ר' משה שלאס מוסיף לספר על תחילת דרכה של תנועת 'גל עיני':
מחיל אל חיל בירושלים
ארגנתי שיעור בבית הכנסת 'צמח צדק' ברובע היהודי, הזמנתי אנשים וגייסתי כסף למונית עבור הרב מכפר חב"ד. הגיעו חמישים איש והשיעורים נמשכו עד שלא היה מספיק מקום.
אחר כך עברנו לאולם המרכזי בבית כנסת הרמב"ן, שהכיל מאה וחמישים איש. היתה תפוסה מלאה. לאחר מכן השיעור עבר למרכז OU (איגוד רבנים אורתודוכסי) בשכונת גאולה ברחוב שטראוס, מקום שהכיל מאתיים איש. במשך כמה שנים הרב העביר שם שיעור שבועי בנושא "נו"ן שערי בינה". היו שתי מזכירות שכתבו תקציר של השיעור לקראת השיעור הבא. למיטב זכרוני הרב הגיע עד חצי מהשערים.
משם עבר הרב ללמד בבית הכנסת הגדול בירושלים באולם בית המשפט. כמות המשתתפים גדלה בזכות עזרת נשים גדולה מלמעלה.
לאחר מכן עבר הרב להעביר שיעורים בכולל לחוזרים בתשובה 'שובה ישראל' בשכונת מאה שערים בירושלים. הרב יוסף דייטש, שניהל את הכולל ומאוד העריך את הרב, דרש ממני להקליט את שיעורי הרב עבורו כי היה חולה ולא היה מסוגל להגיע לשיעורים. וב"ה הקלטות ההן נמצאות עד ימינו.
הקמת 'גל עיני'
בשנת תש"מ הקמתי את עמותת 'גל עיני'. את השם בחר הרב כמובן, עם הלוגו הידוע של הפסוק - "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך". חבר עורך דין רשם בהתנדבות את העמותה. במקביל הוקמה גם עמותת 'גל עיני' בארצות הברית.
התחלנו להוציא לאור חוברות וספרים. הדבר הראשון שרצינו להוציא היה חוברת באנגלית בשם 'אני ישנה ולבי ער'. מצאתי גרפיקאית שעיצבה את החוברת והגיהה אותה. כל הזמן העברתי את החומר בין הרב לבינה, עד שניתן היה לברך על המוגמר. לקח לנו שנה שלמה להוציא חוברת של חמישים עמודים.
אחר כך יצא הספר הראשון 'סוד ה' ליראיו' - 'מבוא לחכמת האמת ועבודת ההתבוננות'.
באותן שנים הרב גינזבורג רצה לנסוע לארצות הברית לפגוש את הרבי, אבל הרבי לא נתן לו רשות בנימוק שעליו להשאר בארץ, לא לצאת את הארץ.
וכך במשך 19 שנים נמנע מהרב להגיע לרבי.
מקום אחד פנוי
באותן שנים הייתי נכנס לרבי, מביא לו מה שהודפס ומספר לו על הפעילות של 'גל עיני'.
פעם נכנסתי לרבי ואמרתי לו שברצוני לגייס כספים עבור הדפסת ספרי הרב ויתר פעילותו. הרבי איחל "ברכה והצלחה". הייתי בארצות הברית עם אשתי וכמה ילדים ששהו אצל הורי באותה שעה.
התקשרתי לבית הורי ואשתי אמרה לי שלפני עשר דקות קיבלה טלפון מבחור אחד שהכרתי, שביקש כי אבוא למסעדה בניו יורק ואפגוש אותו שם. נסעתי לאותה מסעדה - 'משה פקינג', מסעדה גלאט-כשר מפוארת שהיתה מלאה באותה שעה ונותר רק מקום פנוי אחד. הבחנתי בחבר, נופפתי לו לשלום וישבתי במקום הפנוי. לידי ישב אדם כבן ארבעים.
התחלנו לשוחח סתם כך. הוא שאל אותי מה אני עושה בחיים. סיפרתי לו על הרב גינזבורג ועל תורתו ופעילותו, ואמרתי כל מיני גימטריות ששמעתי בשיעוריו. הוא התעניין מאוד וביקש ממני לבוא למשרדו מחר כי ברצונו להמשיך בשיחתנו ונתן לי את כרטיס הביקור שלו.
זה היה יעקב (ג'קי) ספרא, הנדיב הידוע.
הדולר המרגיע
הגעתי אליו וישבנו במשרדו במשך שלוש שעות. היו מעליו כמה מסכים שבהם צפה בפעילות של הבורסות ברחבי העולם.
דיברתי ברמזים על כך שאנחנו זקוקים לתרומות למען הפעילות, אבל הוא לא הבטיח כלום. ירדתי איתו במעלית והוא ציווה על נהגו שייקח אותי לביתי ולכל המקומות שברצוני להגיע בעת שהותי בארצות הברית.
חזרתי לארץ, וכעבור שבועיים ג'קי ספרא התקשר אלי ושאל:
"מה מספר חשבון הבנק שלכם?".
הוא הכניס 37 אלף דולר לחשבון, ואחר כך תרם סכומים גדולים נוספים להפקת הספר 'אותיות לשון הקודש' באנגלית.
בפעם הבאה שהגעתי לארצות הברית נכנסתי לרבי, עדכנתי אותו על הפעילות ואמרתי לו שבאתי לגייס כספים. הרבי אמר לי:
"קח דולר בשבילך, ולפני שתלך לפגוש את התורם, תיתן את הדולר השני לצדקה".
הגעתי למשרדו של ג'קי ספרא. המזכירה אמרה שהוא לא נמצא בגלל תאונה שבה נהרג קרוב משפחתו בדרום אמריקה, אבל ברצונו לדבר איתי בטלפון.
"איפה הספר על אותיות האלף בית?!", שאג ספרא כאשר התקשרתי אליו, "כבר הוצאתי 70 אלף דולר על הספר".
"אנחנו בשלבי הוצאה לאור והשתמשנו בכסף למטרות נוספות", עניתי.
הבנתי שהוא לא מרוצה מתשובתי וסיפרתי שהבאתי דולר מהרבי.
"תשאיר את הדולר אצל המזכירה", ביקש והוסיף:
"כעת ברצוני לשנות את ההקדשה שלי, שתהיה לעילוי נשמת קרוב משפחתי שנהרג בתאונה. אפשר לעשות זאת?".
"כן, בודאי", אמרתי.
"כמה תרומה תרצה כעת?".
ראיתי שהדולר של הרבי הרגיע אותו והעזתי לומר:
"70 אלף דולר...".
"אין בעיה", אמר, "תבקש צ'ק מהמזכירה".
ספרא המשיך לתמוך בעקביות בפעילותנו. כאשר אביו היה חולה והתאשפז בשווייץ, הוא התקשר וביקש לשלוח שני כרטיסים כדי שהרב ואני נבוא לבקרו. נסענו והרב היה על מיטת חוליו של האב לפני שנפטר.
תמיכתו של ג'קי ספרא ברב לאחר שאביו נפטר היתה גדולה עוד יותר. הוא תמך בכל הכוללים של הרב בשכם, חברון ויריחו וביתר הפעילות בתרומה חודשית של 50 אלף דולר! הוא מימן את הדפסת הספרים 'סוד ה' ליראיו' בעברית ו'סוד הנישואין' ו'אותיות לשון הקודש' באנגלית.
והכל החל בהשגחה פרטית גמורה!
ההנהון המכריע
הקשר עם ספרא הסתיים לאחר הסיפור של ברוך גולדשטיין בפורים תשנ"ד.
ספרא התקשר לרב ואמר לו:
"אני דורש ממך שתגנה את גולדשטיין בתקשורת. יש לי הרבה השקעות בארץ ואם ידעו שאני קשור אליך ושאינך מוכן לגנות את מעשהו בפומבי זה יזיק לי".
באותם ימים הרבי שכב על מיטת חוליו והשיב לפונים אליו דרך מזכירו בהינד ראשו. הרב שאל את הרבי האם לדבר בשבחו של ברוך גולדשטיין והרבי הנהן בראשו לחיוב. כמובן שהרב לא הסכים לדרישתו של ספרא, בלי להתחשב כלל איזה הפסד מרובה יצא מזה.
אחר כך ניסיתי ליצור קשר עם ספרא, אבל הוא חזר על כך שאינו רוצה להיות קשור יותר בשום אופן.
בהמשך נסענו לסיבוב שיעורים בארצות הברית, בטורונטו, לוס אנג'לס וסן פרנסיסקו. הרב משה וישנפסקי החל לעסוק בניהול 'גל עיני', ואני המשכתי בעשייה, עד שהרב איציק והלנה ערד מרחובות לקחו את הניהול לידם.
לאחר מכן פתחתי בית חב"ד בביתנו ברובע היהודי, שבמשך 37 שנים מכניס אורחים בלילות שבת ובחגים. אנחנו מבשלים ומכינים אוכל טבעוני, צמחוני ובשרי, כל אורח מקבל מה שהוא אוהב לאכול. ויש כמובן וודקה ומשקאות נוספים כמיטב המסורת החסידית. עד היום עברו בתוך ביתנו 150 אלף אורחים. בשמונה השנים האחרונות אני גם מפרסם יהדות וחסידות באתר מיוחד באנגלית (www.intimate with the infinite.com), ובשני דפי פייסבוק.
