- הרשמה לניוזלטר
- מועדון המשפיעים
- שימושון
- אודות
- תרום לנו
- צור קשר
בשקט יחסי, הרחק מעיני המצלמות שמתמקדות לרוב בנושאים כמו בחירת שופטים ומעמד היועמ"שית, אושר לאחרונה חוק המשיב לבתי הדין הרבניים את הסמכות לדון בדיני ממונות (סכסוכים אזרחיים) בהסכמת הצדדים – סמכות שניטלה מהם לפני כעשרים שנה בפסיקת בג"ץ.
עבור האזרח הממוצע, ייתכן שמדובר בעוד סעיף חוק מורכב, אך כנס 'ציון במשפט תיפדה', שנערך השבוע בישיבת בית אל, ביוזמת כולל הדיינות בישיבה ובשיתוף הרבנים יעקב יקיר ויאיר קרטמן, טען שמדובר ברעידת אדמה של ממש. הכנס, שריכז את בכירי הרבנים, הדיינים והפוליטיקאים ובראשם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ויו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן, חשף תוכנית פעולה של ממש. לא עוד ניסיונות השתלבות והשפעה שקטה, אלא בניית חלופה מערכתית, אידיאולוגית ומעשית לבית המשפט האזרחי.
אחת התובנות המטלטלות ביותר שנשמעו בכנס עסקה בשינוי הדיסקט של הציבור הדתי מול מערכת המשפט. במשך עשרות שנים, קיוו בציונות הדתית כי שילוב שופטים חובשי כיפה בתוך בתי המשפט הכלליים יביא להזרקת ערכים מהמשפט העברי אל תוך הפסיקה הישראלית. ההנחה הזו התנפצה.
הרב אריאל בראלי, רבה של בית אל, שיתף את הקהל במסקנתו הכואבת של אחד מגדולי חוקרי המשפט העברי: "פרופ' רקובר ממרום שנותיו וניסיונו אומר כי השיטה של להשפיע מבפנים על מערכת המשפט על ידי שופטים דתיים נכשלה כישלון חרוץ".
התגובה לכישלון הזה לא הייתה ייאוש, אלא יציאה לעצמאות. הרב משה מאיר אבינר, ראש כולל דיינות, הסביר כיצד פסיקת בג"ץ ההיסטורית שניסתה לצמצם את כוחם של בתי הדין, פעלה כבומרנג: "הציבור התעורר, הוקמו בתי דין לממונות בקהילות וביישובים רבים, התרחב לימוד הדיינות... המהלך הזה הוביל גם חזרה לכנסת לתיקון החקיקה".
כעת, המטרה היא להעצים את בתי הדין הללו. הרב בראלי קרא להמשיך בחקיקה שתקנה גם לבתי הדין הפרטיים והקהילתיים סמכויות אכיפה, ללא צורך באישור פורמלי של שופט אזרחי, מתוך חזון של שינוי הצומח מלמטה, מהסכמים מסחריים בין אזרחים שיכללו סעיפי בוררות הלכתיים.
כדי שהאלטרנטיבה הזו תעבוד, מובילי המהלך מבינים שההלכה חייבת להתכתב עם מציאות החיים המודרנית. כדי להביא את הציבור הרחב, דייני ישראל נדרשים להיות, כפי שהוגדר בכנס, "מדינאי משפט".
ראש ישיבת בית אל, הרב זלמן מלמד, הביע עמדה אמיצה בסוגיה כואבת שמשכה ביקורת ציבורית חריפה כלפי בתי הדין הרבניים: "בנושא מזונות הילדים יש לראות איך מטילים אחריות גם על האישה כאשר היא אמידה. על הרבנות הראשית לתקן תקנות בנושא זה". בנוסף, התייחס הרב לאתגרי הכלכלה המודרנית וקבע נחרצות: "ברור לכל בר דעת שיש לחייב על פגיעה וגזלה של יצירה רוחנית, ויש לחייב על כך גם בבתי הדין". התפיסה היא שמערכת משפט אינה יכולה לקפוא על שמריה, ועליה ליזום פתרונות הלכתיים לנושאים כמו זכויות יוצרים, תאגידים וחוזים מודרניים.
הדוברים בכנס הבהירו כי המאבק איננו על פרוצדורה, אלא על נשמת אפה של המדינה. הרב יעקב יקיר חזר אל פסק דין "סימה אמיר" משנת 2006, בו שללה השופטת אילה פרוקצ'יה את הסמכות לדון בדיני ממונות מטעמים של "עקרון החוקתיות". לדבריו, הסיבה האמיתית לא הייתה פורמלית אלא ערכית.
הראיה לכך, סיפר הרב יקיר, הגיעה שבוע בלבד לאחר העברת החוק הנוכחי, כאשר השופטת בדימוס פרוקצ'יה פרסמה מאמר בו טענה כי החוק מעניק סמכות למערכת המושתתת על מערכת ערכית שונה מזו של בית המשפט. "יצא המרצע מהשק", קבע הרב יקיר, "המאבק הוא ערכי, בין התפיסה הדתית של המשפט שמייצגים אהרן ברק ותלמידיו לבין ערכי היהדות והתורה".
על כך הוסיף הרב יאיר קרטמן ציטוט של שופט העליון המנוח צבי טל: "לא מדינת ישראל הקימה את בית הדין הרבני. בית הדין הרבני קדם לתקומתה של מדינת ישראל". המסר היה: סמכותה של התורה אינה נשאבת מחסדי המחוקק הישראלי, אלא מייצגת מוסד לאומי-היסטורי שורשי.
נקודת הזמן הנוכחית שבה אמון הציבור במערכת המשפט מצוי בשפל, מסומנת בכנס כהזדמנות היסטורית. בתי הדין לממונות מציעים מודל שונה: נגיש, קהילתי, ומכוון בראש ובראשונה לעשיית פשרה ושלום בטרם חיתוך הדין.
הרב משה חביב תיאר זאת במילים פשוטות: "המצב החדש מהווה הזדמנות, כיוון שהאמון במערכת המשפט ירוד מאוד, ועם ישראל מחפש דין צדק ומים חיים - ויוכל למצוא אותו במשפט התורה".
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', קרא לדיינים "להציג חלופה משפטית מאירה וצודקת".
המערכה על עיצוב המשפט בישראל עולה שלב, והפעם – הבשורה אמורה לצמוח מהקהילות, מהחוזים שבין אדם לחברו, וממערכת בתי דין שמציבה עצמה כחלופה עמוקה וערכית לכיסא השופט בהיכל המשפט החילוני.
