עקימות המרחב המוסרי • דעה

תפיסת הצדק והמוסר לוקה בזיהוי בין החזק והמוסרי, בין השלטון ובין הצדק, כתפיסת הדייגים של אפלטון. לתומי חשבתי שתורת ישראל המלמדת שמלך כל הארץ עצמו מחויב למשפט צדק ולעשיית טוב כבר שיחררה אותנו מזהות זאת • דעה
[caption id="attachment_81519" align="aligncenter" width="300"] עקירת כרמי הזיתים באש קודש (סוכנות תצפית)
נתאר לעצמנו שהמתיישבים היהודיים בגבעות שילה היו נזעקים בהמוניהם למנוע את הרס הכרם, תוקפים באבנים את אנשי כוחות השיטור, מכים אותם, כולאים אותם, ומשחררים אותם לבסוף חבולים לידי המשטרה. במצב כזה הגינוי למתיישבים היה מגיע עד לשמים ומקיף את כל הקשת הפוליטית. גם אני הקטן שחושב, כמו כל בר דעת, שיש זכות לאנשים להגן על רכושם מפני עוולות השלטון, גם באלימות במקרה הצורך, הייתי מסכים שלאחר שנמנע ההרס נעצר או נגמר, אין שום הצדקה להמשך התקיפה של חיילינו ושוטרינו. חוסר הלגיטימציה למעשה כזה בקרב כל האוכלוסייה כולל כל אנ"ש מונע כמובן את התרחשותו מלכתחילה ולא לחינם מדובר בתרחיש הזוי לחלוטין.
והנה אם נבחן את העוול שבצעו כוחות השיטור לעומת הטענות לכוונות תג מחיר על ידי אנשינו נמצא שאי אפשר להשוות ביניהם כלל וכלל. הזכויות הקנייניות של אנשינו על כרמיהם ורכושם ברורות למעלה מכל ספק, אדמת הארץ המעובדת על ידם במסירות שייכת להם שייכות הרבה יותר חזקה ועמוקה מקניינים אחרים, וטענות השלטונות כנגדם אינם מתחילות כלל וכלל. לעומת זאת זכויות הערבים על אדמותינו נגועות בספקות קשים, מלחמתם כנגדנו שומטת את הקרקע גם מאותם זכויות מפוקפקות. זהות הנפגעים חשובה גם היא, כוחות השיטור באו לבצע עוול כנגד האנשים הישרים והטובים ביותר בישראל ובעולם כולו, מיישבי הארץ ובוניה, שכל רצונם מרצם ומעשיהם קודש לעשיית הטוב והישר למען עמנו וערי אלוקינו, ומתוך כך לעולם כולו. לעומת זאת הערבים הנלחמים בנו שיש הטוענים שכנגדם יצאו אנשינו לפעול, הינם אנשים שפלים ורעים ביותר. על אף כל הטוב שהורעף עליהם ע"י ההתיישבות הישראלית, מראשיתה ועד עצם יום הזה, השפעת טוב שנמנעת לעיתים בגלל התנגדותם האווילית בלבד, הם לא חדלו מלהילחם בנו ומלרצוח גברים נשים וטף עוללים ויונקים.
אם כן כוחות השיטור עשקו בוודאות את האנשים הכי טובים, ואילו כנגד אנשינו טוענים שספק אם יצאו לפעול כנגד רכוש שלערבים - תומכי טרור או מחבלים בעצמם, אין זכות בו. עולם הפוך ראיתי, טענות אלו מובאות כהצדקה לכמעט לינץ שביצעו הערבים באנשינו, ע"י אנשים שללא ספק היו מגנים ובצדק את המכים לו היה מתרחש התרחיש המתואר לעיל. אין זאת אלא שתפיסת הצדק והמוסר לוקה בזיהוי בין החזק והמוסרי, בין השלטון ובין הצדק, כתפיסת הדייגים של אפלטון. לתומי חשבתי שתורת ישראל המלמדת שמלך כל הארץ עצמו מחויב למשפט צדק ולעשיית טוב כבר שיחררה אותנו מזהות זאת. מסתבר שעוד חזון למועד, אך אף אם יתמהמה בא יבוא, כדברי בגין המבוססים היטב בתורה ומושרשים באמת בתרבות חיינו "במדינתנו פנימה יהיה הצדק השליט העליון השליט גם על שליטיה"