בע"ה י"ט אייר תשפ"ב
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

אל סודות ההרודיון

קברו של הורדוס, ציורי הקיר, הכותרות והסודות בבסיס המגדל. "עמיתים לטיולים" מסכמים סיור ארכיאולוגי בהורדיון

  • עמיתים לטיולים
  • כ"ט אדר תשפ"ב - 12:46 02/03/2022
גודל: א א א
(עמית אארט)
(עמית אארט)
מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה מימיו"  - תלמוד בבלי, מסכת סוכה.

בארץ רווית היסטוריה מדהימה כשלנו, אילו יכלו האבנים לדבר ודאי היינו שומעים סיפורים שלא יאמנו.
ואולי פשוט צריך אדם היודע לכרות אוזן ולהקשיב לשיחת האבנים?
 
אולם הכניסה לגן לאומי הרודיון
 
אל סיורנו הסוקר את ההיסטוריה של ההרודיון, ושל תקופת בית שני דרך הזווית האדריכלית אנו נאספים אל אולם הכניסה של הגן הלאומי הרודיון, כאשר את פנינו מקבל נוף מרהיב של ספר המדבר העטוף כולו בגלימה חורפית ירוקה וחגיגית, ומזג אויר נעים המאפשר להשיל את מעילי החורף הכבדים ולצאת לסיור בסודרים קלים ונוחים.

בעוד מדריכנו הדוקטורנט אסף בן־חיים מקבל אותנו בחיוך רחב סביב דגם האתר השוכן באולם הכניסה אנו נהנים מעוד מספר דקות של תצפית אל קניון נחל תקוע המתחתר באדמת המדבר המוריקה, ואל יישובי מזרח גוש עציון שגגותיהם האדומים צובעים בשימחה את ליבנו ומזכירים כי שבנו אל נחלת אבותינו.

הקבוצות הרבות הגודשות סביבנו את אולם הכניסה מראות על הביקוש הרב בקרב הציבור לחזות וללמוד את אושיות התרבות של ימי בית שני, וכי ההשקעה שנעשתה בחשיפת והנגשת תוצאות המחקר לציבור הרחב נושאת פרי.

אסף פותח בברכת שלום לעשרות העמיתים אשר הגיעו מכל קצווי הארץ לחלוק סיור ייחודי של מבט אל תקופת הבניה של הורדוס דרך זווית הראיה של העיטור האדריכלי, ושיטות הבניה שהתגלו באתר ולנגוע בימי הבית השני בצורה מדעית כמו גם בלתי אמצעית.
 
אסף מקדים ומספר כי היה חבר בשלוש משלחות חפירה, לחפירות המחודשות של האוניברסיטה העברית ברובע היהודי, לחורבת מדרס וכמובן משלחת האוניברסיטה שחופרת באתר מדהים זה, וכי כל ארכיאולוג מלבד עיסוקו בחפירה גם מתמחה בתחום מחקר, ומדריכנו חקר רבות וצלל לעומקו של העיטור האדריכלי. אסף מצביע אל דגם ארמון ההר סביבו אנו ניצבים ומדגיש כי עקב הגילויים הרבים שנעשו בשנים האחרונות הדגם החדש יחסית כבר זקוק לעדכון, אך אנו נעמיק ונלמד את כל אשר חשף המחקר עד לימים אלו.

ההרודיון הינו בעצם מבצר עגול ששימש כארמון קיט בידי הורדוס ולכן עוטר במיטב הפאר של אותם ימים. שביל מדרגות מחופה קשתות הוביל מפסגת הארמון דרך אתר בו נקבר הורדוס ודרך תיאטרון אל ההרודיון תחתית בה בולטים בריכת שחיה רחבת ידיים, מרחצאות ועוד שרידי מבנים אשר בהם נדון במהלך סיורנו.
עם התקרב ימי הורדוס למות בחר זה למלא עפר סביב המבצר העגול וליצור מונומנט חרוטי הבולט בצורתו החריגה בנוף עד ימינו, ולבנות אחוזת קבר מפוארת מאין כמוה על מדרון ההר המערבי בה לבסוף נקבר.

בסיורנו נעבור דרך פרוזדור המדרגות המקושתות שנחשף לא מכבר, נתעמק היטב בעיטור האדריכלי המרהיב אשר פאר את ארמון ההר, נצפה אל ההרודיון תחתית ונרד דרך התיאטרון אל שרידי קברו של הורדוס, ונסיים במבט אחרון אל ההר מצוידים בהבנה שרכשנו.
 
למרגלות מדרגות ההרודיון
 
אנו יוצאים בשביל ההיקפי הנמשך לאורך קו הגובה של ההר וחושף את נוף שכונות הבירה הדרומיות, כמו גם מזכיר כי אי אז בימי שיא הפאר של ההרודיון נראה החרוט הבולט של ההר מן ההרים הסובבים את ירושלים של בית שני, מן התרסה אחרונה של הורדוס לאחר מותו.

אסף מוביל ועוקף את התיאטרון המשוחזר ומלא החן הניבט אל נוף הקדומים הירוק־חום, המשתרע עד פאתי ירושלים שבתיה צובעים את קו האופק בלבן של קדושה.
מדריכנו בידענות של בן בית מוצא בין הקבוצות הרבות הגודשות את האתר מקום שקט הצופה אל הנוף, ובעוד אנו מתמוגגים מול היופי הזה פותח בסקירתו.

אנו בספר המדבר 12 ק"מ מדרום לירושלים של בית שני, או שישים ריס במידות שהיו נהוגות אז ומתועדות בספרי יוספוס פלאביוס (למרות שיש מחלוקת על מידת הריס, מדובר על בערך 200 מטר לפי חשבון זה המבוסס על הערכת המרחק של פלאביוס).
הורדוס עסק במספר רב של מפעלי בניה מונומנטליים בימי שלטונו, אתרים שנקראו על שם החשמונאים שקדמו לו (הורקניה לדוגמא), או על שם שועי רומא הקרובה לליבו (קיסריה לדוגמא), וההרודיון הינו האתר היחיד אשר נושא את שמו של הורדוס, נבנה באתר ריק ממבנים קודמים, ומן הסתם היה קרוב לליבו והושקע בפיתוחו ממון רב.

ארכיאולוגיה הינה יותר מקטלוג עתיקות, היא מדע העוסק בהבנת אנשים וחברות אדם, וכאן יש לנו הזדמנות יוצאת דופן להיכנס לתוך ראשו והשקפתו של איש אחד על תעוזתו, מעופו ושגעון הגדלות שלו, ששכן בצומת היסטורי חשוב ומעניין מאי כמוהו, ימי שיא הפאר של בית שני.

אתר ההרודיון נבנה במשך עשורים, מ־30 לפנה"ס ועד 4 לפנה"ס, בהן קול המכושים הדהד בעמק, ולכן מתועדים בו סגנונות בניה שהשתנו והתפתחו לאורך שנים ארוכות אלו ומתעדים באופן חי את התפתחות העיטור האדריכלי של אותם ימים.
 
אסף מעלה בפנינו שאלה פילוסופית – מדוע העיטור והאדריכלות מעניינת? ועונה מיד כי יש פה הבעה בבניה של רצון מודע של הבונה, לצד רצון לא מודע הנובע ממוסכמות – לדוגמא בימינו חדר השירותים מופרד משאר חדרי הבית (אצל מי שלא הוא ראוי למחקר מסוג אחר...).
התקופה בה נבנה ההרודיון היא תקופת תפר בין סגנון הבניה ההלניסטי והרומי מה שמעלה את העניין בחקר האדריכלות כאן. למרות שנראה כי מדובר בשמיעה ראשונה בסגנונות דומים, מדובר למעשה במרכזים תרבותיים נבדלים כמו בריטניה וארה"ב של ימינו לדוגמא, בעלי ערכים והיסטוריה שונים.

אסף עוצר לרגע מהמירוץ האדריכלי ועוצר כדי לחלוק כבוד לקודמיו שעל עבודתם הכבירה הוא מסתמך רבות במחקרו ובסיור זה, בראשם פרופ. גדעון פרסטר,פרופ. אהוד נצר, ודוקטור אורית פלג-ברקת.
ההרודיון שימש בימי המרידות ברומי כמבצר למורדים ולאחר מכן ככפר ביזנטי ששכן בעיר התחתית עד המאה התשיעית, ועל ההר שכנו נזירים ביזנטים. החל מהמאה ה־15 יש אזכורים של האתר בכתבי נוסעים קדמונים, 1838 חוקר הארץ אדוארד רובינסון מגלה את ההרודיון לקהל הרחב, וחוקרים רבים מגיעים לכאן ומכירים שזהו האתר בו זיהה פלאביוס את קברו של הורדוס אך לא מצליחים לאתר את שרידי הקבר.
בשנות השישים אנשי המסדר הפרנציסקני חופרים כאן, ולאחר מלחמת ששת הימים האזור משוחרר וגדעון פרסטר מגיע כדי לחפור ולהכין את האתר לקבלת קהל.
בתחילת שנות השבעים מגיע אהוד נצר, אשר מאתר את קבר הורדוס, ונהרג כאן בתאונה מצערת.
מאז תנופת חקר ופיתוח עוברת על האתר, וגילויים צצים חדשות לבקרים.
 
 אנו שבים אל העיטור האדריכלי בהצגת תרשים סכמטי של מרכיבי הסדרים היוני והדורי, מערכות עיטורים שהגיעו מהמרחב האגאי, ומקורם במאה השמינית לפנה"ס. סדרים אדריכליים אלו השתכללו עד לקיבועם במאה החמישית לפנה"ס בתקופה הקלאסית.
 
אסף מתעמק במרכיבי הסדרים הכוללים תרשימים רבים ומילים מבלבלות בלעז, אך בגדול מדובר בעיטורים קבועים המגדירים את בסיסי העמודים, גובהם, הכותרות אשר בראשיהם והמערכת המורכבת ורבת העיטורים המחברת את העמודים עם הגג.
בצורה גסה ניתן לומר כי כותרת העמוד מאפיינת היטב ומזהה את הסדר בו השתמשו הבנאים.
 
סדרים אלו שימשו בתחילה במקדשים יוונים, לאחר מכן בקברי גיבורים, ומייצגים למעשה זהות אתנית שכן דורים ויונים הינם תתי־שבטים בעם היווני, עם מנהגים, להג, שפה ומיתולוגיה ייחודיים לכל שבט.
מסוף המאה הראשונה לפנה״ס שרד ספר מעניין העוסק באדריכלות של העולם הקלאסי, ספר שנכתב על ידי מהנדס בן התקופה בשם ויטרוביוס הפותח לנו צוהר אל מלאכת ההנדסה של אותה תקופה, וגם קובע יחסים מתמטיים קבועים בין גדלים שונים בסדרים (כמו גובה העמוד הכולל ביחס לגובה גזע העמוד בלבד – החלק המעוגל ללא הבסיס והכותרת) אשר ויטרוביוס רואה אותם כהכרחיים, אך ידוע לנו כי לעיתים לא נשמרו יחסים מתמטיים אלו, ואולי יש להתיחס אליהם כאל גישה אדריכלית אחת מני רבות שבמקרה ספר הלימוד המצדד בה שרד עד ימינו.

ומיוון נשוב ליהודה, אלכסנדר מוקדון כובש את יוון וממשיך אל המזרח התיכון ופרס, ואף מבקר בירושלים ב333 לפנה"ס. מסע כיבושיו מצית השפעה הלניסטית חזקה על האזור שמתחילה באריסטוקרטיה ומחלחלת אל העם, עד למרד החשמונאים שקצו בהתייונות וניסו לעצור אותה – אך למרות זאת ממשיכה ההשפעה ההלניסטית לחלחל, בעיקר מאזור אלכסנדריה ואנו רואים עיטורים יונים ודוריים במרשה ומעט בירושלים.
עם תום התקופה החשמונאית מזרח פוגש מערב, ולא נדיר למצוא מבנים בהם פרדסים ובריכות בסגנון פרסי פוגשים עיטורים יוונים.
 
עם עליית הורדוס, רב העיטורים ביהודה הינם דורים, ומיעוטם יונים אשר מזוהים עם מקדשי עבודה זרה. ואנו רואים אימוץ חלקי וסלקטיבי של האדריכלות החדשה.
 
פרוזדור המדרגות המקושתות
 
אנו עולים במדרגות בטון מתקופת רשות הגנים הבנויה על תוואי גרם מדרגות קדום אל תחת קשתות אבן מעוגלות גבוהות ויפות המצלות את תוואי העליה ויוצרות מן פרוזדור נאה ומרשים.
אסף מביט מעלה אל הקשתות ומגלה כי זהו מערך הכניסה הראשי אל ארמון ההר. הבניה החלה ב־30 לפנה"ס, והארמון נחנך עם חתונתו של הורדוס למרים החשמונאית ב־22 לפנה"ס. מתישהו לאחר שנת 15 לפנה"ס (ולפני מותו של המלך ב־4 לפסה״נ) מתחילה שפיכת העפר סביב הארמון, וב־4 לפנה"ס הורדוס נקבר כאן בקבר הסמוך לגרם המדרגות ואשר בשרידיו נבקר מאוחר יותר. ואולם, שב ומגלה אסף, התוואי עליו אנו עולים הוא גרם המדרגות השני שנבנה עבור גישה רבת פאר לארמון.
 
גרם המדרגות השני מגיע מצפון מזרח בדיוק (45 מעלות לפי המצפן), וארמון ההר בנוי במדויק לפי צירי רוחות השמיים, בדרכנו מעלה חלפנו על פני מסד מדרגות עתיק יותר, של גרם המדרגות הראשון שנבנה כאן במורד, אשר עלה אל ההר בזוית מעט שונה, ומעליו נבנה המסד השני בזוית מתוקנת ומדויקת לפי מצפן. גרם המדרגות שאנו עולים עליו נכנס לפרוזדור סגור שנתמך בקשתות מפוארות ובהחלט אז וגם היום הרשים את העולים לארמון ההר.
 
מדריכנו חולק עימנו תובנה קטנה שעלתה עם חשיפת חלק זה באתר, כאשר הוא מפנה את תשומת ליבנו לפריט אבן שסיתותו הסופי לא הושלם והוא שולב כחלק מקיר התמיכה לפרוזדור המדרגות.
פריט זה המסותת בצורה גסה מגלה כי חלקי הבניה סותתו בצורה גסה בסדנאות הקרובות למחצבות האבן, ואילו הסיתות העדין וההתאמות הסופיות המדויקות נעשו באתר הבניה עצמו. ראיה זו, לכאורה זעירה וחסרת משמעות, עוזרת לארכיאולוגים להכריע בסוגיה שמלווה את ניתוחו של כל אתר קלאסי מונומנטלי – כיצד נראה היה מהלך הבניה והיכן נעשו מלאכות האומנות: האם בסדנה? האם עוד במחצבה? והנה תשובה – באתר הבניה עצמו!
 
טיפוס נוסף במעלה גרם המדרגות מוביל אותנו לחלק צר יותר אשר מצידיו הקירות נישאים לגובה רב יותר ומחופים בקשתות, ולרגלינו את מדרגות הבטון מחליף ריצוף אבן עתיק, ממש חוויה על זמנית של שיטוט בארמון הורדוס.
האווירה המלכותית משפיעה גם על אסף העולה על פודיום קטן ומרביץ בנו שיעור אדריכלות.
תפקיד הקשתות מלבד הרושם האסתטי הינו לאזן את לחץ העפר הדוחף את הקירות הגבוהים משני הצדדים ולמנוע את קריסתם לתוך הפרוזדור, קורות עץ (שחלקן השתמר עד היום!) נועדו לאפשר אלסטיות למבנה ולפצות על התכווצות והתרחבות שנגרמו מהפרשי טמפרטורות. גם דרישת שלום אישית ממתינה על הקיר בדמות סימני אצבעותיו של הבנאי אשר החליק את המלט והותיר לנו טביעות ברורות, ונגיעה אישית מעבר לאלפיים שנה.
 
אך הסיפור עדיין לא שלם, בחינה מקצועית מגלה כי אין כאן טיח כלל על הקירות, המבנה מעט לא מאוזן, ונמצא על ידי החופרים כאשר הוא מלא בחול. סינון החול הראה מעט מאוד ממצאים קטנים, כמו מטבעות וחרסים ולכן ברור כי הפרוזדור מולא בעפר במתכוון ותוך זמן קצר.
מסתבר כי מהנדסי קדם עשו כאן טעות וגרם המדרגות היפה הזה לא עמד בלחצים המכניים, ולכן מילאו אותו עפר ובנו מעליו גרם מדרגות שלישי, אשר ממנו לא שרד דבר מלבד ליבת האבן של המסד. כאשר אנו קוראים את כתביו של יוסף בן מתתיהו, המספר על גרם מדרגות עשוי אבן לבנה ושהיה מרשים ובולט למרחק, עד לירושלים, אנו מבינים כי הוא מדבר על גרם שלישי זה, שאין לו זכר לצערנו. מעניין אם מהנדסי הגרם השני שטעו עברו בשלום את חמת זעמו של הורדוס....
 
חדר הכניסה
 
אנו מטפסים במדרגות המלכותיות וחולפים תחת הקשתות (מרשימות כבר אמרתי?) אל נקודה בה חופרי האתר הותירו לוחות זכוכית המכסים את הרצפה כדי להראות את עומק הבניה היפה מטה הכוללת קורות עתיקות רבות, שמהווה תקרה מקורית שנשמרה מימי מרד בר־כוכבא שתחתה עוברת אחת ממנהרות הגרילה של המורדים, בואכה חדר קטן עטור ציורי קיר צבעוניים (פרסקאות) הכוללים רק דוגמאות רבועות, בעלות חן אומנם, ככל הנראה בשל שמירת האיסור לעשות כל תמונה.
אסף שוב חולק עימנו מסודות המקצוע ומצביע אל קיר אשר שונה ונחסם ועליו פרסקה, אשר חוץ מיופיה מעידה כי השינוי נעשה בתקופת הורדוס שכן מאוחר יותר עת מורדי המרד הגדול ואחריהם מורדי בר כוכבא שכנו במבצר, הופנה מרצם לאימוני לוחמה ולא לציורי קיר.

עדות מצמררת לנוכחותם של לוחמי בר כוכבא בארמון הינה שכבת פיח צרה על הקיר שנותרה לאחר שריפת המקום בידי הצרים הרומים.
חדר זה חולק לשניים על ידי המורדים אשר השתמשו ללא היסוס בכותרות העמודים היפות, וזו ההזדמנות לדון בסדר הקורינתי אשר כותרותיו שימשו לבניית קיר כאן. מצד אחד גרמה פעולה זו לחורבן העיצוב המקורי, אך מצד שני שילוב הכותרות בקיר הביא להשתמרותן בצורה נהדרת.
 
אסף מעיד כי כארכיאולוג הוא וקודמיו ניצבו בפני מצב בו פריטים רבים שימשו בבניה משנית, הוזזו ממקומם ולעיתים הושחתו במזיד או על ידי שיני הזמן, ועל אנשי המקצוע להתמודד עם מין פאזל עצום בן אלפי חלקים שיש לסדרו בעבודת נמלים שקדנית על מנת להבין את ההיסטוריה לאשורה.
 
הסדר הקורינתי נחשב למהודר ביותר וויטרוביוס מיודענו השווה את הסדר הדורי לאיש גוץ, את היוני לאשה ואת הקורינתי לעלמת חן.
הכותרת הקורינתית לפי ויטרוביוס נהגתה בידי קאלימאכוס – פַסָל מהעיר קורינתוס שביוון אשר ראה עלי קוציץ העולים מתוך סל שהונח על קבר עלמה צעירה ואכן כותרות סדר זה מזכירות את עלי צמח הקוציץ.
 
בהרודיון שולט הסדר הקורינתי שהוא המפואר מבין השלושה, ומעיד (כמו שכבר שיערנו) כי הורדוס העדיף את הפתרון המפואר והמרשים ביותר.
בנוסף הסדר הקורינתי, על אף שהומצא ביוון, פחות מזוהה עם התרבות היוונית ביחס לסדרים היוני והדורי, ולכן נחשב יותר בינלאומי, (אומץ גם על ידי אוגוסטוס) ולכן התאים יותר לאופנות הבין לאומיות שהורדוס ביקש לשוות ליהודה.
 
בעוד מדריכנו מדרבן אותנו לחקור סימני איזמל הרודיאני על אחת האבנים, אנו למדים כי כל אבני ההרודיון (מלבד אבני קבר הורדוס) נחצבו מסלע נארי שהינו שכבת גיר קשה המתגבש על שכבת גיר רכה מאוד (קירטון או חוואר)  בעקבות המגע עם האוויר, ומצוי באזור ההרודיון בשפע.
אבן זו אולי התאימה לצרכי השעה של בניית הארמון, אך החוזק המבני שלה לא מן המשופרים, וניתן להבחין באתר במשקופי חלונות סדוקים שנבנו מאבן זו, ובנוסף עם חשיפתה לתנאי מזג האוויר (כמו לאחר חפירה ארכיאולוגית) האבן מתבלה במהירות וישנן כאן כותרות רבות שנחשפו במצב מעולה בידי המשלחת הפרנציסקנית לפני פחות משישים שנה ועתה קשה לזהות בכלל כי מדובר בכותרת עמוד.
 
ציורי הקיר כאן הינם פרסקו, שצוירו בעוד הטיח רטוב (לעומת סקו – על טיח יבש), תהליך שדרש יד יציבה ומהירה מהאומן אבל הביאה ליצירת ציור קיר עמיד מאוד, וברור שהורדוס בחר את השיטה המפוארת יותר...
 
גן הארמון
 
אנו נכנסים בצעד מלכותי אל תוך ארמון ההר, מרחב מעוגל בקוטר של כחמישים מטרים המוקף בחומה כפולה בגובה של כעשרה מטרים (כשלושה מטרים בין החומות). מצד מזרח ניצב מגדל עגול מסיבי ומשלושת רוחות השמיים האחרות חצאי מגדלים הבולטים כלפי חוץ, והכל בנוי אבני גזית מסותתות היטב.

בתוך המרחב הפנימי ערב רב של מבנים ועמודים המבלבל את העין בתחילה, אבל אנו מלווים במדריך רב ידע ומיד מתקבצים סביבו בחלק המזרחי של הארמון בו קיים מרחב פתוח יחסית כדי להחכים וללמוד.
אסף בסבלנות סוקר את הממצאים, אנו נמצאים כחמישה מטרים מעל הסלע המקורי של ההר, אשר הוגבה במילוי עפר ואבנים כדי ליצור מרחב מאוזן לבניית הארמון.
המגדל המזרחי הוא היחיד מבין ארבעת המגדלים אשר הינו עיגול שלם וניתן לראות בברור את תשתיתו המסיבית הבנויה אבני גזית ולפי המחקר מעליו עמד מבנה נוסף עדין יותר שלא שרד את שיני הזמן, אך לפי דפוסי הקריסה של העמודים שניצבו בראש המגדל ניתן להסיק כי עמדה שם מרפסת עמודים יפה שהקיפה את המגדל והתנשאה לגובה של כחמישה עשר מטרים מעל ראשו - סך הכל גובה מרשים של כעשרים וחמישה מטרים.

מבחינה טכנית הקירות סביב ניגשים אל המגדל (בארכיאולוגית מדוברת פרושה כי המגדל קדם לקירות..) ובאופן מאוד מפתיע לא נמצאו כל מדרגות אל המגדל. מכיוון שברור כי שכנה מרפסת יפה בראשו עלו רעיונות רבים לצורת הגישה מעלה שהמעניין מביניהם הוא כי מעלית (!) שימשה לצורך זה.

במרחב המזרחי של הארמון שכנה פריסטיל - חצר נוי מוקפת עמודים, ונתגלו כאן שרידי אדמת טרה רוסה שהובאה במיוחד כדי למלא את שטח הגן לגובה של כארבעים ס"מ.
ארכיאולוגיה היא מדע מדהים המקיף תחומים רבים, וכאן בוטנאים בדקו את שרידי האדמה וגילו אבקנים עתיקים שחושפים את טבע הגן - עצי ברוש ואורן שביניהם צמחי תבלין כגון מרווה ופרחים רבים, בעיקר בצבע תכול-סגול (אולי אלמנט עיצובי המעיד על צביעת קירות הארמון מבפנים בצבע דומה).
 
בעצם כאן לרגלינו שכן גן נוי בעל השפעה מזרחית-פרסית, כאשר מצפונו ודרומו ניצבו אכסדרות (קירות בצורת חצאי מעגל, מעין אפסיס) עם עמודים, ואכסדרה נוספת, במזרח החצר, אולי אף עם אלמנט מים, וארבע קולונדות (מסדרונות עשויים טורי עמודים) עברו בגן משני צידיו.
זהו המקום הראשון בו מופיע אלמנט ארכיטקטוני שכזה באימפריה הרומית ולאחר מכן יופיעו מערכים אדריכליים דומים ברחבי האימפריה, דוגמת פורום אוגוסטוס ופורום טריאנוס ברומא בירת האימפריה.
החצר המצולבת
 
האדריכלות ההלניסטית מאופיינת בהעזה, ובניית מבני ענק בעלי עיצוב מהודר, וכך יש להבין את ההרודיון כמין ארכיטקטורה רומית המקבלת דרור ורוח הלניסטית, בבחינת מבנה מפואר ועצום שנועד להראות את עוצמתו של הורדוס, עושרו, ובכלל לגרום לאויביו לקנא, מבנה המשתלב היטב עם אופיו של הורדוס כפי שמצטייר מן הכתובים.
 
אלמנט יפה נוסף כאן הוא מין חץ, ציר אדריכלי, מדומיין העובר לאורך מרחב הארמון ממערב למזרח בין המגדלים, דרך חצר מצולבת בצד המערבי ודרך הגן בחצי המזרחי. בחצי המערבי שכנה חצר מצולבת קטנה, סביבה מבנים וחדרים, שמעבר מקורה הוביל ממנה אל חצר הגן.
 
מדובר כאן בציריות רומית שמהדהדת ציר מוכר בעיצוב הבית הרומי המכונה ״בית אטריום״, בה לכיוון ההליכה יש משמעות. רומא הינה אימפריה צבאית בה חשוב הסדר והארגון, וצירי התנועה הברורים המתווים את עיצוב החלל בהרודיון משתלבים היטב עם גישה זו - ציר תנועה מערב מזרח, חצי מערבי מול חצי מזרחי, והכלת המבנה הרבוע של הגן בתוך המבנה העגול של הארמון.
 
בין הקוציץ והקורינתים
 
מדריכנו ניגש למרבה הנוחות אל צל המגדל המזרחי ואל כותרת קורינתית יפה. כותרות אלו נותנות את הטון בהרודיון, ואנו למדים מעט עליהן.
כותרות קורינתיות כאמור מתאפיינות בעיטור דמוי עלי קוציץ מעליהן גבעולים ועלי גביע אשר מהם בולטות מין קנוקנות לולייניות. מעל כל זה לוח המסיים את הכותרת הנקרא אבאקוס.
 
לאחר ימי הורדוס כותרות כאלו מופיעות במבנים יהודיים (בבתי העיר העליונה לדוגמא) וגם במבני קבורה יהודיים.
כותרות אלו התפתחו עם השנים, עד ליצירת הכותרת האורתודוקסית, כפי שהיא מכונה אצל ויטרוביוס, האדריכל הרומי בן זמנו של המלך הורדוס. עד שנת 31 לפנה"ס כל הכותרות של הורדוס אינן אורתודוקסיות (כמו בארמון הראשון ביריחו), ולאחר מכן כולן כאלו.
 
מנוחה בטרקלין
 
באמת הגיע הזמן לנוח ואנו פוסעים אל חדר רחב ידיים (15X10 מטרים בקרוב) בצידו הדרום מערבי של הארמון.
המורדים הסבו חדר זה למבנה ציבור הנתמך בשני שורות עמודים, מצד מזרח פתח כניסה יפה ומשלושת עבריו ספסלים, אך היום אנו חוקרים את תקופת הורדוס, משתרעים על הספסלים הנוחים ורווים ידע ממדריכנו.

זה היה החדר החשוב ביותר בארמון, שנקרא ביוונית אנדרון - מקום הגבר. ביוון היו אלו חדרים רבועים וכאן הוא מלבני.
ביוון היו ספות סביב הקירות ובאמצע נערך טקס שתיית יין, ואילו ברומא הוצבו ספות ענק במרחב החדר, בדרך כלל שלוש ספות שנקראו קלינאי ומכאן השם טרקלין (טריקליניום=שלוש קלינאי).
 

קיר הכניסה המקורי נשמר מצד מזרח, ובו פתח רחב ידיים ושני חלונות משני צדדיו, כך שאור רב שטף את החדר וגם התאפשרה תצפית יפה אל הגן והאכסדרה הדרומית.
הצבע האפור שעל האדמה כאן מסגיר כי הריצוף המקורי הונח על בטון רומי, ושרידי ריצוף אותו אספו המורדים לחדר צדדי עת הסבו את החדר לצרכי ציבור מסגירים כי היה כאן ריצוף אופוס סקטילה יוקרתי בצבעי שחור - לבן. (ריצוף זה הורכב מאבנים צבעוניות שנחתכו ביד אומן לצורות גיאומטריות ושולבו זו מול זו ליצירת רצפה מרהיבה)
מתחת לספסלים נמצא סטילובט (בסיסי עמודים שטוחים עם בליטות במקומות בהם היו העמודים) ומכאן שעמודים הקיפו את הטרקלין סביב, וככל הנראה ציורי סטוקו עיטרו את הקירות.
מערך העמודים תמך בגג עץ, וכל החדר כולו אומר עיצוב רומי, אך בדיקה מעמיקה של גילוף העמודים מגלה אלמנטים הלניסטים בבסיסם - מסתבר כי למרות הרצון העז של הורדוס להידמות לפטרוניו ברומא עדיין בסדנאות האבן התקשו לשנות הרגלים ישנים...

הורדוס הכניס להרודיון ובכלל פעם ראשונה למרחב היהודאי מרחצאות רומיים בעלי רצפה כפולה.

ארכיאולוג טוב כמו שראינו צריך ידע רחב בנושאים רבים, אך ארכיאולוג מעולה מצטייד גם במעט מזל.
בהרודיון נמצאו כותרות קורינתיות המגולפות רק מצידן האחד ואשר התמיהו את החוקרים. אך חשיפה ממוזלת של שבר כותרת שכזו כאן בטרקלין אשר גולפה רק ברבע מהיקפה הבהירה את הקושיה.
מסתבר כי הורדוס בנוסף לכל שגעונותיו היה גם חסכן... וצד הכותרות אשר פנה אל הקיר לא גולף, ממילא איש אינו רואה אותן, ורבע הכותרת מקורה בבירור בפינת הטרקלין!

לשאלת העמיתים מדוע אין כאן סיתות שוליים הרודיאני (סיתות סביב שולי אבן הגזית האופייני לתקופה) עונה מדריכנו רב הידע כי אכן יש פה מעט אבנים כאלו, אך ממילא היו רב אבני הגזית כאן מטויחות ולא היה צורך בסיתות שוליים (חסכן כבר אמרנו?).


עמודים ומאטלאב
 
אחרי שנחנו כמו מלכים אנו ניגשים חזרה אל האכסדרה הדרומית, בה אנו נוכחים שוב כמה ידע מגוון ארכיאולוג טוב צריך לצבור.
אסף מספר כיצד ניתח את חלקי העמודים הרבים שנמצאו באתר בעזרת תוכנת מאטלאב (תוכנה מתמטית המאפשרת לבנות מודלים מתמטיים מורכבים) ומציג מולנו שחזור של העמודים המלאים שהופק בעזרת תוכנה זו. (העמודים באתר משוחזרים, ואסף רצה לוודא את גודל העמודים המקורי ללא נטיות לב של המשחזר).

גם כאן השחזור מגלה אלמנטים הלניסטים בעמודים הכביכול רומיים, ביניהם שיניות יוניות מעל העמודים מהסדר הקורינתי.
כאן באכסדרה הדרומית נותרו שרידי טיח שנחשף על ידי המשלחת הפרנציסקנית ועליו פרסקאות. בימי מלחמת ששת הימים ננטש האתר למספר חודשים (עד להתארגנות והגעת משלחת ישראלית) והפרסאות שהוזנחו לפגעי מזג האוויר נשטפו. אך שרידי הטיח העבה מגלים לנו את הגובה אליו התנשאו העמודים, שכן מעל העמודים עמד גג ומעליו לא היה צורך לצייר פרסקאות.

הניתוח המתמטי של גובה העמודים משתלב עם גובה התקרה ונראה כי העמודים אשר הוצבו כאן לא צייתו ליחס המתמטי של ויטרוביוס, אלא היו גבוהים יותר ובעלי מראה עדין יותר, וניתן להגיד כי הבנאים השתמשו ביחס מתמטי יהודאי לצורך הקמת העמודים. באופן כללי ישנם באתר עמודים קורינתים בקוטר ארבעים ס"מ וכאלו בקוטר שישים ס"מ, וכן עמודים יוניים שניצבו על המגדלים ועוד טיפוס נוסף שעיטר את מבנה הקבר.

לא נמצאו כאן תמיכות גג (ארכיטראבים) ככל הנראה מכיוון שאבן הנארי חלשה מדי לצורך זה ומן הסתם שימשו לצורך זה קורות עץ מעוצבות בהתאם מטויחות וצבועות בסטוקו.
 
עולים לכותרות
 
מזמן לא דיברנו על כותרות קורינתיות, ואכן אסף נעצר באכסדרה הצפונית מול מספר כותרות שכאלו ומסתבר כי כמעיין המתגבר יש לנו עוד הרבה ללמוד בנושא.
אסף סרק ומיפה עשרות כותרות ומסתבר כי הרחבות (קוטר 60 ס"מ) מדויקות יותר וסטיית התקן של קוטרן טוב יותר מאלו הצרות (40 ס"מ).

עיצוב העלים ברחבות דומה יותר לעלים אמיתיים, ובצרות העיצוב סכמטי ואינו דומה לאף צמח אמיתי.
מסתבר כי עיצוב העלים הסכמטי קיים רק ביהודה, וגם אלמנט בו הקנוקנות עולות מעל האבאקוס ייחודי לכאן.
המסקנה המתבקשת היא כי האומנים המוכשרים יותר קיבלו לידיהם את עיצוב העמודים הבולטים והרחבים, ואילו את העמודים הפחות חשובים קיבלו אומנים בתחילת דרכם.

אסף מגלה לנו עוד מסודות החפירות שעוד לא נפתח לקהל ולכן לא נוכל לבקר בו, ומסתבר כי ההר חלול כמו גבינה שוויצרית ובאחת המנהרות נתגלה חדר בעל קמרון חביתי ששימש כיקב ואף נחשפו בו שרידי ענבים  וקנקן עליו שמו של אחד מחבריו של הורדוס.
חדר זה מולא בחול ממנהרות התקפיות אותן חפרו לוחמי בר כוכבא וחול זה הגן על החדר ועל חלקים נוספים באתר מהתמוטטות, אך לעומת זאת חלק מהמנהרות ההתקפיות קרסו עם הדורות ועימן חלקים אחרים של המבנה.
המנהרות ההתקפיות בשונה ממחילות מסתור הינן מנהרות רחבות אך סודיות בהן יכול לעבור במהירות לוחם על ציודו ולתקוף פולשים הנכנסים למבצר מעורפם. בשל גודל המנהרות האלו הוצא מהן חול רב, וכדי שהרומים הצרים לא יבינו מה מתכננים לוחמי בר כוכבא הטמינו את החול בחדרים הרבים של המבצר, בבורות המים, ואף בין החומות הכפולות.

מיקב זה נראה כי הורדוס כמו כל אוליגרך טוב דאג לשמור קרוב אליו מאגר יינות משובחים, כנראה יש דברים בטבע האדם שאינם משתנים....
 
סודות בבסיס המגדל
 
אנו ניגשים אל בסיס המגדל המזרחי מצידו הצפוני, שם מצביע אסף אל האות 'ב' החקוקה על אחת מאבני הגזית.
אות זו מלבד עוד מגע אישי מדהים מימי בית שני גם מלמדת על סודות הבניה שהוסתרו כאן. מדובר בתו סתתים המשייך אבנים מסוימות למקומן ושימש כסימול ותקשורת בין הסדנא אשר במחצבה ואתר הבניה.
יש כאן מספר לא רב של תווי סתתים, ביניהם האות 'ל' והסיפרה אחת על חוליה של עמוד המסמלת כי מדובר בחוליה ראשונה של עמוד מסוים.

מספרם הנמוך יחסית של תווי הסתתים מול אתרי בניה אחרים נובע ככל הנראה מכך שהשתמשו כאן באבן נארי מקומית, ואתר החציבה היה בקרבת מקום וממילא התקשורת עם הסדנא הייתה נוחה וקלה.
הורדוס בנה בצורה מגלומנית במספר רב של אתרים, מדובר בהוצאה כספית עצומה אותה קיצץ במקצת על ידי דפוסי חסכנות - שימוש באבן מקומית ככל האפשר בכל אתרי הבניה, וכמו שראינו בטרקלין הימנעות מגילוף כותרות הפונות לקיר.

אין פה ממש עבודה בסרט נע בה מיוצרות אבני בניה סטנדרטיות ביעילות רבה, אך גם אין פה ייצור אבנים ספציפי, אלא מן טכנולוגיית ביניים, ואלמנטים מסוימים של פס ייצור שאפשרו את מפעלי הבניה העצומים.

אסף סקר ומצא כאן שישים חוליות עמודים זהות ללא תווי סתתים, ונראה כי היה קשר דינמי וטוב בין אתר הבניה לאתר החציבה והסדנאות.

למרגלות המגדל נחה לה חוליה מוזרה של עמוד השטוחה בצידה. אסף מגלה כי נמצאו מספר חוליות כאלו בדפוס המעיד כי קרסו מן המגדל מעלינו, וכי ברחבי האתר נמצא גם בסיס תואם.
מעמוד זה הסיקו החוקרים כי על המגדל שכנה מרפסת מוקפת עמודים, שהיו מעוטרים בחלקם השטוח שפנה אל תוך המגדל.
המרפסת היתה בקוטר של 17.5 מטרים ו32 עמודים קורינתים שימשו לבנייתה. קוטר המגדל גדול בבסיסו מקוטר המרפסת מכיוון שכל שורת אבנים נסוגה פנימה בכס"מ על מנת להקנות יציבות למבנה. 
יש כאן הד לתיאור המרפסות על מגדלי ירושלים ההרודיאנים בידי פלאביוס המאמת את דבריו, וזוהי בעצם הפעם הראשונה שבה המחקר הארכיאולוגי מאשש את הכתוב אצל פלאביוס באשר לפאר המגדלים ההרודיאניים! עד היום רק מסדי האבן של מגדלים אלו היו עדות לחוקרים...
 
הולכים על החומה
 
שפיכת העפר סביב הארמון לפני אלפיים שנה יצרה טיילת יפה הסובבת את מבנה המבצר וצופה אל הנוף המדהים סביב, ברור שיצאנו להליכה קלילה בטיילת, באדיבות הורדוס.
 
העליה מעל גובה החומות חושפת היטב את המבנה המעוגל של המבצר, החומות הכפולות וארבעת המגדלים, ועתה מצוידים בידע שאך רכשנו אנו מאתרים בקלות את גן הארמון המלבני ואת החצר המצולבת.
מכאן יש קו ראיה למבצר הסרטבא ולמכוור אשר בעבר הירדן המזרחי, ותיתכן תקשורת איתותי עשן בשעת חירום, נקודה עליה ודאי חשבו אנשי הצבא אשר בחרו את מיקום המבצר לפני הסבתו לארמון.
 
תצפית מודרכת אל העיר התחתית של ההרודיון מגלה כמובן את הבריכה הרבועה העצומה ששימשה את המשפחה המלכותית ואת שדרות העמודים המקיפות אותה, אך גם דרך עינו המיומנת של מדריכנו אנו מגלים כי במרכז הברכה שכן פביליון, וספסלים לאורכה. את הבריכה מילאה אמת מים שהסתעפה מבריכות שלמה ואמות המים הגדולות שהובילו מים להר הבית ממעיינות גוש עציון.
 
ממערב לבריכה בולטים שרידי חדר מתומן ייחודי, וסמוך אליו בית מרחץ, וממזרח שטח שטוח גדול שהיה אי אז גן מלכותי רחב ידיים.
בפינה הדרום מזרחית של הברכה שרידי כפר ביזנטי צפוף, וטראסה ענקית מיושרת ממזרח לאזור הבריכה ולמרגלות הכיוון אליו הובילו המדרגות אותן סקרנו בתחילת ביקורנו הייתה המקום בו התנהל טקס האשכבה של הורדוס.
 
מנהרות בר כוכבא
 
אחרי שעלינו לרום ההר אנו יורדים אל ביטנו דרך המנהרות אותן כרו לוחמי בר כוכבא, המובילות אותנו אל זוג מאגרי מים עצומים שתספקו את המפעל המגלומני של הורדוס. אחד הבורות עדיין מלא בעפר אותו חפרו הלוחמים, ואילו השני שוקם ונוקה וניתן להבין את גודל מפעל המים ששכן בלב ההר.

מדריכנו מנצל את השקט והאקוסטיקה של מעבה ההר לסיכום ביניים.
אנו מגדירים עצמנו על ידי שילוב דברים היוצר את תרבותנו, בבית מודרני ניתן למצוא שטיח אפגני ליד טלוויזיה יפנית וספר של אבי שמידע (איך הוא ידע מה יש בסלון שלי?)
בעולם העתיק העושר החומרי דל יותר, ולהמחשה סיר בישול משולש שפה וקנקן מסכמים את כל כלי הבישול במטבח היהודי העתיק, וחשיפת כלים יום-יומיים אלו בחפירות מאפשרת נגיעה ישירה אל חיי האנשים ששכנו כאן ואל התרבות שסבבה אותם.

להבין את האדריכלות של הורדוס משמעותה להבין את המעבר מהעולם ההלניסטי אל הרומי, מעבר שאינו חד וחלק כמו שראינו, אף מלך אכזר וחזק כמו הורדוס לא הצליח לגמרי להעתיק את הארכיטקטורה הרומית, ואלמנטים הלניסטיים משולבים בפינות רבות במפעל הבניה הסובב אותנו.
ומכאן ניתן להסיק כי תהליך שינוי היסטורי נעשה בצורה לא מושלמת, ואף וגורר עימו ספיחים בין תרבותיים הנטמעים בתרבות הביניים החדשה לאורך זמן.
 
התיאטרון
 
אנו מגיחים אל אור השמש ועושים פעמינו אל התיאטרון אשר על פניו חלפנו בתחילת סיורנו.
מדובר בתיאטרון קטן יחסית בצורת חצי גורן ובו מספר שורות מושבים זו מעל זו כאשר בקומה העליונה שורת עמודים ומאחוריהם תא צפיה פרטי שעל קירותיו שרדו ציורים מקוריים. (היום קולנוע נהדר בו ניתן לצפות בסרטי הסבר על האתר).
התיאטרון ניצב סמוך למדרגות וצופה אל הנוף המופלא שמול ההרודיון.

אסף פותח באומרו כי הוא לא בטוח כי מבנה זה היה באמת תיאטרון. תיאטרון יווני אכן נבנה על צלע הר כמו כאן והתייחס לנוף מולו, ואילו מבנים רומיים דומים השתמשו בקשתות תמיכה ולא נבנו בהכרח על צלעות הרים.
התיאטרון קטן יחסית ומספיק ללא יותר מ־300 איש, ולא ידוע אם היה מקדימה את מבנה הקלעים כי לא שרד דבר.
כמו כן לא נמצאו פריטים אדריכליים המתאימים לתיאטרון.

עם כיסוי ההר כהכנה לאחוזת הקבר נהרס התיאטרון וכוסה בעפר, עד להגעת הארכיאולוגים בני ימינו ששיחזרו את המקום.
הכרכובים כאן דומים לאלו של החשמונאים, וגם הכותרות, ולכן בברור מדובר במבנה מוקדם או מתחילת ימי הבניה כאן.
עוד פרט מבלבל הוא השימוש באבני גויל (לא מסותתות) מצד אחד, (בניגוד גמור לגישת הורדוס הדוחפת לפאר) ומצד שני כותרות מצופות זהב...

כאן גם נמצאו הכותרות הדוריות היחידות בהרודיון.
 
בהחלט מדובר בממצא מבלבל שקשה להבין ולשייך אותו לתמונה הגדולה אותה ראינו. אמנם המחקר המעמיק של מבנה התיאטרון נמצא בראשיתו, אך מהממצאים הראשונים נראה שמדובר במבנה עם העיטור המוקדם ביותר באתר, המזכיר את עיטורי הארמון הראשון של הורדוס ביריחו, שכבר הזכרנו כי נהרס בשנת 31 לפסה״נ.. ומאפייני הבניה שלו מעידים על בניה מהירה מאוד, עם המון טיח ואבנים מסותתות באופן חלקי, למול הבניה האיתנה עם אבני הגזית של שאר מכלולי הארמון..
 
קבר הורדוס
 
וממש בסוף הסיור, אנו מגיעים לסוף הסיפור של הורדוס - אחוזת הקבר.

עליה קלה במדרגות מובילה אותנו אל מבנה הקבר ממנו שרד רק חלק מהבסיס, אך שחזור מוקטן שהוצב לידו מגלה את הפאר העצום של המבנה.
 
מבנה הקבר בנוי על טראסה מיושרת שנחצבה במדרון ההר, האבן כאן היא אבן גיר משובחת מסוג ׳מיזי׳ (בדומה לאבנים מהן בנויה לתלפיות שכונת רחביה בירושלים) שהשתמרה בצורה טובה יותר מהנארי, האבנים מהוקצעות היטב, חיבורן מדויק מאוד ונתגלו כאן כליבות עופרת שחיזקו את חיבור האבנים.
 
רוחב הפודיום הרבוע הינו עשרה מטרים, מעליו התנשאה קומת עמודים עגולה ומעליה גג חרוטי קעור ועליו עיטורים, והמבנה דומה ליד אבשלום אלא שיד אבשלום נבנה מן הסתם בהשראת מבנה זה של קבר הורדוס (יד אבשלום מאוחר יותר).

בקומת הפודיום הרבועה נתגלו שלושה סרקופגים מנופצים, ככל הנראה בידי לוחמי המרד הגדול שלא ממש חיבבו את הורדוס, והמבנה כולו הוחרב גם הוא בידיהם.
נמצאו כאן כותרות יוניות ותערובת של אפריז דורי ויוני. עמוד שנמצא מטה בכנסיה הביזנטית מגלה כי העמודים כאן היו קטנים יחסית - שלושה מטרים ועקב קוטנם היו מונוליטיים (חלק אחד ללא חוליות). נוסף לעמוד הענק המצוי באחורי שערי חולדה במערך הכניסה להר הבית ההרודיאני, אלה הם העמודים המונוליתיים היחידים ביהודה ההרודיאנית.
 
 
חלקים מהגג שנמצאו במקום אפשרו לשחזר את גג המבנה הדומה לזה של יד אבשלום אך מעליו הוצבו עיטורים דמויי כד שריפת אפר, השפעה מערבית שכן כאן בברור התקיים מנהג קבורה יהודי ואף נמצאו סרקופגים.

נראה כי מבנה הקבר תוכנן מראש עם הקמת ההרודיון, אך הביצוע היה מאוחר יחסית ומייצג את המיטב של תעשיית האבן היהודאית בסוף תקופת הורדוס.

עמוסי ידע, חוויות ונפעמים מעוצמת ועומק ההדרכה אנו מודים למדריכנו, ושבים אל בתינו לאחר נגיעה בלתי אמצעית ומפעימה בימי בית שני.  
 
תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 48 מהשבוע האחרון