כל מה שצריך לדעת על חוק הבוררות החדש

מה החוק הזה בעצם אומר?

החוק אומר דבר מאוד פשוט. שני אנשים בוגרים, שרוצים לנהל את ההתדיינות המשפטית האזרחית ביניהם על פי דין תורה, יכולים לפנות לבית דין רבני של מדינת ישראל ולנהל שם את הדיון.

האם אפשר להכריח מישהו לבוא לדיון?

על פי החוק, אין שום דרך להכריח מישהו להגיע לדיון בבית הדין הרבני, אפילו אם הוא חתם בחוזה מראש שכל סכסוך ייפתר בבית הדין הרבני של מדינת ישראל. רק הסכמה מחודשת בעת פריצת הסכסוך, מאפשרת דיון בבית הדין הרבני. בנוסף הדיינים צריכים לוודא שאכן ישנה הסכמה של שני הצדדים לנהל את הדיון בבית הדין.

למה נזכרתם בזה עכשיו?

אז זהו שלא נזכרנו בזה עכשיו. אנשים רבים עוסקים בנושא הזה כבר 20 שנה. וכעת בשלו סוף סוף התנאים להעביר את החוק.

למה זה לא נהג עד היום?

עד שנת 2006 זה היה הנוהג במדינת ישראל והכל זרם בטבעיות. בשנת 2006 בג"ץ לקח לבתי הדין את היכולת לדון בעניינים אזרחיים, בניגוד לחוק ובניגוד לנוהג במשך כ 60 שנה במדינת ישראל.

מי בעצם תמך בחוק במשך השנים ?

בחוק תמכו במשך השנים חברי כנסת רבים ומלומדי משפט רבים. את הצעת החוק הראשונה הגישה ח"כ גילה פינקלשטיין מיד לאחר פסיקת בג"ץ שלקחה לבתי הדין את יכולת הדיון. בין מלומדי המשפט שתמכו בחוק וקידמו אותו נציין את פרופ' נחום רקובר, פרופ' אליאב שוחטמן, פרופ' ברכיהו ליפשיץ, והרב ד"ר רצון ערוסי. בין חברי הכנסת ניתן להזכיר את הרב יצחק לוי, זבולון אורלב, מתן כהנא, משה אשר, ינון אזולאי, ישראל אייכלר, ואבי מעוז. וכמובן, אין המלאכה נקראת אלא על שם גומרה, מגיש החוק ח"כ משה גפני ויו"ר ועדת חוקה ח"כ שמחה רוטמן, שפעלו במסירות ומקצועיות להעברת החוק בכנסת הנוכחית.

למה הייתה ההתנגדות כזאת לחוק?

ההתנגדות לחוק נובעת מכמה סיבות; מבורות, מפחד, ומהתנגדות עקרונית להיבטים של זהות יהודית במדינת ישראל. יש שחשבו שמדובר במשהו חדש שמעולם לא היה. שזה בורות. יש שחשבו שהחוק הוא חלק ממגמה של רצון לשנות את אורחות חייהם בכפייה. שזה פחד. ויש שפשוט לא רצו לתת כוח לשום גוף שפועל על פי התורה. לדוגמא: התנגדות מרכזית וקולנית, מהכיוון של שדולת הנשים בישראל ושל ראשי גוש האופוזיציה כמו לפיד ובנט, הייתה החשש שההסכמה לדיון תיערך לא באופן חופשי. והנה, רגע לאחר אישור החוק יצאו כבר סרטונים של שדולת הנשים, שאומרים שאף אחד לא חייב להסכים להגיע לדיון בבית הדין הרבני. מה שבאמת נכון על פי החוק. את המידע הזה הם ידעו לפני האישור הסופי של החוק, ובכל זאת הם בחרו שלא להתייחס אליו ולתקוף את מי שקידם את החוק, בנקודה שהם יודעים שאינה נכונה.  

למה החוק הזה חשוב?

החוק שמשיב לבתי הדין הרבניים את היכולת לדון בעניינים אזרחיים בהסכמת הצדדים, שעבר השבוע במליאת הכנסת בקריאה שניה ושלישית, הוא חוק שיש בו צדק, צורך והזדמנות.  צדק; במובן שהוא מתקן עוול היסטורי, בהשבת סמכות השיפוט, שנלקחה מבתי הדין על ידי בג"ץ בניגוד לחוק, ובניגוד לנוהג השיפוטי באלפי שנות היסטוריה יהודית ועשרות שנות שיפוט רבני במדינת ישראל. צורך; במובן שהוא נותן מענה לרצון של אנשים המבקשים להסדיר את ענייניהם האזרחיים על פי עולם הערכים וסולם העדיפויות התורני, בבית דין רשמי, מקצועי, ומפוקח. והוא הזדמנות לפיתוח משפט תורה במציאות ריבונית ישראלית מתחדשת. הוא מאפשר לפתח את תפיסת הצדק של התורה בצורה קוהרנטית ולא מבוזרת, ולייצר התאמות לעידן ריבוני מתוך מנגנון פנימי וללא כפיפות חיצונית. הוא חוק של שוק חופשי, שבו רק שיפוט שיקרין צדק מרומם יוכל למשוך אליו אנשים. החוק יעשיר ויאתגר את תפיסת הצדק ואת מערכת השיפוט הישראלית, ובכך יתרום למתח אינטלקטואלי חיובי ומפרה.

ממתי דיינים מבינים בעניינים אזרחיים?

דיינות לומדים יותר שנים משלומדים רפואה. ספר קאנוני של לימודי הדיינות הוא השולחן ערוך שחיבר רבי יוסף קארו. ההכשרה שעוברים הדיינים כוללת לימוד בהיבטים הקשורים במשפחה  בחלק 'אבן העזר' של השו"ע, ובעניינים אזרחיים בחלק 'חושן משפט'. על מנת להתמנות לדיין יש לעבור מבחני הסמכה, לכתוב פסק דין לדוגמא, ולעמוד בפני ועדה שבודקת התאמה לתפקיד. במשך אלפי שנים נכתבו תשובות הלכתיות העוסקות בהיבטים אזרחיים. בתי הדין הרבניים ניהלו את קהילות ישראל בהיבטי המשפט האזרחי אלפי שנים, באלפי מקומות, והיוו כוח מרכזי בשימורו הלאומי של עם ישראל אפילו במציאות של חוסר ריבונות.

מה שעבד בזמן הריבונות הישראלית בארץ ישראל בעבר ובשנות הגלות, ודאי יעבוד גם בעידן של הריבונות המחודשת של מדינת ישראל. גם במדינת ישראל עד שנת 2006 נכתבו אלפי פסקי דין תורניים אזרחיים. חלקם פורסמו בקבצים בשם פסקי דין רבניים. מאז 2006 התפתחות משפט התורה נבלמה כתוצאה מפסיקת בג"ץ שאסרה על בתי הדין הרשמיים לדון בעניינים אזרחיים. כעת הגיע הזמן לחדש את התנופה. לבתי דין ישנו עולם תורה העומד לצידם. בתי מדרש לדיינות שמכשירים פרחי דיינים, ישיבות, כוללים, בתי דין פרטיים, ומכוני מחקר תורניים. יישום החוק הוא הזדמנות מחודשת לרתום את כל אלו לשמש כרקע אינטלקטואלי ותורני לפיתוח פילוסופיה משפטית רלבנטית, ולהיות קבוצת ביקורת ודיוק לפסקי דין ומהלכים בעולם הדיינות.

אז מה החזון להמשך?

החזון הוא מערכת משפט תורנית יעילה וצודקת. מקצועית, זריזה, מוארת וחותרת לאמת ושלום. מערכת שזוכה לסייעתא דשמיא מכוח זה שהיא שופטת לפי ערכי הנצח של ישראל, שמקורם בהתגלות האלוקית בהר סיני. מערכת שזוכה לגיבוי וליווי של עולם תורה עשיר ועמוק, ומערכת שעם ישראל יבחר בה מתוך רצון וקבלה.

הכותבים הם ראשי ארגון תורת המדינה, וראשי תחום משפט בתי הדין במרכז יכין