בבית המשפט העליון ניתן היום (ג׳) פסק דין תקדימי שהורה למדינה להעניק אזרחות ישראלית לאזרח רוסיה ששוהה בשנים האחרונות בישראל תחת אשרת תייר.
סרגיי סולבייב, אזרח רוסי לא יהודי, נישא בברית המועצות בשנת 1982 לנטליה סולובייב, אזרחית רוסית יהודייה. לשניים נולדו בן ובת. נטליה עלתה לישראל בשנת 2005 מכוח ״חוק השבות״ וסרגיי נותר מאחור. בין השנים 2005-2009 השניים כלל לא התראו, לטענת סרגיי בשל קשיים כלכליים ואילוצים משפחתיים שאילצו אותו להישאר ברוסיה. בהמשך, סרגיי ונטליה התראו בביקורים ספורים הדדיים, אך למעשה במשך כ-13 שנים השניים לא חיו תחת קורת גג אחת.
בשנת 2018 בתום ביקור ברוסיה טסו השניים יחד לישראל. סרגיי נכנס ארצה תחת אשרת תייר, ונותר בארץ באמצעות אישורים זמניים. בהמשך, הגיש סרגיי בקשה לקבלת אזרחות, שכן סעיף 4א לחוק השבות מעניק את הזכויות המוקנות ליהודי לפי החוק אף לבני משפחתו של יהודי – ובכלל זה בן זוג. לטענת סרגיי הוא עונה להגדרת ״בן זוג״ חרף הניתוקים הממושכים שידעה הזוגיות בין השניים במשך השנים. סרגיי תמך את טענתו בכך שבשש השנים האחרונות מאז הגיע לישראל הוא חי עם נטליה תחת קורת גג אחת בדירה קטנה בחולון.
👉 הצטרפו לעמוד האינסטגרם שלנו
רשות האוכלוסין וההגירה ערכה מספר ראיונות לבני הזוג והתרשמה כי השניים למעשה לא מקיימים קשר זוגי. נציגי הרשות מצאו סתירות בתשובות לשאלות אינפורמטיביות שהוצגו לשניים ובתום בחינה ממושכת של בקשת סרגיי לקבלת אזרחות – היא נדחתה. הרשות טענה בין היתר כי גם בשנים האחרונות בהן סרגיי חי בדירה אחת עם נטליה ניכר כי השניים לא מנהלים זוגיות משפחתית רגילה. ערר שהוגש נדחה אף הוא.
עתירה מנהלית שהגיש סרגיי לבית המשפט המחוזי בתל אביב הסתיימה בפעם הראשונה בהסכמת הרשות לבחון את עניינו של סרגיי בשנית, ומשאף בקשתו החוזרת נדחתה שב סרגיי ועתר לבית המשפט המחוזי בתל אביב – ועתירתו נדחתה.
סרגיי הגיש ערעור לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב. כאמור, חרף מדיניות ההתערבות המצומצמת של ערכאת ערעור בכלל, ובפסקי דין של בית המשפט לעניינים מנהליים בפרט, החליטו שופטי העליון ברק-ארז, סולברג וכבוב פה אחד להורות למדינה להעניק אזרחות לסרגיי.
השופטת ברק-ארז ביקרה בהחלטתה את עמדת המדינה שלתפיסתה של ברק-ארז נובעת מתפיסה מקובעת ביחס לזוגיות: ״הזכות לעצב את חיי הנישואים והזוגיות בהתאם לצרכיו ולרצונותיו האישיים של כל זוג היא זכות בסיסית הקשורה היטב בזכויות היסוד של האדם, ובהן הזכות לכבוד, הזכות לחירות ואוטונומיה והזכות לפרטיות. זכויות אלה אינן תחומות בזמן, אלא חלות לאורך חיי הנישואים, כך שבני הזוג חופשיים לעצב מחדש את אופי היחסים ביניהם עם חלוף השנים. אל לרשויות ההגירה להסיק מסקנות באשר לאי-כנות הקשר הזוגי רק מפני שמערכת יחסים עוצבה בצורה השונה מהמודל ה"קלאסי״ - וזאת מבלי לגרוע מכך שהן רשאיות לבחון את הדברים על-פי מבחנים אובייקטיביים המותאמים לתכלית החקיקה הרלוונטית״.
אל השופטת ברק-ארז הצטרף השופט סולברג, שנחשב לסמן השמרני בבית המשפט, אם כי סולברג הסתייג מקביעותיה העקרוניות של ברק-ארז ביחס לסגנונות הזוגיים השונים עליהם יש להחיל זכאויות של בני זוג. לעמדתו של סולברג, במקרה הנידון הוצגו אינדיקציות להתקיימותו של קשר זוגי בין השניים ומשכך סרגיי עונה להגדרה של ״בן זוג״ בחוק השבות בצורה מספקת.
