אב בית הדין הצבאי: זריקות אבנים יכולות להיות מעשה קונדס

שבוע וחצי לאחר שהתינוקת אדל ביטון נפצעה אנושות מיידוי אבנים של ערבים, מפרסם עיתון הארץ פסיקה של אב"ד הצבאי בעופר, רס"ן אמיר דהאן, שזיכה מעבירה של ניסיון לרצח 4 ערבים שיידו סלע לעבר רכב יהודי בשומרון וגרמו לפציעתה של ילדה

פציעתה של הילדה אדל ביטון, המאושפזת עדיין במצב קשה מאוד, הציפה מחדש את מתקפת טרור האבנים ממנו סובלים התושבים היהודים ביהודה ושומרון. הרבה מהזעם שנצבר בקרב המתיישבים, מופנה כלפי מערכת הביטחון, שאינה עושה די ללכידתם של אותם פורעים ערבים ולעצירת התופעה הרווחת.

אולם מהכרעת דין שסיפק לאחרונה בית המשפט הצבאי בעופר, ופורסמה היום בעיתון הארץ עולה, כי גם במקרים בהם עושה צה"ל את הצעדים הראשונים, עוצר את מיידי האבנים ומעמידם לדין, מגיעה מערכת השיפוט הצבאית, ומסרבת לפעול למיגור המתקפה.

לפני שלושה חודשים בדיוק פרסם אב בית הדין הצבאי בעופר, רס"ן אמיר דהן, את הכרעת הדין בעניינם של אחמד חפש, עאדל שחאדה, איהאב אלחפש ונאאל חפש, ארבעה ערבים מהכפר מרדה הסמוך לאריאל.

על פי כתב האישום שהוגש כנגדם, השתתפו הארבעה ביידוי אבנים לעבר כלי רכב יהודים בכביש 505, בין אריאל לצומת תפוח, באירוע שהתרחש לפני למעלה משנתיים. הארבעה הגיעו בסמוך לכביש, זיהו רכב מסוג רנו בו נסעו בני משפחה יהודית מהשומרון, ויידו לעברו סלעים מטווח של כ-10 מטרים.

"כתוצאה מכך נופצו כל החלונות בצידו הימני של הרכב", נכתב בכתב האישום. אחד הסלעים, בגודל 12 ס"מ על 19 ס"מ, חדר מבעד לשמשה הקדמית ופגע בראשה של הילדה בת ה-12 שישנה באותה עת. לילדה נגרם שבר בראשה, והיא פונתה לבית החולים שם נותחה.

התביעה הצבאית ביקשה להרשיע את הארבעה בעבירה של ניסיון לרצח, אולם בהחלטה ארוכה ומנומקת, החליט בית המשפט לזכות את הארבעה מהעבירה שיוחסה להם. הם הורשעו לבסוף ביידוי אבנים ונשלחו לארבע שנות מאסר בלבד.

נרצח כתוצאה ממעשה קונדס

השופט דהאן, יהודי עבדקן מגדרה, שומר תורה ומצוות, לא הסתפק בהתייחסותו המקלה למקרה שבפניו, אלא אף קבע אמות מידה לפיהן לא כל זריקת אבן היא ניסיון רצח ובחלקן בכלל מדובר במעשה קונדס.

"עבירה של יידוי אבנים היא עבירה בעלת חומרה משתנה בכפוף לנסיבות", כתב השופט דהאן. "יכולה היא לשאת אופי של עבירה קשה וקטלנית המסכנת בוודאות קרובה חיי אדם, ויכולה להיות מעשה קונדס ללא פוטנציאל נזק של צעיר אשר אך בקושי חצה את גיל האחריות הפלילית".

"ברור כי יידוי אבנים גדולות על רכב נוסע בכביש מהיר הוא מעשה מסוכן ביותר אשר עלול לגרום פציעה ואף למוות", הודה דהאן, "אך הן הלכות הציפיות והן חזקת הכוונה המובילה להרשעה בעבירה החמורה ביותר דורשת מידה גבוהה יותר של הסתברות לגרימת תוצאת מוות".

את ריבוי התקיפות ביו"ש זקף השופט דווקא לחובתם של המותקפים. "למרבה הצער, מאות מקרים של יידוי אבנים על רכב באים בפני בית המשפט הצבאי בכל שנה. לעיתים רחוקות נפגע אדם פגיעה פיסית ולעיתים נדירות מאוד נגרם מוות לנהג או לאחד הנוסעים. אשר על כן, לא ניתן לקבוע כי התוצאה הטבעית של יידויי האבנים על רכב היא מוות של הנהג או הנוסעים בהעדר נסיבות חריגות ומיוחדות המעצימות את ההסתברות".

דהאן זכה לאחרונה לחיבוק חם בעיתון הארץ שם כונה "צדיק בסדום" הודות לפסיקותיו המקלות עם מחבלים ערבים, פסיקות שרבות מהן נהפכו אחר כך בערכאת ערעור. ואכן, גם הפעם דהאן לא מאכזב. למרות שהודה כי ישנה עליה במספר התקיפות, טען דהאן, כי אין זה מתפקידו של בית המשפט למגר את התופעה, וזאת בשונה מהמקובל בעולם המשפט לפיו הענישה אמורה בהחלט לכלול אף אלמנט של הרתעה.

 "להתרשמותי אכן עלה מספרן של כנופיות אשר מתאגדות יחד לשם יידוי אבנים מתוחכם, בין אם בשימוש ברכב נוסע ובין אם באמצעים אחרים ההופכים את האבן לנשק מדוייק וקטלני. אכן, לעבירות מסוג זה יתרונות רבים עבור המבצע ובהם המלטות קלה, קושי במניעת העבירה ויכולת פגיעה לא מבוטלת כשהסיטואציה של רכב נוסע על כביש משמשת בעצמה כמכפיל כח".

"אלא שאיני בטוח אם הדרך הנכונה משפטית להילחם בתופעה זו היא ייחוס אוטומטי של כוונת קטילה למיידי אבנים. ראוי לציין שמרחב הענישה של עבירה זו, די בו כדי לתת מענה למגוון גדול של מעשי עבירה ועבריינים ואין מקום להיזקק דווקא לעבירה השנייה בחומרתה בספר החוקים".

בפני השופט דהאן נידון בימים אלו מקרה נוסף של יידוי אבנים, בו אירעו תוצאות קשות בהרבה. לאחר הפסח צפוי דהאן למסור את החלטתו בעניין אחד מרוצחיו של אשר פלמר ובנו התינוק יהונתן הי"ד, שנהרגו סמוך לחברון לפני למעלה משנה כתוצאה מפגיעת אבנים שהשליכו לעברם ערבים מרכב נוסע.

התביעה הגישה כנגד השניים כתב אישום המייחס להם עבירה של רצח, אך בהמשך לקו המשפטי שמתווה השופט דהאן, ספק אם יהין להרשיע בעבירה החמורה, וייתכן שאף הם יזכו ממנו לייחס מקל.