עושים סדר: המועמדים לרבנות הראשית – הראשון לציון

רגע לפני התרדמת שתכנן ראש הממשלה למערכה על הרבנות הראשית, על ידי דחיית לתפקיד הרבנים הראשיים בשנה, בא בג"ץ וטרף את הקלפים. בהחלטתם, מחייבים שופטי העליון מרים נאור עדנה ארבל ונעם סולברג, את המדינה לקיים את הבחירות לרבנות הראשית עד ליום י"ז באב, תאריך פקיעת כהונתם של הרבנים הנוכחיים. עם צאת המרוץ לדרך, והפעם כשקו הסיום נראה באופק, החלטנו לעשות מעט סדר בכל הנוגע למועמדים לתפקידי הרבנים הראשיים.

תפקיד הראשון לציון, בשונה מתפקיד הרב הראשי האשכנזי, קיים כבר מאות בשנים. בתחילה היה שמור התואר לרבה של ירושלים ולפני כמאה שבעים שנה התאחד תפקיד זה עם תפקיד ה'חכם באשי' – הרב הראשי של כל יהודי האימפריה העותמנית. עם הקמת הרבנות הראשית על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק בשנת תרפ"א שימש הראשון לציון, אז הרב יעקב מאיר, כרב הראשי הספרדי לצידו של הרב האשכנזי.

הרב שלמה משה עמאר:  הראשון לציון המכהן. נולד במרוקו בשנת תש"ח למד בישיבות במרוקו ועלה לארץ עם הוריו בשנת תשכ"ב. בארץ למד במספר ישיבות עד שהגיע לישיבתו של הרב יעקב ניסן רוזנטל, אב"ד חיפה, אותו הוא מחשיב לרבו המובהק. כיהן כרב במספר מסגרות, ביניהם היה רבו של המושב מגדים. בשנת תשמ"ב מונה לדיין ומאז כיהן בטבריה באר שבע חיפה ואשקלון עד שמונה לאב"ד פתח תקוה. בשנת תשס"ב נבחר לרב הראשי לתל אביב-יפו, תפקיד הנחשב כ'מקפצה' לתפקיד הרב הראשי ואכן שנה לאחר מכן נבחר לתפקיד הראשון לציון. הרב עמאר כתב מספר ספרים במקצועות התורה השונים, ביניהם שו"ת 'שמע שלמה' ונודע כפוסק מהשורה הראשונה. בנוסף, מחשיב את עצמו הרב עמאר כתלמידו של הרב עובדיה יוסף ובטל אליו בפסיקותיו.

מצב במרוץ לרבנות הראשית: בתחילה היה נראה כי סיכויו לכהונה נוספת טובים מתמיד, למרות שהדבר הצריך חקיקה מיוחדת עבורו. לאחר נפילת הדיל 'עמאר-אריאל' שסוכם בין אנשי ש"ס לבית היהודי, סוכם בין אנשיו לאנשי הרב דוד סתיו כי יפעלו לבחירת שניהם יחד. לאחר שהרב עובדיה יוסף הביע את התנגדותו הנחרצת למהלך, נסוגה בה ש"ס מכוונתה לתמוך בחוק שיאפשר את התמודדותו בשנית של הרב עמאר, ובכך, על פי טבע, אפסו סיכויו לכהונה נוספת.

בימים האחרונים עלתה האפשרות שהרב יבחר לרבה של ירושלים. הרב הוציא מכתב הכחשה על רצונו להתמודד לתפקיד.

הרב אברהם יוסף: רבה של חולון ובנו השני של הרב עובדיה יוסף. נולד לאביו במצרים בשנת תש"ט, עת שכיהן כרבה של מצרים. בצעירותו למד בישיבת פורת יוסף הספרדית ובישיבת 'קול תורה' של הרב שלמה זלמן אויערבאך. שימש כרב צבאי במשך 13 שנה בתפקידים שונים, לאחר מכן כיהן כרבה של אור יהודה ובהמשך כרבה של חולון. לרב אברהם יוסף יש כבר שנים רבות תוכנית רדיו פופולארית ברדיו קול חי בה הוא עונה על שאלות הלכתיות. הרב נודע כקנאי לפסיקות אביו גם המקילות שבהן, וכתקיף ביותר.

מצב במרוץ לרבנות הראשית: עד כה עלה שמו כמועמד המוביל לבית משפחת יוסף לתפקיד, אם כי לאחרונה עלה גם שמו של אחיו הצעיר ממנו הרב יצחק.

הרב שמואל אליהו: רבה של צפת ובנו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל. נולד בשנת תשי"ז ולמד במוסדות הדת"ל ישיבה לצעירים ובישיבת מרכז הרב אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק. שירת בצה"ל כקצין קרבי ולאחר שירותו הצבאי הוסמך לרבנות ולדיינות, אמנם לא כיהן כדיין בפועל. בגיל 29 מונה לרבו של המושב שלומי וכעבוד 3 שנים הוכתר כרבה של צפת. בין היתר חבר הרב אליהו במועצת הרבנות הראשית. הרב נודע במהפכת הכשרות שחולל בצפת יחד עם רבה האשכנזי הרב ביסטריצקי ז"ל ופועל בתחום גם מחוץ לעירו צפת. לא אחת חולל הרב אליהו סערה תקשורתית עקב התבטאויות שלו בנושאים הלכתיים הנוגעים ליחסים בין ישראל לאומות. כאביו הראש"ל, נודע הרב כמתנגד חריף לויתורים מדיניים ופעל רבות נגד הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון. בבחירות הקודמות לרבנות הראשית התמודד הרב  אליהו לתפקיד והפסיד לרב עמאר. בעבר יצאו מספר ארגוני שמאל בקריאה להדיח את הרב אליהו מתפקידו עקב דעותיו הפוליטיות לדבריהם ורק לפני ימים ספורים קרא ארגון השמאל 'נאמני תורה ועבודה' לחברי הכנסת שלא לתמוך במועמדותו של הרב אליהו לרב ראשי. הרב עונה רבות לשאלות הציבור ונחשב מאוד פופולארי על אף פסיקותיו המחמירות יחסית בהתאם לדרכו ההלכתית של אביו.

מצב במרוץ לרה"ר: נחשב כבעל הסיכויים הטובים ביותר מצד הרבנים הציונים, מאידך עדיין לא קיבל תמיכה רשמית מהבית היהודי למרות תמיכת רוב רבני הדת"ל לה הוא זוכה.

הרב יצחק יוסף: בנו השלישי של הרב עובדיה יוסף, ראש ישיבת 'חזון עובדיה' ומחבר סדרת הספרים הידועה 'ילקוט יוסף'-פסקי הלכות ע"פ שיטתו ופסיקותיו של אביו, הרב עובדיה יוסף. ספריו אלו הפכו לנכסי צאן ברזל בספרות ההלכתית הספרדית ובכלל וזיכו אותו בפרס הרב קוק על יצירה תורנית. הרב יוסף נולד בשנת תשי"ב ולמד בצעירותו בישיבת פורת יוסף. בהמשך למד הרב בישיבות הליטאיות, ישיבת הנגב בנתיבות וישבת 'חברון' בירושלים. הוסמך לדיינות בכולל של אביו, 'חזון עובדיה' אך לא שימש בפועל כדיין. בהמשך עמד בראש הכולל לדיינות ובראשות ישיבה גדולה ספרדית הנושאת שם זה (חזון עובדיה), בתפקיד זה הוא מכהן עד היום. במהלך חייו כיהן גם כרב אזורי במושבים בר גיורא נס הרים ומטע הסמוכים לירושלים. הרב נחשב ליד ימינו ההלכתית של אביו ולמקורב לו ביותר מכל האחים. מזה שנים רבות שאביו מייעדו לתפקיד רבה הספרדי של ירושלים, דבר שמתעכב עד כה מסיבות טכניות עקב דחיות חוזרות ונשנות של הבחירות לרבנות העיר.

מצב במרוץ לרה"ר: שמו עלה לאחרונה בעיקר לאחר נפילת חוק עמאר. אם יחליט הרב עובדיה להריץ לתפקיד אחד מבניו, יצטרך להכריע בין הרב יצחק לרב אברהם.

הרב בנימין אטיאס: רבה של פתח תקוה ואחיו של השר לשעבר חה"כ אריאל אטיאס. נולד בשנת תשכ"ח להוריו שעלו זמן קצר קודם לכן ממרוקו גדל בבני ברק ולמד בישיבת 'משכן יעקב' בחיפה ולאחר מכן בישיבה האשכנזית 'היכל התורה' בירושלים. הוסמך לדיינות בכולל בקריית אונו וכיהן שם כדיין בביה"ד לממונות. בהמשך שימש במערך הכשרות של בד"ץ בית יוסף ומונה לדיין בבית הדין הרבני בתל אביב. לפני כשנה מונה לרבה הספרדי של פתח תקוה. כנגד הרב אטיאס הושמעה לא פעם ביקורת על מינויו עקב קשריו המשפחתיים.

מצב במירוץ לרה"ר: כרגע לא נראה כמועמד רציני, היחיד שנחוש למנותו לתפקיד, הוא אחיו חה"כ אריאל אטיאס.

הרב יהודה דרעי: רבה של באר שבע וראש אבות בתי הדין בעיר. אחיו של חה"כ אריה דרעי. נ ולד במרוקו בשנת תשי"ח ועל לארץ בשנת תשכ"ח. למד בישיבת פורת יוסף ובישיבת 'עטרת ישראל' האשכנזית. כיהן כרבה של שכונת רמות בירושלים עם הקמתה ועמד בראש כולל אברכים במקום. משנת תשנ"ז מכהן כרב העיר באר שבע. בשנת תשס"ה התמודד על תפקיד הרב הראשי לתל אביו יפו והפסיד לרב ישראל מאיר לאו. הרב כתב מספר ספרים בנושאים הלכתיים. שמו עלה לתפקיד כבר לפני זמן רב והוא זוכה לתמיכתו של אחיו אריה.

מצב במרוץ לרה"ר: אולי המועמד החרדי החזק ביותר אם יחליט הרב עובדיה יוסף שאף אחד מבניו לא יתמודד.

הרב ציון שלום בוארון: נולד בטריפולי שבלוב בשנת תש"ט ובגיל 4 עלה עם הוריו ארצה, תחילה לבנימינה ובהמשך לפתח תקוה. למד בישיבות בחדרה רמת גן ותל אביב והוסמך לדיינות. בשנת תשד"מ מונה לדיין בבית הדין הרבני תחילה בטבריה ובצפת ולאחר מכן כאב"ד בבאר שבע ופתח תקוה. במשך שנים רבות למד עם הרב שלמה משה עמאר בחברותא, בין היתר עסקו השניים יחד בלימוד קבלה. הרב בוארון נודע כמומחה גדול בתחום 'אבן העזר' – גיטין התרת עגונות וממזרים.

מצב במרוץ לרה"ר: שמו עלה רק לאחרונה לאחר נפילת חוק עמאר. למרות חוסר תמיכה בתחום הפוליטי עשוי לזכות לתמיכה לא מבוטלת בגוף הבוחר לרבנות שם גדול כוחו של חברו הרב עמאר. מהצד השני לא סביר שיזכה בתמיכה פומבית של הרב עמאר בניגוד לדעתו של הרב עובדיה יוסף.

הרב רצון הלוי ערוסי: רבה של קריית אונו וד"ר למשפטים, בין היתר משמש כמרצה למשפט העברי באוניברסיטאת בר-אילן ונחשב מראשי המומחים למשפט העברי באקדמיה, כמו כן מכהן הרב כאב"ד בית הדין לדיני ממונות בקריית אונו. הרב ערוסי נולד בתימן בשנת תש"ד ובשנת תש"ט עלה ארצה. למד תורה מפי זקני חכמי תימן בינהם הרב יוסף קאפח ונחשב כממשיך דרכו ההלכתית-רעיונית. למד בישיבה הליטאית 'חברון' בירושלים ובהמשך השתלם בלימודי משפטים באוניברסיטאות בר-אילן ותל אביב. הרב נודע בעיסוקו במשנת הרמב"ם ההלכתית והמחשבתית. הרב נחשב כסמכות המקובלת בקרב ה'דרדעים', קבוצה מקרב יוצאי תימן שנוסדה ע"י הרב יחיא אל-קפאח, סבו של רבו הרב יוסף קפאח, המאופיינת בשכלתנות ובאי קבלתם את תורת הקבלה – וזאת למרות שמעולם לא הצהיר על עצמו כדרדעי. למרות הרקע ה'משכיל' של הרב עד כה הוא לא נחשב ל'מוקצה' בחוגים השמרנים וממעט להתבטא בנושאים שנויים במחלוקת. למרות הרקע החרדי של הרב הוא זוכה לתמיכה דווקא מהצד הדת"לי.

מצב במרוץ לרה"ר: רק בימים האחרונים הצהיר הרב ערוסי על נכונותו להתמודד לתפקיד הרב הראשי הספרדי. עקב השכלתו וקרבתו לחוגים האקדמאים, עשוי לזכות בתמיכה רחבה בקשת הפוליטית החילונית.