בע"ה י' חשון תשפ"א
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

חמש תפילות, המון וידויים - מה, כל כך קשה לה' לסלוח לי?

חסידות בשפה קלה: מה עניינה של בקשת הסליחה מה', האם זה דומה לבקשת הסליחה שלנו איש מרעהו, מדוע אנו מרבים כל כך בוידויים ומדוע ה' לא מוחל וסולח לנו כל יום

  • הרב יצחק שפירא
  • ז' תשרי תשפ"א - 09:44 25/09/2020
גודל: א א א

אנו עומדים לפני יום הכיפורים, בו אנו מתענים בחמשה עינויים, לובשים לבן ועסוקים רוב היום בתפילות, וידויים ותשובה.

ישנו דבר מיוחד המאפיין את עבודת יום הכיפורים. זהו הוידוי ובקשת הסליחה, גם אחד מהשני וגם מה' - 'ועל כולם, א-לוה סליחות, סלח לנו, מחל לנו, כפר לנו'.

השבוע במאמר ננסה להבין מה עניינה של בקשת הסליחה מה', האם זה דומה לבקשת הסליחה שלנו איש מרעהו, מדוע אנו מרבים כל כך בוידויים ומדוע ה' לא מוחל וסולח לנו כל יום, ובעזרת ה' הפנמת הדברים תעזור לנו בעבודת יום הכיפורים.

הדברים הבאים מעובדים מהשיחה השבועית לבחורי הישיבה לצעירים 'דורשי יחודך', שעל יד ישיבת עוד יוסף חי.

'הריני מוחל וסולח לכל מי שחטא כנגדי'...

מה קורה כשאנו מבקשים סליחה איש מרעהו?

אנו נוטים לחשוב שעיקר המאמץ צריך להיות מהצד הפוגע - פגעתי במישהו, וכעת אני צריך להתאמץ ולפייס אותו. אך האמת היא שעל הצד הנפגע מוטל להתאמץ יותר בשביל לסלוח.

במחשבה פשוטה הייתי מחכה שהפוגע יבקש מעומק הלב ובדמעות שליש שאסלח לו, ורק אז אסלח. אך תביעת התורה מהנפגע מאוד חזקה - כתוב בהלכה שאם אדם ביקש ממך סליחה שלש פעמים אתה חייב לסלוח לו, גם אם הוא לא נפל על ברכיו לפניך אלא רק ביקש בפשטות סליחה.

יתירה מכך - בהרבה מהמקרים, באופן פשוט, על האדם לסלוח גם ללא שביקשו ממנו סליחה. אין מצוה בהקפדה על הפוגע. כל ערב אנו אומרים בקריאת שמע שעל המיטה - 'הריני מוחל וסולח לכל מי שהכעיס אותי וחטא כנגדי'.

ה' גם אומר קריאת שמע שעל המיטה?

נעבור לבקשת הסליחה מה' - כיצד היא בקשת הסליחה מה'?

לכאורה, היה מתאים שה' יתנהג לפחות כמו שהוא מצווה עלינו, לא 'יקפיד' אלא ימחל על כל מה שפגענו בו. האם גם הוא - כביכול - אומר כל יום את הנוסח שהזכרנו - 'הריני מוחל וסולח'? אם היינו יודעים שה' כל לילה מוחל על כל מה שעשינו ביום - היינו ממש רגועים...

מסתבר שלא - ה' מחכה שאנו נבקש ממנו סליחה, ועלינו מוטל להתאמץ על כך. ישנם סדרי תשובה, וישנו את יום הכיפורים, בו אנו צמים ומבקשים - כמעט ללא הפסקה - סליחה על עוונותינו.

יוצא שה' מצטייר בעינינו כאחד שלא כל כך סולח, לפחות לא לפני מאמץ מצידנו.

מדוע זה כך? מדוע אנו צריכים 'להוציא את הנשמה' ולהתענות כדי שה' יסלח לנו?

הוא לא רוצה לסלוח מהר...

התשובה היא שבקשת הסליחה מה' ובקשת הסליחה מהחבר שונות - בבקשת הסליחה מה' יש לי בעיה.

מהי?

אם כאשר אבקש מה' שליחה הוא מיד יסלח לי - אני אאבד את הקשר איתו.

נסביר:

ה' ברא את העולם ושם אותנו בתוכו. כדי שנצליח להיות בקשר עם ה' האינסופי הוא נתן לנו תורה ומצוות, בכלים מוחשיים כפי שאנחנו מכירים. ללא מצוותיו של ה', לא היתה לנו אפשרות להישאר איתו בקשר.

ה' יתברך לא סולח ולא 'מחליק' לנו את העבירות שלנו כדי להראות לנו שחשוב לו ממש שנעשה אותם, ודבר זה עצמו הוא חסד גדול שהוא עושה איתנו, כי רק העובדה שאכפת לו כל כך מכך שנעשה את מצוותיו - משאירה אותנו בקשר איתו.

אבל ביום כיפור כן!

אם כך, מדוע הוא סולח לנו ביום הכיפורים?

משום שאם נישאר רק במימד בו כל הקשר שלנו איתו מותנה בקיום המצוות - אנו עלולים לחשוב חלילה שהעיקר הוא רק לקיים את המצוות.

בכך שה' מוחל וסולח לנו ביום הכיפורים הוא בעצם בא ואומר לנו - נכון שאני מאוד 'ל שתקיימו את מצוותי, אך דבר זה הוא בשביל שיהיה בינינו קשר, וזה העיקר - זכרו שהמצוות נועדו בשביל שנהיה בקשר עם מי שציווה עליהן. כפי שמבואר בחסידות שהמילה 'מצוה' היא מלשון 'צוותא' וחיבור.

אך עדיין חסר לנו פה משהו -

אמרנו שה' נתן לנו מצוות גשמיות, כדי שעל אף היותנו בתוך העולם הגשמי נצליח להיות בקשר איתו. אם כך, כאשר ה' סולח לנו ביום הכיפורים ו'מוותר' על כך שהמצוות יהוו את הקשר בינינו - איבדנו את הקשר היחיד שהיה לנו איתו...

מה עושים?

'על חטא... על חטא...'

בשביל זה מגיע הצום. בצום אנו מפסיקים לקבל את החיות שלנו מהאכילה והשתיה ועוברים לקבל את החיות שלנו מה'. כלומר, הצום מבטא את העובדה שאנחנו יכולים לצאת מהגשמיות ולהיות בקשר עם ה'.

נשאר לנו להסביר מדוע אנו מבקשים ומתאמצים כל כך לבקש סליחה.

בקשת הסליחה על החטאים היא בעצם אמירה לה' שאם היינו מרגישים כל השנה כמו עכשיו - שכל החיות שלנו היא מה' - לא היינו עושים בכלל חטאים.

כלומר, מכיוון שביום כזה - בו אנו מקבלים חיות רק מה' - לא שייכים בכלל חטאים, ואכן 'עיצומו של יום' מכפר עלינו. אך אנו מצידנו כן מבקשים שימחל לנו, ובכך בעצם אומרים לו שכל חטא שהיה במהלך השנה נגרם מהרגשתנו שאת החיות אנו מקבלים מהעולם, ולא מאיתו יתברך.

דווקא השנה!

העולה מהאמור, שביום הכיפורים הממשמש ובא אנו מרגישים חזק את הקשר עם ה', איננו זקוקים לכלום חוץ ממנו, ואנו מתחננים ומבקשים ממנו שיזכור שכל השנה רצינו את הקשר איתו ולא את העולם הזה.

בפרט בימים אלו, המטלטלים והמבלבלים, אנו זוכרים שהקשר עם ה' יותר חזק מכל צרה שלא תבוא, וש'גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע - כי אתה עימדי'.

שנזכה להרגיש חזק בנפשנו פנימה את העונג שיש לה' מהקשר איתנו, ושהרגשה זו תלווה אותנו כל השנה הקרובה, עד שלא נרצה שום דבר מבלעדי ה' יתברך.

תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 14 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד