הדיווח על הצעת ביסמוט: פתרון?

ועדת חוץ וביטחון התכנסה אתמול (רביעי) כדי לדון בנושא חוק הגיוס, וח"כ בועז ביסמוט התייחס לשמועות על פתרון זמני לסוגיה הבוערת: במקום להעביר חוק, שמסלול האישור שלו ארוך ורצוף מכשולים, הנושא יקודם באמצעות "תקנות לשעת חירום" שיהיו תקפות לשנה אחת.

על פי הדיווחים, התקנות יכילו התחייבות של נציגי החרדים לגיוס "על פי צרכי הצבא" - כלומר בלי מכסה מוגדרת, אך במספרים גדולים יותר מבעבר. בנוסף, התקנות יכללו הקפאה של הסנקציות שהוטלו עד כה - כולל מבצעי המעצרים. על פי ביסמוט, יקבע גם ההבדל בין לומדי תורה למי שאינו לומד. "ישנה הבנה שבמציאות הנוכחית, בעיצומה של מלחמה, הצורך בחיילים הוא דחוף והכרחי, בעוד שחוק קבוע הוא תהליך ארוך ומורכב. לכן נבחנים גם פתרונות זמניים המותאמים לתקופה, כדי לתת מענה מיידי לצרכים הביטחוניים, ובמקביל להמשיך לקדם הסדרה כוללת ויציבה של חוק הגיוס בשיתוף פעולה ובאחריות". מסרו מלשכתו.

ההצעה הזו זוכה להתייחסות חיובית במפלגות החרדיות, ואולי אפילו מגיעה מהן - אך עלולה להתקל בהתנגדות בשל ההסכמה העקרונית לגיוס. יתכן, עם זאת, שתתקבל הצעתו של הרב משה מאיה, המתנה הסכמה חרדית לגיוס בפקודות מטכ"ל - שייעגנו בצבא את שמירת המצוות ואורח החיים החרדי.

גלגל הצלה לממשלה

מבחינת הממשלה הנוכחית, ההצעה מהווה גלגל הצלה: תקנות החירום לא מצויות בסמכות היועצת המשפטית, שחייבה את הממשלה לחוקק חוק לגיוס החרדים - וגם לא בסמכות בג"ץ שיכול לטרפד חוק הפוטר חרדים באופן גורף משירות. עד השנה הבאה יתקיימו כבר הבחירות, וכל כאב הראש ידחה לדיוני הממשלה הבאה. גם מבחינת המפלגות החרדיות זהו צעד של תוספת זמן - ללא יעדי גיוס או סנקציות, הציבור החרדי יכול לנשום לרווחה - עד השנה הבאה. 

מה יהיה אחר כך? עדיין לא ידוע. עם זאת, במידה ואכן ישולבו בתקנה גם פרטים המסדירים את הגיוס החרדי באופן שמשביע את רצונם של גדולי התורה החרדים, יתכן שהדבר יסלול דרך לחקיקה של חוק קבוע ומוסכם - המאפשר לחרדים להתגייס לצה"ל ולשמור על זהותם וערכיהם. עם זאת, סביר לא פחות שמדובר בניסיון לחמוק מהמורכבות שבמצב - ובעצם להשאיר אותו כמו שהוא: בלי חוק מסודר לכאן או לכאן, כשכל הצדדים נשארים באוויר ואף אחד לא מקבל מענה אמיתי.

ושוב: החוק של גנץ חוזר לשולחן

בפועל, לא הוצגו אתמול התקנות שעליהן נרמז בתקשורת. במקומן הציג את הצעת החוק שיזם בני גנץ בממשלה הקודמת, וזכה לתגובות זועמות מצד בני גנץ עצמו ושותפיו.

אחד המרכיבים המרכזיים בחוק שהגיש בני גנץ בתקופת ממשלת בנט-לפיד, היה הורדת גיל הפטור משירות לחרדים: תחילה ל-21, לאחר מכן ל-22, ובסופו של דבר ל-23. ההיגיון מאחורי ההצעה היה לאפשר לחרדים להשתלב בלימודים או בשוק העבודה מוקדם יותר, מבלי להיות תלויים לאורך שנים בדחיית השירות הצבאי.

בנוסף, החוק קבע יעדי גיוס שנתיים ומדורגים, כך שמספר המשרתים החרדים יגדל בהדרגה בהתאם לגידול הדמוגרפי.גם סנקציות הוזכרו בחוק: ישיבות שלא יעמדו לפחות ב-95% מהיעד יקבלו הפחתה ניכרת בתמיכה הממשלתית, עד 80% מהתקצוב.הצעת החוק אפשרה גם שילוב במסלולי שירות אזרחי ולא רק צבאי. בסיוון פ"ד אישרה  הכנסת את החוק בקריאה ראשונה באמצעות “דין רציפות”, ברוב של 63 מול 57. בכך המשיכה החקיקה מנקודת העצירה של הכנסת הקודמת, והנושא עבר להמשך דיון בוועדת חוץ וביטחון לקראת קריאה שנייה ושלישית.

כעת בני גנץ תוקף את החזרת החוק לשולחן הדיונים, וטוען כי הוא "לא רלוונטי למציאות הקיימת כיום". גם ח"כ אפרת רייטן (הדמוקרטים) זעמה על הצגת נוסח החוק, שלא כלל תיקונים שנעשו בוועדה לאחר ההגשה הראשונית. "יש תהום בין הנוסח הקודם שנכתב אחרי עבודה ממושכת לבין הנוסח שאנחנו קוראים עכשיו!"

נכון לעכשיו, לא ידוע על התקדמות משמעותית שהתרחשה ביישיבה מעבר לכך.