בע"ה כ"ה אב תש"פ
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

תקיעת שופר והשה לעולה • לימור סון הר-מלך

לפתע קרה דבר מופלא, פשוט החלת לספר את סיפור עקדת יצחק... "אני רוצה שתזכור ילד שלי", ביקשת כמעט מתחנן," שבכל פעם שאנו תוקעים בשופר אנו מזכירים לפני ריבונו של עולם את מסירות הנפש של אברהם ויצחק לעשות את רצון ה". ואני לא מעלה על דעתי שבערך בעוד עשר דקות תהפוך אתה השה לעולה.

  • כ"ח אב תשע"ב - 17:30 16/08/2012
גודל: א א א

בוקר ראש חודש אלול תשס"ג, בבית הוריך בכוכב השחר. אתה חוזר מן התפילה, תפילת ראש חודש, באותו הבוקר שלא כהרגלך הארכת מאוד בתפילה, המתנתי שתשוב כדי שניסע לביתנו. נכנסת לבית ומיד פנית אל השידה עליה היה מונח השופר ופרצת לכיוון המטבח בתקיעות שופר.

תקיעות, שברים ותרועות, נרעדנו כולנו מעוצמת התקיעות ומשמעותן, לפתע ניגש אליך אהוביה –יאיר, רק בן שנה וחודשיים וביקש לשאת את השופר לידיו.

\
r\n[caption id="attachment_40117" align="alignleft" width="100%" caption="שולי הר מלך הי"ד"]

הושטת זרועות אוהבות ועטפת אותו ולאחר מכן הושבת אותו מולך על כסא במטבח, וכולנו שמענו אותך משיח לעולל על כמה היום הזה מיוחד וכמה הקב"ה מחכה וממתין לנו שנשוב אליו. והוא תלה בך עיניים גדולות כאילו לנצור בליבו את הרגעים המחוננים האחרונים הללו. לפתע קרה דבר מופלא, ללא שום הקדמה, פשוט החלת לספר את סיפור עקדת יצחק ,סיפרת על מסירות הנפש של אברהם אבינו וגם על זו של יצחק שממקום מודע הבין את גודל המעמד ושיתף פעולה רק כדי "לעשות את רצון ה". "אני רוצה שתזכור ילד שלי", ביקשת כמעט מתחנן," שבכל פעם שאנו תוקעים בשופר אנו מזכירים לפני ריבונו של עולם את מסירות הנפש של אברהם ויצחק לעשות את רצון ה".

ואני מביטה מן הצד על המחזה הזה, טופחת לעצמי על שכם דמיונית , אימא ורעיה גאה, לא מעלה על דעתי שבערך בעוד עשר דקות תהפוך אתה השה לעולה.

בדיאלוג הפנימי שלי מול ריבונו של עולם תהיתי מדוע דווקא ה"שושנים" שעמלו כה רבות "למען שמו באהבה", דווקא אותם דודי ירד לגנו וליקט לו. וברגעים של חסד, של מענה אלוקי, הבנתי כי האנשים הללו תפקידם להתוות לנו דרך, להאיר לנו באפלת החיים ואנו אלו שצריכים לצעוד לאורם.

ואתה שולי הארת לנו דרך של אמת, דרך ללא פשרות ,דרך שלא פגמו בה שיקולים זרים לעמנו, דרך מבררת ומבוררת דרך של אחדות ההפכים, דרך שאנו זקוקים לה באופן נואש בימים מבולבלים אלו.

שש שנים נאחזים יהודים יקרים באדמתה השוממה מבתים של חומש. לומדים מתפללים ולא חדלים מלהאמין שיום יבוא וחומש עוד תיבנה. חומש תחילה דווקא. והאדמה נדמה כי מאירה פניה לבאים בעציה הפורחים וביופייה שלא פוסק.

אני רואה זאת כהמשך ישיר לכך שמאבקיך על הבאת עוד משפחות לחומש ויישובה, מאבקים  שנעשו ממקום זך ונקי, ומאז  ועד היום ממשיכים להדהד במאבק על הנוכחות היהודית דווקא בחומש שהייתה כה יקרה עבורך.

תשע שנים שגופך אינו איתנו אך אתה כל כך כאן. כל מה שקרה פה בשנים האחרונות קשור אליך בעבותות של חיים. ימים לא פשוטים עברנו עם העסקה הביזיונית בה שוחררו רוצחיך, אלא שכנראה גם פה מתבררת שוב  האמת ש"ניקיתי דמם לא ניקיתי", ואת נקמת דמם של הרוגי מלכות רק הקב"ה ינקם מידם.

בפתח מנשבות רוחות של אלול, המלך בשדה, קרוב ומזמין יותר מתמיד.

השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם.

פורסם לראשונה בשבועון "עולם קטן"

היום (חמישי) יתקיים ערב התעוררות לזכרו של שולי הר מלך הי"ד

תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 14 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד