומם. זו תודעה נוראית שלפיה הערבים הם הילידים שאותם עשקנו והארץ באמת באמת לא שייכת לנו אלא להם. 

"למעשה זאת מדיניות שלמרות כל ההצהרות, מקדמת מדינת כל אזרחיה, כי היא מרגישה כל הזמן שהסיפור היהודי פה הוא למעשה סיפור שיסודו בחטא, ולכן צריך כל הזמן לפצות ולהיטיב ולתקן כביכול, בהפליה מתקנת, בלתי נגמרת, את האזרחים הערבים".

"האבסורד הוא שרוב הישראלים נמצאים במקום אחר, ולכן הם בוחרים ימין, אלא שזה כמובן לא מתקן את המצב, כי ההנהגה של הימין, קרי הנהגת הליכוד, נתניהו ודומיו, מושתתת על האידאולוגיה של ז'בוטינסקי שלא באמת הצליחה לייצר חלופה אידיאולוגית לשמאל. לכן רק החלפה של ההנהגה מהאידאולוגיה הז'בוטינסקאית להנהגה אמונית תצליח במהירות שתפתיע אותנו לשנות את כל המגמות האלה - החל ממס הכנסה ועד לביטול אמיתי של תפיסת אוסלו ביוש ובעזה".