הנהגים החרדים בדרך לתחבורה הציבורית?

התחבורה הציבורית בישראל מתמודדת כבר תקופה ארוכה עם שתי בעיות מרכזיות שמשפיעות באופן ישיר על הנוסעים: המחסור בנהגים, והתנהלות בעייתית במיוחד של הנהגים הערבים. 

כפי שחשפנו פעמים רבות ב'קול היהודי', התנהלות כזו יכולה להיות התעלמות מנוסעים בתחנה והתעמרות בקשישים, אך גם הפצת אנטישמיות ואפילו תמיכת טרור של ממש - ועבור הציבור החרדי, שמשתמש בתחבורה הציבורית בהיקפים גדולים, שתי הבעיות מורגשות באופן מיוחד.

על הרקע הזה, כניסתם של נהגים חרדים לענף יכולה לתת מענה לשתי בעיות במקביל: גם להגדיל את מספר הנהגים, וגם ליצור התאמה טובה יותר בין הנהג לבין ציבור הנוסעים שהוא משרת.

אחת היוזמות שנועדה להתמודד עם המחסור בכוח אדם בענף הוקמה על ידי ארגון הנהגים ועמותת "כלים שלובים", בשיתוף משרד העבודה, צה"ל וההסתדרות הלאומית. במסגרת הפרויקט ביקשו הגופים לגייס ולשמר נהגים חרדים, כך שלאחר שחרורם מצה"ל יוכלו להשתלב כנהגי תחבורה ציבורית.

בדיון שבו השתתף נציג ההסתדרות הלאומית עלה כי פיילוט הכיתה הראשונה אמור היה להסתיים במהלך דצמבר 2025, וכי היעד שהוצב לפרויקט הוא גיוס של 1,800 נהגים בתוך שלוש שנים.

אלא שבשלב זה לא נמצאו נתונים שמאפשרים לקבוע מה הייתה מידת ההצלחה של המיזם והאם היעדים שהוצבו אכן מתממשים. הדבר מעלה גם שאלה רחבה יותר: במה שונה הפרויקט הזה מתוכניות קודמות של משרד התחבורה לגיוס נהגים חרדים, ומה נעשה הפעם כדי שהכוונה לגייס נהגים אכן תהפוך לכניסה משמעותית של חרדים לענף?

המיזם של אריה ארליך: הכשרה בחינם, חופשות בחול המועד

לצד המיזמים הממשלתיים, מתפתחת גם יוזמה שמגיעה מתוך הציבור החרדי עצמו. העיתונאי אריה ארליך, בעקבות שורה של עדויות על תקלות בשירות ויחס פוגעני מצד נהגים, החל להציף את הסוגיה ולקרוא לכניסת נהגים חרדים לתחבורה הציבורית.

"הציבור החרדי הוא צרכן התחבורה הציבורית מספר אחד בארץ, ומצד שני הוא בן הערובה בידיהם של נהגים קריזיונרים, שחלקם אפילו אינם בני ברית, שמחליטים מתי לנסוע ומתי לעצור. אין יום בלי תקריות, והנושא הזה פשוט מטאטא מתחת לשטיח", אמר.

לדבריו, העדויות שהגיעו אליו המחישו כי לא מדובר מבחינתו במקרה בודד. "רק בשבוע שעבר קיבלתי תיעוד של נהג שהחליט שבגלל שאחד הנוסעים דיבר בטלפון וזה לא מצא חן בעיניו, הוא עצר את האוטובוס, ירד ממנו והתיישב בתחנה. עשרות נוסעים, בהם זקנים וזקנות, נאלצו לרדת ולהמשיך ברגל".

במקרה אחר, סיפר ארליך, התקבלה עדות על נהג שביצע בלימת פתע במהלך ויכוח עם נוסעים. "אחד מהם נחבט בשמשה הקדמית ונפצע, נזקק לאמבולנס, והנהג אפילו לא שיתף פעולה".

היקף התגובות שקיבל בעקבות הקריאה לציבור לשלוח אליו עדויות חיזק מבחינתו את הטענה שמדובר בתופעה רחבה. "בתוך שלושה ימים קיבלתי יותר מ-1,500 תגובות – סיפורים, סרטונים, תמונות ותיעודים של אנשים שעברו חוויות קשות", אמר. "מדובר במאות אלפי חרדים שנוסעים מדי יום בתחבורה הציבורית, ואף אחד כמעט לא משמיע את הזעקה שלהם".

מהמושב האחורי אל כסא הנהג 

מכאן הגיע ארליך גם לקריאה לשינוי עמוק יותר – לא רק דרישה ממשרד התחבורה ומחברות ההפעלה לשפר את השירות, אלא ניסיון להכניס אל הענף יותר נהגים מתוך הציבור החרדי עצמו.

"כשאני עולה לאוטובוס הייתי רוצה לראות נהג חרדי שמחייך אליי, אומר לי 'בוקר טוב', מבין אותי ואני מבין אותו. למה שלא נראה יותר נהגים חרדים בתחבורה הציבורית?" אמר.

הקריאה הזו מזהה גם את מי שיכולים להיות חלק מהפתרון: אלפי חרדים שכבר מתפרנסים מנהיגה או מחפשים מקור פרנסה, ויכולים להשתלב בענף התחבורה הציבורית. "יש היום אלפי דרייברים שמחפשים פרנסה, אולי הגיע הזמן שייכנסו גם לענף הזה ויביאו איתם שירות מכבד יותר", אמר ארליך.

לא רק שכר: התאמת תנאי ההעסקה לאורח החיים החרדי 

וזה אולי ההבדל המרכזי בין ניסיון לגייס נהגים מלמעלה לבין ניסיון שמגיע מתוך הציבור עצמו. כאשר מי שמבקש להכניס את הנהגים החרדים לענף מכיר גם את הנוסעים וגם את הנהגים הפוטנציאליים, הוא יכול לזהות לא רק את הצורך של התחבורה הציבורית – אלא גם את הסיבות שבגללן נהגים חרדים עלולים להסס להיכנס אליה.

לצד הבטחה של הכשרה בחינם, במסגרת הקמפיין פנה ארליך באופן ישיר לנהגים פוטנציאליים וביקש מהם לדבר איתו על הדברים שחשובים להם. הפנייה קיבלה מענה מנהגים רבים, והיא חשפה גם פער בין מה שהענף מציע כיום לבין התנאים שחלק מהנהגים החרדים מבקשים לעצמם.

אחת הדוגמאות הבולטות היא שאלת החופשות בחול המועד. כ-40% מהנהגים שפנו ציינו את האפשרות לחופשה בחול המועד כדבר שחשוב להם. עבור מי שמכיר את אורח החיים החרדי, מדובר בפרט שאינו שולי: תנאי העבודה אינם מסתכמים רק בשכר, אלא גם ביכולת לשלב את העבודה עם צורכי החיים של העובד ומשפחתו.

במילים אחרות, ייתכן שהבעיה אינה רק למצוא חרדים שרוצים לנהוג – אלא לבנות עבורם מסלול עבודה שיגרום להם לרצות להישאר בענף.

היוזמה אף פונה לא רק למי שמחפש מקצוע חדש. היא יכולה להיות רלוונטית גם לנהגים חרדים שכבר עובדים כיום כ"דרייברים", ומציעה להם לבצע הסבה מקצועית שאינה גדולה מדי מבחינת המעבר מעולם הנהיגה, אך יכולה להיות משמעותית מאוד עבור התחבורה הציבורית.

כך נוצר חיבור בין שני צרכים: מצד אחד, מערכת תחבורה שמחפשת נהגים; מצד שני, ציבור גדול של נהגים חרדים שכבר מחזיקים בניסיון בנהיגה, אך עשויים להזדקק למסלול שיתאים יותר לצרכים שלהם.

קריאה למשרד התחבורה ולחברות המפעילות 

ארליך מצדו דורש שהמדינה וחברות התחבורה לא יסתפקו בגיוס טכני של עובדים, אלא יתייחסו גם לשירות שניתן לנוסעים. "אני שואל: איפה משרד התחבורה? איפה הגוף הרגולטורי שאמור לאכוף את הדברים האלה? איפה חברות התחבורה הציבורית?" אמר. "הציבור משלם במיטב כספו כדי לקבל שירות בסיסי, אבל פעמים רבות הוא מקבל השפלות, צעקות וגידופים".

הקריאה שלו היא בסופו של דבר להפוך את הבעיה להזדמנות: במקום להתייחס לציבור החרדי רק כאל מי שזקוק לשירות טוב יותר, לראות בו גם מאגר אפשרי של עובדים שיכולים לספק את השירות הזה.

"הגיע הזמן שניקח את הנושא הזה ברצינות. מי שיש לו מיקרופון או מקלדת חייב להשמיע את הזעקה של הציבור. הציבור משווע שמישהו יילחם עבורו, ואסור לתת למציאות הזו להימשך", סיכם ארליך.