הרשע מחפש תורה עמוקה יותר

זוהי תורה של בעלז על הבן הרשע. היא עמוקה.

במילה רשע יש שלש אותיות, נכון? שתי האותיות החיצוניות הן רע. האות הפנימית היא האות שין. הציור של האות שין הוא: שלש צנורות היורדים מלמעלה ומתלכדים בנקודה אחת. היא מבטאת את הקשר של כל יהודי עם שלושת האבות, אברהם יצחק ויעקב. לפעמים יהודי נראה רע מאוד מבחוץ, אבל בפנים הוא עדיין קשור לאברהם יצחק ויעקב. אומר האדמו"ר מבעלז: 'הקהה את שיניו', כלומר תכה ותעורר את השין הטמון בתוכו. אל תתן לחיצוניותו לעכב אותו מלהיות מה שהוא יכול להיות. זוהי תורה געוואלד.

ויש עוד תורה. אינני זוכר באיזה הגדה ראיתי אותה, אבל היא גם כן געוואלד. 'ואף אתה הקהה את שיניו ואמור לו: 'בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים – לי ולא לו. אילו היה שם לא היה נגאל'.

למה 'אילו היה שם' בלשון נסתר? הלא הוא מדבר עכשיו עם בנו הרשע. היה צריך לומר לו: 'לי ולא לך. אילו היית שם לא היית נגאל'! וכאן באה התורה: ההדרכה כלפי הרשע היא רק 'הקה את שיניו'. מה שנאמר אחר כך: 'ואמור לו', לא מתייחס לבן אלא לאבא. אמור לאבא שאילו הוא היה שם הוא לא היה נגאל! כל יציאת מצרים היתה בשביל הילדים שלך. כדי שהם ממש יהיו יהודים עד סוף כל הדורות. ואם הילד שלך נעשה רשע, כנראה שאתה לא ידוע איך להתנהג אתו. הילד שלך מחפש משהו כל כך עמוק, אבל הדרך איך שמסרת לו יידישקייט כנראה לא היתה מספיק עמוקה.

מחפש משהו עמוק יותר

זה מזכיר לי: בשנת 67, במגזין אמריקאי מאוד על רמה, הייתה כתבה גדולה על ה'היפי'ז'. והם כתבו שם, בין השאר, שגם בני הנוער היהודי הם 'חסרי-אלוקים', ולכן הם לא הולכים לבית הכנסת. הרגשתי שאני חייב להגיב. במכתב למגזין כתבתי: 'ואתם יודעים מדוע בני הנוער שלנו לא הולכים לבית הכנסת? לא מפני שהם לא מחפשים את אלוקים. אולי כשהוא ריק מאנשים אלוקים בא לבקר שם קצת..' עוד כתבתי: 'אלוקים ברא אותנו בצלמו. אבל היום, הורים מקלקלים את הצלם אלוקים שבילד על ידי שהם מנסים לעצב אותו בצלם שלהם. ההיפי'ז דוקא מחפשים את אלוקים. הם מחפשים משהו למלא את לבבם. ומעל הכל, הם רוצים לחזור להיות בצלם אלוקים. אלא שהם לא יודעים איך לעשות את זה, כי אין מי שמראה להם את הדרך'. הם פרסמו את המכתב שלי באיזה עמוד אחורי, אבל אף אחד לא הגיב. אינני יודע אם מישהו קרא אותו. לפחות אני קראתי אותו....

אתם מבינים, הרשע כבר היה בישיבה. הוא למד, הוא עבד את ה'. אבל הוא לא מצא אותו. אז אנחנו אומרים לו: אתה יודע מה אתה צריך? אתה צריך משהו כל כך יותר עמוק.

ומצד שני אנחנו אומרים לו: גם לך יש אחריות. כי דע לך: לעומק הזה שאתה צריך תוכל להגיע רק אם תשתמש בשיניים שלך. אל תתן ליידישקייט להסתנן בך דרך השיניים של ראש הישיבה שלך, ואפילו לא דרך השיניים של הרבי שלך. אם אתה תלעס את היהדות בשיניים שלך, וממש תתן לה לחדור לתוכך, אז תזכה להרגיש ממש – 'קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת'.

(מתוך הספר לב השמים לפסח, עמ' 267. בהוצאת שמואל זיוון)