בע"ה י"ט אייר תשע"ט
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

מסע בתל אביב בעקבות ארלוזורוב וקסטנר

עמיתים לטיולים יצאו לסיור בתל אביב של פעם, בעקבות שני יהודים שהיו שנויים במחלוקת ונרצחו

  • מערכת הקול-היהודי
  • כ"א תמוז תשע"ח - 22:00 04/07/2018
גודל: א א א
 (איגור חייט)
(איגור חייט)

עמיתים לטיולים יצאו לסיור בתל אביב הישנה בעקבות שני הנרצחים היהודים חיים ארלוזרוב וישראל קסטנר. שני הנרצחים שסיפור רציחתם שנוי במחלוקת לאורך השנים.

בית העלמין טרומפלדור הראשון של ת"א

בית העלמין הוקם בשנת 1902, 7 שנים לפני יסוד תל אביב וזאת בשל המגפה הגדולה שהיתה ביפו ולדרישת השלטונות העותמניים הוקם בית העלמין שהיה פעיל עד 1932.

אחריו הוקם בית העלמין נחלת יצחק ואחריו קרית שאול. בחלקה שאנו נמצאים – זו בעצם חלקת גדולי האומה האמיתית, שקדמה לחלקה בהר הרצל. קבורים כאן אישים רבים, ביניהם: משה שרת, מקס נורדאו, עקיבא אריה וייס מייסד ת"א, טשרניחובסקי, אחד העם, ביאליק, דריאנוב, שושנה דמארי, גולומב, מאיר דיזינגוף, צ'יצ ואריק איינשטיין.

1931 ארלוזורוב נבחר לתפקיד 'שר החוץ' של הסוכנות היהודית.

עם עליית היטלר לשלטון החלו השלטונות הגרמנים במהלכים לגירוש יהודים ללא רכושם בבחינת יודן ריין או יודן פריי. בשלב זה הנאצים כלל לא מדברים על השמדה. את ארלוזרוב , כמי שלמד בגרמניה והיה ד"ר לכלכלה, העסיק נושא אחד מהותי איך מצילים את יהדות גרמניה.

בארץ – מדיניות בריטית הקוצבת עליה רק עם סרטיפיקטים, למעט מי שמוכיח שברשותו 1,000 לירות שטרלינג שיכול לעלות בלי סרטיפיקט. לצורך זאת, נדרש תאום בין הרצון של ארלוזרוב להציל יהודים מגרמניה, להעלותם ארצה מבלי שיפסידו את כל ממונם תוך הסכמה בריטית. לצורך כך יש להקים חברה להעברת נכסים אשר תקבל את הסכמת הנאצים.

"הסכמי ההעברה" להעברת רכוש יהודי גרמניה לארץ ישראל נחתם ב1933  8 כחודשיים לאחר רצח ארלוזרוב.

הסכמי ההעברה נוצרו כתוצאה ממפגש אינטרסים בין השלטון הנאצי שהיה מעוניין להיפטר מהיהודים, המוסדות הציוניים שרצו גידול בכמות היהודים בארץ, יהודי גרמניה שרצו להציל חלק מרכושם, ושלטונות המנדט הבריטי שרצו השקעות הון בארץ ישראל.

ארלוזורוב הגיע עם הגרמנים להסדר שהיהודים יעלו לארץ, ללא הרכוש אך עם פיצוי. ובמסגרת זו עלו בעליה השלישית כ 25,000 מיהודי גרמניה.

לאחר 6 שבועות בחו"ל בניהול המו"מ , חוזר ארלוזרוב ביום רביעי ה 14/06/33 ארצה, והוא מותקף בעתון חזית העם על שיתוף פעולה עם הנאצים.

הירקון 82

כאן היה בית השרד של ארלוזורוב. ביתו הפרטי היה ברחביה בירושלים.

חיים וסימה התחתנו כאשר לכל אחד מהם היה ילד מנישואים קודמים ונולד להם ילד משותף, שאול.

ארלוזורוב חוזר לארץ ביום רביעי וקובע פגישה ביום שישי עם הנציב העליון. הוא רוצה להוכיח לנציב שיש מקום לקלוט ילדים מעליית הנוער בבן שמן.

הוא יוצא עם הנציב מירושלים ולאחר הסיור בבן שמן בוחר להישאר שבת בתל אביב.

סימה אשתו, מספרת שהיא תכננה להישאר בשבת במלון קליף ביפו. הם לא תכננו להישאר כאן ואף אחד לא ידע שהוא פה. היתה להם גם הזמנה לאכול אצל אימו של ארלוזורוב.

בסופו של דבר הם לא נענו להזמנה ולא הלכו למלון קליף. הם ישבו בבית בערב שבת וניגשו אליו מלא אנשים. לסימה נמאס והיא אומרת שהיא רוצה ללכת למלון קטה דן לאכול א. ערב. הם השאירו את הילדים עם העוזרת ויצאו.

כאשר עוסקים בשאלה האם הרצח היה מתוכנן צריך להבין שאף אחד לא ידע היכן ארלוזורוב אמור להיות. השהות שלו בת"א לא היתה מתוכננת ואף אחד לא ידע עליה וגם התנהלותו בערב שבת היתה ספונטנית.

ב 20:40 הם יצאו מהבית והלכו לקטה דן. אחרי שגם שם ניגשו אליהם אנשים הם  סיימו את הארוחה ויצאו לטייל על שפת הים.

בשפת הים הם בוחרים ללכת לכיוון צפון, הכיוון היותר שומם וחסר אנשים.

אנדרטת המעפילים בכיכר לונדון

במקום היתה אנדרטה לתושבי לונדון שעמדו ב"בליץ", לימים הוקמה במקום אנדרטה להעפלה הימית שהתחילה ב 1934.

אחרי מלחמת העולם השנייה אוניות ההעפלה מקבלות שמות סימליים ואחת האוניות קרויה ע"ש חיים ארלוזרוב.

אנדרטת אלטלנה

במקום מלון קטה דן נמצא היום מלון קינג דוד, אותם ראשי תיבות.

ארלוזורוב וסימה יוצאים מפה וכאמור רוצים להיות קצת לבד ולכן בוחרים לפנות ולצעוד צפונה.

סימה מתארת שני רוצחים. אחד מהם צולע והוא הרוצח.

בבית החולים היא נלקחת למסדר זיהוי תמונות והיא מבקשת לא לראות תמונות של ערבים. היא כבר החליטה מי הרוצחים.

אברהם סטבסקי, אחד משלושת העצורים והחשודים ומי שנחשד שירה בארלוזורוב לימים היה על האלטלנה ונהרג בה. בצירוף מקרים מוזר שמו מונצח על המצבה כאן.

ביהמ"ש המנדטורי מרשיע את סטבסקי ברצח על בסיס עדותה של סימה ומסדר הזיהוי שעשתה בעת שידה היתה בידו של ראש ה cid רייס. עדות יחידה. ביהמ"ש העליון משחרר את סטבסקי שכן רק עפ"י 2 עדים ניתן להרשיע.

ב -1982 שבתאי טבת מפרסם ספר ׳מי רצח את ארלוזורוב׳ ומאשים את סטבסקי או רוויזיוניסטים אחרים.

בגין מקים ועדת חקירה שקבעה לא מי הרג את ארלוזורוב, אלא מי לא הרג אותו.

אנדרטה במקום הרצח

בנק׳ הזו החליטה עיריית תל אביב שהיה הרצח ולכן הציבה כאן את האנדרטה.

מיקום האנדרטה והכיתוב בה מלא שגיאות.

כאמור, מקום הרצח היה צפונית לגבעת הכורכר, והוא נרצח בערב שבת לא בערב שישי.

בשפך הירקון סימה הבחינה בשני גברים שהולכים אחריהם.

סימה חששה והם ירדו מהחוף מזרחה ושוטטו בין בתי שכונה שהיתה שם.

הם חשבו שניערו את העוקבים והתחילו לחזור לחוף.

ליד בית הקברות המוסלמי העוקבים הדביקו אותם. הם שאלו את ארלוזורוב "כמה השעה", הוא עשה תנועה להוציא את שעון הכיס שלו ואז הם ירו בו כדור אחד במותן וברחו.

סימה וארלוזורוב נותרו לבד. היא צעקה לעזרה והגיעו אנשים ופינו אותו לביה"ח.

בבית החולים ארלוזורוב חי עוד שעתיים ודיזינגוף בא לבקר אותו.

גן שפיגל

ארלוזורוב כאמור לא מת מיד אלא חי עוד שעתיים.

העובדה שהוא נורה פעם אחת, ובמותן, מחלישה את טענת הרצח המתוכנן. ככה לא נראית התנקשות, או חיסול. אז מי כן רצח את ארלוזורוב ?

אד"י מציע כמה תיאוריות:

יריבים מהתנועה הציונית שחוששים ממנו. הוא הוא כוכב עולה, ד״ר לכלכלה וזמן קצר אחרי הרצח מתקיימות בחירות לקונגרס הציוני.

גרמנים, כדי לחפות על הקשר בינו ובין מגדה גבלס.

בריטים, כדי למנוע את ההתנגדות שלו אליהם.

שודדים ערבים. בהקשר זה, היו שני ערבים שהתוודו בכלא שהם שרצחו אותו. על בסיס זה הרב קוק זצ"ל מצהיר ותומך בשחרור סטבסקי, כמו כן עדות של חיים גורי.

המודיעין הרוסי – בשל חשש למתקפה בריטית באמצעות 100,000 חיילים יהודים

עד כאן פרשת ארלוזרוב.

רח' עמנואל הרומי 6

כאן היה ביתו של ישראל קסטנר וכאן הוא נרצח.

קסטנר נרצח כאן ע"י שלושה מתנקשים ששואלים מה שמו ולאחר שהוא מזדהה יורים בו. רוצחיו משוחררים לאחר שלוש שנים בלבד אחרי שקיבלו חנינה.

מעניין שאף אחד מניצולי קסטנר לא בא להעיד לטובתו.

אין מחלוקת כי הרכבת שאירגן קסטנר הצילה 1,648 אנשים, זו היתה מעין "תיבת נח" שכללה רבנים, בעלי הון חניכי בנ"ע.

השאלה היא מה המחיר ששילם קסטנר תמורת רכבת זו.

התנהלותו של קסטנר בזמן משפטי נירנברג אינה מעידה לטובתו. הוא שלח מכתב המלצה לטובת הנאשם קורט בכר.

ביהמ"ש העליון פסק בערעור שהגישה המדינה על זיכויו של גרינוולד שבעניין שיתוף הפעולה עם הנאצים אי אפשר לטעון שקסטנר פעל שלא כדין. אבל בשאלות האחרות, כמו העדות לטובת בכר, הם קבעו שקסטנר שיקר.

אייכמן עצמו, לפני שנתפס, כתב על העסקה עם קסטנר וטען כי בזכותו הושג שקט במחנות המעבר בהונגריה. אייכמן טען שבזכות 1,000 היהודים שהוא נתן לקסטנר הוא השיג שקט לחסל כמות גדולה הרבה יותר של יהודים.

תודה גדולה לשופט בדימוס מורה הדרך אד"י גולדס על הענקת סיור היסטורי תחקירי ומרתק.

תודה למדריך אלחנן הלמן על העזרה בסיכום הסיור.

בזכות קוראים כמוך – נשמיע את הקול היהודי ונשנה מציאות!

הפוסט שקראת עכשיו, לא במקרה נמצא כאן, בקול היהודי. צוות הקול היהודי משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לגולשים שלנו חדשות ומידע שאין בשום מקום אחר, ולתת במה לקול היהודי, שפעמים רבות מושתק בידי כלי התקשורת והרשויות במדינה.

כעיתונות עצמאית, אנו פועלים ללא מטרות רווח. כעת יצאנו לקמפיין גיוס המונים מוגבל בזמן, כדי להקים מערכת תחקירים חדשה שתיצור שינוי משמעותי במציאות.

הצטרפו עכשיו לפרויקט – והיו שותפים בתקשורת יהודית-ערכית ועצמאית

לחץ כאן

 
תגובות (2) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 22 מהשבוע האחרון