בע"ה כ"ג סיון תשע"ט
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

מהדורת חדשות? דבר תורה? - סיפורו של חגי רונן.

השבוע נעצר נער בן 14 בשם חגי רונן הלומד ביצהר. השב"כ עצרו אותו ואת חבריו בחשד למעורבות לשריפת המסגד בכפר יאסוף. במעצרו הובא חגי לחדר החקירות של אנשי השב"כ ואלו ניסו לשבור את הנער הצעיר.

  • אפרים בן שוחט
  • ז' שבט תש"ע - 21:01 22/01/2010
גודל: א א א

[caption id="attachment_4989" align="alignleft" width="100%" caption="כתובית על המסגד השרוף ביאסוף "]
השבוע נעצר נער בן 14 בשם חגי רונן הלומד ביצהר. השב"כ עצרו אותו ואת חבריו בחשד למעורבות לשריפת המסגד בכפר יאסוף. במעצרו הובא חגי לחדר החקירות של אנשי השב"כ ואלו ניסו לשבור את הנער הצעיר.
 
"בוא איתנו" המפקד מצהיר, ואני בלית ברירה שומע בקולו. "רגע, מה עם התפילין, אני צריך להביא אותם מבית המדרש?" אני שואל, ומהר מאוד אני מקבל את התשובה מהמפקד "אין אישור לרדת לבית מדרש, זה אזור לא מאובטח..."
הכל התחיל ביום שני, מוקדם בבוקר. דווקא בלילה שלפני כן הלכתי לישון כרגיל. אך הקימה בבוקר היתה מלווה בכמה הפתעות. בשעה 4 , כשאני עדיין ישן שנת ישרים, אני שומע שוב את הקולות - של מה שקרה לנו כבר כמה פעמים בישיבה – פשיטה של השב"כ. אני מציץ מהחלון, וכן. הפנימיות מוקפות ביסמניקים, אנשי שב"כ ומאבטחים. חדר חדר, נכנסים המפקדים ביחד עם חוקרי השב"כ ובידם אלבום תמונות של בחורים מהישיבה שאותם הם מחפשים. הם הגיעו אלינו לחדר, וסקרו את הפרצופים הישנים-למחצה שלי ושל חברי. ואז הוא ציווה עלי – המפקד – "בוא איתנו".
אחד החוקרים האחרים ניגש אלי, "חגי, אתה מבית שמש? בוא ניסע לשם ונדבר בנחת." מוציאים אותי מהחדר, שם אני רואה עצורים נוספים מובלים אל הרכבים. מכניסים אותי ל"סקודה". לידי יושב חוקר, הוא הציג את החוקר הנוסף שברכב בתור חוקר נוער, ויצאנו לדרך. החוקר מתעניין בשלומי, רוצה לדעת אם קר לי או חם לי. "אולי אתה רוצה מסטיק או שוקולד?" ואני מחליט שכבר מכאן לא אדבר איתם מילה. כן, אפילו לא מילה אחת. ואפילו אם הם יהיו הכי נחמדים או הכי אכזריים בעולם.
בדרך, אנחנו חולפים על פני היישוב רחלים, הנהג מדליק רדיו והשירים מתנגנים ברקע. כשהגיע מהדורת החדשות, זקפתי את אוזניי. "הבוקר, פשטה המשטרה על הישיבה שבישוב יצהר. נעצרו 9 נערים, וזאת בעזרת סוכן של השב"כ שפעל בקרב תלמידי הישיבה" הצהיר השדרן. הלב שלי החסיר פעימה. מה? מישהו מבפנים, הלשין עלינו?! ה' ירחם. הסטתי את הראש הצידה, שהחוקרים לא יראו שנבהלתי. אבל הם לא שמו לב, מאחר וגם הם היו בהלם. "מה? זה כבר הגיע לחדשות?, חשבתי שיקח עוד קצת זמן" הנהג אמר לחוקר.
הגענו. תחנת המשטרה בבית שמש. אנחנו נכנסים פנימה ומושיבים אותי בחדר חקירות. לחדר נכנסים חוקר מהימ"ר ושבכניק (סליחה, איש שב"כ רציני) "אני 'מיקי' משרות ביטחון הכללי. באתי לדבר איתך. אתה יודע, אני חוקר ערבים. זה העבודה שלי. אני שונא ערבים כמוך, תופס מחבלים ופועל הרבה מאוד נגדם" "תאמין לי, אסור לעבוד איתם, הם שקרנים ומנוולים! אבל תשמע, תנו לנו לעשות את העבודה איתם. כאן זה מדינת חוק. אי אפשר שאתם תעשו מה שבא לכם. בסה"כ אני מפחד עליך, דואג לביטחון שלך. אם תיכנס לכפר ותסתבך, ירצחו אותך."
'מיקי' דיבר בצורה נחמדה ודואגת, הוא הציע לי לשתות ולאכול משהו. " חגי, אתה לא עצור, אתה רק מעוכב. אנחנו לא חושדים בך, אבל אנחנו יודעים שאתה יודע מי שרף את המסגד". החוקר מהימ"ר מצטרף לשיחה "תשמע, תשתמש בשכל שלך! אתה קטין, לא נעשה לך כלום, רק תספר לנו מי עשה את זה."
שתקתי. לא אמרתי לו מילה. רציתי קצת חיזוקים, אז הוצאתי תיקון הכללי שהיה לי בכיס והתחלתי לקרוא. 'מיקי' נדלק, "מה יש לך שם? תראה לי. אהה... תהילים. אני גם רוצה להגיד. ברצינות, תגיד איתי ביחד. נו, יש לך הזדמנות לקרב יהודי. הנה, אני אשים כובע על הראש, זה כמו כיפה, עכשיו אני יכול להגיד, טוב?" אני שותק והוא ממשיך " אתה יודע מה, בוא נעשה תחרות, בוא נראה מי זוכר יותר טוב את מזמור קי"ט בתהילים". מאחר ועדיין אני לא מגיב, הוא פותח ב"דברי תורה". את הרעיון הבא הוא מסביר לי תוך כדי ציטוט פסוקים רבים כאילו פתוח לפניו חומש, "שמעון ולוי הרגו את אנשי שכם. הם חשבו שיעקב ישמח. אבל בסוף הוא כעס עליהם! ואף גינה אותם". "אח"כ כאשר שמעון ולוי ירדו למצריים לשבור אוכל, יוסף מפריד ביניהם. למה? כי הוא יודע שביחד הם צרה צרורה. בעצם, זה כמוך. לבד -  אתה בחור בסדר גמור, אבל ביחד עם החברים שלך שם  - אתה ממש עושה שטויות.
בשלב הזה נכנס חוקר נוסף לחדר, גם הוא מציג את עצמו כשבכניק. (אני לא זוכר את השם הזמני שהיה לו, מעניין אם הוא זוכר בכלל). הוא הגיע עם וופלים, מאפים ושוקו. ובנחמדות רבה הציע לי לשתות ושלח את ידו ללחוץ את ידי. היד שלו נשארה באוויר, השוקו נשאר על השולחן והמאפים התייבשו יחד עם החוקר שלא קיבל מענה. כשהוא ראה שאני לא מגיב, הוא שאל אותי אם אני מדבר עברית "אולי אתה רוצה חקירה בערבית?" ואז הוא נתן לי מטר של שאלות בערבית... הוא ניסה לשאול אותי המון שאלות כלליות עלי, כמו איך אני מגיע ליצהר, ועוד כל מיני פרטים. באיזה שהוא שלב הוא התחיל לאיים "אם לא תדבר, נביא את אבא שלך לכאן". הוא לא צחק, אכן הם הביאו את אבא שלי לתחנה והכניסו אותו לחקירה. ושם, מולי, הם התחילו לשאול אותו איך יכול להיות שהוא שולח את הבן שלו לישוב הזה יצהר?
החוקר אומר לאבי "תראה, אני חקרתי עבריינים גדולים וקטנים, וכולם דיברו, רק הבן שלך לא מדבר" ואבא שלי ענה לו "הנה, אתה אומר שעבריינים גדולים וקטנים מדברים. הבן שלי לא מדבר אז לדבריך הוא לא עבריין!" "תשמע" החוקר עונה לו "עורך דין טוב אולי תהיה, אבל אבא טוב - ממש לא." הם הבינו את הכיוון שלו ושיחררו אותו מהחקירה.
החוקר היה כבר עצבני והוא ניסה לרדת עלי. "מי מעסיק אותך שם ביצהר? אוסמה בן לאדן? החיזבאללה? אה? מי מעסיק אותך שמה?" "שתיקה כהודאה" "זה שאתה שותק זה מראה שיש לך מה להסתיר! חשבנו לתת לך לדבר עם אבא שלך, אבל תראה איזה פדיחות אתה עושה לו, הוא איש עסקים ואתה עושה לו כאלה פדיחות". "בכלל מה זה הזקן הזה שלך? למה אתה לא מסדר אותו? רוצה מכונת גילוח, תראה איך הוא נראה מצחיק." ועל זה נאמר: הבלגה זה כוח.
ביקשתי לצאת לשרותים. והם קפצו על זה כמוצא שלל רב! "אתה לא אילם! אה?! אתה מזכיר לי בחור אחד שחקרתי כאן לפני כמה שנים, חבר שלך (הוא נקב בשמו). גם הוא, כמוך, שתק -  עד שבסוף הוא פתח את הפה, ואז הוא דיבר... חבל לך על הזמן!"
הוא מנסה את מזלו שוב בלהיות נחמד איתי ומציע לי לקנות סיגריות או משהוא לאכול על חשבונו "תקנה מה שבא לך, נו מה אכפת לך.תדפוק את המשטרה" הוא אפילו ניסה לשכנע אותי לראות את המשחקים בפלאפון שלו. וניסה שאשחק איתו 'חי צומח דומם'. "בוא נשחק, אם אתה תנצח, אז אני מוכן לשתוק כל שאר החקירה" הוא אומר לי, והאמת זה די מפתה.
"אל תשאל, השנה לא מצאתי שמן זית טוב לקנייה. אבל אתם לא חכמים, לפחות תמסקו את הזיתים. יהיה לכם שמן זית. לא חבל שאתם כורתים את הזיתים? אנחנו יודעים שאתה יודע מי כורת עצי זית אצלכם, בוא תגיד לנו מי זה."
[caption id="attachment_4990" align="alignleft" width="100%" caption=""ושאף אחד לא יגיד לך מה לעשות! לא סוכות ולא חנוכה ולא פורים!" (צילום פלאש 90) "]
"אנחנו רואים שאתה לא מדבר, תראה את השיחה הזאת כאזהרה. תשמור על עצמך, ושאף אחד לא יגיד לך מה לעשות! לא סוכות ולא חנוכה ולא פורים! אני מקווה שלא ניפגש יותר" (יש לי חבר ששם המשפחה שלו זה סוכות... שגם הוא עצור על התיק הזה)
זהו, שחררו אותי! אני חוזר לישיבה ומתקבל בזרועות פתוחים בחבר'ה, כשאני מספר להם מה קרה פתאום אני מבין בעצמי מה קרה. הרי זה היה בלוף אחד גדול, לא היתה להם שום סיבה אמיתית אפילו כדי לעצור אותי (לכן הם רק עיכבו). הם כל כך השקיעו והביאו את אבא שלי לשם רק כדי ללחוץ עלי שאשבר. כשניסיתי לברר מי השטינקר שעליו דיווחו ברדיו, הבנתי מהר מאוד שזה היה שקר אחד גדול ואת מהדורת החדשות הזאת ששמעתי בבוקר, אז זהו, שהכינו אותו במיוחד בשבילי!
 
 

"כוחם של אנשי השב"כ הוא בחשאיותם, וברגע שהחשאיות מוסרת – הם מתגלים בחולשתם".

אם יש לך סיפור דומה ותרצה לשתף את הציבור בו, אנא פנה למערכת.

 
תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


1 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 14 מהשבוע האחרון