בע"ה י"ב תשרי תשפ"ז
הרשמה לניוזלטר שלנו

בשליחת הפרטים את/ה מאשר/ת את מדיניות הפרטיות של האתר

Close

לבחור טוב בלי להסתבך

המדריך המעשי לבחירת ארבעת המינים: מה קריטי ומה פחות? חלק מהדברים מבוססים על לקט הלכות מהרב משה הררי מחבר "מקראי קודש" ודגשים מהרב ברוך אפרתי

  • יוסף רוסו, הקול היהודי
  • י"ב תשרי תשפ"ז - 16:09 23/09/2026
גודל: א א א
אילוסטרציה (צילום: איתן אלחדז/TPS)
אילוסטרציה (צילום: איתן אלחדז/TPS)

לפני שפותחים את הארנק

  • השגחה ונאמנות: כדי להיות בטוחים בכשרות ארבעת המינים, מספיק לוודא שעל האריזה חתום תלמיד חכם מוכר שבקיא בהלכות. ניתן לסמוך על כך לכתחילה, על בסיס הכלל של "עד אחד נאמן באיסורין".
  • רכישה ברשתות השיווק: אין שום בעיה לקנות את ארבעת המינים בסופרמרקטים, ולהפך – יש בכך מעלה. רכישה בסופר מבטיחה ששולמו מיסים ומונעת חשש של העלמת מס (שפוגמת בהידור המצווה), והערכות הנמכרות שם מגיעות לרוב עם הכשר מסודר.
  • הידור לעומת כשרות: החובה הבסיסית היא לקנות מינים כשרים, אך כלל נקוט הוא "הידור מצווה עד שליש". משמעות הדבר היא שראוי להוסיף כסף (עד שליש מהמחיר) כדי לשדרג את המינים לגדולים או יפים יותר, או כדי לצאת מספקות הלכתיים.

אתרוג 

מה חובה לבדוק:

ללא הכלאה: האתרוג חייב להיות לא מורכב. כדי להבטיח זאת, יש לקנות זנים מוחזקים הידועים ככשרים (כמו זן תימני), או זנים שגדולי ישראל, כדוגמת החזון איש, סמכו עליהם את ידיהם.

כתמים באזור החוטם: אם יש שינוי צבע לשחור, לבן או ירוק כהה מאוד באזור המשופע העליון של האתרוג (החוטם) – אפילו נקודה קטנה פוסלת את האתרוג. והספרדים מקלים בכך מהיום השני ואילך.

חסר: האתרוג צריך להיות "לקיחה תמה" (שלם). אם נקלפה קליפתו הפנימית או שנימוח בשרו או שנוצר בו נקב של ממש – הוא פסול ביום הראשון של החג.

גודל מינימלי: נפחו חייב להיות לפחות כשל ביצה בינונית (58 סמ"ק).

מה כדאי להכיר: (לא פוסל / כשר):

כתמים חומים: כתמים בצבע בז' או חום בהיר שנוצרו ממכה או משפשוף של עלה על האתרוג בעודו על העץ, אינם פוסלים אותו.

אתרוג ללא פיטמה: אתרוג שגדל בטבעו ללא פיטמה, או שהפיטמה שלו נשרה עוד כשהיה על העץ בתחילת גידולו – כשר למהדרין. הבעיה מתחילה רק אם הפיטמה נשברה ונוצרה גומה בגוף האתרוג.

הג

לולב 

מה חובה לבדוק:

ישרות השדרה: הלולב חייב להיות ישר. אם מרכז הלולב התעקם כמגל לכיוון צדדיו או פניו (הצד המרוחק מאיתנו בעת הנטילה) – הוא פסול. לעומת זאת, אם התעקם לאחוריו (לכיוון גב הלולב) – הוא כשר.

העלה המרכזי (תיומת): אם העלה המרכזי העליון נחלק ונפתח לגמרי עד לשדרה, הלולב עלול להיפסל. האשכנזים מחמירים לפסול במצב כזה, בעוד לספרדים הפסול חל רק אם רוב עלי הלולב נחלקו כך.

אורך הלולב: השדרה המרכזית (ללא העלים שבולטים מעליה) חייבת להיות באורך של לפחות 33 ס"מ, והיא חייבת לבלוט לפחות 8 ס"מ מעל קצות ההדסים והערבות.

חשוב להכיר (לא פוסל / כשר):

קליפה חומה ("קורה"): נוכחות הקליפה החומה בגב הלולב כשרה לכל העדות (ספרדים נוהגים להעדיף לולב עם קליפה זו, ואשכנזים מעדיפים ללא קליפה זו).

עלי לולב שיש בהם קמטים (כעין זיגזג) כשרים לחלוטין.

הדס 

מה חובה לבדוק:

משולש ("עבות"): זהו דין הכרחי – חובה ששלושה עלים יצאו מאותה נקודה בגזע ובאותו גובה ("קן"). אם העלים אינם יוצאים יחד, זהו "הדס שוטה" הפסול לכל ימי החג.

פיזור משולשים: רוב אורכו המינימלי של ההדס (שאורכו הנדרש הוא 24.5 ס"מ) חייב להיות מכוסה ב"קינים" משולשים כשרים. ובשעת הדחק מספיק 20.5 ס"מ.

יובש מוחלט: אם עלי ההדס הלבינו ונפרכים ומתפוררים במגע הציפורן – ההדס פסול.

מה כדאי להכיר (לא פוסל / כשר):

הדס שהעלים שלו רק נבלו מעט ("כמשו") אך עדיין שומרים על צבעם – כשר לחלוטין.

אם יש ענבים (פירות קטנים) על ההדס, כדאי לקטוף אותם לפני החג, אך אם הם ירוקים, הם אינם פוסלים.

ערבה 

מה חובה לבדוק:

גזל: בעיה נפוצה במיוחד בערבות. חובה לקנות ממוכר אמין, שכן ערבה שנקטפה ללא רשות משטח ציבורי או פרטי – פסולה.

נשירת עלים (סכנת ברכה לבטלה): אם נשרו רוב העלים בשיעור העליון של הערבה, היא פסולה. והספרדים מיקלים בכך בימי חול המועד. הרב אפרתי מזהיר כי בסטים ציבוריים בבתי כנסת, שעוברים מיד ליד, הערבות מאבדות עלים במהירות רבה. מי שמברך עליהן במצב זה לא רק שאינו יוצא ידי חובה, אלא מברך ברכה לבטלה.

ראש קטום: אם הגבעול המרכזי של הערבה בראשה נחתך ונקטם, היא פסולה. והספרדים מיקלים בכך בימי חול המועד. מסיבה זו רבים מחפשים ערבה עם "לבלוב" (עלה קטן בקצה העליון) המעיד על שלמותה.

יובש: ערבה שהתייבשה לחלוטין ואיבדה את המראה הירוק שלה פסולה.

חשוב להכיר (לא פוסל / כשר):

ערבה שעליה כמושים ורפויים - עדיין כשרה (להבדיל מיבשה לחלוטין).

עלים שיש בהם חורים או נקבים אינם פוסלים את הערבה. מומלץ מאוד, גם אם לא חובה, להחליף את הערבות במהלך החג כדי לשמור על הידורן, אך יש לעשות זאת בזהירות כדי לא לתלוש בטעות עלים תקינים מההדסים או מהערבות החדשות.

מעלת ארבעת המינים שגדלו בארצנו הקדושה

כתבו כמה מגדולי הפוסקים (ראשונים ואחרונים) שמעלת ארבעת המינים שגדלו דווקא בארץ הקודש הינה גדולה ועצומה, ולהיפך. "ועל כן כל איש מישראל אשר נגעה יראת ה' בליבו, לא ייקח אלא אתרוגי ארץ ישראל. ואיך לא נבוש ולא ניכלם ליטול ארבעת המינים שגדלו בארץ העמים" (כגון אתרוגים שגדלו במרוקו). 

לסיום

בעת בחירת המינים, ראוי לכוון לקראת קיום המצווה, לשמוח בה ולהשתדל להדר במידה הנכונה לרצון ה'. וכמו לפני כל מצווה, נכון להתפלל גם על עצם ההכנה והבחירה – נבקש מה' שייתן ברכה במעשה ידינו, ושנצליח לעובדו באמת, בשמחה ובנקיות הלב, ללא תחרות או השוואה לאחרים, אלא הכל אך ורק לשם שמיים. חג סוכות שמח! 

 

 

תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי: