כתב אישום שהוגש נגד מוחמד דכה וכאייד דכה משכונת פרדס דכה ביפו, ונגד איברהים אלסייד, תושב הכפר הבדואי א-סייד שבדרום, חושף עוד טפח מתעשיית הפרוטקשן, גם בתל אביב ובמרכז.
על פי כתב האישום, מוחמד דכה וכאייד דקה הם בני דודים, תושבי שכונת פרדס דכה שביפו, והם "שלטו באופן מוחלט על הפרדס".

כתב האישום מתאר כיצד קבלנים וחברות בניה שעבדו בשכונת פרדס דכה היו משלמים דמי חסות, ומי שלא היה משלם היה מוביל באופן שיטתי לנזקים באתרי הבניה, שיבוש עבודות, פגיעה בציוד וחסימת דרכי גישה.
"מרבית הקבלנים נאלצו לשתף פעולה עם הנאשמים או מי מטעמם , ובתמורה לתשלום דמי החסות הם זכו לשקט זמני שאיפשר את עבודתם באתרים".
על פי כתב האישום, הכספים שנגבו כדמי שמירה הגיעו לחברת "חופרי התיכון" שבבעלות מוחמד דכה, כדי להקנות לסיפור מראית עין לגיטימית. בסך הכל, על פי כתב האישום, קיבלו מוחמד דכה ואיברהים אלסייד יותר מ-7 מליון שקלים בדמי חסות.
באחד המקרים, הגיע מוחמד לאתר בניה ושאל את השומר מי אחראי על השמירה באזור, והסביר שהוא רוצה לשמור באתר. למחרת בבוקר, ולאחר שרצונו לקבל את העבודה כשומר במקום לא נענתה, נחסמה הגישה אל אתר הבניה בעזרת משאית, עד שהחליטה חברת השמירה לשלם לו והמשאית הוזזה.
לאחר מכן, קבלן עבודות העפר איתו עבדה חברת הבניה קיבל מסר ממוחמד שהשטח שייך לו, והקבלן הבין שהוא לא יוכל לעבוד באתר. לאחר מכן מוחמד ואיברהים ניסו לקבל חוזה לפינוי הפסולת מהאתר, אך סורבו. למחרת בבוקר התברר שהגנרטור שמספק חשמל לאתר ניזוק על ידי החדרת חומר זר.
לאחר המקרה הם קיבלו את החוזה לפינוי הפסולת, ובהמשך הם גם קיבלו את החוזה לעבודות העפר באתר.
אבל הסיפור לא נגמר כאן. לאחר מכן הם ביקשו לקבל עוד חוזה עם תשלום גבוה מהמקובל, ולאחר שסורבו מכונת קידוח באתר נפרצה והמחשב שלה נגנב. על המושב חיכה מספר טלפון, ולאחר שמנהל האתר התקשר אליו הוא שוחח עם מוחמד והמחשב הוחזר. מדובר היה בנזק של מאות אלפי שקלים.
לאחר מכן המשיך מוחמד לקבל חוזים במחיזים מופקעים, מתוך הבנה שאם הם יסרבו הם יספגו נזקים גדולים. גם זה לא עזר, ושוב ושוב קיבל מוחמד חוזים במחירים מופקעים באתר. על פי כתב האישום, קיבלו השניים בסך הכל ב - 17 מועדים שונים במהלך התקופה שבין ה - 17.01.2024 לבין ה -,17.04.2025 באופן שיטתי ומתמשך, סך כולל של 5,860,286 ₪.

בנוסף לזה, מוחמד מנע מקבלן שטיפת קירות להיכנס לאתר בטענה שהוא זה שמחליט מי נכנס ומי לא, איים בשריפה של מכולה, איים על מנופאי שעבד במקום בטענה שמוחמד לןא קיבל מהחברה את הכסף שהיא חייבת לו, ובמקרה אחד מחפרון ששימש את מוחמד ואיברהים התנגש במנוף ופגע במכסה המנוע שלו. המנופאי נאלץ לעזוב את האתר.
הוא גם מנע ממשאבת בטון להיכנס לאתר ודרש תשלום על שימוש בשטחים שלטענתו הם שלו.
כתב האישום ממשיך לפרט מסכת התעללות ואיומים שהעבירו השלושה את חברות הבניה במקום, כולל סחיטה בלתי פוסקת של עוד ועוד כספים, שירותי שמירה שלא בוצעו בפועל, ועוד.
למוחמד דכה יוחסו עבירות של סחיטה בכוח, סחיטה באיומים, גביית דמי חסות, הונאת נושים והלבנת הון; לאיברהים אלסייד יוחסו עבירות של סחיטה באיומים, גביית דמי חסות, הלבנת הון, עבירות מס והונאת מס והפרת הגבלות לפי חוק הוצל"פ לאחר שהוכרז כחייב מוגבל באמצעים והוטלו עליו מגבלות האוסרות עליו לנהל חשבון בנק ולעשות שימוש בכרטיסי חיוב. לאור האמור, ועל מנת להסתיר הכנסות בהיקף של למעלה ממיליון שקלים ולהונות את נושיו, הועברו עבורו כספים דרך חשבונות בנק של אחרים, ובהמשך הועמדו לרשותו כרטיסי אשראי באמצעותם עשה שימוש בפועל. לכאייד דכה יוחסה עבירת סחיטה באיומים, לאחר שאיים על מנהלים ועובדים באתר בנייה במטרה להניעם להיענות לדרישות שונות שהעלה בפניהם.
במקביל הוגשה בקשת לחילוט רכוש צמ"ה, רכבים וחשבונות בנק של מוחמד דכה ואיברהים אלסייד.