"רק גוף רבנים חיצוני שייתן הכשר למסלולים יאפשר את כניסת החרדים לצה"ל"

סערת חוק הגיוס מערערת את יציבות הקואליציה, וקצת קשה להבין מה בדיוק נקודת המחלוקת. בעבר שוחחנו על חוק הגיוס עם עו"ד אורי צפורי, וכעת אנחנו חוזרים לשיחה נוספת איתו, כדי לנסות להבין מה פוצץ את השיחות, ומה הנקודה החשובה לציבור החרדי בסיפור

"כרגע אין טיוטת חוק ‫שאפשר לעיין בה, ‫אז קשה מאוד לדעת ‫הכל רק מפרסומים, והפרסומים בנושא מגמתיים" אומר לנו עו"ד צפורי. "מה שברור הוא שהחרדים ‫הסכימו ליעדים בהיקפים גדולים, ‫הסכימו לסנקציות, ‫גם סנקציות מוסדיות, ‫גם סנקציות אישיות, ‫בקיצור, ברור שיש פה פשרה או וויתור או השלמה ‫מאוד משמעותית ‫מצד המגזר החרדי. חלק הבינו שמדובר ב‫גזרה שהוטלה על הציבור וצריך להתפשר וחלק הבין שצריך לשאת בנטל. אבל זה ‫לא משנה".

  |על שתיים מתוך שלושת הנקודות אפשר היה להתפשר 

בפירסומים דובר על שלוש נקודות מחלוקת שעליהם התפוצצו הדיונים - הראשון הוא סוגיית טביעת אצבע בכניסה לישיבות - מדובר בהליך שמטרתו לוודא שמי שמצהיר ‫שלומד באמת מגיע לישיבה. הנושא השני הוא ביטול צווים לאלה שכבר ‫נשלחו להם צווים, ‫כדי שלא יהיו יכולים להטיל עליהם סנקציות. אך צפורי אומר שלדעתו נקודת המחלוקת השלישית היא המהותית מכולן: ועדת פיקוח ‫משותפת שתכלול נציגים של הרבנים ‫של הציבור החרדי וכנראה גם נציגים של צה"ל, ‫שהתפקיד שלה זה לוודא שמסלולי השירות שהצבא נותן, הם באמת מתאימים לאורח החיים ‫החרדי. מעין ועדת כשרות.

לדברי עו"ד צפורי, זה לא יביא לגיוס של כולם, אבל זה המינימום ההכרחי בשביל להסיר את ההתנגדות "כמו בכל כשרות, ‫יש כאלה שאוכלים רבנות, ‫יש כאלה שרוצים יותר מהודר ואוכלים חתם סופר, י‫ש כאלה שחתם סופר זה מבחינתם כמו רבנות, ‫והם אוכלים רק עדה חרדית. ‫אז ברור שזה לא מחר כולם אומרים, ‫יאללה, ההכשר הזה מקובל עלינו. ‫‫זה תלוי בהרבה מאוד פקטורים."

‫"הנקודה היא שאם יש גוף ‫שהוא לא כפוף לצה"ל, ‫גוף משולב, שבו לרבנים יש אמירה משמעותית, ‫זה כוח משמעותי. ברור שזה לא מיועד ‫למי שיושב ולומד, תורתו אומנותו, אבל יש הרבה שלא מתגייסים, ‫כי הם באמת חוששים מהידרדרות ביראת שמים ואובדן הזהות החרדית. ‫ההורים שלהם חוששים, ‫הרבנים חוששים, הם עצמם חוששים. ‫אז אם יהיה גוף כזה ‫שגדולי ישראל ‫נותנים לו הסכמה ‫ושהוא ייתן את ההכשר, ‫אז ברור בעיניי שזה יביא ‫לעלייה משמעותית בגיוס".

"‫יש הרבה בתוך הציבור החרדי ‫שהיו רוצים להתגייס ‫או יכולים להתגייס, ‫אבל חוששים מאיבוד הזהות. ‫החשש מאיבוד הזהות משתנה לחלוטין ‫ברגע שגדולי ישראל אומרים, ‫אוקיי, יש פה גוף שאנחנו סומכים עליו, ‫אנחנו מוכנים שהוא ייתן את ההכשר. ‫ברור שזה יקל, ‫זה משהו אמיתי לגמרי, זה לא בלוף."

   |וועדה תתן לצעיר בטחון שהוא נשאר חלק מהחברה החרדית

צפורי מחדד את החשיבות הקריטית של וועדת רבנית כזאת כדי לייצר אימון בחברה החרדית "‫ברגע שהחייל יכול להגיד לעצמו - אני נמצא פה ‫כי גדולי ישראל נתנו לזה הכשר, ‫זה עצמו אומר שהוא נשאר ‫חלק מהציבור החרדי. ‫לעומת זאת, היום חייל שהולך ‫ואומר, אני פה, כי צה"ל אומר שזה כשר, ‫הוא למעשה מוציא את עצמו מהציבור החרדי, כיוון שהרבנים לא נתנו למקום הזה הכשר והוא בכל זאת נמצא שם".

לדברי עו"ד צפורי, לא סתם על זה היה הפיצוץ: "הרי מה המשמעות? שאם הרבנים אומרים שהמסלול לא כשר, אז גם אם לא עומדים ביעדים, לא יהיו סנקציות, ‫כי הצבא הוא זה שלא עמד בדרישות. משאירים את זה במובן מסוים ‫בידיים של הציבור החרדי, ‫ולכן מישהו במערכת או בצבא ‫או בפוליטיקה ‫חושב שיעשו בזה שימוש לרעה. אפשר להבין את החשש".

"‫החשש מהצד השני הוא שאי אפשר לתת אמון במערכת שכפופה בסופו של דבר ‫לשרשרת הפיקוד בצה"ל ‫שהיא זאת שתקבע ‫אם זה כשר או לא. ‫החרדים רוצים בצדק לדעת מה קורה, ‫מה התנאים, והאם עומדים בהם".

צפורי מבקש להזכיר את ההיסטוריה שיצרה את חוסר האמון מול הצבא וממילא את הצורך בגוף רבני חיצוני שיוודא שהתנאים שהוסכמו מתבצעים - "‫אי אפשר לדרוש ‫לתת אמון פתאום בצבא ‫שהוא ינהל את זה כמו שצריך ‫אחרי שנכשל עם נצח יהודה והנחל חרדי, כולם יודעים היום ‫שזה לא היה מותאם לציבור חרדי, ודאי לא לציבור שהם ‫שואפים להגיע אליו".

   |שותפות מלאה או חלקית

כאן אנחנו נוגעים בנגזרת נוספת של יצירת גוף חיצוני שישגיח, מדובר למעשה בהכרה בכך שהחייל החרדי כפוף לגדולי הדור. ההשפעות יכולות להגיע גם לשאלות מבצעיות - "האם אנחנו יכולים ‫לתת הכשר לשלוח בחורים ‫להגן על סיוע הומניטרי ‫כדי להאכיל את האויבים שלנו? ייתכן שגוף רבני כזה יהיה סבור שמבחינה הלכתית אסור לסכן חייל יהודי בשביל לאבטח סיוע הומניטרי לאויבים. וזאת הסיבה שצה"ל לא מוכן לתת את הכוח ‫להחליט מה הוא עושה ‫למישהו אחר מלבדו."

"יש כאן פחד של הצבא משותפות ומתן ‫דריסת רגל לאמירה ש‫ל גדולי ישראל על מה שקורה ‫בתוך הצבא. ‫הם אומרים שהם רוצים שותפות, אבל הם רוצים ‫שותפות בתנאים שלהם ‫תחת כפיפות שלהם. לכן בעיניי הם לא רוצים שותפות אמיתית".

"וזאת שאלה מהותית ‫האם אתם רוצים לנתק אותם מהציבור שלהם והרבנים שלהם ‫או שאתם מוכנים שהם ישארו קשורים אליהם? כי זאת המשמעות של להישאר חלק מהציבור החרדי. ‫להגיד שהם ישארו קשורים ‫זה אומר שאם עכשיו ‫הרבנים החרדים אומרים שזה לא כשר, ‫אז כמו כל דבר בעולם התורה, ‫הרבנים אומרים אסור להשתמש בטלפון חכם, ‫אז יש כאלה שנשמעים, ‫יש כאלה שלא נשמעים, ‫אז זו כבר תהיה בחירה אישית של החייל ‫אבל לאמירה של הגוף הזה תהיה משמעות. כשצה"ל מסרב לתת לוועדה הזאת כוח, אין דרך לפרש את זה מלבד רצון לנתק אותם ‫מגדולי ישראל. זאת בדיוק המשמעות."

המצב הפוליטי כרגע לא מבשר פתרונות נראים לעין אבל לדברי צפורי, כדי להגיע לתפנית בקרע לא יהיה מנוס מלהעניק כוח בונה אימון בגוף רבני חיצוני. ההשפעות שממנו חוששים מי שמתנגדים הן כנראה לא רק מבצעיות, אלא נוגעות לנקודות מהותיות יותר בזהותו של צה"ל.