חיזוק לבתי הדין: עברה בקריאה ראשונה השבת הסמכות לדון בעניינים ממוניים

לאחר שנים ארוכות של דחיקת סמכויותיהם של בתי הדין הרבניים ע"י פסיקות בג"ץ מסתמן לראשונה שינוי מגמה. 

המעניין הוא כי מכל הנושאים אשר "תקועים" בקואליציה בגלל חוק הגיוס והמשבר מול החרדים, דווקא תחום משפט התורה הצליח להתקדם בשבוע שעבר, וזאת באמצעות דיל שנעשה בתוך הקואליציה לפיו בתמורה לקידום רפורמת התקשורת של השר קרעי, יקודם גם החוק להשבת הסמכות לבתי הדין לדון בדיני ממונות במסגרת חוק הבוררות. וכך תיקון החוק הזה עבר למעשה בקריאה ראשונה במליאה. 

לצידו עברה החלטה משמעותית מאוד אף היא להעביר הוראת שעה שתחזיר לבתי הדין את הסמכות לדון ולפסוק במזונות הילדים בתיקי הגירושין, וזאת למשך השנתיים הבאות עד לגיבוש חוק קבע בנושא. 

שתי הסוגיות האלה מקודמות בתוך וועדת חוקה, חוק ומשפט, בראשות ח"כ שמחה רוטמן. יאמר לזכותו שהבטיח עוד לפני שבעה חודשים שהוועדה שלו תקדם את הנושא ואכן בשבוע שעבר נרשמה תחנה נוספת בהליך המורכב הזה. מדובר בסוגייה שלא מעסיקה את השיח הציבורי למרות היותה בעלת משמעויות רחבות בכל הקשור לעיצוב סוגיות דת ומדינה. 

אנשי מרכז יכין ותורת המדינה הם ללא ספק אחד המנועים המשמעותיים בדחיפת הנושא. "מדובר בהתנקזות של מאמץ ארוך שנים למושב הזה של הכנסת" אומר לנו הרב קובי יקיר "בתקווה לתקנה אמיתית של מועצת הרבנות הראשית בעניין שתהיה מעוגנת ותחייב כחוק גם את הערכאות האזרחיות הדנות בעניין"

הרבה יותר מדיני ממונות

החוק שעבר כאמור בקריאה ראשונה במליאה עתיד להביא לתיקון של עוול בן כמעט עשרים שנה, לאחר שב-2006 בית המשפט העליון החליט לגרוע מחוק הבוררות את בתי הדין הרבניים הרשמיים ושלל מהם את היכולת לעסוק בדיני ממונות. כך נוצרה מציאות שבה גופים חיצוניים יכולים לפסוק בדיני ממונות אך היחידים שאינם יכולים לעשות זאת הם דווקא בתי הדין הרבניים. 

לא בכדי הסוגיה הזו הפכה לעקרונית והיוותה נדבך נוסף בנגיסת הסמכויות של בתי הדין ע"י בית המשפט העליון וממילא הפכה לחלק מהמאבק העקרוני בנושא הזהות היהודית של מדינת ישראל. 

במשך שני העשורים האחרונים ניסו פעמים רבות לתקן את החוק אך ללא הצלחה - עד לשבוע שעבר. כמובן גם ההישג הזה עדיין חלקי וכדי להשלימו על הקואליציה להצליח להעביר אותו גם בקריאה שנייה ושלישית לפני היציאה לבחירות. 

תיקי המזונות: התגוששות בת 56 שנה

הישג נוסף, מורכב קצת יותר, הוא ההחלטה הנוספת שהתקבלה בשבוע שעבר בוועדת החוקה - להעביר הוראת שעה להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים בעניין כריכת מזונות הילדים בתביעות גירושין. 

כאן הסיפור מורכב קצת יותר. החל משנת 69 מתקיים מאבק בין בג"ץ לבתי הדין בכל הקשור לסמכויותיו לדון במזונות הילדים - בג"ץ הורה לבתי הדין לחדול מלעסוק בתחום, במספר הזדמנויות לאורך השנים. וזאת, חשוב להדגיש, בניגוד ללשון החוק שמסדיר בפירוש את כוחם של בתי הדין לעשות זאת. אלא שיאמר לזכות בית הדין הרבני שלאורך כל השנים לא התרשם מהוראות בג"ץ והמשיך להיצמד דווקא ללשון החוק ולא לפרשנות שניתנה לו ע"י מערכת המשפט והמשיך לדון ולפסוק במזונות. אלא שבפועל בכל הזדמנות בג"ץ ביטל פסקי דין של בתי הדין בנושא מזונות שהובאו בפניו. 

אבל בניגוד לסוגיות אחרות שבהן הקואליציה נעמדת נגד בג"ץ, בסוגיה הזאת של מזונות הילדים, לא ממהרים חברי הכנסת לעמוד לצד בית הדין הרבני וזאת בגלל שחברי כנסת רבים בימין שותפים לביקורת על מדיניות הפסיקה של בתי הדין ככזאת שמפלה באופן חריף את הגברים ומטילה עליהם פעמים רבות אחריות כלכלית לא פרופורציונלית בכל הקשור למזונות הילדים. 

בעקבות הביקורת החריפה נגד פסיקת בתי הדין ומתוך הבנה שנוצרה הזדמנות להשיב בקואליציה הנוכחית את סמכויות בתי הדין בנושא מזונות - הראשון לציון ונשיא בית הדין הרבני הגדול הרב דוד יוסף מינה לפני מעל חצי שנה וועדת דיינים שתפקידה לעצב מחדש את מדיניות בתי הדין בסוגיית פסיקת המזונות. 

הוועדה המדוברת הייתה אמורה להעביר את מסקנותיה לבית הדין הרבני לפני ראש השנה אך היא טרם עשתה זאת. למרות זאת, בשבוע שעבר התקבלה כאמור ההחלטה לקדם את הוראת השעה שתאפשר לבתי הדין לחזור ולדון במזונות בתיקי הגירושין וזאת מתוך רצון לחזור למעשה לקיום הוראת החוק. 

בדברי הסיכום בוועדה, הדגיש הרב יעקב יקיר את האחריות של בית הדין להמשך ההתקדמות בתהליך כך שהוועדה אכן תפרסם את מסקנותיה. "אני רוצה לפנות פה לייעוץ המשפטי של בתי הדין" אמר הרב יקיר בפני חברי הוועדה ונציגי הרבנות "אל תהיו קטנים בעיניכם. הוועדה הזו היא ועדה שההחלטות שלה, יהיו חלק מהדין המחייב. המחוקק במדינת ישראל קבע בצורה מאוד ברורה שכל מי שדן בנושא מזונות הילדים, דן על פי הדין היהודי. כדי שהדבר יתקיים הדבר תלוי לא מעט בשאלה אם יהיה מתווה שנותן תיקון לבעיות שיש לנו היום, מתווה שידאג למשפחה בכללותה - לא רק לנשים, לא רק לגברים, לא רק לילדים. יש לנו משפחה בישראל". 

לצד ההתקדמות שהושגה כעת נותר להמתין ולראות האם ההזדמנות לקירוב משפט התורה לא תתפספס. הדבר תלוי גם בנכונות ובדחיפה קדימה של חברי הכנסת בימין המסורתי, אך לא פחות מכך בבית הדין הרבני ועד כמה יצליח לייצר את השינויים המתבקשים כך שיהווה אלטרנטיבה משפטית שתקבל את אמון הציבור.