בגוש עציון ציינו את קרב כ"ה בניסן בו נפלו 12 לוחמים

בסוף השבוע נערך אירוע הנצחה לרגל 65 שנה לקרב כ"ה בניסן תש"ח, בו נפלו 12 לוחמים על אדמות גוש עציון. במהלך האירוע צעדו מאות תלמידי גוש עציון, תושבים ולוחמים באבני המורשת עד למקום בו התחולל הקרב
[caption id="attachment_61428" align="aligncenter" width="430" caption="הלוחמים סמוך לאנדרטה (יח"צ)"]
"התצפית מודיעה: 'שיירת משוריינים נראית באופק'. המשוריינים מתפזרים בין ההרים ותופסים עמדות. בשעה 8.00 פתח האויב בהרעשה מכלי נשק אוטומטיים ומרגמות 3. ניתן אות אזעקה. חיש מתמלאות העמדות בלוחמים. קרב עז מתפתח. רבים הפגזים הנופלים בשטח והשריקות המחרידות משפיעות במובן הפסיכולוגי. שטח פגיעתם הולך וגדל. אני מתחפר עמוק בתוך השוחה שבגזרה הקדמית, ומצטער על שלא העמקתי חפור. בתוך רעש ההפצצה וטרטורי כדורי הויקרס, מגיעות לאוזני צעקות : 'עזרה חובש' ", עדות מתוך יומנו של לוחם מקרב כ"ה בניסן, שהתקיים לפני 65 שנה בימי מלחמת העצמאות.
קרב כ"ה בניסן שהתרחש בימי מלחמת העצמאות, היה אחד מהקרבות הקשים, בו ספגה מדינת ישראל מכה קשה ואיבדה 12 לוחמים. הקרב היווה את שיאה של מערכת קרבות בהם גוש עציון שימש עמדה דרומית של ירושלים במלחמת העצמאות. מאחר והאויבים ריכזו את כל הכוחות שלהם בהתקפה על הבירה העברית, על גוש עציון הוטל להגן על ירושלים מדרום.
ביום שישי התקיים אירוע לרגל 65 שנה לקרב במהלכו צעדו 600 תלמידי גוש עציון, משפחות ולוחמים בעקבות לוחמי תש"ח מהגבעה הצהובה שבלב גוש עציון ומכפר עציון אל עבר המנזר הרוסי בו התחולל הקרב. האירוע התקיים ביוזמת אגף חינוך במועצת גוש עציון, מתנ"ס גוש עציון, עמותת תיירות גוש עציון ובית ספר שדה כפר עציון, ולאחר הצעדה נערך טקס בהשתתפות סמח"ט חטיבת עציון איאס פארס, סגן ראש מועצת גוש עציון משה סוויל ויעקב לניאדו לוחם בקרב שסיפר את עדותו.
אז איך הכל התחיל? בתגובה על תקיפת התחבורה הערבית, הותקף גוש עציון על ידי המוני ערבים בסיוע תותחים ומשוריינים ובשיתוף פעיל של הלגיון הערבי וכוחות המנדט הבריטי שעדיין פעלו בארץ. מטרתם הייתה לסלק את כוחותינו מהמשלטים החולשים על הכביש הראשי – ציר ירושלים חברון, שמשבשים את התנועה בו. הבריטים תכננו לפנות את ירושלים ביום תום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל (14 במאי 1948 למניינם) במספר צירי תנועה שאחד מהם - הדרומי, היה מירושלים לעבר חברון ומשם למצרים. לפיכך טענו כי הם מבקשים להבטיח תנועה חופשית בציר תנועה ראשי זה.
לאחר קרב נואש עלה בידי התוקפים הערבים לכבוש את המנזר הרוסי. עם ערב נתפס המנזר על ידי כוחותינו כאשר נמשכה תקיפת התחבורה הערבית ומצבו של גוש עציון נתגלה כחמור ביותר. מוש, משה זילברשמיט, מפקדו האחרון של גוש-עציון היה מודע היטב לכך שתקיפת התחבורה הערבית בהוראת הפיקוד העליון עלולה להביא את גוש עציון למערכה שתהיה למעלה מכוחו. אבל לטענתו: "זה צריך להיות קרב מצדה, תוך הכרה כי בעמידתנו עד הסוף אנו עוזרים להצלת ירושלים".

הכתבה באדיבות יח"צ