החיילים שוברים שתיקה: "כובלים לנו את הידיים"

דף פייסבוק חדש שפתחה קבוצת חיילים בסדיר ובמילואים, מביא לראשונה את קולם של החיילים המופקרים בשטח מול הפורעים הערבים. "כשחייל צה"ל הולך עם נשק והוא לא יכול לירות בו, או שהוא צריך לחשוב אלף פעמים האם להשתמש בו, אז הוא מעדיף לברוח"

 המציאות ביהודה ושומרון ואזלת היד שחשים חיילי צה"ל שנאלצים ל"הכיל" את הפגיעה בהם שוב ושוב, הביאה עד עתה אמירות רבות מצד פוליטיקאים ואישי ציבור. אולם כעת נראה כי גם לחיילים עצמם נמאס לשתוק.

בימים האחרונים נפתח דף פייסבוק בשם "תנו לצה"ל לנצח", בו קריאה להעלאת הנושא לסדר היום. "בתחילת האינתיפאדה הקודמת יצאנו לרחובות בצעקה 'אחים לא מפקירים'", נכתב בדף. "הרחובות של היום הם כאן, בפייסבוק הצטרפו לקבוצה 'תנו לצה"ל לנצח' ותמכו בחיילים, בתושבים, ובבריאות הנפשית של העם  הזה".

"החלטה לפתוח את דף הפייסבוק ולהתחיל בפעילות לקראת הקמת תנועה, החלה לאחר רצח אביתר בורובסקי הי"ד בצומת תפוח", מספר בשיחה עם הקול היהודי יצחק, אחד מקבוצת החיילים, בסדיר ומילואים, שפתחו את הדף.

"בעקבות הרצח הייתה התעוררות של העם ושל המתיישבים ביו"ש שהשפיעה גם עלינו. מישהו מהחברים העלה בפייסבוק איזו אמירת זעם שלא יכול להיות שאנחנו כחיילים, שהתפקיד שלנו זה לשמור, ואנחנו פתאום נקלעים למציאות כזאת שיום אחרי הרצח כבר מבקשים מהחיילים שהם יפנו את המאחז שהוקם לזכרו במקום הרצח", מספר יצחק.

לדבריו, בעקבותיו של החייל הראשון החלו החברים להגיב, ומכל עבר עלו התלונות על ההפקרות הבטחונית. החבורה החליטה להקים דף פייסבוק שיציף את הנושא ולספר לציבור על המציאות בשטח.

"המטרה שלנו כחיילים היא לשמור על התושבים. אבל אנחנו לא עושים את זה לא בגלל שאנחנו לא מסוגלים, אלא בגלל שכובלים את הידיים של החיילים", אומר יצחק ומסביר מדוע בחרו הוא וחבריו לשמור כרגע על עילום שם. "כל אמירה כזאת של דרישה לשמירה על הבטחון המינימאלי של החיילים והאזרחים, הופכים אותה לבעלת אופי פוליטי ולמשהו שאסור לדרוש אותו, ולכן כולם חוששים שהשם שלהם יופיע".

אולם מה שהוביל לחשיפה הציבורית לה זכה הדף, היה דווקה הסרטון שפרסמו ערבים מהר חברון, בו נראית קבוצת פורעים רוגמת ג'יפים של צה"ל ואף מטפסת עליהם ללא כל תגובה מצד החיילים. "הקמנו את הדף הזה ומיד פנו אלינו כמה כלי תקשורת כמו ערוץ 10 ולאט לאט זה התחיל להתגלגל ונהייתה חשיפה גדולה. בתוך יומיים הדף הגיע לשבע מאות חברים והוא ממשיך לעלות".

הסרטון שהוביל לחשיפה:

"אנחנו מנסים להביא כמה שיותר סרטונים ועדויות מהשטח של חיילים שיספרו על החוויות הלא נעימות האלה, כיצד הם נאלצים לברוח. ראינו לאחרונה את הסרטונים המתרבים, בהם נראים חיילי צה"ל שבורחים ממיידי אבנים ערבים. זו מציאות שהיא  בלתי נתפסת, איך שהצלחנו להביס בשישה ימים את כל צבאות ערב ומול חבורה של כמה מחבלים קטנים אנחנו בורחים כמו מסכנים. התמונה הזאת לא יכולה להימשך והדברים האלה צריכים להיאמר, כי מתחת לפני השטח יש תמונה מאוד כואבת ועגומה שמנסים להסתיר וצריכים לחשוף אותה", הוא מוסיף.

צריך לדעת לאיפה שולחים את הילדים

יצחק המשרת כחייל קרבי ונמצא לקראת סיום השירות מדגיש את החשיבות שבפרסום הדברים גם אם המראות קשים. "זה לא נעים וזה כואב אבל חייבים לחשוף את המציאות הזאת. חיילי צה"ל כבולים ע"י גורמים מלמעלה והם סופגים בשטח את הקיטון הזה. כשחייל צה"ל הולך עם נשק והוא לא יכול לירות בו, או שהוא צריך לחשוב אלף פעמים האם להשתמש בו, אז הוא מעדיף לברוח. בשביל מה לו להיכנס לכלא או לעבור סדרת תחקירים ומשפטים וכל מיני דברים שיהפכו אותו כביכול לפושע? עדיף לו לברוח ולהמשיך להיות חופשי".

יצחק תולה את האשמה גם בארגוני השמאל וגם בפיקוד צה"ל שנכנע להם. "אפשר להצביע על כל מיני אנשים שאחראים על זה. כמו שכולם יודעים שמי שאומר על רצח משפחת פוגל שזה תג מחיר ערבי ובעצם מגלה הבנה וסימפטיה למעשים הנתעבים והנפשעים האלה, גורם לערבים להתקומם ולהרים ראש ולפעול בצורה כזו", רומז יצחק לאלוף פיקוד המרכז ניצן אלון.

"יש גם ארגונים כמו בצלם ושלום עכשיו שמקבלים במה תקשורתית מאוד גדולה. לדוגמא פרשת סא"ל שלום אייזנר שהודח, חיילים רואים את זה ומבינים את המסר, ומי שגם רואה את זה הם אותם ערבים שזורקים אבנים. הם מבינים שיש להם אפשרות לעשות יותר ולהדיח קצינים שיגיבו להם. לזרוק אבנים זה יותר ויותר פופולארי כי יודעים שהתגובות לא יהיו נחרצות".

מה אתם מתכננים לעשות?

"בעיקרון עם השחרור מצה"ל אנחנו רוצים לפתוח ארגון שיהיה קונטרה לארגון 'שוברים שתיקה' של השמאל ויציג את המציאות. לא צריך להמציא את הגלגל, השמאל עשה זאת בשבילנו. רק צריך לקחת את מה שהם עושים ופשוט לעשות את זה לצד הנכון, לצד שלנו. יש כבר אנשים שמוכנים למסור עדויות ברגע שישתחררו. בים הפעולות שאנחנו רוצים לעשות זה לגבות  עדויות מחיילים, לתחקר את המקרים האלו ולבדוק  כל מקרה לגופו. נשתף גם גורמי בטחון שיתנו תשובות לדברים האלה, וכמובן צריך להציג את המצב לציבור שיראו מה קורה. זה לא חבורת קיצונים אלא החיילים בעצמם מהשטח מדברים. זו תמונת מצב ותתמודדו עם זה. גם חיילים שגרים בתל אביב ומשרתים בצבא רואים את זה וחווים את זה".

"אנחנו רוצים ליצור שיח בחברה הישראלית שיבינו שזאת המציאות", אומר יצחק לסיום, "לשם אתם שולחים את הבנים שלכם, למציאות מופקרת כזאת של חוסר מעש ואי אפשרות להגיב".