עליה לרגל: כך זה יראה

לכבוד חג הפסח, יהודה עציון, שחקר ולמד את הנושא באופן מעמיק, שוחח איתנו על העליה לרגל, כיצד היא אפשרית ואיך היא תיראה בעידן המודרני.

לדברי יהודה, חג הפסח הוא לא רק אחד מהשלושה הרגלים, הוא הרגל הראשי לעניין ההתקבצות של עולי הרגל בירושלים. "יש כרת בהימנעות מעלייה לצורך הבאת הקורבן לפסח, כך שאין ספק שזה מה שקרוי בלשון המתכננים ה"פיק", דהיינו השיא של העלייה לרגל."

"כך היה, וכך אנחנו מתפללים שיהיה במהרה, אם כי כמובן בדרך נחוצים עוד כמה וכמה שינויים, כפי שאתם מבינים."

"במשך שנים הייתה לי הזכות לעסוק בפרטים ברמה של תכנון, יחד עם צוות מסוים ואדריכל בשם יורם גינזבורג. עסקנו באמת ברמה של תכנון העיר, תכנון אורבני, לא רק תכנון המקדש והעזרות וההר והמבואות אליו, בעיקר באלה, אבל לא רק, אלא הגישה הייתה גישה לכל המטרופולין של ירושלים, הגדרת הגבולות שלו, וטיפול בנושא התחבורה ברמת המקרו כמובן, ולא ילידה לפרטי הפרטים, של הקישור שלו לכל רחבי הארץ, אפילו לעבר הירדן."

לדברי יהודה, המטרופולין יבנה על תשתית של מערכות תחבורה, כיבש טבעתי שמקיף את כל המטרופולין, שהולך עד גוש עציון בדרום, בנימין בצפון, מעלה אדומים במזרח ומודיעין או בית שמש במערב.

"בחלקים הוא נשען על דרכים קיימות, אבל בגדול הוא מתוכנן ככביש חדש, כביש מהיר שמגדיר את גבולות המטרופולין, ועליו יש מסופים שמתרגמים את התנועה הפרטית לתנועה ציבורית."

על פי התוכנית, בימי הרגלים, בוודאי ערב פסח, לא תהיה  תנועה פרטית בכלל מהכביש הזה פנימה. כל התנועה הפרטית תעצר במסופי חניה ענקיים על הכביש ההיקפי הזה, בכמה וכמה נקודות לאורכו, ופנימה התנועה היא בתחבורה ציבורית, מאוד מאוד משוכללת ומגוונת.

על פי התוכנית, לא יהיה אפשר להגיע בתחבורה ציבורית עד אזור המקדש, והתנועה תעצר במעגל פנימי נוסף, ממנו ימשיכו ברגל. ומי שלא מסוגיל ללכת ברגל יקבל סוג של תמיכה, של תחבורה קלה.

מליוני יהודים בתיאטרון ענק

לדברי יהודה, התוכנית אמורה לתת מענה למליוני יהודים: "עשינו סוג של טבלה שהיא תפילה, אם אפשר לומר, טבלת האם של התוכנית שלנו, שהיא מדברת מה הממדים של עם ישראל, כמה מהם יושבים בארץ ישראל וכמה בגלות, ואלה מהגלות גם יכולים וצריכים לבוא. והתוצאה היא באמת הולכת לכיווי של מיליונים."

"אותה פרסה קרובה להר הבית, היא לא כל כך קרובה, היא בטווחים של כשני קילומטר, על תוואים של הר הצופים הר הזיתים, מצד מזרח, באזור קינג ג'ורג' בואכה דרך חברון, בואכה ארמון הנציב במערב ובדרום, ובכל התיאטרון הענק הזה, האדריכל שלי אוהב לקרוא לזה התיאטרון, זאת אומרת, זה השטח שממנו בפנימה צופים אל הר הבית, יכולים להתקבץ תשעה מיליון נפש. תשעה מיליון זה גם בזרימה, זאת אומרת, לא כולם חייבים להיות ברגע אחד, יכולים להיות גם כפול מזה, כאשר יש ניהול של קהל."

בליל הסדר מדובר בהיערכות שיא: "ההיערכות היא למקסימום הזה של ליל הסדר, אבל גם בליל הסדר, גם בהר הבית, שאפשר להיכנס לשם כמיליון איש, שוב, זה נעשה בזרימה".

"אפילו המשנה כבר מדברת על זרימה, שלוש כיתות, אז כאן יהיו יותר משלוש כיתות כנראה, בהחלט ניסינו לתת תכנון פיזי שמאפשר את הדרימה הזאת, זאת אומרת פתחים מאוד רחבים לכניסה, לשהייה, ליציאה וכן הלאה, והפרדה מפלסית בין יוצאים לנכנסים. התוכנית מתנה פתרונות לזה כמידת האפשר, כך שההיערכות היא בערך לעשרה מיליון איש."

לדברי יהודה, החישוב הוא פחות או יותר על סמך מספר של כמאה איש בחבורה עם פסח אחד, מה שאומר שרק אחד ממאה יצטרך להיכנס לבית המקדש עם הקורבן בערב החג.

בינוי מחודש של העיר

התוכנית היא תוכנית מקיפה בהרבה מישורים. קודם כל, עוד לפני הרגלים, מדברת על בינוי מחודש של העיר כולה, תחת כמה עקרונות: "העיקרון הראשי הוא כזה שכל מרכיב או כל מבנה ממלכתי שיש לו זיקה להר הבית, להשראת השכינה, אז תהיה לו גם זיקה פיזית. זאת אומרת, הוא יהיה בטווח צפייה מן ההר, אפשר לומר שהוא יהיה בצל השכינה."

"זה אומר שבית המלך ככה יהיה, זה אומר שבית הנבחרים ככה יהיה, שלא לדבר על לשכת הגזית שבהר הבית עצמו, ועוד ועוד מוסדות."

"תכננו לא פחות מ-18 מוסדות ממלכתיים, שהם ממוקמים על קו החצייה פנימה, מה שחז"ל קראו מן הצופים ולפנים. הרבה פעמים מבינים שמן הצופים זה מהר הצופים, דהיינו רק מצד מזרח, אבל לא, הביטוי הזה מן הצופים הוא כל מקום שממנו רואים את הר הבית. שזה בדיוק הפרסה הזאת שאנחנו מדברים עליה, גם בצפון, גם בדרום, מזרח ומערב."

אז קודם כל אמרנו שכל לשכות השרים וכל מבנה השלטון והספרייה הלאומית והמרחב של הר ציון שקראנו לו קרית ספר, שהוא מוקד לימוד התורה הגבוה ביותר, ומבנה הכהנים ומבנה הלוויים וכן הלאה, כל המוסדות האלה בנויים מחדש במרחב הזה של העיר העתיקה וסביבותיה. העיר העתיקה של היום, חומות העיר העתיקה של היום רובן נופלות לפי התוכנית שלנו, רק מעוטן נשמרות, אין שום קדושה בחומה העות'מאנית כמובן."