כיצד יראו השנה התפילות הציבוריות ברחובות תל אביב?

בערב הימים הנוראים צפה בשנים האחרונות סוגיית ההפרדה המגדרית בתפילות של ארגוני הקירוב בתל אביב.

יום הכיפורים שקדם לטבח שמחת תורה זימן את אחד הביטויים העצובים והקשים ביותר לשיסוי החברתי הישראלי, כאשר מתפרעים מארגונים אנטי-דתיים הפריעו לתפילה המסורתית שמוביל ארגון "ראש יהודי" בכיכר דיזינגוף בתל אביב. עיריית תל אביב אסרה על הצבת מחיצות בתפילה בכיכר דיזינגוף, בית המשפט המחוזי דחה את עתירת "ראש יהודי" והערעור לעליון נדחה גם הוא על ידי השופט דאז יצחק עמית.

עם פרוץ המלחמה רבים הביעו תחושות קשות מכך שחמאס ניצל את המריבות הפנימיות בישראל להתארגנות למתקפת הפתע. העיתונאי עמית סגל צייץ בצהרי שמחת תורה ההיא ברוח זו וכתב: "כשהאויב שלנו כבר על הגדרות התעסקנו בגדרות הפרדה אחרות".

            תנועת המטוטלת המשפטית

בשנה שלאחר מכן התמונה התהפכה, כאשר בית המשפט העליון קיבל את ערעורם של ארגוני קירוב ותושבים תל אביביים, ביניהם העיתונאית עירית לינור, נגד החלטת בית המשפט המחוזי לאשר את האיסור של עיריית תל אביב על הצבת מחיצות בתפילה הציבורית בדיזינגוף. בכך המצב המשפטי התהפך לטובת ארגוני הקירוב.

יחד עם זאת, סוגיית ההפרדה המגדרית בתפילות, ובכלל באירועים ומוסדות דתיים, שבה לעלות מעת לעת. שוחחנו עליה עם ד"ר יעקב בן שמש, מרצה בכיר למשפט ציבורי בקריה האקדמית אונו. בן שמש ערך מחקר מקיף על סוגיית ההפרדה המגדרית וגיבש עמדה משפטית עצמאית שהשורה התחתונה שלה היא תמיכה בהפרדה מגדרית לציבור המעוניין בכך.

         מה שפוגע בפרופסורית תל אביבית – מכבד את האישה החרדית

"התחלתי את המחקר שלי בתחום מהנסיון שלי כמרצה בקמפוס החרדי" מספר בן שמש ל'קול היהודי'. "בקרית אונו היינו מהראשונים שהקמנו קמפוס חרדי שמתאפיין בלימודים בהפרדה מגדרית. לימדתי בקמפוס הזה. ראיתי כמה זה מועיל גם לי וגם לחרדים ולחרדיות שלומדים משפטים ורוכשים השכלה ומקצוע ונפתחים לעולם. הבנתי שמכיוון שהמסלולים האלה מאפשרים לכ"כ הרבה אנשים להגיע ללמוד זה מסלול מאוד חשוב".

"מוגשות עתירות, כביכול בשם פמיניסטיות, שהלימודים בהפרדה מגדרית הם הפליה. כשאני ראיתי את הסטודנטיות שנהנות מההסדר של הפרדה מגדרית הבנתי שזה בדיוק להפך. כשאומרים "זה פוגע בנשים" זו תפיסה מאוד ליברלית חילונית. השאלה היא על אילו נשים אתה מדבר. יכול להיות שבמרצות למשפטים באוניברסיטת תל אביב זה פוגע לחשוב על לימודים בהפרדה מגדרית, אבל במבט של אנשים חרדים – זה עוזר".

       שטיפת מוח או חשיבה עצמאית?

"זה לא רק פטרנליסטי. כשאתה אומר להם "אבל זה עוזר לנשים החרדיות" התשובה שלהם: "בגלל ששטפו להן את המוח". אני ראיתי בקמפוס החרדי אילו נשים חכמות ועצמאיות. להתנשא עליהן בצורה כל כך מכוערת יכול רק מי שלא מכיר".

"היחס לנשים שרוצות ללמוד בהפרדה הוא כאילו מדובר בנשים כנועות שאין להן ברירה אלא ללכת בתלם. זה רחוק מאוד מהאמת. הנסיון האישי שלי, של מי שאני פגשתי, הוא הפוך. נשים חרדיות הן חכמות, דעתניות ועצמאיות".

המסקנות של המחקר שלכם לא תומכות בהפרדה מגדרית באופן מוחלט וגורף?

"אני חשבתי שהמפתח הוא הפרדה באופן וולונטרי. מי שרוצה להתפלל בהפרדה - יכול להתפלל בהפרדה. מי שרוצה להתפלל או ללמוד לא בהפרדה – יש לו את האפשרות. אפשר לעשות מסגרת בהפרדה אם יש מסגרות שלא בהפרדה".

בן שמש, יש לומר, אינו נמנה על מי מהמגזרים המסורתיים. הוא אקדמאי תל אביבי, שבעבר התבטא נגד הרפורמה המשפטית.

לצד זאת, בן שמש נחשב מהמבקרים החריפים היום באקדמיה בהקצנה הפרשנית של ערך השוויון לכדי איסור על הפרדה מגדרית לציבור הדתי והחרדי.

מה לגבי הסוגיה הקבועה שעולה ביחס לתפילות בתל אביב?

"אין בכלל שאלה. לכל אחד יש את האופציה להתפלל באיזו מסגרת שמתאימה לו. לגבי בתי כנסת אין בכלל מה לדבר. לגבי הפרדה בתפילות במרחב הציבורי: מוצבת מחיצה, אבל במעגלים היותר רחבים כל אחד עומד איפה שבא לו", אומר בן שמש שמכיר מקרוב את המציאות במניינים הציבוריים התל אביביים בהם השתתף. "המארגנים לא כופים על אף אחד איפה לעמוד" הוא מוסיף.

"לאסור תפילה נפרדת במרחב הציבורי זה פגיעה בעקרון השוויון. אפשר גם לדבר על חופש דת, אבל אפילו לשיטתכם, אנשי השוויון, אתם טועים".

"אלו שטוענים שההפרדה היא משפילה בעצם טוענים שציבור גדול מאוד של דתיים ומסורתיים משפילים את הנשים שלהם כל יום. זו אמירה שכל כך מנותקת מהמסורת והדת שרק זה מעיד על התלישות של האנשים האלה מההוויה הישראלית, מהמסורת היהודית".