האם יהודי אוסטרליה בדרך לארץ הקודש?

אחרי סקירותינו על מדיניות משרד העליה והקליטה ביחס לתפוצות השונות, ועל פוטנציאל העליה בחו"ל לפי ריכוזים יהודיים גדולים, אנו פונים לבחון פרטנית את הגלויות הגדולות. הראשונה היא אוסטרליה, שמיוחדת באופיה ובפוטנציאל הטמון בה.
הרצון לעסוק בעלייה מאוסטרליה נולד לפני הטבח בחוף בונדי בסידני, בשלב שההתראות על האנטישמיות הגוברת היו גבוהות אבל התקריות בפועל מעטות. ואז הגיע הפיגוע כתזכורת חריפה וכואבת במיוחד לכך שכשאנטישמיות מרימה ראש אי אפשר להניח שהיא תעצור באיזשהו גבול. איך היבשת, שעד כה היתה ידידותית ליהודים, משנה את פניה, וכיצד הדבר משפיע על הקהילה היהודית ועל יחסה לעליה.

אוכלוסיית שורדי השואה הגדולה בתפוצות 

באוסטרליה חיים, לפי ההערכות, כ-120,000 יהודים. העליה בשנים האחרונות עמדה על ממוצע של כ-120 בשנה. זהו קצב יחסי הנמוך מהמקבילה בקהילה האנגלו-סקסית בבריטניה, אך גבוה מהשיעור בקהילות באמריקה הצפונית - ארה"ב וקנדה.
הקהילה באוסטרליה היא בעלת מאפיינים ייחודיים, שעוזרים גם להבין את המקום שבו היא עומדת ביחס לעליה. "זו קהילה מאוד חזקה ומבוססת, והדבר קשור לזה שהיא נבנתה בידי שורדי שואה", מספר א', גורם המעורה בפרטים הנוגעים לתפוצת אוסטרליה וליחסיה עם ישראל, ומעדיף לא להתראיין בשמו. "זו אוכלוסית ניצולי השואה הכי גדולה בעולם מחוץ לישראל עצמה. הם בחרו בנקודה הכי רחוקה מאירופה, ובנו בה את ביתם. ואוסטרליה אפשרה להם לשגשג. זו מדינה שאכן, עד לשנים האחרונות, נודעה בליברליות שלה. היא היתה גן עדן. כתוצאה מזה, לאוסטרליה הגיעו גם כ-30,000 יהודים מישראל, ומספר גדול אפילו יותר של יהודים מדרום אפריקה - אחרי שדרום אפריקה התדרדרה והפכה למקום אלים ועוין בפרט ליהודים".

איך השילוב של מודעות חזקה לשואה ושגשוג במדינה מחבקת, עד לאחרונה, עיצבו את דמות הקהילה?

"היהודים האוסטרלים השתלבו היטב במדינה, ובניגוד לגלויות אחרות, כמו צרפת, הקשר לישראל לא נבנה גם על דחיקת היהודים החוצה - אלא רק מתוך זהות פנימית. הזהות היהודית באוסטרליה חזקה מאוד, והיא נמצאת בקשר ברור לציונות. מחקרים הראו שאצל יהודים באוסטרליה, ככל שאתה יהודי יותר אתה ציוני יותר, וככל שאתה ציוני יותר אתה יהודי יותר".

גלות עם זהות יהודית איתנה

א' מספר על תופעה שדומה דווקא למתרחש בישראל, ויתכן שתחושת הבטחון יחד עם תודעת הגורל היהודי יצרו את התרבות הדומה. "היהדות הדתית, האורתודוקסית, יחסית חזקה וישנם המוני מסורתיים כמו בישראל - אנשים שלא שומרים בדיוק את כל ההלכה, אבל יבואו לבית כנסת בחגים, יאכלו מצות בפסח וכו'. בתי הספר הגדולים ביותר בסידני ובמלבורן הם אורתודוקסיים, והתלמידים בהם, גם אם הם באים מבתים שאינם דתיים, מתפללים בבוקר שחרית, והבנים הולכים עם כיפה. התנועה הרפורמית קיימת, וגם תנועה קונסרבטיבית, אבל לא באחוזים שאפשר לראות בארה"ב".

החינוך היהודי, מספר א', נפוץ מאוד וכאמור בד בבד איתו בא החינוך הציוני שמתבטא במעשים: "מחצית מהתלמידים לומדים בבתי ספר יהודיים פרטיים, וגם בקרב השאר יש אחוז גבוה שמשתתף בתכניות לימודי יהדות בבתי ספר ציבוריים אוסטרליים. החוק קובע השתתפות של תלמידים ב'שיעורי דת' בימי ראשון אחת לשבוע או שבועיים, והקהילה מארגנת הגעה לבתי הספר של מורים שיתנו את השעות האלו ליהודים. רבים הולכים לתנועות נוער יהודיות. טיולים בחופש הם הרבה פעמים לישראל, וסקרים הראו ש-90% משכבת הגיל של כתה ז' ומעלה ביקרו בישראל לפחות פעם אחת. זה מובנה בחייהם של האנשים".

אז לא נראה באוסטרליה הדלדלות של הזהות היהודית? ההתבוללות אמנם נמוכה מארה"ב, אבל עומדת על מעל 20% והכפילה את עצמה תוך דור.

"זה נכון, אבל כפי שאמרת - הרבה פחות מהשיעור באמריקה. ישנן שתי אסכולות לגבי יהדות אוסטרליה - יש מי שאומר 'כל דבר שקורה באמריקה מגיע גם לכאן תוך עשרים שנה, זה רק עניין של זמן'. ויש מי שטוען 'לא, זאת קהילה יהודית שונה וייחודית'. לדעתי האמת באמצע - האופנות שקיימות בארה"ב אכן מגיעות לכאן, אבל אנחנו רואים כיום באוסטרליה מה שהתחיל בארה"ב בשנות השמונים - הפרש של ארבעים שנה. כיום העולם נעשה גלובלי יותר, ואופנות מגיעות לכל מקום".

בסוף, האנטישמיות היא זרז עלייה משמעותי

אז מה קרה לקהילה בשנים האחרונות, עם התפרצות האנטישמיות?

"מדינת ישראל עברה רעידה, שהאדוות שלה מורגשות בכל העולם. זה קרה לנו גם באוסטרליה. מיד אחרי שמחת תורה התחילו הפגנות אנטישמיות, וזה תפס את היהודים בהלם. אמנם היתה קצת אנטישמיות לפני כן באוניברסיטאות, התחילה תנועת BDS כמו בארה"ב. אבל עם המלחמה זה יצא לרחובות.

"צריך להבין שיש באוסטרליה כ-800,000 מהגרים מוסלמים, מול 120,000 יהודים. ההגירה מהמזרח התיכון התחילה בשנות התשעים. זה, יחד עם שמאל 'נאור' קיצוני, מהווה קרקע פוריה לשיח אנטישמי אלים. הקהילה מנסה להראות שהאנטי-ישראליות והאנטישמיות הן אותו דבר, ולהלחם בזה מתוך מודעות שלמעשה זה אותו הדבר".
על מה שקרה לקהילה בעקבות האנטישמיות א' מסביר שישנה תופעה כפולה - גם תנועה לעבר ישראל, אבל גם תנועה של זקיפת הקומה היהודית ומאבק על מעמדם של היהודים ועתידם ביבשת. "האנטישמיות משפיעה. אנחנו מדברים אחרי טבח מטורף. אנשים רבים מרגישים שזו לא אוסטרליה שהם מכירים, והם לא רוצים להתהלך בחוסר בטחון ולגדל ילדים בחוסר בטחון, אלא לחיות חיים יהודיים מלאים בלי פחד. לכן יש בהחלט גידול בעליה, וההתעניינות בעליה זינקה. ליריד העליה שעשו לפני חודשיים הגיעו 600-700 איש. בניגוד לגולה כמו צרפת, שתמיד היתה לה גם משיכה לישראל וגם דחיפה מצרפת, ליהודי אוסטרליה היתה רק משיכה וכעת יש גם דחיפה. אבל יש יהודים רבים שמגיבים אחרת, והם דווקא מקרב אלו שעד עכשיו היו פחות מחוברים לקהילה - אנחנו קוראים להם 'יהודי שמונה באוקטובר'. הם אנשים שהיו מעורים חזק מאד בתרבות, בכלכלה, בפוליטיקה האוסטרלית ועוד. בתחילת המלחמה פעילים אנטישמים עשו 'דוקסינג' לכ-600 יהודים משפיעים מאוד שדווקא לא היו מזוהים חזק עם הקהילה היהודית - פרסמו שמות, כתובות וצילומים שלהם, וקראו להחרים אותם. זה יצר תגובת נגד, ויהודים רבים מתעקשים כעת להלחם על חיים משגשגים באוסטרליה כמו קודם, יחד עם זהות יהודית. אנשים התחילו להסריט את עצמם ברחובות כשהם הולכים עם מגן דוד בגאווה, ואומרים 'הנה אנחנו, לא מפחדים'. יש כאמור רבים שהם דור שני או שלישי לניצולי שואה, ולא מוכנים ללכת שוב בפחד. אבל אם תשאל אותי", שם א' את האצבע על הנקודה, "מי שפועל כך יכול לעשות את זה מסיבה אחת ויחידה - יש לו מדינה. ישראל נותנת כוח ליהודי אוסטרליה, ויהודי אוסטרליה נותנים כוח לישראל".

א' מסכם סיכום אופטימי: "משרד העליה והקליטה והסוכנות פועלים יפה ועושים הרבה, יחד עם גופים מקומיים. הם תופסים את ההזדמנות בשתי ידיים".

משרד הקליטה החל לתת מענה 

מה ישראל עושה מצדה כדי למצות את פוטנציאל העליה? משרד העליה והקליטה ערך כאמור, לפני כחודשיים, יריד עליה ראשון זה שנים באוסטרליה יחד עם ההסתדרות הציונית ובהשתתפות השר אופיר סופר. היריד משך משתתפים רבים גם בסידני וגם במלבורן.
עם חזרת רה״מ מארה״ב בימים הקרובים צפויה לעבור החלטת ממשלה כוללת לעידוד עלייה ממדינות שחוות עליה באנטישמיות - שאוסטרליה מככבת ביניהן. ההחלטה תכלול מלווי עולים, שיפור מערך הקליטה, שיטוח בירוקרטיה, הטבות מיוחדות ועוד.

כדי להכיר את הפעילות גם מצד היוזמה הפרטית, מעבר לתפקודה של המדינה, שוחחנו עם דורון קליין, מנכ"ל 'תלפד': ארגון קליטת עולי דרום אפריקה ואוסטרליה. כפי שמספר דורון, הגוף הוקם כבר במלחמת העצמאות. מטרתו המקורית היתה ניהול הקשר של הפדרציה הציונית של דרום אפריקה עם מעל 800 מתנדבי חו"ל שבאו מדרום אפריקה להלחם. השם 'תלפד' נולד מקיצור כתובתו של מכשיר ה'טלקס' (טלפרינטר) 'תל אביב-פדרציה' ששימש כאמצעי התקשורת העיקרי. "בחמש עשרה השנים האחרונות הארגון פעיל גם מול אוסטרליה, בגלל הדמיון בין הקהילות האנגלו סקסיות בחבר העמים הבריטי, ובגלל הקהילה הדרום אפריקאית הגדולה שיש כיום באוסטרליה". על האחרונים, אגב, מציין קליין שהם עולים בערך באותם שיעורים כמו אוסטרלים ותיקים. "הפדרציה של אוסטרליה היא העוסקת בעידוד עליה, ואנחנו עוסקים רק בטיפול ביעד - הקליטה. קליטה טובה היא כמובן ערובה לכך שהעולים לא ירדו בחזרה, וכך היא מעודדת עליה נוספת. שיעור העולים מקרב קהילת יהודי אוסטרליה שנקלטים בהצלחה בארץ גבוה מאוד, כ-95%".

מהן הדרכים הטובות ביותר שמצאתם להבטיח קליטה מוצלחת?

"אנחנו מאמצים את רעיון הקליטה הקהילתית, והעולים שיוצרים אתנו קשר - או עולים בעצמם כקבוצה ומתיישבים יחד כקהילה, או משובצים בעזרתנו בקהילות של עולי דרום אפריקה או אוסטרליה.
"הנסיון מראה ששלושה דברים הם המכריעים עם אדם יקלט היטב - האפשרות למצוא בן/בת זוג, השליטה בעברית, ותעסוקה. לכן אנחנו משקיעים בקידום שלושתם. יש לנו שני אירועים כל שבוע להפגשת עולים ותיקים עם חדשים לצורך חיבור קהילתי וגם מציאת זוגיות. יש לנו יועצת תעסוקה במשרה מלאה, ואולפני עברית".

לשאלה מה קורה כעת עם פוטנציאל העליה, קליין מסביר: "אתה יכול להיות ציוני ותומך ישראל נלהב, אבל זה לא בהכרח גורם לך לעלות. אוסטרליה היא מדינה עשירה עם מדיניות רווחה נדיבה, אבטלה נמוכה ועוד. רק גל האנטישמיות משנה את זה".