במה עוסק צה"ל בעקבות הרצח בשומרון?

בעקבות הרצח אתמול הוקפצו מאות שוטרים וחיילים לתגבורת. לא בכדי להלחם באויב, אלא דווקא כדי להגן עליו. השלטונות ביקשו למנוע פעולות תגמול אך גרמו לתוצאה הפוכה - הבנה בקרב המתיישבים כי לא נותר לנו לסמוך אלא על ריבונו של עולם... ועל עצמנו 
[caption id="attachment_63241" align="aligncenter" width="496" caption="כוחות מג"ב ערוכים מול מתיישבים אתמול בזירת הפיגוע (נדב גולדשטיין-סוכנות תצפית)"]
החמ"ל בחטמ"ר שומרון עבד אתמול שעות נוספות. בסביבות השעה 8:00 בבוקר, עם הדיווח על הפיגוע הרצחני בצומת תפוח, ניתן האות, שגולל בעקבותיו רצף דיווחים, עדכונים והנחיות בלתי פוסקות.
אולם מרגע שנודע על תוצאות של האירוע הקשה, ובפרט על מקום מגוריו של הנרצח, השתנה אופי הדיווחים מן הקצה אל הקצה.
"בקשה להקפצת פלוגת מג"ב ליצהר - אושר", תקתקה החמ"ליסטית במרץ, מספר דקות לאחר שנקבע המוות. בעקבותיה הגיעה בקשה נוספת לכוח יס"מ, ועוד אחת, ותגבורת, והקפצת כוחות מהצפון. "יומן האירועים היה מוצף כולו בהיערכות החטמ"ר מול המתיישבים", העיד באזני אדם שנכח אתמול בחטיבה.
ובאמת, התוצאות נראו בשטח באופן מיידי. עשרות שוטרים וחיילים נשלחו ליישוב יצהר, שתושביו קיבלו באותה שעה את הבשורה הקשה על הירצחו של אביתר הי"ד. השוטרים התעמתו עם תושבי היישוב שירדו לצומת היישוב למחות על רצח חברם ועשו זאת עם הרבה מאוד נחישות ואפס רגישות.  
בשעות הערב, כשחזרנו מההלוויה הקשה בכפר חסידים, המתין לנו בצומת שוטר, שדרש מכל תושב שיציג בפניו תעודה מזהה. בש.ג. כבר המתין כוח מסיבי בהרבה, שכלל עשרות שוטרי יס"מ ומג"ב חמושים מכף רגל ועד ראש. בזמן שסגן מפקד המרחב לקח את תעודת הזהות שלי לבדיקה, שוחחתי עם השוטרים שהביעו מורת רוח מהמשימה שהוטלה עליהם, אך טענו כי הם "רק ממלאים פקודות". גם הסממ"ר הקשוח לא נראה מרוצה במיוחד מהמשימה שהוטלה עליו.
היחס הנוקשה לא הגיע במקרה. במערכת הביטחון ביקשו להעביר מסר לתושבי יצהר. ערבי שרוצח יהודי - זה לא בסדר, אבל יהודי שחושב למחות - זה כבר קטסטרופה. מפקדי המרחב שנכחו במקום אפילו לא ניסו לשדר אמפתיה ורגישות כלשהי. הסלקטור שהוצב בכניסה ליישוב פנה אלינו במבטא ערבי חריף והציג עצמו בשם סאלים אבו חלא.
אולם במשוואת האלימות ביהודה ושומרון, מסר המועבר לצד אחד, יחלחל תמיד גם לצד השני.
בזמן שעשרות השוטרים נפרסו בגזרת יצהר, נערכה התארגנות מסוג אחר לא הרחק משם. עשרות פורעים מהכפר ביתילו הסמוך לנחליאל הציבו מארב מתוכנן, וביצעו לינץ' ברכב היהודי הראשון שנקלע למקום. 
תושבי ביתילו הרי לא מודאגים. איש לא עמד אמש וביקש מהם ת.ז בכניסה לכפר. גם שוטר או חייל אחד לא נצפו במקום במטרה לאיים על שלוותם. הכוח הצבאי שנתקל במארב מיהר לשפר לאחור. למרות שארבעת החיילים שנכחו בג'יפ שהותקף היו חמושים, הם לא חשבו להשתמש בנשקם אלא המתינו דקות ארוכות עד להגעת הגז המדמיע. אחרי הכל ישנה הנחיה מגבוהה - לפעול בהרבה רגישות מול ה"אוכלוסיה המקומית".
גם בכפרים אל חאדר, אל פוואר, חורסה, אבו דיס, ענתא, ראס כרכר, רמון ולובאן א-שרקייה, בהם נרגמו רכבים יהודים באבנים ביממה האחרונה, כמו בכל יום של חול, לא נרשמה תנועה מיוחדת. התושבים שם ממשיכים לנהל את חייהם בשלווה ללא כל הפרעה. ואל דאגה, גם הלילה לא צפויים להתפרס בכפר כוחות מיוחדים. אחרי הכל מדובר בהפרות סדר מקומיות, לא ב'טרור יהודי' בדמותה של כתובת גרפיטי על בית.
בדומה ליום האתמול, גם הבוקר אספה אשתי טרמפיסטים משער היישוב כשיצאה לדרכה. כשעברה בצומת תפוח התקשרה אלי נרעשת. אתמול היא הורידה שם את אביתר הי"ד דקות ספורות לפני שנרצח. "הכל בדיוק כמו אתמול - כאילו כלום לא קרה", היא תיארה. "היהודים עומדים בטרמפיאדה, וסמוך אליהם באין מפריע עומדים כרגיל ערבים".  את הכוחות הגדולים ששלחה המשטרה היא דווקא ראתה, לא בצומת תפוח - שם לא נצפה אף לא חייל אחד שנשלח לתגבור, אלא ערוכים בצומת העליה ליצהר.
הרצח אתמול, ובעיקר התייחסות מערכת הביטחון לאירוע, חידדה עוד את המצב ביהודה ושומרון. מאות חיילים ושוטרים נשלחו לשטח לשמור על השקט במקרה הטוב, או על האויב הערבי במקרה הרע. המטרה לשמה נשלחו היא מניעת פעולות תגמול של המתיישבים, אולם כדרכו של פרדוקס, התנהלות המערכת מובילה את המתיישבים למסקנה הפוכה.
אילו היו רואים המתיישבים את כמויות השוטרים נפרסים בכפרים, פועלים ביד קשה יותר כנגד המחפים על פשע הערבים, יתכן והיו יכולים להירגע. אילו היו חשים במעט מה'הכלה' והרגישות לה זוכים הפורעים הערבים, יתכן והיו משתכנעים כי יש עם מי לדבר'. אך התנהלות צה"ל והמשטרה אתמול הובילה למסקנה אחת: צה"ל נמנע ממלחמה באויב ומפנה את כל מרצו לרסן אותנו, ולנו לא נותר לסמוך אלא על ריבונו של עולם... ועל עצמנו.