בע"ה י"ט אייר תשפ"ב
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

להיות בני חורין בארצנו

מצוות השמיטה, היובל וברית הגאולה. הרב שמואל אליהו בשיחה לפרשת בהר, על יחס התורה לרכושנות, הלכות ריבית והיחס ל"היתר עיסקה"

  • הרב שמואל אליהו
  • י' אייר תשפ"ב - 12:04 11/05/2022
גודל: א א א

צפו בשיעורו השבועי של הרב שמואל אליהו לפרשת בהר:

 

עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם

המחזיק אתכם בני חורין ואת ארצכם

 

ברית מחודשת אחרי חטא העגל

מה עניין שמיטה אצל הר סיני?

פרשת בהר נקראת בשמה בגלל הפסוק הראשון האומר "וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לה'" (ויקרא כה א). הדיבור בהר סיני הוא עד סוף פרשת בחוקותי, שם נאמר "אֵלֶּה הַמִּצְוֹת אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינָי" (ויקרא כז לד). לכן שתי פרשיות אלו נקראות בדרך כלל ביחד (מלבד חלק מהשנים המעוברות). וכבר שאלו חכמים למה דווקא על מצוות שמיטה נאמר כי היא מהר סיני, שהרי כל המצוות הן מהר סיני.

ברית מחודשת – בהר בחוקותי

מסביר הרמב"ן כי בפרשת בחוקתי אלוקים מדבר עם ישראל על הברית שהוא כורת איתם. בתחילת פרשת בחוקותי נאמר כי אם תשמרו את חוקתי "וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם" (ויקרא כו ט). אבל אם לא תשמעו את החוקים הללו, תפרו את הברית – "וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתַי לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי" (ויקרא כו טו) – תבוא הגלות ויבואו הרדיפות המפורטות בפרשת בחוקתי שהן "חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית" (ויקרא כו כה).

ממשיך הרמב"ן ומסביר כי יש חובה לכרות ברית מחודשת אחרי שנשברו לוחות הברית הראשונים. אותם לוחות ראשונים שה' כרת עליהם ברית עם ישראל. "וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. וַיִּקַּח משֶׁה אֶת הַדָּם וַיִּזְרֹק עַל הָעָם וַיֹּאמֶר הִנֵּה דַם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת ה' עִמָּכֶם עַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" (שמות כד ז-ח).

כיוון שלוחות אלו נשתברו אחרי חטא העגל צריך לכרות ברית מחודשת, וזה נעשה בפרשיות בהר ובחוקותי .

עיקר הברית ועיקר הנקמה – מצוות שמיטה

בפרשת בהר מפורטת המצווה שעליה במיוחד נכרתת הברית, והיא מצוות שמיטה ויובל וכל המצוות הקשורות בה. ובאמת בכל פרשת התוכחה מוזכר פעמיים כי עיקר הברית והעונש על הפרת הברית הוא בהקשר להפרת מצוות השמיטה. שבעת הגלות "אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הָשַּׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ: כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ" (ויקרא כו לד).

נקמה שמטרתה להחזיר את ברית האבות

הנקמה הזאת באה בגלל הברית שאלוקים כרת עם האבות שלא יחליף את עם ישראל באומה אחרת. "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר". לכן אלוקים צריך לשלם את חוב השמיטה של הארץ ולנקות את ישראל בגלות: "וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם וְתִרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם וְהֵם יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם יַעַן וּבְיַעַן בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ וְאֶת חֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָׁם". אבל הוא לא מכלה חלילה את ישראל "וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם".

וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים

בני ישראל חוזרים לארץ ונגאלים גם בזכות ברית אבות וממלאים את התפקיד שלהם, להראות לכל העולם שה' הוא האלוקים. "וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה'אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן ה' בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד משֶׁה" (ויקרא כו). ויש לשאול למה דווקא מצוות שמיטה ויובל נבחרו להיות המצוות שעליהן נכרתה הברית. למה דווקא הן הסיבה לגלות והסיבה לגאולה.

 

גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ

כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ

מצוות השמיטה והיובל עם כל המצוות הכרוכות בהן נועדו להוציא מאיתנו את שאריות תרבות מצרים. לתת לנו את האפשרות להיות בעלי רכוש ולהוציא מאיתנו את הרכושנות הקלוקלת. להכיר כי כל מה שיש לנו באמת הוא בריאה של אלוקים. "כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ" (דברי הימים א פרק כט יד).

לכן באה המצווה הראשונה של מצוות שמיטה לתת לעני ולגר לאכול מהאדמה שלך שקנית אותה בכספך, השקעת בה, עבדת בה, זרעת, נטעת, ניכשת, זיבלת והשקית. בסופו של דבר לא אתה בראת את האדמה הזאת, לא הורדת את הגשמים, לא הזרחת את השמש ולא המצאת את הזרעים. לכן אתה מצווה לתת פעם בשבע שנים לעני, לגר, ליתום ולאלמנה לאכול בלי לשלם לך על עבודתך "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ" (ויקרא כה ו).

וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם

חלק מהמצווה של פרשה זו הוא הזהירות בעבדים. התורה אומרת שמותר לאדם לשכור פועלים ולתת להם פרנסה. מותר לו גם להרוויח מעבודתם של הפועלים. אבל אסור לו לעשוק אותם כמו שהיו עושקים ומעבידים את העבדים במצרים, ברומא וביוון. שם היו העבדים נטולי זכויות והיה מותר לאדון שלהם לענותם ולהורגם.

עד לפני 150 שנה היו למעלה מ-12 מיליון עבדים שנגזלו מאדמתם באפריקה והובלו באוניות לאמריקה בתנאים לא אנושיים. מכרו אותם בביזיון לבעלי מטעים שהיו מעבידים אותם בפרך באכזריות, ללא ימי מנוחה, בלי זכויות משפטיות או חברתיות, עד שהיו מתים בעוני, בצער ובחוסר כל.

כנגד המציאות הזאת באה התורה ואומרת כי חובה לשחרר עבד עברי אחרי שש שנים. "כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת תְּשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ: וְכִי תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם: הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ אֱלֹהֶיךָ תִּתֶּן לוֹ: וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה הַיּוֹם" (דברים פרק טו).

גם לעבד כנעני היו זכויות, ואם האדון פגע בו ופצע אותו באחד מ-24 ראשי איברים - העבד יוצא לחרות. אם האדון הרג את העבד – נקום ינקם. עוד מצווה התורה "לא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו אֲשֶׁר יִנָּצֵל אֵלֶיךָ מֵעִם אֲדֹנָיו. עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בַּטּוֹב לוֹ לֹא תּוֹנֶנּוּ".

לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד

גם עבד נרצע שמבחירה חופשית החליט להיות עבד יותר משש שנים משתחרר ביובל. "לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד" (ויקרא כה מב). "אחד המוכר את עצמו או שמכרוהו ב"ד אינו נמכר בפרהסיא על אבן המקח ולא בסימטא כדרך שהעבדים נמכרין שנאמר 'לא ימכרו ממכרת עבד' אינו נמכר אלא בצנעה ודרך כבוד" (רמב"ם עבדים פרק א ה).

 גם כשהוא עובד תתייחס אליו כמו אל עובד ולא כמו אל עבד. "לֹא־תַעֲבֹ֥ד בּ֖וֹ עֲבֹ֥דַת עָֽבֶד", תתנהג אליו כמו אל פועל "כְּשָׂכִ֥יר כְּתוֹשָׁ֖ב יִהְיֶ֣ה עִמָּ֑ךְ עַד־שְׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל יַעֲבֹ֥ד עִמָּֽךְ". "כל עבד עברי אסור לישראל שקנהו להעבידו בדברים בוזים שהם מיוחדים לעשות העבדים" (רמב"ם עבדים פרק א ז). אל תרדה בו בפרך "לֹא־תִרְדֶּ֥ה ב֖וֹ בְּפָ֑רֶךְ וְיָרֵ֖אתָ מֵאֱלֹהֶֽיךָ" (ויקרא כה מג). והלכה זו נוגעת לכל פועל. "לא יאמר החם לי את הכוס ואינו צריך, עדור תחת הגפן עד שאבא, שמא תאמר מי מכיר בדבר אם לצורך אם לאו, הרי הדבר מסור ללב, לכך נאמר בו: ויראת מאלהיך".

בשנת החמישים, שנת היובל, הוא יוצא לחרות. "וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל ישְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ" (ויקרא פרק כה י).

וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ

גם קרקעות לא נמכרות לעולם. אדם יכול למכור את השדה שקיבל בירושה מהוריו. אבל התורה לא רוצה ליצור מצב שבו עשירים משתלטים על כל האדמות ובסופו של דבר כל הפועלים חצי עבדים שלהם, כפי שהיה במשך מאות שנים באירופה וברוסיה. אז היו אצילים בעלי אדמות שנהנו מכל התענוגות של העולם, לכל אציל היו פועלים רבים שהיו עובדים את אדמת האציל, "איכרים צמיתים". היו משלמים לאציל מיסים ועובדים את אדמתו על חשבון זמנם וכוחם. בסופו של דבר הפועלים הללו היו עניים מרודים, והאצילים היו עסוקים מבוקר עד לילה בהנאות משחיתות.

כדי למנוע את המצב הזה עצרה התורה את היכולת להיות בעלי אחוזות ענק. אדם יכול לקנות קרקע, אבל רק עד שנת היובל. "וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי: וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ". אדם לא יכול לצבור קרקעות, להוריש לבניו, והם בתורם ימשיכו להתעשר על גב העניים ויקנו עוד אדמות. כדי שלא יתעשרו העשירים יותר ויתענו העניים יותר - באה מצוות השבת האדמות ביובל. ובאה מצוות גאולת הקרקע "וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ: כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ וּבָא גֹאֲלוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו" (ויקרא כה כד).

מסחר הוגן

אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו

עוד מלמדת התורה, כחלק מההלכות של שמיטה ויובל, לא להונות את הלקוח. "וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו". וברמב"ם "אסור לרמות את בני אדם במקח וממכר או לגנוב את דעתם ואחד עובד כוכבים ואחד ישראל שוים בדבר זה היה יודע שיש בממכרו מום יודיעו ללוקח ואפילו לגנוב דעת הבריות בדברים אסור: אין מפרכסין את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים הישנים כדי שיראו כחדשים אבל מפרכסין החדשים כגון שישוף ויגהץ וייפה כל צרכיו" (הלכות מכירה פרק יח א-ב).

לא לצער איש את אחיו

עוד אומרת התורה "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם". ואיסור זה הוא על אונאת דברים "שלא יקניט איש את חבירו ולא ישיאנו עצה שאינה הוגנת לו לפי דרכו והנאתו של יועץ" (רש"י) ובמשנה "לא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח. אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים. אם הוא בן גרים לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך שנאמר וגר לא תונה ולא תלחצנו".

אל תטיף מוסר לאחרים שסובלים

ובגמרא "אם היה גר ובא ללמוד תורה אל יאמר לו פה שאכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים בא ללמוד תורה שנאמרה מפי הגבורה? אם היו יסורין באין עליו אם היו חלאים באין עליו או שהיה מקבר את בניו אל יאמר לו כדרך שאמרו לו חביריו לאיוב הלא יראתך כסלתך תקותך ותום דרכיך זכר נא מי הוא נקי אבד. אם היו חמרים מבקשין תבואה ממנו לא יאמר להם לכו אצל פלוני שהוא מוכר תבואה ויודע בו שלא מכר מעולם. רבי יהודה אומר אף לא יתלה עיניו על המקח בשעה שאין לו דמים" (בבא מציעא נח ע"ב).

כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים

התורה אומרת כי כל המצוות הללו קשורות ליציאת מצרים. "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת לָכֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים". כל המצוות הללו נועדו להוציא מכם את תרבות העריצות של מצרים. תרבות הרכושנות של מצרים. תרבות העושק של מצרים. על מצווה זו ומצוות אחרות נאמר "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" – "המחזיק אתכם בני חורין ואת ארצכם" (ר' יוסף בכור שור פרשת בהר).

העובר על ריבית - כאילו כפר ביציאת מצרים

לכן כתוב במדרש ומובא בטור שו"ע יו"ד סימן קס "וכל הנותן ברבית נכסיו מתמוטטין וכאילו כפר ביציאת מצרים ובאלהי ישראל". ובביאור הגר"א (ס"ק ג) הביא את המקור מתורת כהנים בפרשת בהר "אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים על תנאי כך הוצאתי אתכם מארץ מצרים שתקבלו עליכם מצות רבית שכל המודה במצות רבית מודה ביציאת מצרים וכל הכופר במצות רבית כופר ביציאת מצרים".

 

בנקאות הוגנת

שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ

התורה מצווה עלינו להימנע מלתת הלוואות בריבית ולקחת הלוואות בריבית. גם כך התחושה של הלווה קשה "עבד לווה לאיש מלווה". הוא מרגיש חוסר נעימות מהמלווה שנתן לו וצריך להחזיר לו. לכן התורה אומרת "לא תהיה לו כנושה". עוד אומרת התורה שאם הלווה לא יכול להחזיר בשש שנים את ההלוואה אל תהפוך אותו לעבד עולם. תוותר לו על החוב "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה: וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לה'" (דברים טו א).

בנקאות מעוותת בישראל

המציאות הזאת היא הפך מה שנהוג היום בעולם ההלוואות הבנקאיות שבו אדם לוקח הלוואה, משלם ריבית שהולכת ותופחת וכך הוא משועבד לבנק לעשרות שנים. במציאות של היום חמשת הבנקים הגדולים עושקים את הציבור, ובשנת 2021 הם הציגו רווח נקי מצטבר של 18.3 מיליארד שקל.

רווח נקי פירושו שאחרי שהבנק שילם את כל דמי השכירות על הסניפים שלו, משכורות לכל העובדים ומשכורת לכל אחד מהמנהלים הבכירים של חמשת הבנקים הגדולים בהיקף של כ-3 מיליון שקל לשנה, אחרי כל זה נשאר לבנקים רווח של 18.3 מיליארד שקל. ממי הם הרוויחו את הכסף הזה? מהאזרחים שלא יכולים ללכת לבנקים אחרים.

הבנקים צברו כוח מהעושק שהם עושקים את האזרחים. כל אזרח בישראל משלם 350 שקלים עמלות וריבית לבנקים, הרבה יותר ממה שמקובל בעולם. בכסף שלנו משתמשים הבנקים להמשיך ולשעבד את האזרחים. לוקחים עמלות על כל פעולה. מלווים את הכסף שלנו לאנשים אחרים ולוקחים ריביות גבוהות. משעבדים לנו את הדירה, ואם לא עמדנו בתשלומים מוכרים אותה ברווח נאה. מוותרים על חובות ענק לחבריהם העשירים שלא עומדים בתשלומים, ועושקים את האזרח הקטן שחייב להם עד אחרית ימיו.

ולמה יש להם מונופול ואין להם תחרות כמו בכל מדינה אחרת? כי במדינת ישראל שולטים הבנקים על חברי הכנסת ולא מאפשרים להם לתת רישיון לבנקים אחרים להיפתח. כך מצליחים הבנקים לשמור על המונופול ולגרוף כל שנה רווחים אדירים על גב הציבור. ואת השחיתות הזאת התורה רוצה שנמנע וזו חובה שמוטלת לפתחנו.  

אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ

חובה לדעת כי יש בעולם בנקים שלא לוקחים ריבית מטעמי דת. בנק כזה חי מעמלות והשקעות. האנשים שמעבירים דרכו את המשכורות שלהם לא משלמים לו כל חודש מאות שקלים כדי שהמנהלים שלהם יקבלו משכורות עתק ויחלקו לעצמם רווחים אדירים.

לפני 16 שנה הוענק פרס נובל לשלום לכלכלן פרופ' מוחמד יונוס שייסד את בנק גראמין שהעניק הלוואות קטנות לעניי בנגלדש, והצליח לחלץ אנשים ממעגל העוני. זה בדיוק מה שהתורה אומרת "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ" אל תנצל את המצוקה שלו ותלווה לו בריבית קצוצה "אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ" חוזרת התורה ומזהירה "אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ".

היתר עסקה

יש אומרים שמותר היום לקחת הלוואות מהבנקים כי יש להם היתר עסקה. ובאמת ההיתר הזה לא עומד אפילו על כרעי תרנגולת. כל היתר העסקה הוא בכך שכאשר אדם לוקח הלוואה מהבנק הוא עושה איתו עסקה. למה הדבר דומה? לאדם שיש לו רעיון כלכלי ולחברו יש כסף להשקיע. שניהם מקימים חברה שאם היא תרוויח – שניהם ירוויחו, ואם היא תפסיד – שניהם יפסידו.

בפועל אם בנק מלווה לך כסף לקנות דירה, כך צריכה להיות העסקה, אתה והבנק קונים דירה כך שאם יהיה רווח מקניית הדירה שניכם תרוויחו, ואם יהיה הפסד – שניכם תפסידו. בפועל הבנק מלווה לאנשים כסף לקנות דירה, אבל אם יש הפסד לבעל הדירה - הבנק לוקח את הדירה והלווה מהבנק הופך להיות עבד עולם לבנק.

להיתר עסקה כזה אין שום ערך הלכתי. שכך הלכה "אפילו אם מלוה ראובן מעות לשמעון ואינו קוצץ עמו הריבית, אלא מלוהו בענין שאם ירויח יתן לו ריוח, ואם יפסיד יהיה ההפסד כולו על הלוה, ונמצא שהמלוה קרוב לשכר ורחוק מהפסד, גם בזה אסרו חז"ל" (בא"ח ואתחנן ש"ש).

משימה לאומית

האזרחים חייבים לדרוש מהנציגים שלהם בכנסת להפקיע את המונופול מידי הבנקים. לאפשר פתיחת בנקים חדשים שלא יעשקו את האזרחים. לעודד בישראל פתיחת בנק ללא ריבית כמו שיש רבים כמותו בעולם. המציאות הזאת שיש היום בישראל חייבת להשתנות, והיא תלויה באזרחים. אם אנחנו נפעל לשנות אותה – היא תשתנה. מניעת העושק הזה היא אחד הדברים שעליו נכרתה ברית לגאולתם של ישראל. על כן חובה כפולה ומכופלת להילחם למען התיקון החשוב הזה.

 

הלכות ריבית

אפילו לא סיכמו, אסור לתת יותר

זהירות בהלכות ריבית היא גם במישור הפרטי. הכלל בהלכות הלוואה וריבית הוא לא להחזיר יותר, אפילו אם לא קבעת מראש לשלם ריבית בשעת ההלוואה. וכך כתוב בשו"ע "אפילו אם הלוה נותן לו יותר, מדעתו, בשעת הפרעון, שלא התנה עמו, ואינו אומר שנותנו לו יותר בשביל רבית – אסור" (סימן קס ד). "ואפילו אם אמר ליה בשעת לקיחת הרבית: אני נותנו לך במתנה, אסור לקבלו ממנו" (ה). וצריך להיזהר בזה, כי אנשים נוטים להכיר טוב למי שנתן להם הלוואה ורוצים לגמול לו בתשלום עודף, שכאמור אסור.

כל אגר נטר – אסור

ולאו דווקא בהלוואה אסור, אלא בכל תשלום. "כללא דריביתא כל שהוא אגר נטר אסור, פירוש כל שמרויח בשביל המתנת מעותיו אסור, בין שבא לו החוב בדרך הלואה, בין בדרך מקח וממכר, בין דרך שכירות, בין דרך מלאכה, בין ריבית מוקדמת שמקדים הריבית קודם ההלואה, בין ריבית מאוחרת דלאחר שהחזיר לו מעות שהלוה לו נותן לו ריבית.

ואף על פי שלא קצץ עמו בשעת הלואה כלום, אלא אחר שזה תבע ממנו המעות שנושה בו, נתן לו ריבית כדי שירחיב לו הזמן, ואפילו שחוב זה לא היה עיקרו הלואה אלא של מקח וממכר וכיוצא, בכל זה אסרו רבותינו זכרונם לברכה הרבית" (בן איש חי שנה שניה ואתחנן).

ולכן אם הקונה לא שילם בזמנו על הקנייה, ואחרי זמן הביא למוכר את כספו עם תוספת, הרי זו ריבית. "אף על פי שנתן בסתם, שאינו מזכיר שנותן בשביל עכבת המעות שנתעכבו אצלו – אסור" (בא"ח ש"ש ואתחנן).

ריבית מוקדמת וריבית מאוחרת

ומהי ריבית מוקדמת? שאדם רוצה ללוות כסף מחברו, ושולח לו מתנה גדולה לפני כן כדי שליבו יהיה טוב אליו, ואחר כך בא אליו ומבקש ממנו הלוואה. הרי זו ריבית מוקדמת שאסורה (קס סעיף ו). ומהי ריבית מאוחרת? אדם ששולח מתנה למי שהלווה לו אחרי ששילם את החוב. המתנה הזו היא ריבית מאוחרת ונקראת אבק ריבית. ואם קצץ מראש לתת ריבית מאוחרת הרי זו ריבית קצוצה (דרכי תשובה סימן קס ס"ק מא).

אמנם במתנה מועטת – מותר, ובלבד שלא יפרש לו שנתן לו את המתנה בגלל ההלוואה. ויש מתירים אפילו מתנה מרובה אם עברו הרבה ימים מההלוואה למתנה. וגם כאן בלבד שלא תוזכר ההלוואה (בא"ח שם ואתחנן ט).

ריבית בדמות תלמוד תורה

עוד נאמר בשו"ע שאפילו לימוד תורה יכול להיות ריבית. שאם אדם מלמד ילדים תהילים או קריאת התורה או כל לימוד תורה אחר ובין השאר מלמד את בנו של המלווה – אין בזה ריבית. אבל אם לא היה רגיל ללמד את בנו של המלווה, ובעת ההלוואה הוא מלמד את בנו של המלווה תורה – הרי זו ריבית (סימן קס סעיף י).

מכירה בתשלומים

וכשקונים בתשלומים, אם המחיר קבוע ויש תוספת מחיר למשלמים בתשלומים, הרי זו ריבית גמורה ואסור. אבל אם המחיר הקבוע בתשלומים הוא מחיר מסוים ועושים הנחה למי שמשלם במזומן – הרי זו הנחה ואין כאן ריבית (בן איש חי ש"ש ואתחנן טו). ואם יש מחיר קבוע לסחורה – לא יכול המוכר לומר שהמחיר הוא יותר גבוה בתשלומים, ואם תשלם מיד תינתן הנחה. כיוון שהמחיר הקבוע הוא המחיר הקובע ולא המחיר הגבוה שנקב המוכר (שם טז).

ויהי רצון שיתקיים בנו "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה". אמן ואמן.

 

סיפורים

הלוואה במתנה

ערב פסח אחד פגשתי חבר שהיה מקורב מאוד לרב אליהו זצ"ל, וראיתי שהוא קצת טרוד. שאלתי אותו מה העניין, והוא סיפר לי כי הרב אליהו בירך אותו לקנות דירה. לאחר הברכה, הוא מצא דירה טובה ורצה לחתום חוזה, אבל היו חסרים לו 70 אלף שקלים בשביל החתימה. הוא חזר אל הרב, והרב אמר לו שלפני פסח הוא יקבל את הכסף החסר. והנה, עוד כמה שעות מגיע פסח והוא עדיין לא קיבל אותו. 

כשהגעתי לביתי סיפרתי את הסיפור לאשתי, והיא בטובה אמרה לי: יש לנו בחשבון 70 אלף שקלים פנויים. נלווה לו אותם לשנתיים כדי שיקנה את הדירה. מיד התקשרתי אליו והודעתי לו: יש לך 70 אלף שקלים לפני פסח, לך תחתום על הדירה. הוא שמח והודה לנו מאוד, הגיע לקחת את הכסף ובשעה טובה חתם על חוזה לקניית הדירה.

כעבור שנתיים, בערב פסח, הוא הגיע אלי ואמר: הגיע מועד הפירעון. אמרתי לו: אני יודע שאין לך, ואני מוותר לך על החזרת ההלוואה. הוא הוריד את ראשו והחל לבכות. שאלתי אותו למה הוא בוכה והוא סיפר: הייתי אתמול אצל הרב זצ"ל, סיפרתי לו שאני צריך להחזיר חוב של 70 אלף שקלים ואין לי מאיפה להחזיר, אני לא יודע מה לעשות וממש אובד עצות. והרב השיב לי: הם יוותרו לך על החוב. והנה, עכשיו אתה מוותר לי, ממש כדברי הרב. 

סיפרתי לו: האמת היא שאת כל הכסף שאני צריך לתת מעשר וצדקה השנה כבר חילקתי, ולא חשבתי לוותר לך על החוב. אבל אמי נפטרה לפני כחודשיים והשאירה ירושה שחלקי בה הוא 700 אלף שקל, ואני צריך לתת מזה מעשר של 70 אלף שקלים, בדיוק כסכום החוב שלך. לכן החלטתי לוותר לך. 

 

פתקא טבא

הרב אליהו זצוק"ל היה משתדל לסייע גם לעניים וגם לעשירים בעצות טובות. וכך מספר אחד מהעשירים: שנים רבות זכיתי להיות קשור לרב והתייעצתי איתו בעניין העסקים שלי, וברוך ה' כל העצות שלו היו לטובה. פעם סמכתי יותר מדי על עצמי, עשיתי עסקה ונכנסתי לחובות של 30 מיליון שקלים. לא היה לי איך לשלם את הסכום הזה, והבנק מינה כונס נכסים על מגרש יקר שיש בבעלותי. 

ידעתי שאם כונס נכסים ימכור את המגרש הזה, הוא ימכור אותו בחצי משוויו האמיתי, ומדובר במגרש יקר מאוד. ידעתי גם שיש קונה שמעוניין לקנות את המגרש מכונס הנכסים. התקשרתי לרב וסיפרתי לו שאני עלול להפסיד סכום גדול במכירת המגרש, והוא ביקש שאגיע אליו בחצות הלילה. 

כאשר הרב שמע את הסיפור כולו, הוא ביקש כמה דקות למחשבה. כעבור כמה דקות הוא כתב משהו על חתיכת נייר ואמר לי: בזה הרגע אתה נוסע למגרש וקובר בו את הנייר הזה, וה' יעזור. 

בשעה 02:00 בלילה הגעתי למגרש, סימנתי את המקום באמצעות עמוד חשמל, חפרתי ושמתי באדמה. וראה זה פלא, כונס הנכסים לא הצליח למכור את המגרש למרות שהוא נקב במחיר שהוא חצי משוויו. פלא נוסף הוא, שאני הצלחתי אחר כך למכור את המגרש במחיר מלא וכך החזרתי את החוב כולו לבנק. 

אחרי שמכרתי באתי למגרש להוציא את הפתק, ואולי גם לראות מה היה כתוב בו. חפרתי במגרש במקום שבו הטמנתי את הפתק, ליד עמוד החשמל, אבל הפתק לא היה שם. עד היום אין לי מושג מה היה כתוב בו. 

 

תשובה כהלכה

 ל"ג שמח. האם מותר בל"ג בעומר לשמוע שירים לא קשורים לרשב"י?

כן, זהו יום שמחה והודאה לה' על האור הגדול שרשב"י גילה בעולם, וגם בשירים שאינם קשורים ישירות לרשב"י אפשר לשמוח. ובלבד שהם שירי הודאה.

 

 

צרות עם התחלת גאולה. איך אפשר להתחזק מתוך כל הצרות האחרונות ?

 אני לא יודע לאילו צרות אתה מתכוון. אבל צריך לזכור שיש גם הרבה מאוד טובות. תזכור איפה היה עם ישראל לפני דור אחד ואיפה הוא נמצא היום. אין ספק שעם ישראל מתעלה כל הזמן עוד ועוד ולכן צריך להסתכל על כל הטוב שה' עושה לנו. ולזכור שהוא הרבה יותר מהרעות שאנחנו שומעים ומכירים.  לפי דעת מרן רבי יוסף קארו זצוק"ל, אחרי שה' אמר למשה לגאול את ישראל ומצד שני פרעה גזר גזרות יותר קשות על עם ישראל אמר לו ה' שיש שלבי ביניים בין גלות לגאולה שיש בהם גם התחלת גאולה וגם צרות. לכן אנחנו אומרים את הפיוט "דיינו" שבו אנחנו אומרים על כל שלב "דיינו". זה לא שאנחנו מסתפקים בשלב הזה של הגאולה, אלא שעל כל שלב אומרים תודה למרות שיש צרות ולא הכול מתוקן.

יש שני דברים שצריך לעשות. האחד הוא תפילה שה' יסלק מארצנו את כל אויבינו ושונאינו. "לא ישב בארצך". להתפלל על זה במפורש. דבר שני, כיוון שתפילה עושה מחצה, צריך לפעול בכל הכלים שיש שהממשלה תפעיל יד קשה מול הפושעים המחבלים וכל המסייעים להם. להציף את הגשרים והמרפסות והרחובות בשלטים לגרש מהארץ את משפחות המחבלים. זה נראה בלתי אפשרי, אבל זה אפשרי. צריך ללחוץ על יד קשה כלפיהם שלפחות יקיימו את החוק. אם הערבים יצטרכו לקיים את החוק כמונו הם יברחו מכאן באלפיהם.

 

 

נשק שבתי. אני תושב יישוב בשומרון. האם מותר לי לשאת נשק אישי ביום השבת, היות שזה כלי שמלאכתו לאיסור?

מצווה בתקופה זו, ואולי אפילו חובה כי זה גורם רתיעה לאויב ונוסך הרגשה של רגיעות לאחינו. ברכת ה' עליכם.

 

מובאות

האזרחים חייבים לדרוש מהנציגים שלהם בכנסת להפקיע את המונופול מידי הבנקים. מניעת העושק הזה היא אחד הדברים שעליו נכרתה ברית לגאולתם של ישראל. על כן חובה כפולה ומכופלת להילחם למען התיקון החשוב הזה

 

מצוות השמיטה והיובל עם כל המצוות הכרוכות בהן נועדו להוציא מאיתנו את שאריות תרבות מצרים. לתת לנו את האפשרות להיות בעלי רכוש ולהוציא מאיתנו את הרכושנות הקלוקלת. להכיר כי כל מה שיש לנו באמת הוא בריאה של אלוקים

תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 48 מהשבוע האחרון