תופעה: חלק גדול מהגויים שעולים לארץ במסגרת חוק השבות, יורדים מהארץ

בשיחה עם הקול היהודי מתייחס הסטטיסטיקאי והדמוגרף פרופ' סרג'ו דלה-פרגולה, לנתוני ההגירה החריגים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומדגיש כי רבים מהעוזבים את ישראל אינם יהודים. פי עשר מאשר חלקם באוכלוסיה.

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהתפרסמו השבוע כמידי שנה סמוך לראש השנה, מעידים על הגירה שלילית מישראל. אולם מבט מעמיק מגלה כי רבים מהעוזבים את ישראל בשעת המלחמה הינם גויים זכאי חוק השבות, אשר עלו לישראל בשנים האחרונות, הצטיידו באזרחות ישראלית ובסל קליטה מפנק, וכעת המשיכו את מסעם בעולם.

הנתונים שמציין הפרופסור מתכתבים עם מספר כתבות שערכנו בקול היהודי בנושא, המצביעות על אחוזים גבוהים של גויים בקרב העולים ממדינות חבר העמים. 

בשיחה עם הקול היהודי, מאשר הסטטיסטיקאי והדמוגרף פרופ' סרג'ו דלה-פרגולה, כי אכן נתוני ההגירה השלילית חריגים, ומציין כי במהלך המאה שנים האחרונות היו רק ארבע פעמים בהם היו נתוני הגירה שכאלו. "זה באמת דבר שלא כל כך היה בהיסטוריה הקודמת חוץ מאולי קצת בשנות השמונים. אולם בכל הפעמים הקודמות במאה העשרים היו בעיות כלכליות, והפעם הסיבה היא בטחונית", מתאר הפרופ' ומדגיש כי הנתונים המתפרסמים כעת נכונים לשנת תשפ"ד "מבדיקות שערכתי השנה, הנתונים גם בשנה זו הם מאוד דומים", הוא מציין.

נתוני ההגירה מתייחסים בעצם למספר האזרחים שעזבו את הארץ לתקופה של למעלה משנה לעומת התושבים שחזרו, אליהם נוספים גם העולים החדשים. בשנת 2024 עזבו את הארץ כ82 אלף אזרחים ושבו כ25 אלף, אליהם הצטרפו כ25 אלף עולים חדשים. 

אולם בניתוח עומק שערך דלה פרגולה גילה מאפיין מיוחד של רבים מהמהגרים. "בניתוח שלי קיבלתי מהלמ"ס נתונים שאולי אחרים לא ראו, לגבי ההרכב גם של הנכנסים וגם של היוצאים על פי הגדרה של יהודי או אחר במסגרת חוק השבות, ומצאתי שבאמת אחוז הלא יהודים הוא מאוד גבוה". 

"ב2024 כמחצית מכל המאזן השלילי של התושבים, לא היו יהודים לפי ההלכה. וזה כמובן נתון שהוא מעניין, מפני שהאחוז שלהם באוכלוסייה היהודית בישראל הוא בערך חמישה אחוז ולכן למצוא כמחצית מבין אלה שעזבו זה אומר שיש נטייה יותר מאשר פרופורציונלית, כלומר יש נטיית יתר לא להישאר אצל אנשים שהם לא מוגדרים כיהודים", אומר דה פרגולה.

"אני יכול לנסות להסביר את זה בכך שיש אנשים שיש להם זכאות עליה והם עולים, אבל הם לא עושים את זה ממש מתוך רגש או מתוך כוונה להישאר לטווח ארוך. הם רואים את זה אולי יותר כפוליסת ביטוח מול הקשיים של רוסיה ואוקראינה שכידוע הם במלחמה ולכן מקבלים תושבות ישראלית, אבל ברגע שהמצב בישראל נהיה מאוד קשה אז הם אומרים 'למה לי?' גם אומרים לי שאני לא שייך או שאני בעצמי לא כל כך מרגיש שאני שייך, אז אני יכול לנסות את מזלי אולי במקום אחר".

בנוסף מציין הפרופ' כי מעקב שערכו ברשות האוכלוסין בקרב עולים חדשים כשנה או שנתיים לאחר העליה הראה כי "אחוזים לא קטנים של עולים שבאו בעיקר מרוסיה נשארים כאן תקופה קצרה יחסית, אחר כך הם כבר נוסעים למקום אחר". 

עם זאת מדגיש הפרופ' כי גם בקרב האוכלוסיה היהודית ישנה הגירה שלילית, אם כי נמוכה בהרבה. 

"כולם שומעים את המספר של שמונים אלף והוא בהחלט מספר מאוד מדהים. אך כשבודקים אחר כך לסוגים השונים של המהגרים עד לרמה של זהות יהודית או לא יהודית, אז המספרים הם בהחלט יותר קטנים. המינוס הכולל היה עשרים ושבע אלף, מתוך זה שש עשרה אלף מינוס יהודים, ואחד עשרה אלף מינוס לא יהודים". עוד מזכיר הפרופ' כי גם בקרב העולים החדשים ישנם רבים שאינם מוגדרים כיהודים על פי ההלכה היהודית "אחוז הלא יהודים מבין העולים גדל. בכל שנה מגיעים יותר עולים לא יהודים". 

לסיכום, מביע דלה פרגולה אופטימיות, כי רבים מאלו שעזבו - ישובו לאחר המלחמה, יחד עם עוד עולים חדשים רבים. "הכל תלוי בכלכלה. אם הכלכלה הישראלית תפרח ותצמח, כפי שאני מקווה, אין ספק שהמקום הזה הוא אטרקטיבי. הרבה מאוד יחזרו וגם יבואו הרבה אחרים שמתלבטים בחו"ל ומתמודדים עם תופעות של אנטישמיות ללא תקדים".