מי זוכר את פורים? או מה צריך לזכור מפורים?

עברו כמעט שבועיים מאז חג הפורים. אבל איזה רושם הותירו בנו ימי הפורים? בזמננו נדמה שצריך להמשיך ולהתפלל לרבונו של עולם שיצילנו מקליפת עמלק, גם אחרי פורים...

אחיי ורעיי.

עברו כמעט שבועיים מאז חג הפורים. אבל איזה רושם הותירו בנו ימי הפורים?

מסורת בידי חסידי ברסלב כהכנה נפשית לפורים, להתפלל ארבעים יום קודם החג - "רבונו של עולם הצילני מקליפת המן עמלק וזכני לקדושת מרדכי ואסתר". מלבד הצורך בקיום הפשוט של מצוות מחיית עמלק, קליפת המן עמלק שבנפש היא היחס הקר לדברים שבקדושה. אם זכה היהודי לדעת שבאנו לעולם אך ורק כדי לעבוד את ה', "כי רק הדבקות בה' זהו הטוב, וכל זולת זה שיחשבוהו בני האדם לטוב אינו אלא הבל ושווא נתעה", או אז כל מחשבותיו, כל רצונותיו והגיגיו, כל מאוויו וחפצו הם רק לעשות רצון אבינו שבשמיים. להתקרב לה' יתברך.

אך דא עקא, והיצר הצר הצורר הוא בעכרינו, שם לנו מארבים וטומן לנו מלכודות בצורה מתוחכמת ביותר. וגם כאשר היהודי יודע להגדיר לעצמו שאנחנו עם סגולה, עם קדוש, שהקב"ה הבדיל אותנו מן התועים, בחר בנו מכל העמים ונתן לנו תורת אמת, בכל זאת היות והוא שבוי במידה זו או אחרת במלכודתו של האוייב המר - היצר הרע, אומר הוא נואש לנפשו, נופל לקרירות או אדישות, וחדל מלקיים את מצוות התורה בחשק ובהתלהבות. זו קליפת המן עמלק שבנפש. “אשר קרך בדרך". וכנגד האוייב הזה יש להכריז מלחמת חורמה. להשתדל לחמם את הלב ולעבוד את ה' בשמחה ובחיות, בלהט ובהתלהבות.

דבר נוסף: היסוד שעלינו להחדיר בנפשנו פנימה ולהדק היטב בתודעתנו ובליבנו הוא אהבת ישראל. לא להתנשא, לא לזלזל, לא להתנצח, לא לסבור שיש לציבור כזה או אחר מונופול על אמיתה של תורה, לא לשלול את הזולת בשום אופן. האמונה שבכל יהודי יש נשמה יקרה ומאירה היא זו שאמורה להיות נר לרגלינו.

אחת מתחבולותיו של היצר היא להסתיר מאיתנו את מעלת הזולת. ומי שלא מודע למעלת זולתו גם את מעלת נשמתו שלו קשה לו לגלות. נמצא הוא בהסתר פנים, וקשה לו עד מאד להירתם כולו לעבודת הבורא. ככל שנרגיש אהבת אמת לכל יהודי באשר הוא יקל עלינו לקיים את מצוות ה' בחמימות והתלהבות. קליפת המן עמלק היא זו שגורמת לאדם ניכור כלפי יהודי אחר. ובזמננו נדמה שצריך להמשיך ולהתפלל לרבונו של עולם שיצילנו מקליפת עמלק, גם אחרי פורים...