דרישה: אם ערכינו יעוגנו לא תהיה מניעה עקרונית לגיוס

מעט לאחר גל המעצרים הראשוני, והסערה הציבורית עליה כתבנו סביב צווי הגיוס ההמוניים – יכול להיות שהתהליך נכנס לשלב חדש. מאז הקמת הממשלה הנוכחית, סוגיית גיוס החרדים הפכה לאחת מנקודות המתח המרכזיות בקואליציה. החרדים קיבלו הבטחות לחוק גיוס מוסכם, אך הדיונים נדחו שוב ושוב. "מלחמת" שביעי באוקטובר והלחץ הציבורי דרשו מידה של שוויון בנטל, בעוד הציבור החרדי דרש קיום הבטחות כתנאי לשותפות. יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין עיכב שוב ושוב את הצגת החוק, והמפלגות החרדיות פרשו מהקואליציה – במטרה לשתק אותה מבפנים. ניסיון להאריך את צווי ה-8 עבור המלחמה בעזה כמעט ונפל עקב החרם החרדי והיעדרות חברי ליכוד.

בזירה הציבורית, המעצרים של בחורי ישיבה לפני כשלוש שבועות הובילו להפגנות, חסימות כבישים וסיסמאות של הפלג הירושלמי שנכנסו למיינסטרים החרדי. ההנהגה החרדית הגבירה את המסרים התקיפים, והרב הירש אף ביקר את העצורים, בעוד הרב לנדו הפיץ מסרים לחו"ל על מאבק רחב היקף.

במקביל, צה"ל ערך מבצע חריג לעריקים ומשתמטים, "מבצע החנינה החד־פעמי", שהסתיים אתמול. במבצע, שנמשך מ־17 עד 26 באוגוסט, נרשמו כ־250 עריקים, רובם מהמגזר החרדי (כ־180), שניתנה להם הזדמנות להתגייס ללא עונש מאסר. ימי הגיוס המיוחדים יאפשרו להם תהליך מואץ של מיון ושיבוץ, תוך שמירה על מסגרת שירות צבאי תקינה. המבצע הסתיים, אך האכיפה הרגילה תתחדש עבור מי שלא נרשם.

כך מתקיימת תמונת מצב מורכבת: קואליציה בשיתוק חלקי, לחץ ציבורי ומדיני, מאבק רחב בציבור החרדי – ובמקביל מבצעים צבאיים שמנסים למצות הזדמנויות לגיוס חרדים במסגרת השירות הצבאי, והתבססות של חידושים דוגמת חטיבת חשמונאים, שטקס הכומתה שלהם נערך בתחילת אב - יחד עם הסערות בציבור החרדי.

בימים האחרונים נחשפו הקלטות חדשות של הראשון לציון לשעבר, הרב יצחק יוסף, שבהן הוא מבקש לדייק את התבטאויותיו. אם בעבר אמר כי גם "בחור בטלן אסור לו להתגייס", הרי שכעת הוא מבהיר: הדברים נגעו אך ורק לבחורי ישיבה המצויים במשבר בלימודיהם – ולא לצעירים העובדים למחייתם. "לא התכוונתי שבחור שעובד במלצרות בלילה לא יילך לצבא – דיברתי על בחור ישיבה שנמצא בתקופת משבר", אמר.
עוד הוסיף הרב יוסף כי "אנחנו אוהבים את החיילים" והדגיש כי אינו רואה בעמדותיו ביטוי של זלזול בצה"ל. "אני מחזק גם את בחורי הישיבות וגם את החיילים. צריכים את שניהם".

   |גיוס אפשרי - "רק עם פקודות מטכ"ל"

קול נוסף שהצטרף לדיון הוא של הרב משה מאיה, זקן מועצת חכמי התורה של ש״ס. בראיון ל"קול חי" הסביר כי אם ייקבע בפקודת מטכ"ל הסדר ברור המבטיח שמירת שבת, קדושה וטהרה – אין מניעה עקרונית שצעירים שאינם לומדים יתנדבו לשירות צבאי. עם זאת, הוא הבהיר כי כיום מדובר מצד הצבא בעיקר בהצהרות, ולא בהתחייבות רצינית. במקביל, התבטא בחריפות נגד אי־עמידה בהבטחות לצעירי חטיבת "חשמונאים": "בטירונות קיימו את כל מה שהבטיחו, אחרי סיום הטירונות אפילו הבטחה אחת לא קיימו". יש לציין כי לדברי גורמים בצה"ל, הטירונות הסתימה לפני כשבועיים בלבד - כך שלא ברור להם מתי הופרו הבטחות ובאילו הבטחות מדובר. עוד רמזו כי יתכן והמידע שקיבל הרב היה שגוי - אך המחלוקת הזו עשויה בהחלט להתברר עם הזמן, ומעניין לראות את הפתח שנפתח כאן לגיוס התואם את ההלכה.

מעניין לציין כי לפני כשלושה שבועות נפגש ראש חטיבת תכנון ומנהל כח האדם , תא"ל שי טייב, עם הרב מאיה לשיחה ממושכת שנמשכה כשלוש שעות. טייב הציג בפניו את הנוסח המתגבש של פקודות מטכ"ל לחרדים, אך בביתו של הרב מאיה הבהירו בתגובה: "לא נותן שום הכשר ושום גושפנקה לאף מסלול צבאי כזה או אחר; כל ניסיון הידברות יעשה על דעת כל חברי מועצת חכמי התורה בלבד".

   |הרב זילברשטיין: "מי שלא לומד צריך להתגייס לאיפה שהרב שטיינמן סידר״

גם בציבור הליטאי נשמעו קולות חדשים: הרב יצחק זילברשטיין, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, נאלץ להפריך שמועה שהופצה בשמו ולפיה התיר לחלל שבת כדי להימנע מגיוס. בתיעוד שפורסם בעיתון "לכתחילה", הבהיר הרב כי מדובר בהבנה שגויה לחלוטין: "מי שפרסם את זה לא יודע בין ימינו לשמאלו. לא דובים ולא יער". עוד אמר הרב: "השלטונות לא נותנים ללמוד תורה? מה פתאום! זה לא נכון!! הם יעשו את הצבא, משהו יתנגד שילמדו תורה? מה פתאום!" והוסיף: "הרב שטיינמן סידר לנושרים מקום בצבא (נצח יהודה), שילמדו איתם ויחברו אותם".

לדבריו, מי שאינו לומד תורה צריך להתגייס למסלולים הייעודיים שהוסדרו על ידי מרן הרב שטיינמן זצ״ל בתוך הצבא – מקום שבו ניתן לשלב שירות עם לימוד ושמירה על זהות רוחנית. הוא שוחח בדברי תורה עם אל"מ אבינועם אמונה ומפקדים נוספים והתבטא בסיפוק:"אשרי עם ישראל שיש לו כאלה מפקדים".

התמונה הכוללת כיום מורכבת: מצד אחד, הרחוב החרדי עדיין מתוח מאוד לאחר המעצרים וצווי הגיוס ההמוניים. מצד שני, בהנהגה הרבנית ניכרת מגמה זהירה של דיוק, ריכוך ולעיתים גם פתיחת פתח לפתרונות חלקיים. ההבהרות של הרב יוסף, האמירות של הרב מאיה והעמדות הממתנות של הרב זילברשטיין – כל אלה עשויים לסמן כיוון חדש בשיח.

האם מדובר בתחילתו של תהליך של הידברות מחודשת מול המדינה, או רק בהערות נקודתיות שנועדו להרגיע את השטח? מוקדם לקבוע. מה שבטוח הוא שהמאבק סביב גיוס החרדים, שהיה נדמה כי ננעל על מסלול של הסלמה בלבד, קיבל בשבוע האחרון גוון מורכב יותר, והעוסקים בדבר מגששים אחרי פתרון שיהיה מקובל על ציבור רחב כמה שיותר. אולי יש כאן אפילו הזדמנות לשינוי של ממש: בחברה החרדית, וגם בצבא.

   |הפקודות והמציאות

עם זאת, כפי שעולה מהכתבה שפורסמה לאחרונה בקול היהודי, הבטחות ופקודות מטכ"ל  לא מספיקות כדי לשמר שינוי לאורך זמן. כאשר מידרו את רבני נצח יהודה מקבלת ההחלטות, נפתח הפתח להפוך אותו לגדוד המשונה שאנחנו מכירים היום: מקום בו רוב החיילים אינם דתיים, הפינות עוגלו, ואפילו החינוך מחדש נכנס בדלת האחורית.

הדבר מבהיר את נחיצותן של יוזמות כשל עו"ד ציפורי, עליו כתבנו בעבר: גוף חיצוני, המפקח מקרוב על התנהלות הצבא והעמידה שלו בהצהרות החגיגיות שהשמיעו יוזמי המהלך. אז האם בהסדר חדש תהיה לרבנים החרדים, אלה שאינם כפופים למערכת הצבאית, השפעה על ההחלטות?