בע"ה ו' תמוז תשפ"ב
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

נסיעה בערב שבת

הטיסה שהתבטלה בגלל חילול שבת, היחס לח"כים ערבים שתומכים ברוצחים, והערבות הישראלית - שיעורו השבועי של הרב שמואל אליהו לפרשת בהעלותך

  • הרב שמואל אליהו
  • ט' סיון תשפ"ב - 10:02 08/06/2022
גודל: א א א

צפו בשיעורו השבועי של הרב שמואל אליהו על הלכות נסיעה ביום שישי:

אל יהלך אדם בערבי שבתות יותר משלש פרסאות

זמן הנסיעה ביום שישי לקראת שבת

וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ

היחס למחבלים ותומכיהם – בפרשת השבוע

איך צריך להיות היחס לחברי כנסת ערבים שתומכים ברוצחים? איך צריך להתייחס לחיילים ולשוטרים שרודפים אחרי המחבלים? איך צריך להיות היחס למחבלים בעת התפיסה, האם לנטרל אותם או להרוג אותם? איך צריך להיות היחס למחבלים שנתפסים ונכלאים בכלא, האם לתת להם תנאים טובים או לשים אותם בצינוק עד שתצא נשמתם?

את התשובות לשאלות אלו ואחרות אפשר למצוא בפרשת השבוע, שבה התורה מדברת על מסעות בני ישראל, ושם כתוב: "וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר משֶׁה קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ". מסביר רש"י ששונאי ואויבי ה' הם אויבי ושונאי עם ישראל, "שכל השונא את ישראל - שונא את מי שאמר והיה העולם" (במדבר י לה ורש"י שם).

אין להם מחילה עולמית

ולכן אין להם מחילה. כך אומר דוד המלך בתהילים "אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ אַל־תֶּחֱרַ֖שׁ וְאַל־תִּשְׁקֹ֣ט אֵֽל: כִּֽי־הִנֵּ֣ה א֭וֹיְבֶיךָ יֶהֱמָי֑וּן וּ֝מְשַׂנְאֶ֗יךָ נָ֣שְׂאוּ רֹֽאשׁ". וגם כאן האויבים של ה' הם אויבי עם ישראל שנאמר "עַֽל־עַ֭מְּךָ יַעֲרִ֣ימוּ ס֑וֹד וְ֝יִתְיָעֲצ֗וּ עַל־צְפוּנֶֽיךָ: אָמְר֗וּ לְ֭כוּ וְנַכְחִידֵ֣ם מִגּ֑וֹי וְלֹֽא־יִזָּכֵ֖ר שֵֽׁם־יִשְׂרָאֵ֣ל עֽוֹד" (תהילים פג).

החיילים והשוטרים – במעלה הכי גדולה

לעומתם אומרים חכמינו כי הלוחמים שמשתדלים לתפוס אותם ולהרוג אותם הם אהובים עד מאוד לפני ה' יתברך "שמי שהוא עוזר את ישראל, כעוזר את השכינה". כך למדו חז"ל מהפסוק שנאמר בשירת דבורה: "אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ ה' אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ, כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה', לְעֶזְרַת ה' בַּגִּבּוֹרִים". מלאך ה' מקלל את מרוז שלא בא לעזור לדבורה וברק במלחמת סיסרא. ומפני מה נקראת העזרה הזאת עזרת ה'? מסביר רש"י "כביכול, שמי שהוא עוזר את ישראל, כעוזר את השכינה" (שופטים ה' כג).

בימות המשיח גילוי שכינה כמו מתן תורה

כמו שהייתה הופעת ה' בהר סיני כן תהיה הופעה כזו בימות המשיח "שֶׁנָּתַן לָהֶם תּוֹרָתוֹ וְדִבֵּר עִמָּהֶם פָּנִים אֶל פָּנִים וְאוֹתָם דּוֹדִים עוֹדָם עַרְבִים עֲלֵיהֶם מִכָּל שַׁעֲשׁוּעַ. וּמֻבְטָחִים מֵאִתּוֹ לְהוֹפִיעַ עוֹד עֲלֵיהֶם לְבָאֵר לָהֶם סוֹד טְעָמֶיהָ וּמִסְתַּר צְפוּנוֹתֶיהָ וּמְחַלִּים פָּנָיו לְקַיֵּם דְּבָרוֹ וְזֶהוּ יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" (רש"י שיר השירים א ב).

על ההופעה הזו נאמר "וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם" (ישעיהו ב). ובתהילים "מֵהֵיכָלֶךָ עַל יְרוּשָׁלִָם לְךָ יוֹבִילוּ מְלָכִים שָׁי" (תהילים סח ל). "יֶאֱתָיוּ חַשְׁמַנִּים מִנִּי מִצְרָיִם כּוּשׁ תָּרִיץ יָדָיו לֵאלֹהִים: מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ אֲ-דֹנָי סֶלָה" ( שם לב-לג).

הופעת ה' דוחה את האויבים בימות המשיח

הופעה זו תדחה את האויבים כמו במעמד הר סיני. שכך נאמר עליה "יָק֣וּם אֱ֭לֹהִים יָפ֣וּצוּ אוֹיְבָ֑יו וְיָנ֥וּסוּ מְ֝שַׂנְאָ֗יו מִפָּנָֽיו: כְּהִנְדֹּ֥ף עָשָׁ֗ן תִּ֫נְדֹּ֥ף כְּהִמֵּ֣ס דּ֭וֹנַג מִפְּנֵי־אֵ֑שׁ יֹאבְד֥וּ רְ֝שָׁעִ֗ים מִפְּנֵ֥י אֱלֹהִֽים" (תהלים סח). הופעה שמתגלה עלינו בעז ותעצומות שנאמר: "תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים: נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם, בָּרוּךְ אֱלֹהִים" (תהילים סח לה-לו).

 

להקדים הנסיעה לקראת שבת

יָדְעִי רַבָּנַן לְהָא מִלְּתָא וְעָבְרִי עֲלַהּ

שמעתי ממרן הרב אליהו זצוק"ל כמה וכמה פעמים כי ההלכה שאוסרת לנסוע בערב שבת בשעה מאוחרת היא הלכה שרבים יודעים אותה אבל עוברים עליה. "יָדְעִי רַבָּנַן לְהָא מִלְּתָא וְעָבְרִי עֲלַהּ" (עירובין נד ע"ב). גם המשנה ברורה כותב (רמט ס"ק ג) "אין נזהרין בזה כלל" למרות שיוצאות מזה תקלות רבות של חילולי שבת ומניעת עונג שבת.

ללכת רק שליש היום

כך כתוב בגמרא "אָמַר אַיְבוּ מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק אַל יְהַלֵּךְ אָדָם בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת יוֹתֵר מִשָּׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת אָמַר רַב כָּהֲנָא לָא אֲמַרַן אֶלָּא לְבֵיתֵהּ אֲבָל לְאֻשְׁפִּיזֵהּ אַמַּאי דְּנָקֵט סָמִיךְ" (סוכה מד ע"ב). לפי הגמרא מותר ללכת ביום שישי שלוש פרסאות, דהיינו כ-11.5 קילומטר. ואם ניקח את הזמן של שלוש פרסאות ונמיר אותו לנסיעה ברכב מותר לנסוע עד שליש היום, שהרי ביום אדם הולך 10 פרסאות (פרסה כמעט 4 קילומטר, 3.840 מטר).

שלא יהי כעס בבית

הסיבה לאיסור כתובה בגמרא כדי שיכינו לו אוכל בביתו, והסביר רש"י שכאשר אדם מגיע לביתו ובני הבית לא יודעים שהוא מתעתד להגיע, לא מבשלים בשבילו והוא רואה שאין אוכל וכועס. אבל כשהוא הולך לבית מלון הוא לא סומך על האוכל שיכינו לו אלא מביא את האוכל שלו איתו ואין כעס.

גם באכסניה אסור

בגמרא יש דעה שאסור לאדם ללכת ג' פרסאות גם אם היעד הוא אכסניה וגם אם היעד הוא ביתו. וכך נפסק בשולחן ערוך: "אין הולכין בערב שבת יותר מג' פרסאות, כדי שיגיע לביתו בעוד היום גדול ויוכל להכין צרכי סעודה לשבת, בין שהולך לבית אחרים, ובין שהולך לביתו... ואם שלח להודיעם שהוא הולך שם לשבת - מותר לילך כמה פרסאות בכל גוונא" (סי' רמ"ט סעי' א'). אבל גם לפי השולחן ערוך מותר אם הודיע לבני ביתו שהוא מתעתד להגיע.

קולא שמביאה לחילול שבת

ולמרות שהיום מודיעים ואנשים לא באים בהפתעה יש הרבה תקלות, כך אומר המשנה ברורה (רמט ס"ק ג) כי בגלל הקולא הזאת "כמה פעמים נכשלים על ידי זה ובאים לידי חילול שבת כי בעל אושפיזא (בעל המלון) או אפילו בביתו כשבא סמוך לשבת מוסיפין לבשל בשבילו ומחללין שבת. וגם כמה פעמים יארע דלא יגיע למלון ולביתו מבעוד יום עד שחשכה ממש, וכמה חילול שבת יש בהוצאה והכנסה ויציאה מחוץ לתחום ושביתת בהמתו. ולכן כל זה ישים האדם ללבו וימהר לשבות אפילו בכפר. ולא יסיתנו היצר לומר עוד היום גדול והדרך טוב". ובימינו מרובים המקרים שאנשים נתקעים בדרך בגלל פקקים או תאונות דרכים, ומתירים לעצמם לנסוע בשבת עד למקום שאליו הם צריכים להגיע. או שנתקעים בדרך ויש צער ומתבטל עונג שבת.

לנסוע מוקדם בימינו – הלכה ולא חומרה

גזירת חז"ל בעקבות הפקקים

על כן היה פוסק מרן הרב אליהו זצוק"ל שצריך לצאת מוקדם בערב שבת ולהגיע מוקדם, ולדעתו זו לא רק הנהגה טובה אלא זו הייתה תקנת חכמים. ואע"פ שתקנת חכמים הייתה רק בגלל האוכל, ובעיית האוכל נפתרה בימינו עדיין אסור לצאת ממקום למקום מחמת תקנת חכמים. ואין זו גזירה חדשה בגלל שיש פקקים בכבישים, אלא גזירת חז"ל בעצמה. והסבר דבריו מופיע בערוך לנר על סוכה שם.

לדעת הרמב"ם – שלוש פרסאות אם יוצא בבוקר

הערוך לנר מביא את דברי הרמב"ם שכותב "אסור לו לאדם שיהלך בערבי שבתות יתר משלש פרסאות מתחילת היום" (הלכות שבת פרק ל יא). וכתב המגיד משנה כי דבריו של הרמב"ם מתבקשים והגיוניים "ומוכרח הוא", שאם לא תאמר כן אין שום משמעות להלכה של שלוש פרסאות, שהרי אם אדם יוצא סמוך לשבת אי אפשר להתיר לו ללכת ברגל שלוש פרסאות כמו שהתרת למי שיצא בבוקר. ושואל הפרי מגדים למה השולחן ערוך לא הזכיר את הפרט ההכרחי הזה (פרי מגדים א"א א).

בעגלה – ובזמן קריב

והקשה הערוך לנר קושיה יותר גדולה, למה הגמרא לא קבעה את הכלל שאדם צריך להגיע לשבת למקום שאליו הוא הולך עד חצות היום או עד שליש היום, הרי העיקר הוא הזמן שהוא מגיע ליעד ולא הזמן שהוא יוצא ממקום המוצא שלו.

עוד יותר קשה היא העובדה שגם בימי הגמרא היו אנשים רוכבים על סוסים ומרכבות. למה הגמרא לא התייחסה לפרט החשוב הזה? שהרי בסוסים וכרכרות אפשר להגיע הרבה יותר משלוש פרסאות בשליש היום. וכמו שהביא המגן אברהם (רמט ס"ק א בשם הב"ח) "ואם הוא יושב בעגלה יכול ללכת יותר, ומכל מקום יזהר שיהיה יכול להגיע בעוד היום גדול".

עוד מקשה הערוך לנר כי אם הכול תלוי בזמן ההגעה והכנת התבשיל, למה הגמרא לא חילקה בין ההולכים בקיץ להולכים בחורף? הרי הסיכון של אנשים להיתקע בדרכים בחורף הוא הרבה יותר גדול, שיש הרבה בוץ בדרכים (שבעבר לא היו כבישים אלא דרכי עפר) "אם כן איך נתן שיעור סתם דג' פרסאות ולא חילק בין ערב שבת בימי הקיץ לערב שבת שבימי החורף".

ישבות לו מבעוד היום גדול ויכין לו סעודת שבת

שלוש הקושיות הללו הביאו את הערוך לנר לומר שכשמעיינים בגמרא מוצאים כי מלבד החובה לא ללכת יותר משלוש פרסאות ברגל, יש חובה להגיע מוקדם כדי שיוכל להתכונן לשבת, אפילו אם יש לו אוכל מוכן. את שני העקרונות הללו מצא הערוך לנר בדברי רש"י שכתב שני דברים: "ישבות לו מבעוד היום גדול ויכין לו סעודת שבת" (סוכה מד ע"ב). וכן פסק הטור "כדי שיגיע למלון בעוד היום גדול ויכול להכין צרכי סעודה לשבת". הרי שגם אם יש לו אוכל מוכן בשפע הוא צריך להגיע בעוד היום גדול כדי שיוכל להתקלח ולהירגע נפשית לקראת כניסת השבת ולא ייכנס לשבת כשנפשו טרודה מהדרך.

ג' פרסאות ברגל – משום עייפות

ומסביר הערוך לנר כי לכן נאמר שלא ילך יותר מג' פרסאות, ולא דיברו על סוסים וכרכרות, כי דווקא ברגל יש בעיה של עייפות הדרך. ומלבד העייפות צריך אדם להגיע בזמן בערב שבת כדי שיכינו לו את האוכל ויימנע מלכעוס. לכן בנסיעה בקרון ובסוס אין ההגבלה של שלוש פרסאות כיוון שהוא לא עייף, אבל בהחלט יש ההגבלה להגיע לביתו מוקדם באופן שייכנס לשבת בנחת רוח (ועיין ביאור הלכה רמט א).

מצוות עונג שבת מעיקר הדין

לפי זה החובה לנסוע מוקדם בערב שבת היא מעיקר הדין של הגמרא ולא גזירה או חומרה חדשה, שעליה כתב הב"ח "ויש להורות לחומרא בזה כי כך נראה מדעת רוב פוסקים כדפרישית ועוד דגדול עונג שבת כמו שכתב רבינו בתחלת סימן רמ"ב שיש ליזהר מאוד שלא לעבור עונג שבת". ולפי דיוקו של הערוך לנר הנסיעה המוקדמת היא עיקר התקנה של חכמים להגיע ליעד בזמן כדי שיכול אדם להיכנס לשבת בנחת ולא מתוך טרדה, וזו לא גזירה חדשה שאנו גוזרים מדעתנו.

לפחות כפול מזמן הנסיעה

והיה אומר מרן הרב אליהו זצוק"ל כי אם רוצה לנסוע בערב שבת מחוץ לעיר, כגון מירושלים לבני ברק - ייחשב את זמן הנסיעה בערב שבת כפול מזמן הנסיעה שבכל יום. לכן אם זמן הנסיעה הוא שעה - יקדים ויצא שעתיים קודם, וכן על זה הדרך, שלא יבוא לידי חילול שבת כתוצאה מפקקי תנועה או שאר עיכובים בדרך, ובפרט בעונת הגשמים. ויש ששמעו בשמו שיוסיפו עוד שעה אחת על כפל זמן הנסיעה.

להיזהר שלא להכשיל אחרים

ומנין לקח הרב כפל זמן? גם כדי שינוח כנגד הזמן שנסע, גם כי קורה שנתקעים בפקקים בזמן כזה, ובעיקר בגלל שזה הזמן שהנהג של המונית או האוטובוס שהביא אותו יכול לחזור לביתו בלי לחלל שבת. שהרי את כל הדרך שהנהג נסע בהלוך הוא צריך לחזור בדר"כ. ואם ייסע אדם בפחות מכפול זמן, הרי שהוא מכשיל את הנהג בחילול שבת, ואסור לאדם לגרום לאחרים חילול שבת.

ביטול נסיעה לברזיל בגלל חילול שבת

פעם היה מתוכנן מרן הרב אליהו זצוק"ל לנסוע לברזיל לפגישה חשובה עם כמה וכמה קהילות לחזקן בתורה ומצוות ועלייה לארץ ישראל, והטיסה הייתה צריכה להיות במוצאי שבת. בימים ההם היו צריכים להביא לנוסע כרטיסים לפני הנסיעה, ומרן הרב ביקש מסוכנות הנסיעות שיביאו את הכרטיסים בתחילת השבוע שלא ייגרם חלילה חילול שבת.

בפועל הם שלחו שליח עם הכרטיסים לבית הרב בערב שבת בין השמשות. שאל הרב זצוק"ל את השליח איך הוא חוזר לביתו, אמר לו השליח: אני נוסע עכשיו לביתי שבאזור המרכז. אמר לו הרב: אם כן, אתה תיסע בשבת בשבילי. אני לא משתמש בכרטיסים הללו. תודיע לחברה שיבטלו את הכרטיסים.

אמר לו השליח: ומה אפשר לעשות? אמר לו הרב: אתה יכול לישון ולאכול בביתי עד מוצאי שבת. הכול על חשבוני. כך לא תחלל שבת בגללי. אבל השליח לא הבין את גודל המתנה ונסע, והרב ביטל את הנסיעה ההיא לברזיל. הוא לא רצה ליהנות מחילול שבת של יהודי אחר.

כל ישראל ערבים זה בזה

ויש שואלים: מה אכפת לך שהוא ייסע בשבת? הרי הוא ממילא נוסע בשבת. ובאמת יש לנו כלל שאומר כי כל ישראל ערבים זה בזה. וכאשר מישהו מחלל שבת, הרי הוא מוריד את הזכויות של כולנו. שכולנו ערבים זה בזה.

ולכן אם מישהו נוסע ברחוב, אתה לא יכול לעמוד ליד המדרכה כדי שיעצור לך ותעבור. כי גרמת לו לעצור ולחלל שבת. הדרך היחידה היא לעבור כשהוא ממילא עוצר בגלל פקק או שאין רכבים שרוצים לעבור. או כשהוא עומד ברמזור.

מי שנתקע בדרך בערב שבת

התירו דיני דרבנן כי אדם בהול על ממונו

בשו"ע מובאות הלכות רבות למי שנתקע בדרך. שם הותרו לאדם כזה כל מיני קולות בדיני דרבנן, כמו מוקצה או אמירה לנוכרי או לקטן. וכן כתוב שם: "מי שהיה בא בדרך וקדש עליו היום והיה עמו מעות ויש לו חמורו וגם יש עמו גוי וכו' ישתדל להניח את מעותיו על החמור בלי לחמר אחרי החמור. ואם אין לו חמור נותן כיסו לאינו יהודי להוליכו לו" (שו"ע רסו א). וכל הקולות הן בדיני דרבנן ולא באיסורי תורה.

להתיר בנהג אוטובוס שאינו יהודי

בשו"ת עשה לך רב (חלק א סימן לד) נשאל על בחורה שנתקעה בדרך סמוך לשבת ונמצאת בסביבה זרה. וענה כי "אם ח"ו סכנה שיש בה פיקוח נפש, פשוט שאפילו ספק פיקוח - נפש דוחה שבת, וכמו"כ אין כל הבדל בין בחורה לבחור". ועוד כתב כי "אם היא נוסעת ברכב צבורי, אם הוא נהוג ע"י אינו יהודי, נראה לי כיון שכל האיסור הוא שבות בלבד, וכבר היא נמצאת במכונית מבעוד יום, ואין הנהג עושה שום מלאכה מיוחדת עבורה, מותר לה להמשיך בנסיעה עד ליעדה".

ירד מחוץ ליישוב

כן פסק הרה"ג יצחק זילברשטיין שליט"א כי אע"פ שבנסיעה עם נוכרי יש איסור הבערה ואיסור תחומין "אם נהג המכונית אינו יהודי, ימשיך בנסיעה עד שיגיע למקום ישוב, מאחר והנכרי הוא המבעיר את האש שבמנוע, וגם על איסור תחומין אינו עובר הישראל, משום שהנכרי הוא שמוציאו מחוץ לתחום. אלא שאם הדבר אפשרי ירד מחוץ לישוב, כדי שלא יראוהו התושבים כשהוא יורד מהמכונית בשבת".

נהג מונית גוי

ובשו"ת מראה הבזק פסקו כי אם ישנם נוסעים רבים ורובם גויים, אפשר להמשיך לנסוע אף לאחר כניסת השבת. אבל אם מדובר בנהג מונית גוי שנוהג רק בשביל היהודי, "ניתן לנסוע גם בזמן בין־השמשות. וכאשר אין איסור תחומין, אם משום שמדובר ברכב גבוה ואם משום שמדובר בנסיעה בתוך העיר, מותר להמשיך לנסוע עם הנהג הלא־יהודי עד זמן בין־השמשות של רבנו תם, אם הוא נוסע יחיד ברכב" (מראה הבזק ח“ה, ל).

 

הנחיית נהג מונית גוי בתוך העיר

ויש שאלה אם מותר לאדם לכוון את נהג מונית הנוכרי שלו בשבת לכתובת או לומר לו את שם המלון. בשעת דחק כזו או במקום מצווה. לדעת הרמב"ם מותר לומר לנוכרי רק באיסור דרבנן כשיש קצת חולי או מצווה. "דבר שאינו מלאכה ואין אסור לעשותו בשבת אלא משום שבות, מותר לישראל לומר לגוי לעשותו בשבת, והוא שיהיה שם מקצת חולי או יהיה צריך לדבר צורך הרבה או מפני מצוה" (רמב"ם שבת פ"ו ה"ט). וכן פסק השו"ע שלא התירו אמירה לגוי אלא בחולה (רע"ו ה). לפי זה אסור לכוון את הנהג הגוי.

הרמ"א (רעו סעיף ב) הביא כי יש נוהגים כדעת הבה"ג והעיטור שמותר לומר לגוי לחלל שבת באיסור תורה לצורך מצוה "ויש להחמיר במקום שאין צורך גדול, דהא רוב הפוסקים חולקים על סברא זו". ולכן אין להקל לומר לנהג גוי בשבת להיכן לנסוע, אלא בשעת דחק גדולה שאפשר לסמוך על דעת הבה"ג והעיטור.

נהג יהודי

אמנם אם נהג האוטובוס הוא יהודי ויכולה להתארח בבית שאין בו חשש – תרד מהאוטובוס לפני שבת. "שהרי הנהג עובר על איסורי מלאכה בנסיעתו ואין לו ליהנות מהאיסור" (חשוקי חמד – שבת דף קנג ע“א).

אבל אם היא בסביבה זרה ועלולים לפגוע בכבודה, תמשיך לנסוע עם הנהג עד למקום בטוח, וכשתגיע למקום בטוח תרד מיד. "משום שסיכון זה, פרט להיותו קשה וחמור מצד עצמו במובן מאליו, הרי שהוא עשוי להסתיים גם בשפיכות - דמים כפי שהנסיון הוכיח במקרים רבים". וכמו שהיה במקרה של פילגש בגבעה שמוכיח כמה גדול הסיכון ללון בסביבה זרה בלתי מוכרת (עשה לך רב חלק א סימן לד).

 

על חשיבות העלייה לארץ ישראל

אין מפליגים ולא יוצאים בשיירה אלא ג' ימים קודם שבת

אסור להפליג בספינה או לצאת בשיירה אלא שלושה ימים קודם שבת. והנוסע יבקש ממנהיג השיירה או מקברניט הספינה שלא יחללו שבת. ואם נסעו - אין בכך איסור, שהרי קברניט הספינה מחלל את השבת בלי רצונו. ובשיירה אם לא ילך עם השיירה ויישאר לבד במדבר בשבת – הרי זה פיקוח נפש. ומותר למרות שהוא הכניס את עצמו למצב זה (שו"ע רמח א).

מותר להפליג בספינה אפי' בערב שבת, אם הולך לארץ ישראל

אבל אם רוצה לעלות מחו"ל לארץ ישראל - רשאי להפליג בספינה אף בערב שבת (שו"ע סי' רמ"ח סעי' ד'). "ופוסק עמו שישבות, ואם אח"כ לא ישבות אין בכך כלום". ויש אומרים שדווקא מי שעולה להתיישב בארץ, אבל בכה"ח (סי' רמ"ח ס"ק מ"ה ומשנ"ב ס"ק כ"ח) משמע שגם מי שעולה בתור תייר יכול לעלות לספינה בערב שבת ממש. "דאפילו מהלך ארבע אמות בארץ ישראל מצוה היא".

והביא מרן הרב אליהו זצוק"ל רמז לכך מהפסוק "נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה" שהגרים בארץ ישראל זוכים למדרגת נשמה. והמבקרים בה ורק הולכים בה, זוכים למדרגת הרוח.

חשיבות העלייה לארץ ישראל

על חשיבות העלייה לארץ ישראל אנו לומדים מפרשת השבוע שבה מסופר כי בכ' אייר בני ישראל יוצאים ממדבר סיני למדבר פארן "וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַסְעֵיהֶם מִמִּדְבַּר סִינָי וַיִּשְׁכֹּן הֶעָנָן בְּמִדְבַּר פָּארָן" (במדבר י יא). ומגיעים למדבר פארן בר"ח סיוון "אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ" (דברים פרק א ב).

קדש ברנע נמצאת במדבר פארן, שהרי משם שלחו מרגלים "וַיִּשְׁלַח אֹתָם משֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל פִּי ה' כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה" (במדבר יג ג), והפסוק אומר שהמרגלים נשלחו מקדש ברנע. "כֹּ֥ה עָשׂ֖וּ אֲבֹתֵיכֶ֑ם בְּשָׁלְחִ֥י אֹתָ֛ם מִקָּדֵ֥שׁ בַּרְנֵ֖עַ לִרְא֥וֹת אֶת־הָאָֽרֶץ". הא למדת שקדש ברנע נמצאת במדבר פארן.

הזיהוי של מדבר פארן

על פי הפסוקים נמצא מדבר פארן מעל אילת, במקום שנמצא היום היישוב פארן. הזיהוי הוא על פי כמה פסוקים, אחד מהם הוא הנאמר בארבעת המלכים שנלחמים בחמשת מלכי סדום בימי אברהם אבינו שם נאמר כי ארבעת המלכים עוברים בפארן ומכים את תושביה. "וְאֶת הַחֹרִי בְּהַרֲרָם שֵׂעִיר עַד אֵיל פָּארָן אֲשֶׁר עַל הַמִּדְבָּר: וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ וַיַּכּוּ אֶת כָּל שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי וְגַם אֶת הָאֱמֹרִי הַיּשֵׁב בְּחַצֲצֹן תָּמָר" (בראשית יד ו). והשעיר יושבים במקום שבו היום נמצאת דרום מדינת ירדן מעל העיר עקבה.

 19 מסעות עד קָדֵשׁ

בפרשת מסעי אנחנו למדים שממדבר פארן הולכים בני ישראל  19 מסעות עד קָדֵשׁ ואליה הם מגיעים בשנה הארבעים. שם מתה מרים ולא היו מים לעדה ושם היה חטא מי מריבה (במדבר פרק כ, א-ב). המסע ממדבר פארן לקדש לוקח לעם ישראל כמעט 19 שנה אע"פ שהן ממש קרובות, שהרי קָדֵשׁ נמצאת בגבול ארץ אדום, (במדבר כ, יד).

בקדש יושבים בני ישראל זמן רב. "וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים כַּיָּמִים אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם" (דברים א מו). ואמרו חכמים שישבו שם "י"ט שנה, שנאמר 'כימים אשר ישבתם' בשאר המסעות והם היו ל"ח שנה. י"ט מהם עשו בקדש וי"ט שנה הולכים ומטורפים וחזרו לקדש כמו שנאמר ויניעם במדבר" (רש"י שם).

הא למדת שהיו בני ישראל מסתובבים את רוב רובם של הארבעים שנה בנגב קרוב מאוד לארץ ישראל. רואים אותה מול עיניהם ולא נכנסים אליה מפחד מהמרגלים. רק אחרי ארבעים שנה התגברו על הפחדים שלהם וכבשו את הארץ בידי יהושע בן נון.

גם בימינו צריכים לזכור כי המחסום היחיד שיש היום ליהודים לעלות לארץ ישראל, ליישב את הארץ, לבנות את בית המקדש, הכול הוא פחד לא אמיתי. ממש כמו המרגלים שפחדו ולבסוף התברר שה' עזר להם לכבוש את הארץ ולא הפקירם בידי הכנענים.

כן יזכנו ה' לראות עין בעין שה' לא יעזבנו ולא ייטשנו, נזכה לעלות בשמחה לארצנו ולראות גאולה שלמה עין בעין. אמן ואמן.

 

סיפור

 

פריצת דרך למלך  

כשהרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל דיבר ביחידות עם הרבי מחב"ד זצוק"ל, הוא דיבר אתו על כך שצריך למנות רב לרוסיה. יש שם הרבה יהודים שלא יודעים הרבה על יהדותם, וחשוב מאוד למנות רב שיוכל לסייע להם ולהנחות אותם שלא יהיו כצאן שאין לו רועה.

לימים, כשעלתה מועמדותו של הרב שלמה דובער פנחס לזר, תמך בו שיתמנה להיות רב במקום כל כך חשוב שלא הייתה בו תורה עשרות שנים. שכן צריך מישהו עם מאור פנים מיוחד שיעשה את המלאכה.

סיפר הרב לזר: הייתי מתייעץ עם הרב מרדכי אליהו בכל השאלות ההלכתיות והציבוריות הקשות  שהיו לי. פעם הוזמנתי לאירוע רב משתתפים עם הנשיא פוטין, אירוע שהיה בשבת. לא הייתה לי בעיה למצוא מקום לינה ליד הקמרלין. אבל הכניסה לקרמלין הייתה כרוכה במעבר דרך מערכות אבטחה חשמליות, שכל מעבר בהן הוא חילול שבת. לא ידעתי מה לעשות. מצד אחד הקשרים עם הקרמלין הם חשובים ביותר, ומצד שני אי-אפשר לחלל שבת בגלל שמירת קשרים עם נשיא רוסיה.

התקשרתי לרב מרדכי אליהו ושטחתי בפניו את הבעיה שאני נמצא בה. הרב השיב לי במילים שמופיעות בגמרא (בבא קמא ס): "מֶלֶךְ פּוֹרֵץ לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶּרֶךְ. וְאֵין מוֹחִין בְּיָדוֹ". לא כל כך הבנתי את התשובה ומה עושים אתה. שאלתי שוב, וקיבלתי פעם נוספת את אותה התשובה.

בשבת התארגנתי לתפילה מוקדמת והלכתי את כל הדרך לקרמלין מהמקום שבו נמצאתי. כשהגעתי לשם אמרתי למפקד השומרים שאני לא יכול להיכנס מבעד לכל המערכות החשמליות, כי זה חילול שבת. הוא העלה את הבעיה לממונים עליו, אינני יודע לאן זה הגיע, אבל הפתרון הפתיע אותי ואולי גם אותם.

הם מצאו שם שומר זקן שנמצא במקום עשרות שנים, והוא הכיר פתח אחורי ישן שהשתמשו בו בתקופת הצארים. הפתח הזה היה סגור שנים ארוכות ואף אחד לא עבר בו. המפתח שלו היה מפתח ארוך, גדול וחלוד, והם הביאו אותו שאוכל לעבור דרך הפתח הזה ולא דרך המערכות החשמליות.

אחר כך חשבתי על מה שאמר הרב אליהו "מֶלֶךְ פּוֹרֵץ לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶּרֶךְ. וְאֵין מוֹחִין בְּיָדוֹ". האם הוא התכוון לצארים? האם זו רוח הקודש של צדיקים, או שמא זה בחינת "צדיק גוזר והקב"ה מקיים"? מה שזה היה אינני יודע. אבל ברור שזו הייתה עוד אחת מהפעמים שראיתי בחוש את רוח אלוקים שבקרבו של הרב.

 

תשובה כהלכה

רב הנסתר. משפחתי הקרובה הייתה קשורה מאד לעזרא שיינברג, ואף אני עשיתי שבתות במחיצתו באורות הארי. כעת מגיע גם הסיפור עם משה יזדי, שהייתי חלק מהקהילה שלו תקופה ארוכה. איך אני משקם את היחס והאמונה שלי כלפי רבנים? אני מרגיש שנשברה לי כל פיסת אמונה בנושא, אני כבר לא יודע מי רב אמת ומי מתחזה. 

הרבנים המתחזים הם אנשים מאוד דורסניים. לכן אתה צריך להתרחק מרבנים כאלה ולא להימשך דווקא לרבנים מהסוג הדורסן והמחליש, אלא לרבנים שמעצמים אותך ואת הסביבה שלהם.

 

 

 

 

יאר ה' פניו אליך. בפרשה האחרונה קראנו את ברכת כוהנים. האם יש כוונות מיוחדות בברכת כוהנים

 לאבא שיכוון בזמן שילדיו מתחת לטליתו?

בהחלט. להתפלל להיות צינור של ברכה, צינור של הארת פנים משמים.

 

 

 

 

עלייה לשם עלייה. מה דעת הרב בנוגע לעלייה להר הבית?

אתה צריך להודות לה' כל היום שיש לך הרצון הזה. לשמוח בה' יתברך ששם בך שאיפות כאלה גדולות. אנחנו צריכים להיות גאים בך. באמת המשימה של הדור היא להסביר את חשיבות בית המקדש. עם ישראל לא מבין את החשיבות הענקית של הר הבית ובית המקדש, ואני חושב שזו אחריות שלנו להסביר את החשיבות של בית המקדש והר הבית לכולם. וכשעם ישראל יבין את זה, כשכל העם או רובו ירצה מאוד - תבוא הגאולה וממילא.כל השאר הרבה יותר פשוט. בינתיים אי אפשר לעלות להר הבית, כי אנחנו עדיין פרטים, אבל כשנהיה רוב - זו תהיה מצווה גדולה.

 

מובאות

מרן הרב אליהו זצוק"ל היה אומר כי אם רוצה לנסוע בערב שבת מחוץ לעיר, ייחשב את זמן הנסיעה בערב שבת כפול מזמן הנסיעה שבכל יום, שלא יבוא לידי חילול שבת כתוצאה מפקקי תנועה או שאר עיכובים בדרך, ובפרט בעונת הגשמים

 

המחסום היחיד שיש היום ליהודים לעלות לארץ ישראל, ליישב את הארץ, לבנות את בית המקדש, הכול הוא פחד לא אמיתי. ממש כמו המרגלים שפחדו ולבסוף התברר שה' עזר להם לכבוש את הארץ ולא הפקירם בידי הכנענים

תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


2 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 23 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד