מכת הפטיש הכלכלי של בג"ץ על עולם הישיבות החרדי

שופטי בג"ץ הוציאו השבוע (שלישי) צו על תנאי המורה למדינה להשיב בתוך 45 יום, מדוע ממשיך משרד החינוך לתקצב את הישיבות שתלמידיהן קיבלו צווי גיוס בעקבות ביטול הסדר 'תורתו אומנותו'. "זו מכה יותר קשה לישיבות החרדיות מאשר עצם ביטול חוק טל", אומר עורך הדין אורי ציפורי

המלחמה על גיוס בני הישיבות החרדיות עלתה השבוע לדרגת עצימות גבוהה, בעקבות מתן צו על תנאי בעתירה שהגישו הארגונים חדו"ש לחופש דת ושוויון, ישראל חופשית, הפורום לשוויון בנטל וחבר הכנסת לשעבר רוני בריזון, שדרשו לבטל את התמיכה הכספית של משרד החינוך בישיבות הגבוהות (חרדיות ולאומיות כאחת), שתלמידיהן קיבלו צו גיוס בעקבות ביטול 'חוק טל'.

ביום שלישי השבוע, הוציא הרכב שופטי בית המשפט העליון בנשיאות אשר גרוניס, צו על תנאי, לפיו על המדינה להשיב על העתירה בתוך 45 יום.

לדברי עורך הדין אורי ציפורי, מהווה החלטת שופטי בג"ץ עבור המגזר החרדי "מכה נוספת וקשה יותר מזו שהודיעה על בטולו של חוק טל שהכלילה את בני הישיבות במעמד של חייבי גיוס".

כזכור, לפני כעשרה חודשים קבע בית המשפט העליון כי 'חוק טל', שהסדיר את דחיית השירות הצבאי לבני הישיבות שתורתם-אומנותם, איננו חוקתי, וכי הוא פוגע בעיקרון השוויון המנחה כי כלל אזרחי המדינה מחוייבים בשירות.

כניסתה המפתיעה של מפלגת קדימה לקואליציה לפני כתשעה חודשים, ביטלה את פיזורה המתוכנן של הכנסת. חוץ מתפקיד השר בו זכה שאול מופז, יו"ר קדימה, סוכם כי בתוך שלושה חודשים יחוקק חוק חדש בנושא הגיוס, אשר יחליף את חוק טל. הקואליציה החזיקה עשרה שבועות בלבד עד לפרישתו של מופז וסיעתו משורותיה בשל כשלונה של ועדת קש"ב - הוועדה לקידום השוויון בנטל, בראשות חבר הכנסת יוחנן פלסנר מקדימה, שהוקמה על מנת לגבש המלצות בנוגע לגיוס המגזר החרדי לצה"ל, כמו גם המגזר הערבי.

ההחלטה על ביטול הועדה התקבלה בעקבות פרישתם של נציגי סיעות הבית היהודי ויהדות התורה מהועדה. ראש הממשלה בנימין נתניהו ביטל את הועדה לאחר שהתברר כי לא תגובש המלצה שתזכה לרוב בכנסת בתהליך החקיקה. יו"ר הועדה שפורקה, יוחנן פלסנר, פרסם דו"ח עצמאי שהתבסס על הטיוטה שגיבשה הועדה קודם פירוקה. עיקרי המסקנות קבעו כי יש לגייס 80% מכל שנתון במגזר החרדי החל משנת 2016 ולהטיל קנסות כבדים על בחורים שיסרבו להתגייס ועל הישיבות שבהן הם לומדים.

לפני כחמישה חודשים פג תוקפו של חוק טל, ובוטלה האפשרות לדחות את הגיוס תחת הגדרת 'תורתו אומנותו'. באופן פורמלי, החלה חובת הגיוס גם על בני הישיבות

מיד לאחר פקיעת החוק, עתרו לבג"ץ בעתירות נפרדות 'התנועה לאיכות השלטון', 'פורום השוויון בנטל' ו'תנועת התעוררות', נגד שר הבטחון, ראש הממשלה, צה"ל והכנסת, מדוע לא מגוייסים בחורי הישיבות לאלתר.

בית המשפט העליון הוציא צו על תנאי, בו נדרשה המדינה להשיב לעתירה. בתשובתה לבג"ץ הודיעה המדינה כי היא מתחילה בשליחת צווי התייצבות לתלמידי הישיבות עד גיל 19. בג"ץ דחה את תשובת המדינה בנוגע לגיוס בחורי הישובות מגיל זה ומעלה, עד לקיץ הקרוב, בו כבר תקום ממשלה חדשה, וניתן יהיה לקדם חקיקת חוק חלופי.

עם זאת, ברור היה לכל, כי שליחת צווי הגיוס על ידי משרד הבטחון, מהווה צעד פורמלי שמטרתו לדחות את הקץ עד לכינונה של הכנסת הבאה. שר החינוך גדעון סער, אף הורה לשנות את קריטריוני התקצוב לבחורי הישיבות לכאלו שאינם קשורים לנושא הגיוס על מנת לאפשר את המשך התמיכה.

כצפוי, עוררה ההחלטה זעם רב בציבור החרדי בשל הפגיעה הצפויה בעולם הישיבות, כמו גם חילוקי דיעות האם להתייצב לזימוני הצו הראשון ולהמתין לחוק החליפי, או לפתוח במערכה נגד ההתייצבות גופא.

"יש שני שנתונים בעולם הישיבות החרדי המונים כ-15,000 תלמידים שנקראו לגיוס", מסביר עורך הדין ציפורי. "נוצר מצב שכעת אין שום חוק בעניין, והצבא צריך לפעול כעת במסגרת לא מוסדרת. הישיבות רואות בזה עכשיו הפרה של ההסכמות כי קוראים להם עכשיו בכפייה".

"על פי העתירה שאותה קיבל בג"ץ השבוע, בין אם הם התייצבו ובין אם לא, בעצם כולם נעדרים מהשירות הצבאי שלא כחוק, כי אין להם מעמד חוקי. מעבר לסנקציות שעלולות להיות מוטלות על תלמיד שלא מתייצב, כמו מעצר, עיקר הרעש בעולם הישיבות שהישיבות לא יכולות לקבל את תקציב משרד החינוך על אותם תלמידים", אומר ציפורי.

בנוסף, הורה בית המשפט כי על המדינה להשיב מדוע נמשך התקצוב עבור תלמידי ישיבות שקיבלו לפני פקיעת חוק טל דחיית גיוס עד 2015, מאחר שהחוק כבר איננו קיים.

כלומר בקרב הראשון הם הפסידו, ועכשיו בעצם הם עומדים בפני צעד יותר בעייתי?

"הם לא הפסידו לגמרי בקרב הראשון, כי הכנסת עוד לא חוקקה חוק חליפי. כל חברי הכנסת הדתיים והחרדים מבטיחים לרבנים שלא יהיה שינוי בסטטוס קוו ביחס לתלמידי הישיבות. השאלה היא מי ייקח על עצמו בכנסת הבאה את המלחמה בחרדים", עונה ציפורי.

על פי צו הביניים מחוייבת המדינה להשיב על העתירות תוך 45 ימים. הדיון בתשובה, שתאוחד עם העתירות שדרשו לממש את צווי הגיוס, ייערך בפני הרכב שופטים מורחב בעוד כשלושה חודשים, ולאחר כינון הממשלה הבאה.